לתת ולקחת | מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה
מרכז י.נ.ר

לתת ולקחת

כניסה למשתמשים 18/06/2024 י"ב סיון תשפ"ד

ניסן ספן

לתת ולקחת

18.04.2016

הזבן בחנות עוסק במכירת מוצרים לא מתוך דאגה לצרכי הלקוח, אלא במטרה להרוויח את כספו, ומוכן גם להמתיק פנים על מנת להשיג את מבוקשו. הלקוח לא משלם מכספו עבור המוצר בגלל חיבתו העזה לזבן, אלא כדי להשיג את מבוקשו – המוצרים הנרכשים. כלומר שני הצדדים פועלים מתוך אינטרסים. כך גם בפנייתנו לפקיד נותן שירות, נחשוב היטב כיצד לפנות אליו על מנת להשיג מבוקשנו, כי ברור לנו שעם בעלי אינטרסים צריך לדבר בהתאם, אחרת יושבו פנינו ריקם. עיקרון זה בא לידי ביטוי גם בחיי הנישואין בהם כל אחד מהצדדים פועל לפי האינטרסים שלו, ההוכחה לכך היא שאף אחד לא מחפש בן-זוג קשה יום, נכה או חולה כדי שכל חייו יעסוק בסיוע, בתמיכה ועזרה. שיקולי הבחירה הם שיקולים של כדאיות - יש בוחרים ביופי, יש בוחרים באופי, יש בוחרים בכסף ויש שמחפשים נחמדות ומידות טובות. ניתן ללמוד זאת מדבריו של בעל הסולם:

"כל הווייתו של אדם, אינה אלא לקבל לעצמו. ומצד טבע בריאתו, אינו מסוגל לעשות אפילו מעשה קטן לטובת זולתו. אלא בשעה שמשפיע לזולתו, הוא מוכרח לצפות, שבסופו ישיג ע"י זה תמורה המשתלמת יפה. ואם אפילו מסופק בתמורה, כבר ימנע את עצמו מלעשות המעשה". בעל הסולם, "מאמר לסיום הזוהר".

הסיפור הקצר הבא טומן בחובו מוסר השכל רלבנטי לענייננו:

לפני שאמה של פנינה נפטרה, היא הוציאה ממגירתה טבעת יהלום כחולה שקיבלה מאמה לפני מותה, נתנה אותה לדוד, המיועד לפנינה וביקשה ממנו שיבטיח לה שיעניק את הטבעת הזו לבתה כטבעת אירוסין. דוד העניק לפנינה את הטבעת כהבטחתו ומאותו היום פנינה לא הורידה את הטבעת מאצבעה.

מלבד ריבים קטנים שיש לכל בני זוג, לפנינה ולדוד היו חיי נישואין מאושרים.

יום אחד קרה הדבר הנורא ביותר שיכול היה לקרות לפנינה – היא איבדה את הטבעת. הם חפשו בכל מקום אפשרי אך לשווא, הטבעת לא נמצאה. פנינה נכנסה לדיכאון עמוק ומאז לא עלה חיוך על שפתותיה. היא הפכה מאישה מאושרת מלאת שמחת חיים לשבר כלי. היה זה בשבילה כמו לחוות שוב את מותה של אמה.

במוצאי שבת אחד ניגש אליה בעלה בצעדים כושלים, ובידו טבעת יהלום כחולה. "איפה מצאת אותה"? שאגה משמחה. "במחסן. צדקת, הייתי צריך לסדר אותו". פנינה נתמלאה כעס על בעלה כאשר התברר שימי הסבל יכולים היו להיחסך ממנה. היא ארזה תיק ועזבה את הבית.

 

הימים חלפו ולפנינה לא נותר כמעט כסף, ובצעד נואש היא החליטה למשכן את טבעתה – שממילא מסמלת נישואים שנגדעו. היא נזכרה שסבתה אמרה לה שקנתה את הטבעת בחנות "תכשיטון" באשדוד. כשהגיעה לחנות שאלה את הצורף הישיש כמה שווה הטבעת שסבתה קנתה לפני ארבעים שנה. "את הטבעת הזו לא מכרתי לפני ארבעים שנה" אמר הצורף, הוא עלעל ביומן המכירות שלו וקרא: "את הטבעת הזו מכרתי לפני כשנה לאדם שהשקיע בה את כל חסכונותיו. את מכירה אדם בשם דוד זהבי?".

 

היכולת לתת ולקחת, או לקבל ולתת, היא מהותית בחיי הנישואין, וחשוב שתתאפשר היכולת לנוע בתווך הזה: לעיתים צד אחד נותן יותר, לפעמים הוא מקבל. קונפליקטים מתהווים כאשר מתקיים קיפאון קבוע בנקודה אחת. אנשים שמעלתם היא תקשורת בינאישית מודעים לכך שבמערכות יחסים מוצקות קיים איזון בין לתת ולקחת. לא מעט אנשים חושבים שאם יתנו יותר מדי מעצמם הם עלולים להיפגע או להיות מנוצלים. אחרים נותנים יתר על המידה בתקווה לזכות באהבה ואינם מרגישם שהם ראויים לקבל. מודעות ואפשור להכיל את האתגר של לתת ולקבל  תשפר מהותית את הרגשת המעורבים.

 

בפרק החמישי של מסכת אבות יש רצף של משניות, שכל אחת מהן מגדירה ארבע מידות באדם:

אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם. הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, זוֹ מִדָּה בֵינוֹנִית. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, זוֹ מִדַּת סְדוֹם. שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, עַם הָאָרֶץ. שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, חָסִיד. שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, רָשָׁע (אבות ה, י).

שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלָּךְ שֶׁלָּךְ - זוֹ מִדָּה בֵינוֹנִית: זו מידתו של מי שעורך הבחנה ברורה בין תחומו ונכסיו לבין תחומם ורכושם של האחרים וחוצץ ביניהם בבהירות. אדם כזה הולך בדרך ממוצעת, דרך שאין בה ערך חיובי או שלילי מיוחד, אך יש סבורים כי יצירת הבחנה שכזו בחדות - גם אם היא נכונה מבחינה פורמלית - היא דוגמא לאנוכיות, לחוסר התחשבות בזולת ולחוסר מודעות לצרכיו של האחר.

שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלָּךְ שֶׁלִּי - עַם הָאָרֶץ: זו מידתו של אדם חסר תרבות שאיננו מכיר בצורך האנושי הטבעי של הגדרת גבולות ויצירת מרחב פרטי - אישי, ולוּ מצומצם בהיקפו.

שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלָּךְ שֶׁלָּךְ - חָסִיד: זו מידתו של בעל אישיות מוסרית נעלה המאפשר לאחרים ליהנות מנכסיו ולחדור אל תחומו, תוך שהוא מחמיר על עצמו ואינו עושה כך לגבי עולמם שלהם.

שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלָּךְ שֶׁלִּי - רָשָׁע: זו מידתו של מי שגודר את רכושו בקנאות ומונע מאחרים ליהנות ממנו, גם אם הדבר איננו גורם לו נזק כלשהו, אך בעת ובעונה אחת מרשה לעצמו לפלוש לתחומם של אחרים ככל שיחפוץ.

משנה זו מתחברת לדבריו של פרופסור אדם גרנט, מאוניברסיטת וורטון בארה"ב, בספרו "תן וקח – גישה מהפכנית להצלחה"  שיצא לאור בשנת 2013. בספר זה מבהיר גרנט את המכנה המשותף הגלום במיומנויות הבינאישיות של המנהלים והעובדים בארגונים ובכלל ליצירת קשרים אפקטיביים, שיתוף פעולה, יכולת השפעה, ניהול מו"מ, וכישורי מנהיגות. גרנט במחקרו בוחן את הכוחות המפתיעים אשר נמצאו כגורמים לכך שאנשים מסוימים יגיעו לפסגת ההצלחה בעוד אחרים ישקעו לתחתית. המחקר מגלה כי באינטראקציות מקצועיות, רוב האנשים פועלים על פי אחד משלושה דפוסים: כ"לקחנים" כ"מאזנים" או כ"נותנים". ה"נותנים" הם העובדים אשר תורמים לאחרים בארגון: מציעים עזרה, משתפים בידע ומכירים לעובדים אחרים שותפים משמעותיים מבלי לבקש תמורה. ה"לוקחים" הם אלה שמנסים לגרום לאחרים לשרת את מטרותיהם, בעוד הם שומרים על תחום המומחיות והזמן שלהם. ה"מאזנים" שואפים לתת ולקחת באופן מאוזן. הם מהווים את רוב האוכלוסייה. נמצאים תמיד בהתחשבנות אישית, מול כל אחד ואחד, ושוקלים את צעדיהם בהתאם. לסגנונות אלה השפעה דרמטית על הצלחה. אמנם חלק מ"הנותנים" מנוצלים ו"נשרפים", אך היתר משיגים תוצאות יוצאות דופן על פני מגוון רחב של תעשיות. פרופ' מרים ארז, ראש מרכז הידע לחדשנות מוסיפה: להצלחתם של ה"נותנים" יש משמעות גם בניהול תהליכי משא ומתן. "הלקחן" תופס את המשא ומתן "כמשחק סכום אפס", בעוד שה"נותן" בהיותו במו"מ, מאמץ גם את נקודת ההסתכלות של האדם עמו הוא נושא ונותן, באופן המאפשר לו להיענות לצרכיו. יכולת זו המוגדרת כ"לקיחה בפרספקטיבה" מובילה לתוצאה של רווח לשני הצדדים ומיטיבה עם כולם.

לקחנים, נותנים או מאזנים?

על פי מחקרו של גרנט הנותנים נמצאים בתחתית כאשר הם נותנים לאחרים לדרוס אותם ולא מספיק דואגים לאינטרסים האישיים שלהם. אך הנותנים נמצאים גם בראש סולם ההצלחה כאשר הם אוחזים במאפייני אינטראקציה שמאפשרת להם להצליח: הפעלת רשתות חברים/עמיתים, שיתופיות, יכולת הערכה ויכולת השפעה. באופן טבעי, אנשים הנותנים לאחרים, יוצרים רשתות של חברים. הם נוטים לסייע ליותר אנשים, וכך מתרחבות מערכות הקשרים והרשתות בהם הם מעורבים - הן לרוחב, בכמות האנשים אליהם הם מקשורים, והן לעומק- בחוזק הקשרים עימם. מחקרים מלמדים שאנשים עם קישוריות רבה ברשתות מגיעים לביצועים טובים יותר, מקודמים מהר יותר ומרוויחים יותר כסף. כאשר אנשים "לוקחים" מנצלים את עמיתיהם ברשת, אנשים מנתקים את הקשרים עימם. דווקא ה"מאזנים" המהווים את רוב האוכלוסייה, הם אלו, שמענישים את ה"לוקחים" כאשר הם מרגישים שאלו ניצלו אותם; "מאזנים" אלו, בה במידה, מתגמלים את הנותנים כדרך להודות להם על סיועם.

כולנו חושבים על עצמנו. גם כשאנו עוזרים למישהו, נותנים משהו, חולקים ידע, מתייחסים יפה לאחרים, אנו עושים זאת בדרך כלל כדי לקבל משהו בתמורה. זהו אנזים "הלתת ולקחת" ששוכן בכל אחד מאתנו. אחת הדרכים להשפיע על אחרים להפוך לנותנים היא על ידי כך שמבקשים מהם עזרה. מתן ההזדמנות לסיוע הוא גם מתן הזדמנות להבעת הנתינה ולהערכת תכונה זו. העולם כיום מחשיב יותר ויותר עבודת צוות, עובדים הקשורים למתן שירות, קשרים חברתיים ועוד, כל אלו נותנים ביטוי ל"נותנים" ומספקים להם אפשרות להצטיין ולהעצים את הצלחתם. בסופו של יום, האיזון בין לתת לבין לקחת ימשיך להניע ולחולל את האינטראקציה בכל מערכות החיים, פשוטות ומורכבות כאחד.  

 

 

 

 

 

 

 

 

תגובות

דעתכם חשובה לנו! הגיבו ודרגו:

כל הדירוגים

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130