הגרפולוגיה בהליך המשפטי | מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה
מרכז י.נ.ר

הגרפולוגיה בהליך המשפטי

כניסה למשתמשים 27/09/2022 ב' תשרי תשפ"ג

צבי גלר,נדב טייכמן

הגרפולוגיה בהליך המשפטי

12.07.2022

מאת: טו"ר צבי גלר, ראש לשכת הטוענים הרבניים וטו"ר הרב נדב טייכמן

 

המומחה בהלכה

הרב ד"ר מיכאל ויגודה בנייר עמדה של משרד המשפטים בנושא מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש (מתאריך 23/217) מביא את דברי הרב עדו רכניץ  המבחין בין שני סוגי מומחים וכך הוא כותב:

"סוג ראשון הוא מומחה המעיד על דבר אובייקטיבי הניתן להזמה, כגון תרגום של מסמך, חישובים שונים, נוהג מקובל, פענוח תכניות הנדסיות וכיוצא בזה. סוג שני הוא מומחה המעריך נזק או שווי של קרקע, מומחה המחווה את דעתו בדבר הצורך בתיקון למניעת נזק עתידי, או האומד מה גרם לנזק . בכל אלו מדובר בהערכה הנתונה לשיקול דעת על סמך הנתונים העובדתיים הקיימים וידע מקצועי, שיש בה יסוד סובייקטיבי ועל כן קשה להזים אותה".

מאמרנו עוסק בסוג השני של מומחיות שיש בה יסוד סובייקטיבי ובעניין מציג הרב ד"ר ויגודה שלוש גישות בבתי הדין הרבניים ובתי הדין לממונות וכך כתב שם:

א) הרב בן יעקב (משפטיך ליעקב, חלק ו, סימן ח) רואה במומחה עֵד. לדעתו, שאלת שכרו של העד המומחה נבחנת בדרך בה בוחנים תשלום שכר לעד.

ב) הרב עידו רכניץ, משווה את המומחה לערכאה שיפוטית. הוא מטעים שמומחה מעיד על דבר שלא ניתן להפרכה ובכך הוא דומה לשופט, ועליו לעמוד בכללים נוקשים החלים על שופט, ועל כן יש לפסול חוות דעת מומחה שניתנה תמורת תשלום אחד הצדדים.

ג) הרב אריה הורוביץ, דיין בבית דין הגדול (לשעבר), מסכים עם האפשרות שהמומחים מהווים ערכאה שיפוטית, אך מוסיף אפשרות שרואה את המומחה כיועץ לבית הדין. כפי שסבור הרב עדו רכניץ, בית הדין רשאי להעביר את השאלה לשלושה שמאים, שאינם בקיאים בדין אלא בשומה, ואז הם יהוו ערכאה שיפוטית, ובזה עסקו הפוסקים שראינו לעיל. אך ישנה אפשרות שהמומחה יעיד בפני בית דין. או אז, בית הדין הוא המכריע ולא המומחה.

עתה לאחר שבררנו את היחס העקרוני למומחה שיש בדותו צד סובייקטיבי נעבור לדון בגרפולוג כמומחה ונבחן את מעמדו כמומחה בזיהוי כתב ובדיקת מסמכים ובאבחון אישיותי.

 

הסוג הראשון: זיהו זיופים

לגבי נחיצותו של הסוג הראשון מצאנו  גמ' בבבא בתרא (קסז, א) המספרת על רבא שבא לפניו שטר שעליו היה חתום והוא זיהה את חתימתו אע"פ שהיה ברור לו שהוא לא חתם זאת וכך מסופר שם:  "ההוא שטרא דהוה חתים עליה רבא ורב אחא בר אדא, אתא לקמיה דרבא, אמר ליה: דין חתימות ידא דידי היא, מיהו קמיה דרב אחא בר אדא לא חתימי לי מעולם! כפתיה ואודי. א"ל: בשלמא דידי זייפת, אלא דרב אחא בר אדא דרתית ידיה, היכי עבדת? אמר: אנחי ידאי אמצרא, ואמרי לה: קם אזרנוקא וכתב".   כלומר על מנת לזייף את חתימת רב אחא שהיה רועד והיה קשה לזייף את חתימתו, הניח הזייפן את ידו על חבל המשמש מעקה לגשר שמעל הנהר, או, לחילופין, תוך שישב על מתקן לשאיבת מים מהבאר, וכך הצליח להפיק את הרעד הרצוי בעת החתימה. למדנו מהגמרא שקיימים מומחים לזיוף ולכן נדרשים מומחים לזהות את אותם הזיופים.

לגבי סוג זה, העוסק בבדיקת מסמכים נקבע שאבחון גרפולוגי קביל מבחינה משפטית. כך כתב השופט שמגר (ע"א 5293/90 בנק הפועלים נ' שאול רחמים פ"ד מז (3) 262,263,240): "על מקצוע הגרפולוגיה נאמר כי הגיע לדרגת מדע שימושי ולכן מותר – ולעיתים קרובות אף רצוי – לעשות שימוש בחוות דעתו של גרפולוג על-מנת לבסס טענה בדבר אמיתותה (או אי-אמיתותה) של חתימה... חיוני לשמוע עדות מומחה".   גם שופט ביהמ"ש העליון תיאודור אור, מצטרף בהמשך ומביע דעתו בנושא:  "...בית המשפט אינו מומחה לכתב-יד, אין לו הכישורים לבצע אבחנות דקות בדבר זהותו של בעל חתימה פלונית. לכן, במצבים בהם מתעוררת שאלה רצינית בדבר אמיתות חתימה, רצוי להיעזר בחוות דעתו של גרפולוג מומחה".

 

 

הסוג השני: בחינת אישיות על פי כתב היד

שונה הוא הסוג השני הנוגע לאבחון אישיות. גרפולוגיה המתיימרת לאבחן אישיות אינה נחשבת מקצוע מדעי אלא פסאודו-מדעי (מדע כזב) ומבחינת אמינותה המדעית היא דומה לקריאה בקפה. להלן ציטוט מתוך מאמר המופיע באתר מרכז דוידסון, של מכון וייצמן: "עד לפני כמה עשרות שנים הגרפולוגיה זכתה עדיין בתמיכה מסוימת מצד אנשי המדע, אך התוצאות של כמעט כל המחקרים החדשים יותר מראים שהיא אינה יכולה להעריך בצורה תקפה תכונות אישיות או הצלחה במקום העבודה.  בכל מחקר שנעשה בתנאים מבוקרים ותחת סטנדרטים מדעיים, הגרפולוגים לא הצליחו לחזות את הציונים שאנשים קיבלו במבחני אישיות (לדוגמה מבחן אייזנק או מבחן סוגי האישיות מיירס-בריגס) על פי כתב היד של הנבדקים. אנליזה רחבת היקף משנת 1982, שסיכמה את תוצאותיהם של יותר מ-200 מחקרים, הראתה שהגרפולוגיה לא הצליחה לחזות אפילו תכונת אישיות אחת בצורה ניתנת לשחזור.  במחקר שנערך באוניברסיטה העברית בשנת 1986 מצא פרופ' גרשון בן-שחר שתוצאות בדיקות האישיות שהשיגו הגרפולוגים היו זהות לאלה שהיינו מקבלים אילו היינו מתאימים את כתב היד לאישיות בצורה אקראית לחלוטין.  במאמר סקירה נרחב משנת 1996 התחקו חוקרים מאוניברסיטאות אוקלהומה ומיסיסיפי אחר עשרות מאמרים והראו שהגרפולוגיה נכשלת שוב ושוב, באופן כמעט גורף, בחיזוי תכונות האישיות של האדם על סמך כתב היד שלו. בנוסף הגיעו החוקרים למסקנה שאין לגרפולוגיה שום תרומה לזיהוי מידת ההתאמה של מועמד לעבודה מסוימת.  מחקר אחר, שנערך אף הוא באוניברסיטה העברית (2002), הראה שגרפולוגים מקצועיים לא הצליחו לחזות עד כמה יצליחו אנשים במקום העבודה לעומת קבוצת ביקורת מקרית. מחקר אחר בדק מאפיינים מסוימים של הכתב, כגון נטייה, צורה וכו, והראה שאין להם כל יכולת ניבוי של ביצועים בעבודה. לבסוף, איגוד הפסיכולוגיה הבריטי מדרג את הגרפולוגיה יחד עם האסטרולוגיה בקטגוריה של "אפס תוקף מדעי", מאחר שהרוב המוחלט של המאמרים שנעשו בסטנדרטים מדעיים מראה שאין לה כל תוקף".

דברים אלו קיבלו התייחסות קצרה בפס"ד של ביה"ד בירושלים (תיק מס' 1155478/11) ושם העלו בעיה נוספת המתרחשת כאשר חוו"ד מוגשת ע"י צד אחד וכך כתבו שם:  "חוות הדעת הגרפולוגית, מלבד הפקפוקים האובייקטיביים שיש בתחום הגרפולוגיה בכלל כפי שהובא בסיכומי האישה, היא בלא ספק חוות דעת קנויה ומסולפת, העיוות זועק מתוכה"

גם אם היה אמת במדע הגרפולוגיה, כבר הביא הגר"י זילברשטיין בשם הגר"ח קנייבסקי ("חישוקי חמד" מסכת יבמות דף מה' עמוד א') שזה נכון רק לגבי גויים ולא לגבי יהודים וזו לשונו:

"שאלה: מעשה שהיה באבי הבת, שהתגלגל לידיו כתב יד של הבחור שנפגש עם בתו, ונבהל לגלות שמדובר בבחור שאינו עושה רושם טוב כלל... אלא שכתב יד זה, נכתב לפני כשלש שנים, וכיום הבחור עושה רושם טוב, והאב עומד ומסתפק, שמא הבחור מעמיד פנים כ'צדיק' ובעל מידות טובות (ולא היה נעים לאב זה לדרוש מהבחור שיראה לו את כתב ידו)... ובא האיש לשאול, כיצד יש להתייחס למצב זה?

תשובה: שאלתי שאלה זו את גיסי מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, ואמר לי, שחכמת הגרפולוגיה היא אמת על פי חכמת הגויים, ורק לגויים, אבל יהודי יכול לעבוד על עצמו ולשנות טבעו, כטבע שני, ואת זאת לא רואים בגרפולוגיה, ולכן אין היא משקפת את מהותו וטבעו של היהודי.

ומצאנו ראיה לכך, מדברי השיטה מקובצת (במסכת נדרים סוף פ"ג) שכתב:  מעשה בחכם אחד ששלח את דמות פרצופו לחכם אחר, שהיה מכיר בדמות הפרצופין, קיבל החכם את התמונה מהשליח המביאו ונטמן מפני ביעתותיה (מהבהלה) דההוא פרצוף...  לסוף שאל לו השליח, למה נטמן ממנו? וענה: אותו הפרצוף מאדם רע שאין כדמותו, חמדן... וליסטים שאין להביט אליו. השליח נתיירא מלשוב אל אדוניו, עד ששלח אליו אדוניו שלא יירא ממנו, ושאל לו כל העניין. סיפר לו כל מה ששמע, ולכן ירא היה כל כך לשוב אליו. אמר החכם: בודאי אין חכם כמו אותו בעל הפרצוף, שכל מה שאמר היה אמת. הנה יצרי מגרה בי ומסית אותי לעשות כל זאת, כל אשר שפט עלי החכם קשור בי בטבע, אבל החכמה שבי, מונעת אותי מכל זה, בכח אמיץ התחזקתי ורדיתי את אותם חסרונות, קניתי לי היפוך אותם מדות רעות לטבע שני, וזאת בכח התורה וקיום המצוות. והחכמה תעוז לחכם להדריכו בדרכי יושר..."

 

לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית, ואין אחריות למסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות או הלכות משפטיות שונות ישנו את האמור בהם. בנסיבות כל מקרה ספציפי חובה להתייעץ עם טוען רבני מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי.  ליעוץ ניתן לפנות - טו"ר ועו"ד צבי גלר,  050-7664874 טו"ר הרב נדב טייכמן 0528371250

 

תגובות

דעתכם חשובה לנו! הגיבו ודרגו:

כל הדירוגים

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130