יועץ נישואין כהלכה

פרק א'- הלכות פריה ורביה

מצוות פריה ורביה היא המצווה הראשונה בתורה, "ומצווה גדולה היא עד מאוד" כלשון הטור ואחת השאלות שנשאל האדם בשעה שמכניסים אותו לדין היא: האם עסק בפריה ורביה?

מטעמי המצוה כתב בספר החינוך: שיהא העולם מיושב. והרמב"ם בספר המצוות כתב: שהטעם הוא לקיום המין האנושי, ובהלכות אישות כתב: שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם.

פרטי הלכות:

א. כל אדם חייב לשאת אשה כדי לפרות ולרבות, וכל מי שאינו עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים וממעט את הדמות וגורם לשכינה שתסתלק מישראל, ומי שאין לו אשה שרוי בלא ברכה ובלא תורה ואינו נקרא אדם, וכנושא אשה עוונותיו נמחלים. ועיקר החובה היא על הבעל והאשה רק מסייעת בידו.

ב. מוכרים ספר תורה כדי לשאת אשה וכן מותר לצאת לחו"ל לצורך כך.

ג. בחור לא ישא זקנה, וזקן לא ישא בחורה כי דבר זה גורם לזנות.

ד. גיל הנישואין המומלץ על פי חז"ל הוא גיל שמונה עשרה אך כבר כתבו הפוסקים שאם מתאחר למטרת לימוד תורה טרם יפול עליו עול הפרנסה, מותר לאחר את גיל הנישואין עד גיל עשרים וארבע. אך יש לדעת שדעת הרבה מגדולי דורינו פוסקים כי עקב הניסיונות הרבים שיש לבחור שומר תורה ומצוות בימינו, מומלץ מאוד לחתן את הילדים בגיל צעיר, עד כמה שניתן והכל לפי העניין.

ה. יש אומרים שהמצווה שיוולדו ילדים ויש שכתבו שהעיקר זה מעשה הביאה, אמנם גם לשיטה זו אינו נפטר מהמצווה עד שיהיו לו בנים ובנות.

ו. כאשר נולדו לאדם בן ובת, קיים בזה את המצווה. אך אם אחד מהם נפטר בלא ילדים לא קיים את המצווה אא"כ נשארו לו נכדים מהבן והבת וצריך שגם הנכדים הללו יהיו זכר ונקבה ואפילו נולדה הנקבה מהבן או הזכר מהבת, העיקר שיהיו משניהם. הסיבה שגם בנכדים מקיים את המצווה, משום שבני בנים הרי הם כבנים.

ז. גר שהתגייר עם ילדיו מקיים בכך מצוות פריה ורביה.

ח. גם לאחר שנולדו לאדם בן ובת, יש מצווה להמשיך לפרות ולרבות וזו מצות "לערב אל תנח ידך".

ט. אשה שיש לה מניעים רפואיים מלהוליד, הבעל חייב לרפאותה, מדין חובת ריפוי שהבעל חייב לרפא את אשתו, וגם מצד חובתו לפרות ולרבות. ובודאי יש בכך גם חסד עם האשה שיהיה לה בנים שיתמכו בה בזקנותה ויהיו לה לעזר רב.

י. בחור או בחורה היודעים שיש להם איזו בעיה רפואית ויודעים מפי רופאים שכתוצאה מכך עלולה להיות להם בעיה להביא ילדים לעולם, צריכים להודיע על כך לצד השני, ולא יעשו שידוך כאשר ידועה להם בעיה, אא"כ הצד השני מודע לה והסכים, וזאת מטעם "ואהבת לרעך כמוך".