מעגל החיים סובב את חיי האדם. מעגלים נסגרים ונפתחים, התחלות חדשות מתחילות לאחר פרידה מהמוכר. גם חייה של האישה בנויים במעגליות, שלב מוביל לשלב, והיא 'כלבנה המתחדשת', פושטת ולובשת פנים חדשות.
בכל שלב בו יש צעידה לעבר העתיד קיימת גם פרידה מהמוכר ומהאהוב. במעגל חיי האם קיימים מספר פרידות ומעברים העשויים להשפיע באופן ניכר על תפיסותיה ותפקודה היומיומי.
המעבר המשמעותי הראשון הוא המעבר מחיי הילדות לנערות, תהליך זה מתרחש בגיל ההתבגרות. בגיל זה קיימת פרידה הדרגתית מהילדות, כשהילדה עוטה פתאום דמות של אשה קטנה. פעמים רבות נגלה שמאחורי הדמות הבוגרת כביכול מסתתרת עדיין ילדה, שעולמה הפנימי מורכב מבובות וקפיצה על חבל. זהו מצב מבלבל ומתעתע בעיקר עבור הילדה, אך אם האם הנבוכה תשכיל להעביר לבתה את המסר והתחושה וההבנה שמדובר באותות המבשרים על כניסה לעולם הבגרות, עולם שכולו בריאה ונתינה וטובה, הנערה תקבל בשמחה את השינויים הרבים החלים בה.
בהמשך החיים קיימת פרידה מהרווקוּת. פרידה זו מחייבת היערכות נפשית של הכלה לקראת חייה החדשים ותפקידיה כרעיה ואם לעתיד. ניתן, לצערי, לפגוש לא אחת, כלות רבות שמתקשות לעכל את המשמעות העמוקה של המעמד בו הן נתונות. העיסוק שלהן בבחירת צָלָם או בעיצוב ההזמנות הרבה יותר משמעותי עבורן בתקופה זו מאשר ההתבוננות פנימה וקדימה לעבר מעגל חיי הנישואין שהן עומדות להיכנס אליו, לקראת נטילת נועם עול גידול הדור הבא על כתפיהן.
הפרידה הבאה מרחשת בין האם לתינוק. במעגל חיי האם ניתן למצוא תופעה בה אצל נשים רבות מתקיימים דברי חז"ל כי 'יותר ממה שהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק'. אמהות רבות רוצות להעניק את הטוב ביותר עבור ילדיהן אך לעיתים מתעקשות לדבוק במטרה גם כאשר הן עלולות להזיק לעצמן. חשוב להבין שתהליך הפרידה מהווה אבן דרך הן בעצמאותו של הילד הרך והן ביכולת התפקוד הנורמטיבית של האם.
הניסיון המקצועי מלמד כי הקושי הגדול מכל הוא הפרידה משנות הפריון. עבור רוב הנשים מהווה פרידה זו התמודדות קשה. הקושי מתעצם כאשר הפרידה נעשית באופן לא צפוי למשל אם התרחש תרחיש בריאותי שאיננו מאפשר להגדיל את הקן, כמו מחלה מסכנת חיים, כריתת רחם בעקבות קרע רחמי, או ריצה פזיזה קדימה של השעון הביולוגי בטרם עת. תופעה זו חוצה מגזרים, עדות, גיל והשכלה.
בצומת הבאה תפגוש את עצמה האישה עם כניסתה לגיל המעבר. היא עלולה לחוש את המעבר ביתר שאת כאשר שינויים פיזיולוגיים ימחישו לה את העובדה המצערת שהיא כנראה לא תישאר צעירה לנצח. נשים רבות מתייחסות לכך בכאב עמוק. עבורן, חוסר היכולת להרחיב עוד את המשפחה מהווה פגיעה של ממש, ולמעשה מדובר כאן על סוג של פרידה מחלום. אך אם היא תהיה קשובה לעצמה, ותקבל כל קמט בפניה באהבה, ביודעה שמאחוריו מסתתר סיפור ארוך של ניסיון חיים ובשֵלות רוח, ואם היא תתייחס לדליות הרגל כאל ציורי ילדיה המתוקים החקוקים בה כאות כבוד, ואם היא רק תשכיל לשמוח עם העובדה שאת סממני הגיל הנפלא הזה היא הרוויחה בכבוד, ואשרי מי שזכתה להגיע עד הלום בשלום, הרי אז, בלי ספק, היא תצלח כל חולשה ומכאוב, ותצפה בקוצר רוח לשלב הבא, לגיל הזקנה שאליו היא תנחת בעז"ה בנחיתה רכה עד כמה שאפשר, כי אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לך.