מאת:הרה"ג ראובן אלבז שליט"א
נאמר בדברים כ"ד פסוק ה' "כי יקח איש אשה חדשה... נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח". אם צווי זה נועד לאפשר לבני הזוג הסתגלות הדדית, יתכן ומספיקה לכאורה תקופה קצרה יותר של הסתגלות?
ספר החינוך מסביר שבני הזוג נזקקים לשנת ה"נקי יהיה לביתו" מאחר וברית הנישואין מחברת בין שני אנשים שונים, כשלכל אחד מהם אישיות שונה ומערך גנטי שונה, והיסטוריה אישית ומשפחתית שונה. לא רק ששני בני הזוג, הבעל והאשה שונים הם, הרי שכל אחד מהם מהווה ישות שונה לגמרי. לכל אחד מהם יש הסתכלות שונה על העולם, אפיוני חשיבה ותפיסה שונים וכדומה. על מנת שכל אחד מהם יגיע לכלל הבנה של האחר, עולמו המיוחד ורגשותיו, ועל מנת שיפתחו יכולת להגיע להסכמה, צריך שיעברו יחד את תקופת ההסתגלות שנמשכת לפחות שנה אחת. וכדי שתשרור ביניהם אחווה ורעות ואחדות שלימה, יש צורך בזמן שיאפשר התפתחות זו. כמובן שגם אחרי שהשלימו את שנת ההסתגלות הראשונה, ימשיכו השניים לטפח ולפתח מעלה מעלה את קשר הנישואין שלהם על מנת לעצבו וליצבו בבחינת בנין עדי עד. זהו עיקר מצוות התורה של "ושמח את אשתו" הסוללת דרך לבנייתו של תא הנישואין והמשפחה היהודי.
ספר שופטים (פרק י"ד) מתאר את ירידתו של שמשון תמנתה, שם ראה אשה נוכריה שרצה לקחתה לו לאשה. להוריו חרה הדבר שנאמר "ויאמר לו אביו ואמו האין בבנות אחיך ובכל עמי אשה כי אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים". על כך עונה אותם שמשון לאמר "אותה קח לי כי היא ישרה בעיני". רבינו בחיי (על שמות פרק ט"ו פסוק א') כותב "שמשון במה שנתגאה בו נפרע ממנו. נתגאה בעיניו שנאמר אותה קח לי כי היא ישרה בעיני, נפרע ממנו בעיניו שנאמר ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו". שמשון הלך אחר עיניו מתוך הסתכלות על גורמים חיצוניים (למרות שפרשו שראה ברוח הקודש שצריך לקחתה לו לאשה) שהם אינם בהכרח הדברים המהותיים שאדם צריך למצוא בבת זוגו, באשתו העתידית.
הרד"ק אף הוא מתיחס לעניין המשיכה אחר מראה העיניים, החיצוניות השטחית. בהסבירו את עונש עקירת העיניים של שמשון קובע הרד"ק כי "לפי שאמר ותישר בעיני שמשון ואמר אותה קח לי כי היא ישרה בעיני. ידמה כי חשק בה ליופייה וכן באחרות אשר חשק ולקח לתאוותו אליהן". למרות שכוונתו הראשונה של שמשון היתה לטובה "שהיתה רצון הקב"ה כמו שכתוב כי מה' היתה כי תואנה הוא מבקש מפלשתים, נראה לי בתחילה היתה כוונתו לטובה לבקש תואנה מפלשתים ואח"כ גברה עליו התאווה בראותו אותה וישרה בעיניו והפסיד את כוונתו האלוהית בכוונתו הגופנית אשר התערבה בה" וגו' (רד"ק על שופטים י"ג ד' ד"ה ואל תשתי יין שכר). בעניין זה עיין עוד בתוספתא מסכת סוטה פרק ג' ד"ה ישרה בעיניו וגו'. גם במקור זה מסבירים רבותינו כי שמשון הלך אחר מראה עיניים, מבלי שהתייחס לפנימיות שהיא עיקרית ומהותית יותר.
אנו מביאים דברים אלה בהשאלה על מנת ללמוד מהם שקשר נישואין המבוסס על הסתכלות חיצונית, מראה עיניים בלבד, מבלי שיהיו בו מרכיבים עמוקים של פנימיות, רוחניות, וקשר המתבסס על התאמה אישיותית סופו להתפרק. אף על פי שבתחילת הקשר קיימת התרקמות של אהבה בין בני הזוג, אין היא מאריכה ימים, מאחר והיא מבוססת על גורמים שטחיים. לעומת זאת אדם שנושא אשה מתוך הסתכלות והתבוננות עמוקה בנושאים פנימיים, אדם כזה נאמר עליו שהוא נזקק לשנה אחת על מנת לפתח אהבה וידידות.
עם השנים, אהבה שמתפתחת גם ובעיקר על בסיס של התאמה פנימית, רגשית ורוחנית, תלך ותתפתח ותעצים מעלה מעלה. עם השנים שני בני הזוג ישכילו לראות מעלות ומידות טובות שיש לכ"א מהם, שקודם לכן לא ראו, וההתקשרות הרגשית ביניהם תלך ותתהדק מתוך אהבה פנימית של חיבור בין שתי נשמות. התכלית היא איפוא, שבני הזוג ילמדו להכיר זה את זו מתוך השתדלות להשתלב אחד עם טבעו ומהותו הרגשית של השני תוך שהם לומדים לפתור בעיות ומתחים שמתעוררים ביניהם. בחור הנושא אשה צריך לשלב את עצמו עם חייה של בת זוגו. עליו ללמוד ולהכיר מהם הדברים שעלולים להיות בעיתיים על מנת לדעת איך להמנע מהם ובעת הצורך איך לפתור אותם לשביעות רצון. בודאי ובודאי שצריך אדם להזהר לא לפגוע באשתו ולא לגרום לה לסבול שהרי היא עיקר הבית.