מאת:ד"ר עוז מרטין
הרבה אנשים חווים את תחושות הדאגה, החרדה והפחד- בלי להיות מסוגלים אפילו להודות בכך.
משהו מטריד נמצא שם בפנים, ומקשה עלינו לתפקד. מה עושים איתו ?
הדור שלנו הוא דור מוכה חרדות דאגות ובלבולים. אנחנו מוצפים ברגשות של חוסר בטחון, וחוסר שליטה, אולי משום שאנחנו פוחדים להתחייב.
פוחדים להתחייב לבורא עולם, פוחדים להתחייב לדרך של אמת ברורה ומוצקה בחיים, פוחדים להתחייב לזוגיות עמוקה, על כל המשתמע ממנה. אנו פוחדים לעשות את הדבר הנכון -להתחייב באופן רגשי דווקא למה שיכול לעזור לנו להתגבר על הפחדים, הדאגות והבלבולים….
אנשים מפחדים לקשור את עצמם למקור של בטחון, ואחר כך מתלוננים שהם סובלים מהרגשת חוסר בטחון ושלווה בחייהם.
ומסתבר, שגם אנשים מאמינים ושומרי מצוות לא ניצלים ממכת "הדאגה", ודואגים כל הזמן מה יהיה ? אולי משום שאמונה שכלית, לא תמיד יורדת ללב.
צריך באמת לבדוק את השורש של הדאגות שלנו.
אם הבעיה היא חוסר אמונה- כדאי לעבוד עליה במישור ההשקפתי, בשיתוף פעיל של המישור הרגשי.
אבל לפעמים, יש סוג של דאגנות וחרדות שמפריע למהלך התקין של החיים, וזה חבל. כי יש דרכים לשלוט בדאגות ולכוון אותן לפתרון של בעיות בדרך קצרה וישרה.
צריך להבין שהדאגה היא תופעה נורמלית, אבל תכונה של דאגנות- זה כבר מצב מתמשך ובעייתי.
מה שקובע האם הדאגנות הופכת לבעיה הוא טיב הדאגה, והמידה שלה.
דאגה כתופעה, בלי מטרה- גורמת לבזבוז של אנרגיה, למתח גופני, להרגשת חוסר אונים, ומפריעה לחיים תקינים.
יש כמה עצות חשובות לשאלה: איך לדאוג אחרת? או- איך לדאוג "יותר טוב?".
עצה הראשונה- ללמוד לתת את המפתח לבורא עולם. הוא בודאי יידע להתמודד עם מה שאנחנו לא יודעים.
אם נתבונן אחורה, נווכח לדעת שהרבה בעיות שדאגנו להן בעבר נפתרו מעצמן. אנחנו לומדים שאם היינו ממתינים עם קצת אמונה וסבלנות, היו מתגלות לנו יותר ויותר דרכים לטפל בבעיה ממנה היינו מוטרדים.
לפעמים, דברים שמדאיגים- הם שיעורים חשובים שעלינו ללמוד. לכן, אם נבזבז פחות זמן בלהתמקד בהיבט השלילי של הקשיים והבעיות, ונלמד לראות בהן סימנים בדרך ההתפתחות שלנו, הם יפתרו מאליהם, כי מטרת בואם היה רק ללמד אותנו את השיעור.
עצה השניה – לזכור שדאגות לא מועילות. ומזל שכך… תארו לעצמכם איך היינו דואגים אם בנוסף לכל, הדאגה גם הייתה מועילה…
הרבה אנשים דואגים למחר, לעתיד, לזיקנה וכו', והדבר מונע מהם את ההנאה העכשווית מההווה הצעיר והנחמד שלהם, אנחנו תמיד נמצאים בהווה נחמד, שהוא העתיד ממנו פחדנו אתמול. אז למה בעצם, אנחנו ממשיכים לדאוג למחר ?….
עצה השלישית- ללמוד לסווג את הדאגות שלנו. יותר ממחצית הדאגות שלנו הן קשורות לדברים שלא יתרחשו אף פעם.
חלק נוסף גדול- קשור לפעולות שהיו בעבר וכבר אי אפשר לשנות אותן.
אנחנו מושפעים הרבה מדעות של אנשים, שממילא אין להם השפעה ממשית על חיינו.
ורק מעט מהדאגות שלנו קשורות למה שאנחנו יכולים לשנות.
אם נלמד לזהות את סוג הדאגה- נוכל לבחור לוותר על דאגות שממילא אי אפשר לשנות, זה ישפר את המצב בהרבה.
עצה רביעית – תנו לעוד מישהו אחר לדאוג. או במילים אחרות - אם אתה עוזב את הדאגה והאחריות, יש סיכוי שמישהו אחר לוקח אותן.
אם אדם אחר כבר דואג בעניין שמדאיג אותך, האם לא די בכך ?
שני ראשים שטרודים בבעיה אינם יותר טובים מראש אחד. צריך לחסוך באנרגיה. מתוצאות מחקרים שנערכו בחולים, עולה- כי אנשים שאינם דואגים, מחלימים טוב יותר לאחר ניתוח. נבדקים שהניחו את הדאגה לרופאים ולאחיות המטפלים בהם- סבלו מפחות סיבוכים לאחר הניתוח, ועזבו מהר יותר את בית החולים.
האדם הדאגן אינו יודע מתי להפסיק. הלא - דאגן לומד מה שנחוץ לו לדעת, ואז מפנה את הבעיה למומחים, ומניח להם לדאוג בשבילו.
עצה חמישית- חפשו קנה מידה. האם מישהו מלבדכם התמודד אי פעם עם בעיה דומה? האם יכול המצב בו אתם נתונים להיות גרוע יותר? האם אתם מכירים אחרים שנתונים במצב קשה וטראומטי יותר ?
חשבו על אנשים אחרים ובעיותיהם. האם הם עמדו בכך ? אם כן, סביר להניח שגם אתם תעמדו בכך. אפשר ללמוד מנסיונם של אחרים. צריך לשם כך לפתוח שני דברים- את האזניים, ואת הלב.
עצה שישית- למדו להחליט. ברגע שקיבלתם החלטה בעניין כלשהו, אל תמשיכו לדאוג לגביו. מספיק שדאגתם לפני שהחלטתם.
עצה שביעית- לימדו לצחוק קצת מעצמכם. כדאי לזכור איך גם בפעמים הקודמות כשדאגתם, הייתם בטוחים שזה סוף העולם, והנה, הקב"ה דאג לכם. לא הגיוני לחשוב שהוא ידאג לכם גם בעתיד ?
עצה שמינית- זכרו שדאגה היא הרגל, והיא נוצרת מחשיבה אוטמטית שלילית אותה טיפחנו במשך השנים. אפשר וכדאי להתחיל לטפח אופטימיות וחשיבה חיובית. זה משתלם מאוד, כי זה פותר את הדאגות עוד לפני שהן נוצרות.
ולסיכום- אמר מחבר אלמוני- "אינך יכול לשלוט באורך חייך, אך אתה יכול לשלוט ברוחבם ועומקם. אינך יכול לשלוט בדפוס תווי פניך, אך אתה יכול לשלוט בהבעתם. אינך יכול לשלוט במזג האוויר, אך תוכל לשלוט במזג נפשך. ומדוע לדאוג בעניינים שאינך יכול לשלוט בהם, בשעה שאתה יכול להעסיק את עצמך בשליטה בדברים שתלויים בך?"