מאת:ד"ר עמי שקד
הגיע לידי חיבור שכותרתו "הוי שקוד ללימוד תורה" שהוא שיחת חיזוק לבני ישיבות שמטרתו העיקרית הוא להחזירם לישיבות לזמן קיץ כשהם חדורי מוטיבציה ללימוד תורה אמיתי מתוך רצינות ועמקות וללא ביטול זמן (יצא לאור בשלהי ניסן תשס"ג) והנה, לקראת דפיו האחרונים של הקונטרס, כותב המחבר: "הנה דברנו עד עכשיו בנושאים חשובים, דברים פשוטים שמהתבוננות בהם יכול אדם לצמוח ולגדול בתורה... כדאי להוסיף עוד נקודה"... המחבר מנצל את ההזדמנות שנפלה לידו ומביא לשומעיו ולקוראיו סיפור נפלא הקשור ברבי שמואל רוזובסקי זצ"ל, ראש ישיבת פונוביז' המיוחסת. מאז שקראתי סיפור זה אני חוזר עליו בוריאציות שונות בהרצאות ובשיעורים שאני מוסר באוניברסיטאות ובמכון הישראלי ללימודי נישואין ומשפחה.
חשבתי לעניין בסיפור זה גם את קוראיו הנאמנים של הירחון נישואין של אושר, וזהו הסיפור:
מעשה ביהודי אחד שעשה את הדרך מירושלים לבני-ברק על מנת לפגוש את הראש – ישיבה, הרב שמואל רוזובסקי ולקבל ממנו מידע בדבר בחור אחד מתלמידי הישיבה , שמבקשים לשדכו עם בתו שתחי' שהגיעה לפירקה, הראש ישיבה קיבל את האיש בחביבות ובחום וענה על כל שאלותיו, אחת לאחת, בסבלנות ובאורך רוח. והנה כל שאלותיו של אותו יהודי ירושלמי נסבו על התנהגותו והרגליו של הבחור כבן-תורה, כתלמיד בישיבה.
דהיינו, כמה שעות ביום הוא לומד, ואם הוא מקפיד בחומרה על שמירת זמנים, ואיך שמירת הסדרים שלו מוקפדת או מתרשלת, והאם הוא משתתף בערנות בשיעורים והאם הוא שואל לעניין ומשיב כהלכה והרגלי תפילותיו ועוד כהנה וכהנה שאלות חשובות מאין כמותם והראש ישיבה עונה על כולן במשובה ובנחת, דבר דבור על אופניו ואין הוא מחסיר דבר וחצי דבר מכל מה שהתבקש לענות, ונראה היה בעליל שהיהודי מירושלים היה שבע רצון פניו העידו על כך שהוא שמח ומאושר על שנפל בחלקו שידוך הגון לבתו היקרה. הודה היהודי מירושלים מירושלים לראש הישיבה והסתובב לכוון הדלת וכבר היה בדרכו החוצה לכאורה ספור קטן ומחמם את הלב על אב מסור ונאמן החרד לשידוכה של ביתו האהובה, והוא מבקש עבורה את הטוב ביותר, בחור שהוא בן תורה אמיתי היגע בלימוד תורה במסירות ובדביקות ושצפוי לו שיהיה הגדול בתורה אבל, כך מסתבר, לראש הישיבה הייתה אג'נדה אחרת וסיום אחר לסיפור, הרב רוזובסקי החזיר את היהודי מירושלים לכיסאו ואמר לו בעדינות אופיינית "ראה נא עד עכשיו אתה שאלת אותי שאלות, שמא, תרשה לי, יקירי, לשאול אותך כמה שאלות?" וראש הישיבה המשיך ואמר, הנה ראיתי כמה אתה מתעניין בשידוך עבור בתך היקרה, והנה אתה שבע רצון ומרוצה ממה ששמעת עליו, ונראה לך שזה כל מה שבתך צריכה לדעת ,על שמירת הזמנים והסדרים שלו ויכולתו להעמיק בלימוד וכו' ודעתה תנוח כשתשמע כי נפל בחלקה תלמיד חכם שקדן ורציני בלימודו אבל, המשיך הרב רוזובסקי ואמר, נראה לי שמה שיעניין את בתך יותר מכל הוא ,האם בנוסף להיותו בן תורה שקדן הוא גם...בן אדם.
אמנם אתה מאד מרוצה מכך שהשידוך שנבחר עבורה הוא תלמיד מסור ללימוד תורה, שמא תברר גם איך הוא מתנהג עם הסובבים אותו, האם הוא חושב על אחרים ומתחשב בהם ובצורכיהם האם הוא עוזר ותומך בחבריו לשיעור ולחדר, ואיך הוא מתנהג בחדר האוכל והאם הוא אנוכי ומתמקד רק בעצמו ובצרכיו האישיים או שהוא דואג גם לחבריו. זאת ועוד, האם הוא נכנס מפעם לפעם למטבח על מנת להודות לעובדים על טרחתם או שהוא לוקח הכל כברור מאיליו, כי הכל מגיע לו ועוד כהנה וכהנה שאלות שאין להן ולא כלום על יכולת הלימוד תורה של הבחור. הראש ישיבה הישיר מבטו אל היהודי שישב רתוק למושבו, משתומם מהכוון הבלתי צפוי של הפגישה עם הראש ישיבה, והמשיך:
סבלנות חושבני, שגם שאלות אלו מעסיקות את בתך כאשר היא בוחנת מקרוב על מה שמציעים לה לשידוך, תאר לך, שואל הרב רוזובסקי, שהבחור חוזר בצוהריים מהכולל לארוחת צוהריים, אשתו, בתך, שעבדה מחוץ לבית וחזרה מהר הביתה על מנת להכין לו ארוחה חמה והוא הבן תורה אמיתי מתישב ואוכל וייתכן שהאוכל שהוגש לו לא תאם את טעמו במלואו והוא יביע את חוסר שביעות הרצון שלו בצורה פוגעת ובלתי מתחשבת, האם אז תכבוש בתך את פגיעתה וכאבה, תמחה דמעתה, ותתנחם בסגולותיו המופלגות של בעלה התלמיד חכם?
האם תאמר לעצמה בשמחה ובסיפוק רב שהנה בעלה היקר, השקדן בלימודיו כאשר הגיע לסוגיית "חרדל ודבורים" (חלק מדיון תלמודי בנושא הרחקת נזיקים בפרק "לא יחפור" במסכת "בבא בתרא")
"היה התלמיד היחיד שחדר לעומק הדברים, הבין את כל חילוקי השיטות וההסברים, וכל הקנייטשן והדקויות בסוגיה" נכון, תאמר בתוך ליבה הוא מפעם לפעם מתנהג כלפי בגסות, בחוסר ובדרך פוגענית ועולבת אבל כל זה הרי מתבטל נוכח יכולת הלימוד תורה שלו, שהרי בכל סוגיה שהוא לומד הוא מגלה בקיאות מעמיקה בכל השיטות, ראשונים ואחרונים.
עד כאן הדברים כפי שהובאו בחבור "הוי שקוד ללימוד". אין צורך בשום תוספת לתובנה החשובה אליה הגיע הראש-ישיבה כל מילה תהיה מיותרת.