מאת:אבי באשר
1. מה הם חיי נישואין?
חיי נישואין הם חלק ממבנה האנושי הטבעי כפי שברא ה' את האדם. עולה מתוך העיון בטור
ה' ראה שהטוב לאדם יהיה לו עזר כנגדו ולא שהיה לבדו, לכן ברא ה' את האישה כעזר כנגדו, ומטרת חיי השותפות שזוהי האישה והאיש למטרת פריה ורביה.
פריה ורביה אינה אפשרית ללא עזר האישה, לכן ציווה ה' לדבק בעזר שעשה לנו לפרות ולרבות. כל מי שלא עוסק בפריה ורביה נקרא שופך דמים, וראיה לכך בחומש בראשית (פרק ט' פסוק ו').
אומר הב"ח – חייב אדם לשאת אישה: אומר, נראה מקצת בדעתם של אנשים המשובשת חושבים שלטובתם עשה ה' את העזר, כמו שכתוב בבראשית פרק ב', פסוק יח': "לא טוב להיות אדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו", יבוא אדם ויאמר אני חפץ בטובה הזאת ואני לא רוצה את הטובה הזאת, אני יכול למצוא דרכים אחרות כדי לספק את הצרכים שלי, לכן בא ה' להוציא את הטעות הזאת מליבו של האדם כי הוא יתברך היודע מה שהוא העזר לא כמחשבת האדם בדעתו להמציא לו עזר לרצונו לכן ה' ציווה אותנו בחיוב להתחתן ולא לבוא עם האישה כמו הבהמות שכל פעם עושים זאת עם חיה אחרת, שזוהי דרך הזנות, אלא אעשה לו עזר כנגדו שתהיה מיוחדת לו ודבקה עימו כמו שכתוב בפסוק בבראשית (פרק ב', פסוק כד') "ודבק באשתו והיו לבשר אחד".
לכן יבטל רצונו ודעתו פני רצון המקום ב"ה כי כחיוב ועול הוא על האדם לשאת אישה ואינם משום טובתו בלבד כאשר עלה על מחשבת ליבו של האדם.
אומר הרש"י – שלא יאמר שתי רשיות הם ויחידים בעולם ה' בעליונים ואדם בתחתונים לכן עשה לאדם עזר כנגדו, אם זכה נהיית לו לעזר לא זכה כנגדו להלחם.
בשר אחד:
הולד נוצר ע"י שניהם ושם נעשה בשרם אחד.
אומר הרמב"ן- והנכון בעיני כי הבהמה והחיה אין דבקות בין ניקבותיהם אבל יבוא הזכר על איזה נקבה שימצא וילכו להם מפני זה אמר הכתוב – בעבור שנקבת האדם היתה עצם מעצמותיו ובשר מבשרו ודבק בה והיתה בחכו כי בשרו יחפוץ בה להיותה תמיד עימו.
אומר מהר"ל- כי כל אהבת נשים תלויה בדבר מפני שאישה עזר כנגדו ואינה תלויה בדבר לגמרי שכך ברא ה' בעולמו שהיו לבשר אחד ככתוב, על כן יעזוב וכו'. אין הכוונה של התורה שיעזוב את אביו, אמו בכדי לדבוק באשתו והנהתו הכתוב מדבר שכך הוא בעצם הבריאה שהאיש ידבוק באשתו ועל ידי כך תהיה אהבה שאינה תלויה בדבר.
2. שם מה נועדו חיי נישואין?
אומר הרמב"ם- ההבנה שחיי זוגיות הם הנדבק החשוב ביותר בשעבוד האדם לרעהו, כמוביל שיעבוד האדם לה'. אל תתמה ותאמר אך יהיה האדם עושה כל מה שחפץ בליבו במעשים שלו יהיו מסורים לו, וכי האדם יכול לעשות בעולם דבר שלא ברשות קונו ולא בחפצו ואילו הכתוב אומר כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ וכל הדברים מסורים בידו יתברך אף על פי שאנחנו יכולים לעשות כחפצנו, כיצד כשם שהיוצר חפץ להיות שהאש והרוח עולים למעלה, והמים והארץ יורדים למטה, והגלגל מסתובב למטה כך חפץ להיות האדם רשותו בידו, וכל מעשיו מסורים לו.
אומר הרמב"ן- והכוונה כל המצווה שנאמין ה' ונודה אליו שהוא בראנו והיא כוונת היצירה ושאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה ואין קל עליון חפץ בתחתונים מלבד שידע האדם ויודה לה' שבראו.
מובא במסכת שבת (לא עמ' א') אומר מעשה בנוכרי אחד שבא לפני הילל אומר לו גיירני על מנת שתלמדני את כל התורה כולה שאני עומד על רגל אחת אמר לו דע לך שנא חברך לא תעבוד זוהי כל התורה כולה.
אומר רש"י – רעך ורע אביך על תעשוב זה ה' על תעבור על דבריו שהרי עליך שנאו שיעבור חברך על דברך.
אומר השל"ה – הרי אהבת לרעך כמוך הוא הרגל שהעולם עומד עליו הרי ואהבת לרעך כמוך הוא הגורם ואהבת את ה' אלוקיך.
אומר המהר"ל- וכבר בארנו בפרק משה קיבל כי דבר זה שאהוב את הבריות הוא אהבת ה', יתברך גם כן כי מי שאוהב את אחד אוהב כל מעשה ידיו אשר עשה ופעל ולפי כך כאשר אוהב את ה' ואם הוא שונא הבריות אי אפשר שיאהב ה' יתברך אשר ברעם וכן כבוד חברו אשר נברא בצלם אלוקים נחשב כבוד המקום.
3. אהבה ונתינה
הסבר הרמב"ן בהנהגת האבות הקדושים והם:
אברהם ושרה
אברהם שמע לקול שרה אשתו והכתוב לא אמר ויעש כן אבל כתוב ושמע לקול שרי , זאת אומרת הסבר הדברים- שאף עפ"י שאברהם כל כך רצה בנים הוא לא עשה כן בלא רשות שרי, לקחת את הגר. שהכוונה פה שע"י הגר תבנה שרי מבנים הראה אברהם לשרי שהוא לא התכוון שיבנה הוא והגר והיה זרעו ממנה אבל כל כוונתו לעשות רצון שרה שתבנה ממנה שהיה לה נחת רוח בבנה שפחתה, ועוד כתוב ותיקח שרי להודיע שלא מיהר אברהם לדבר עד ששרה לקחה בעצמה את הגר, ושמה אותה בחיקו של אברהם. הכתוב הזכיר שרי אשת אברהם. לאברהם אישה הוא לא רצה לרמוז לנו שלא התייאשה והתרחקה ממנו כי היא אשתו והוא בעלה ועדיין נשארה איתו באהבתה אליו, וזה הכבוד שעשתה.
יעקב, רחל ולאה
אומר הכתוב ויאהב גם את רחל, הכתוב אומר שהוא אהב את רחל יותר מלאה ולכאורה הטבע מחייב שהאדם צריך לאהוב את האישה הראשונה, יותר מאשר נאשר האנשים כמו שאמרו חכמים בנשים ואינה כורתת ברית אלא למי שעשה אותה כלי והנה יעקב אהב את רחל מלאה שלא כדרך הארץ.
יצחק ורבקה
אנו למדים מיצחק שאמו מתה לא נתנו את האוהל כי אמו לא תביא שום אישה אחרת, וכאשר ראה את ריבקה הביא אותה לאוהל- לכבודה, ושם לקחה וזה הטעם, ויאהבה וניחם, רומז שהיה מצטער מאוד על אימו ורחק ממנו מנחם עד שניחם באשתו באהבתו אותה.
במהרבה בארץ ישראל שהיה אדם נושא אישה היו שואלים אותו האם הוא בגדר מצא או מוצא ככתוב בקוהלת ז', מצא אישה מצא טוב ויפק רצון מה'.
4. דינמיקה ומריבות בחיי נישואין ופיוסים
מריבות בחיי נישואין הן נחלתו של כל זוג, בין אם הוא מעריך את חיי הזוגיות שלו כטובים ובין אם לא. הסיבה לכך- אנחנו בני אדם שונים, גבר ואישה לא יכולים לרצות אותם דברים כל הזמן.
אנחנו באים ממשפחות שונות, לכל אחד יש היסטוריה משלו, צרכים יחודיים לו, תפיסת עולם שונה וציפיות שונות.
המריבה בעצם מחדדת את העובדה שאנחנו שני אנשים שונים, וכך זה צריך להיות, כנאמר בתהילים מוציא אסרים בכושרות ומושיב יחידים ביתא.
השאלה על מה אנחנו רבים?
מריבות בעלות תכנים רלוונטים המאפינות בדרך כלל זוגות שנמצאים במצב טוב – לכל זוג יש רשימת נושאים שלגביהם יש חוסר הסכמה והם גורמים לחילוקי דעות- כסף, חלוקת תפקידים, הורים, חינוך וכו' לכל אחד מבני הזוג השקפות ורגישויות משלו שכמובן נובעות מתפיסת עולמו. מכיוון שהאיש הוא שכל והאישה היא רגש.
הסוג השני של מריבות הוא בעייתי- שהזוג נמצא במצב לא טוב, כשיש כעס, עוינות, אכזבה או חששות חוסר נאמנות. המריבה יכולה להיות מאבק של כוח וזה אומר שיש תחרות מי צודק ומי בסדר, ולתוכן המריבה אין חשיבות, המריבה יכולה להמשך לזמן ממושך, הכאב והכעס נשארים בלב. כשמריבה הופכת למכשול והזוג נשאר במצב של ניכור ולא יודע איך להתקרב בחזרה זה הופך לבעיה.
1. אחת השיטות לבדוק זאת היא לברר האם אני באמת מקשיב
לדברי בן/ בת הזוג. בשעת המריבה אנשים לא מקשיבים לבני
זוגם כי הם יודעים בדיוק מה הוא יגיד ומשלימים בעצמם את
המשפט בליבם.
מי שלא מקשיב לדברי בן זוגו ימשיך את המריבה בלי שום
קשר למה שנאמר כי יש לו עניין פנימי להמשיך את המריבה –
ע"י הקשבה אתה יכול להתקרב, להגיע לפיוס.
2. חשוב מאוד להשתדל לא להאשים את בן הזוג, דוגמא= אתה
לכלכת!, אתה איחרת!, העבודה יותר חשובה לך במקרים
רבים הויכוח הולך למריבה.
נסו להביע רגשות לרכך את בן הזוג "נכון, לא הייתי בסדר אבל
נעלבתי שאת/ה צעקת" וכך תגיע לפיוס והבנה.
3. צריך לדעת שאסור לצבור כעס- לדבר באותו זמן על הכאב והתסכול ולא לעקוץ. חשוב מאוד להבהיר את הדברים ולפתור אותם באותו רגע למרות שקשה אבל עם מאמץ תצליחו.
4. בני הזוג חייבים לגלות אחד לשני אמפתיה, רצוי מאוד לגלות הבנה לגבי הצד השני גם אם זה קשה, צריך להתכופף קצת- ההבנה וגילוי אמפתיה תסלול את הדרך הטובה בחייכם, תפחית את המריבות והויכוחים. דוגמא: "אני יודעת שאתה מאוד עסוק בעבודה וקשה לך לענות לטלפון אבל שאתה מאחר אני מודאגת". משפט זה מלא רגשות, אכפתיות, ובלי האשמות.
5. מאוד חשוב לדבר בנחת, ברוגע בלי צעקות או השפלות בצורה ברורה, והעיקר בצורה חיובית ומכובדת, הבהירו לבן הזוג מה אתה מצפה ולא רק מה מפריע לכם ומה אתה רוצה לעשות.