בקליניקה אנחנו פוגשים את חנה ודוד, בני זוג הנשואים כשנה וחצי. הם מתארים שנה של מיזוג מושלם, תלות חיובית, רצון ליהנות ביחד, להעניק, ולוותר מרצון על קשרים חברתיים. ההתנהלות של עשייה משותפת כללה גם את כל הסידורים הטכניים בבית ובחוץ שנעשו בשיתוף מלא. כשחנה ודוד דיברו על "הכל", הם התייחסו באמת לה-כ-ל! כולל נושאים טכניים שקשורים לכל אחד בנפרד, בקניות, בישול, הליכה, ניקיון וכו'.
"משהו קרה לנו אחרי השנה הראשונה. פתאום נעלמה ההבנה, חיכוכים בלי סוף, ריבים, כל נושא הפך למאבק..." אמרו השניים. חנה הוסיפה ש"הגענו להסכם והבנה בכל מיני נושאים, אז למה הוא משנה את דעתו?" ואילו דוד טען "גם אם הסכמתי, אי אפשר להתחרט אף פעם?" שניהם רצו לדעת "האם זה נורמלי, ואיך זה יכול להיות? לאן נעלמה האהבה?
כשהשניים הגיעו לטיפול, נדרשו מספר שלבים: בשלב האינטק - שלב הבירור, היה חשוב להבין איך הרגיש כל אחד מבני הזוג בתחילת הנישואין ומה חשב כל אחד מהם בהמשך. בשלב זה ציינה חנה והדגישה שכפי שהיה להם בהתחלה כך גם אמור, לדעתה, להראות קשר זוגי. דוד היסס מעט ולבסוף השיב: "בשלב מסויים הרגשתי חנק. הרגשתי לאט לאט שאני פשוט נעלם."
אחרי אמירה זו של דוד, התפרצה חנה ואמרה: "התגובה שלו מפחידה אותי. איבדתי את האמון בו ואת הביטחון בקשר שלנו."
זוגות רבים חווים משבר ואכזבה מחיי הנישואין שלהם. עיקרי הרגשות הללו נובעים מאובדן העצמי בתוך קשר ארוך טווח הדורש פשרה, ויתור והתחשבות , לפעמים עד כדי ערבוב וביטול העצמי האותנטי.
הפסיכולוגים אליין באדר ופיטר פירסון מדברים על חמשה שלבי התפתחות חשובים בקשר זוגי שאם בני הזוג מצליחים להתמודד עם כל אחד מהשלבים, הם יוכלו להתקדם עד להשגת קשר מספק ובשל. לעומת זאת, במצבים בהם בני הזוג מתקשים להתמודד עם האתגרים שמציב כל שלב יתכנו מריבות, תקיעות בקשר ולעיתים אף פרידות.
חמשת השלבים הינם:
1. סימביוזה – זהו השלב הראשון של הקשר בו בני הזוג חווים תלות הדדית. רבים מכירים שלב זה כהתאהבות סוחפת, רצון עז להיות כל הזמן ביחד כשכל פרידה מלווה בגעגוע חזק. הסימביוזה מניחה את היסודות לקשר ומאפשרת את השלב הבא ביחסים שכן בני הזוג עסוקים בהתאמת עצמם לבן/ת הזוג שלהם. מחקרים מראים ששלב זה מתרחש במשך תשעה חודשים עד שנתיים.
2. אינדיבידואציה- בשלב השני מתפתח האינדיבידואל – הפרט. האידיאליזציה הסימביוטית מוחלפת בראיה מציאותית יותר. בשלב זה בני הזוג מתחילים לבטא רצון ליותר מרחב אישי ולבלות חלק מהזמן ללא בן/ת הזוג ובכך, למעשה, הם מגדירים את הגבולות שלהם בתוך הקשר. בני הזוג מתחילים להבחין בעובדה הבלתי נמנעת כי קיימים לא מעט הבדלים ביניהם ואף מוצאים עצמם מתווכחים על דעות מנוגדות. לפתע מתחילים לראות את מה שמפריע אצל בן הזוג ואת חסרונותיו. הזוגיות נשארת מרכזית, אך מתחילים להתבסס גבולות אישיים.
3. אימון - זהו שלב הפיתוח האישי. בשלב השלישי חל מעבר מהזוגיות לפעילות ומערכות יחסים מחוץ למערכת הזוגית. בשלב זה יש ביסוס של הערכה עצמית והכוח האישי ובני הזוג לומדים לפתח סגנון בריא של ניהול קונפליקטים.
4. התקשרות מחדש – בשלב הרביעי בני הזוג מתקרבים שוב ומנסים למצוא את האיזון שבין ה"אני" לבין ה"אנחנו".
5. תלות הדדית- השלב החמישי הוא שלב של יציבות זוגית. בשלב זה מתייצב האיזון בין ה"אני" ל"אנחנו" ובני הזוג חוששים פחות מלבקש תמיכה אחד מהשני, מתוך ידיעה בטוחה שה"אני" ימשיך להתקיים בתוך הקשר הזוגי. בני הזוג חווים עצמאות וסיפוק בחייהם האישיים ומצליחים להביא לקשר הזוגי את העוצמות האישיות שלהם, וכך משיגים קשר אינטימי עמוק ועוצמתי ביניהם ללא חששות. זהו בסיס יציב ובטוח לצמיחה ולהתפתחות.
על פי מודל זה עלולה להתעורר בעיה כאשר:
1. ישנה תקיעות של שני בני הזוג באחד מן השלבים.
2. קיים פער בשלבים בין בני הזוג. קיום הפער מעיד על הגדרת אחד מבני הזוג את עצמו בצורה נפרדת כאשר הגדרה זו מהווה איום על בן הזוג השני.
במפגשים עם חנה ודוד, לאחר הברור, עברנו תהליך של "נורמליזציה", כלומר, שניהם הבינו שהתהליך שהם עוברים הוא נורמלי וטבעי. זאת למרות הפרדוקס של חיבור עוצמתי בשנה הראשונה לעומת חיכוכים רבים וסערות רגשיות בשנה שלאחר מכן.
שניהם חוו הקלה כאשר הבינו שזהו חלק מתהליך צמיחת הזוגיות שלהם וזוהי הדרך לייצר מערכת זוגית בריאה.
בהמשך, עברנו לשלבי המודל. בשלב זה חנה ודוד קיבלו הסבר בגישת יחסיי אובייקט ולמדו מושגים שלא הכירו: סימביוזה מול דיפרנצאציה – מובחנות. התיאוריה ההתפתחותית המתרחשת בשנות חייו הראשונות של הילד, היא זו שמעצבת את אישיותו התקינה. בני הזוג הפנימו איך תהליך זה דומה לשלבי התפתחותו של הקשר הזוגי ולמדו מהם חמשת השלבים בתיאוריה של באדר ופירסון.
בפגישה זו כבר יכולנו לדבר על התקיעות ולברר באיזה שלב מצוי כל אחד מהם. ההבנה הייתה שחנה רוצה להישאר במקום החמים והבטוח – המקום הסימביוטי של "הכל ביחד", כמו בספרים, כמו בחלומות. דוד, לעומת זאת, מרגיש מחנק ורוצה לעבור כבר לשלב הבא של המובחנות. כדי להבין את דפוסי ההתנהגות של כל אחד מהם למדנו את הקשרים וצורת ההתקשרות של חנה ודוד מחוץ למערכת הזוגית: אילו קשרים חברתיים ומשפחתיים יצר כל אחד. הליך זה נותן אינדיקציה למטפל ואפשרות לשקף לכל אחד מהם את דפוסי ההתנהגות שלהם לפני הנישואין המצביעים על יכולתם ליצירת קשר מופרד ומובחן.
הבנו שלבני הזוג מריבות רבות בנושאים טכניים ולכן הכנו רשימות של משימות מסודרות להתנהלות בחיי היום יום כדי להקטין במה שאפשר את הנושאים הקונפליקטואליים.
בהמשך, בני הזוג השכילו ליצור מגוון רחב יותר של אפשרויות לפתרון הקונפליקטים ובמקום להיות בחשיבה של שחור לבן, יצאו לדרך בה יש מספר רב יותר של פתרונות אותם אפילו כדאי לחפש מתוך חוויה משותפת של יצירה. כך הצלחנו להעביר את המיקוד לפתרונות המיוחדים והרווחנו את הפחתת רמת החרדה של כל אחד מהם. מהלך זה גם אפשר לבני הזוג לפתוח חלונות נוספים של תקשורת, ובעיקר לקבל את השונה ולא רק השווה.
כאשר יש קונפליקטים בחיי הנישואין, כדאי לברר באיזה שלב נמצאים בני הזוג, וכיצד הם התמודדות בשלבים הקודמים. כל זאת מתוך ידיעה שייתכנו מצבים בהם כל אחד מהצדדים ינסה למשוך את החבל למקום הבטוח שלו בשלב ע"פ אותם 5 שלבי התפתחות.
- Bader, E. Pearson, P.T. (2001). Tell me no lies.
- Spaulding, E.C. (1997). Three object relations models of couple treatment.