מאת:הרב דניאל עשור שליט"א
באחת מהרצאותיי במכון הישראלי ללימודי נישואין ומשפחה דובר על סוגיות חינוכיות בקרב ילדים להורים בעלי תשובה.
במהלך ההרצאה שמטרתה הייתה הבנת עולמם הפנימי של ילדים להורים בעלי תשובה, נשאלתי על ידי אחד התלמידים "מה השייכות בין נושא זה לנושא הזוגיות ולבעיות בשלום הבית, נושאים אותם אנחנו התלמידים אמורים ללמוד?". כמעט שלא יכולתי להסתיר את פליאתי. לאמיתו של דבר אף לרגע לא חשבתי כי יש צורך להדגיש את הקשר בין שני הנושאים אולם משנשאלה השאלה כבר אי אפשר לומר כי אין כל צורך בביאור הקשר או העניין ומעתה ברור לי כי עליי לפתוח את נושא השיעור בהדגשת הקשר הישיר שבין הנושאים.
אכן נכון הדבר כי איננו יכולים להתמחות במספר תחומים גם יחד. בדרך כלל אדם המתמחה במספר תחומים איננו מומחה באף לא אחד מהם. אולם עלינו לדעת כי אף אם איננו מתמחים בתחום חינוך הילדים חייבים אנו להפנים את השלכותיו הרבות הישירות והעקיפות והמקבילות לתחומינו אנו.
ניתן לומר כי התא המשפחתי הנו יחידה אחת שלמה, עסקת חבילה אחת גדולה. פעמים רבות בעיית חינוך הילדים, כישלון בחינוך או אפילו חוסר הסכמה בין ההורים בעניינים חינוכיים ניצבת במרכז בעיית שלום הבית ומכאן נגזרות בעיות בזוגיות בריאה.
תחום החינוך היינו גדול ורחב. אולם במאמר זה בחרתי להקביל עניין בסיסי וחשוב שהוא התשתית לחינוך הילדים.
ישנו הבדל תהומי בין אילוף לחינוך. האילוף איננו אלא רקע משמעתי או הקניית מיומנויות לילד. כשהילד מאולף אין זה אומר כי הוא הפנים את הנושא עליו אנו עומדים. ניתן לראות לדוגמא ילד שיודע אמנם להתמודד עם דף גמרא אך הוא איננו אוהב את זה, הלימוד איננו משאת נפשו, הוא לא הפנים את חשיבות ומתיקות לימוד התורה. לכן נוכל להגדיר ולומר כי הפנמה שווה חינוך,
אולם אילוף איננו הפנמה כי אם רכישת מיומנות כל שהיא או הקניית משמעת.
ניתן לראות זאת כבדרך משל: דולפינים אוהבים סוכר. לאחר שנותנים להם לטעום קוביית סוכר מציבים את הקובייה מעבר לחישוק. הדולפין ישאף להגיע אל הקובייה ולכן הוא יקפוץ מבעד לחישוק להשיג את משאת נפשו. עד כאן עובר הדולפין תהליך של אילוף. אולם אט אט ימעיט המאמן במתן הסוכרייה
ולאחר זמן יסתגל הדולפין ויתרגל כי אף שאיננו מקבל כלל סוכרייה הקפיצה מבעד לחישוק מתוקה לו. הוא למד לאהוב את הקפיצה גם ללא קוביית הסוכר. תופעה זו קרובה יותר לחינוך.
המאמן מתנה את נתינת הסוכרייה בקפיצת הדולפין: כאשר ההתניה היא מתוקה וחיובית יחול תהליך של הפנמה וחינוך. אולם כאשר ההתניה היא שלילית ניתן רק לכפות אילוף אולם תהליך זה יהיה סותר הפנמה ולכן סותר חינוך.
כשם שכלל זה נכון לגבי חינוך ילדים נכון הוא בהנהגת כל ענייני הבית. כאשר הבעל מפעיל את סמכותו ההורית הוא יכול אומנם לכוף התנהגויות מסוימות או להטיל מורא אולם הוא החטיא את המטרה מפני שההפנמה של בת זוגו או בני ביתו לא רק שלא הושגה כי אם אף ההפך בדיוק הושג נסיגה בתהליך ההפנמה. אם את כל בקשותנו ומעשנו בבית ובחוצה לו ילווה טוב לב ואורך רוח כנים אם נשכיל לחייך מספיק ולהסביר פנים כי אז ניצור "התניה" חיובית אשר תגרור אחריה הפנמה וחינוך טוב בכל ענייני הבית הן בחינוך ילדינו הן בחינוך עצמנו לזוגיות טובה וחיי נישואין נכונים ובריאים. שלמה המלך כתב בספר משלי "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" פרושים רבים נאמרו בפסוק זה ואכן אין הכוונה רק לנער ולא לנערה אלא לשניהם גם יחד נוכל לומר כי פירושו מתוך דברינו הוא כי "גם כי יזקין" וישא אישה וילד ילדים עדיין תהיה נכונה לגבי יחסי הזוגיות וחיי הנישואין שיטת ה"חנוך לנער על פי דרכו" שהיא ההפנמה באמצעות "התניה חיובית המלווה את כל המעשים.