שנת הנישואין הראשונה מספקת לנו הזדמנות נפלאה לעצור ולשנות אמונות ודפוסים שהיו קיימים אצלנו, זאת כאשר בני הזוג משמשים האחד לשניה כ"עזר כנגדו". אפקט המראה מלמד אותנו לראות את הדברים "השליליים" אצל בן הזוג על מנת להראות לי היכן אני תקוע/ה ואיפה עלי לשנות אצלי ולא אצלו.
אנחנו מגיעים לחיי הנישואין כשזהותנו העצמית כבר מגובשת פחות או יותר. יש לנו דימוי עצמי מסוים, הסתכלות על החיים והעולם, עקרונות שחשובים לנו, ציפיות וחלומות.
אנחנו בוחרים את בן זוגנו לפי מה שחסר לנו ולא לפי מה שיש לנו בתקווה שהוא ייתן לנו את מה שבאמת אנחנו זקוקים לו. אך האם אנו יודעים ומכירים מה באמת חסר לנו ולפי מה אנו פועלים?
מודעות ( מלשון ידיעה ) היא הצעד הראשון לריפוי או לשינוי. כשנדע מאין באנו נדע גם לאן ללכת. כאשר דפוס מסוים (שמשתקף אלינו מבן זוגנו ) קבור עמוק בתוכנו ואנו מתקשים לראות היכן הוא נמצא אצלנו, עלינו לפתח מודעות לקיומו על מנת לרפא את המצב.
האני שלי הוא מי שאני מאמין שאני:
אנו מבססים את תסריט חיינו על המסרים המוקדמים אשר קיבלנו בילדותנו. בילדותנו, קבלנו בצייתנות את אשר אמרו לנו: ההורים, הסבים והסבתות, לאחר מכן הגננות המורות והחברה הסובבת אותנו, כאמת לאמיתה. עם השלמת תהליך ההתבגרות שלנו, רובנו בוחרים לחשוב מחשבות הדומות לאלו אשר נהגו הורינו לחשוב. אמונות אלו שרבות מהן הן אמונות מגבילות, נמצאות בתת המודע שלנו ומפעילות אותנו במשך כל החיים לטוב או למוטב.
כל מה שאנחנו בוחרים להאמין בו, הופך לאמת עבורנו. אמונותינו אינן אלא דעות של אחרים, אשר הפנמנו וצרפנו אל מערכת האמונות שלנו. אין ספק שהן משתלבות עם כל הדברים האחרים שבהם אנו מאמינים. לדוגמא: אם את/ה רצוף בעיות כלכליות, יתכן כי ברמה כלשהיא, את/ה מאמין/ה כי אינך ראוי לרווחה כספית, או כי את/ה מאמין/ה במעמסות וחובות. או אם נראה כי איננו מסוגלים לקיים מערכת יחסים, ייתכן שאנחנו מאמינים כי "איש אינו אוהב אותנו" או כי "אנו בלתי ניתנים לאהבה".
הבעיות איתן אנו נאבקים ומתמודדים בחיינו נראות אמיתיות: אנו עשויים לחוש כי הן אמיתיות כיוון שזו המציאות – אולם, אין זה משנה עד כמה קשה הוא הנושא שעמו אנו מתמודדים, אין הוא אלא תוצאה או סממן חיצוני של דפוס מחשבה פנימי. אין זו אלא אמונה או דפוס חשיבה שאמצנו בילדותנו.
עם זאת, לא כל הדעות והאמונות אותן אנו נושאים מהווים מכשול: חלק מן הדברים שבהם אנו מאמינים הם אכן חיוביים ומועילים. מחשבות אלו משרתות אותנו היטב במשך כל ימי חיינו.
מחשבות אחרות הן שימושיות מאוד בתחילה, אך כאשר אנו מתבגרים, הן אינם הולמות אותנו יותר: "אל תבטח בזרים" עשויה להיות עצה טובה מאוד עבור ילד קטן, אך עבור מבוגר, לא תיצור התמדה באמונה זו אלא בידוד ובדידות. או: קשה לי ללמוד או לזכור הרבה חומר, זוהי קביעה שיתכן כי אינה נכונה עבורי כעת, אך אני עדין מאמינה בכך מפני שמורה בכיתה א' אמרה לי זאת שוב ושוב ומוטב יהיה עבורי להפטר מאמונה זו.
אם למדנו בילדותנו כי העולם הוא מקום מבהיל, אכזרי, רע, מעורער, שבו כל אחד צריך לדאוג לעצמו, כי אז נקבל כל דבר התואם אמונה זו כאמת עבורנו.
מצד שני, אם לימדו אותנו בשלב מוקדם בחיינו כי העולם הוא מקום אוהב, בטוח, יציב, אמין, נפלא, תומך ומעניק את כל הצרכים הנדרשים לי בקלות בשמחה ובאהבה, יהיו אמונותינו שונות. נוכל לקבל בקלות כי האהבה מצויה בכל מקום, וכי אנשים הם ידידותיים מאוד, ותמיד נוכל להשיג כל אשר נזדקק לו.
אם למדת כילד כי "הכול באשמתך", תתהלך כשאת/ה חווה תחושת אשמה מתמדת. תחושה זו תמשוך אליך הענשה עצמית וכאב שרק יחריפו במשך השנים, אם למדת להאמין בהיותך ילד/ה כי את/ה חסר/ת ערך, תותיר אותך אמונתך זו בסוף התור בכל מקום שבו תהיה, אם לימדו אותך נסיבות ילדותך להאמין כי איש אינו אוהב אותך, אין ספק כי תהיה בודד.
הזהות העצמית – הדימוי העצמי.
בבסיס בנין אישיותו של כל אדם ישנם ארבעה דברים עיקריים אליהם הוא נזקק: אהבה, שייכות, מקום והערכה.
מרגע הולדנו אנו מחפשים את ארבעת הגורמים הללו ובהתאם לסיפוקם או אי סיפוקם אנו יוצרים את זהותנו העצמית.
אהבה:
כל אחד מאתנו זקוק לאהבה כאוויר לנשימה. אנו "שואלים" כל הזמן את סביבתנו האם אנו אהובים או שעלינו לעמוד ב"תנאים" מסוימים כדי לקבל אהבה. לכל אדם יש את החשיבה שלו מהם ה"תנאים" שבמידה והוא יעמוד בהם הוא יהיה ראוי לקבל אהבה כגון: אם אהיה אדם טוב ואעזור לכולם, יאהבו אותי. חשיבה זו גורמת בד"כ לכל המניפולציות שאנשים מבצעים.
שייכות:
הצורך להשתייך לקבוצה (כשלצורך זאת גם התא המשפחתי הראשוני מהווה קבוצה) ולקבל תמיכה, עזרה וסיפוק צרכים, ולא לחוש תלוש ודחוי.
מקום:
כל אחד מאיתנו שואל את עצמו (במיוחד בביתו) האם יש לי מקום, האם מרגישים בייחודיות שלי ובתרומתי לסביבתי או שאני צריך כל פעם מחדש לבדוק זאת או להלחם כדי שירגישו שגם אני קיים?
הערכה:
לאדם צורך בסיסי להערכה. הוא רוצה שיעריכו את מעשיו ופעולותיו. אך האם הוא מעריך את עצמו? האם הוא מודע לכישרונותיו, ליכולותיו, לעוצמות שבו והיצירתיות שלו?
בהתאם לאמונותינו על עצמנו נבחר באמצעים ודרכים שלדעתנו יעזרו לנו בהשגת מטרותינו. הכול ייחשב אצלנו להישג או לכישלון בהתאם לראייתנו הסובייקטיבית, כפי ש"תוכנתנו" לראות. אולם, תהא הבעיה אשר תהיה, היא נובעת מדפוסי מחשבה, ודפוסי מחשבה ניתנים לשינוי.
הכול בהתאם לציפייה.
ציפיותינו האישיות נוצרות ע"י תסריט שמוטבע במוחנו בגיל מוקדם, על ידי ההורים והחברה באמצעות מסרים תמידיים.
לפעמים מהדהדים במוחנו, במשך כל ימי חיינו, משפטים ששמענו על עצמנו בגיל צעיר מאוד, אלו יכולים להיות משפטים חיוביים או שליליים, והם משפיעים משמעותית על התנהגותנו.
כדי שלא נבזבז כוחות על שאיפות שאינן מתאימות לאישיותנו, עלינו לבדוק ולחקור לאן בעצם אנו חותרים להשיג ואילו ציפיות ושל מי אנו מנסים למלא.
כשאנו נתקלים באתגרים שונים בתחילת חיי הנישואין (וכל שכן בהמשכם) נבין שהן נובעות מאמונות שרכשנו בילדותנו. השאלות שאנו מתבקשים לשאול את עצמנו הם: האם אנחנו חייבים להמשיך להאמין במה שקבלנו אז? האם אנחנו חייבים להמשיך לחשוב כפי שהם לימדו, אמרו, חשבו?
התרגיל הבא יכול לעזור לגילוי חלק מאותם אמונות שליליות שיש לנו כלפי עצמנו הגורמות לבן זוגנו לשקף אותן.
קחו גיליון נייר גדול, והכינו רשימה של כל הדברים אשר לגביהם ביקרו אתכם הוריכם. מה היו המסרים השליליים אשר שמעתם? העניקו לעצמכם די זמן כדי לזכור דברים רבים ככל שתוכלו, חצי שעה מספיקה בדרך כלל.
מה הם אמרו בנוגע לכסף? מה אמרו על גופכם? מה אמרו לגבי היכולות שלכם? הכישרונות שבכם? האם השוו אתכם עם אחרים או שהייתם ייחודיים? מה הם ציפו שתהיו? כמו מי? מה הם אמרו ובטאו כלפי האהבה ומערכות יחסים? מה היו הדברים המגבילים או השליליים אשר אמרו לך? אלו מסרים שליליים שמעתם בהיותכם ילדים? מקרובי משפחה, ממורים, מחברים, מדמויות סמכותיות,. כתבו את כולם והיו מודעים לרגשות המתחוללים בגופכם בעת שאתם כותבים אותם.
הרשימות המצויות על גבי גיליון הנייר, אלו הן המחשבות אשר יש לסלק ממודעותכם. אלו אותן אמונות עצמן אשר גורמות לכם להרגיש כי "אינכם טובים במידה מספקת" או כי "אינכם ראויים לאהבה ללא תנאי"
כולנו נמצאים כאן על מנת להתעלות מעל מגבלותינו המוקדמות, תהינה אשר תהינה. אנו כאן ע"מ לזהות את גדלותנו שלנו, ואת המהות האלוקית המצויה בנו.
ניתן לשתף את בן הזוג בתרגיל ולהעזר בו וביחד לנסות ולהבין את הגורמים והמניעים האחד של השניה להסתכלות על בן / בת הזוג ומגרעותיו.