לחיות עם הפרעת קשב וריכוז

אירית ברזני, פסיכולוגית  MA
מטפלת משפחתית
מירון 14 מבשרת ציון
טל./פקס: 02-5330672

לחיות עם הפרעת קשב וריכוז
מה ידוע כיום על ההפרעה ? אילו איבחונים צריך לעשות ?
מהי הגישה הטיפולית העדכנית ?

היות שהנושא רחב ומורכב מאוד, ניתן יהיה, במסגרת כתבה זו, להתייחס רק לעיקרי הדברים.
אין כאן משום מענה למצוקות מסויימות של משפחות, ובכל מקרה אסור לוותר על התייעצות עם איש מקצוע מתאים.

כמה פעמים שמעתם מצוותי חינוך בבית-ספר תאורים מהסוג הבא:
"הוא יכול – אך לא רוצה להתאמץ, אף פעם לא משלים משימה שמתחיל בה, הישגיו בלימודים דלים למרות שהוא ילד חכם ומסוגל... לעתים קרובות אנו חסרי אונים מול התפרצויות זעם בלתי נשלטות, שאפילו איננו יודעים מה גרם להן. הוא גם אינו חדל להתנועע, קם ומתיישב בחוסר מנוחה, בדרך נוגע בחבריו ומיד מתחוללת מהומה בכיתה..."

אלו הם ילדים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז (ADHD), ילדים שמתקשים בהרבה תחומים, ומקשים על הבאים עמם במגע. שאלת השאלות היא: האם התנהגותם תלוייה ברצונם, או האם המעשים "קורים להם" ללא שליטה ? זו שאלה מאוד ממלכדת הורים, כי כל כוון של תשובה כרוך בתחושות לא קלות.

מהי ההפרעה ?

הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה ביולוגית-מוחית מורכבת, שתוצאותיה משפיעות על כל תחומי החיים, ומקשות מאוד על הילד לנצל את הפוטנציאל שלו. להפרעה יש פרשנויות רבות, אך עדיין לא יודעים בדיוק איך למדוד אותה מבחינה ביולוגית. יש הסכמה רק על סימניה החיצוניים.

כיום חושבים, שלב הבעיה הוא ליקוי ביכולת לעצור התנהגות, לבלום. זה אומר, שהילד מתקשה לווסת את עצמו, כלומר, מתקשה לקבוע לעצמו מתי יש לו יותר מידי גירויים ומתי הוא צריך להפחיתם. זה אומר, שהילד אינו מסוגל להשהות דברים, לעצור ולהתבונן בהתנהלותו כדי לכוון את עצמו.

באילו תחומים מתקשים הילדים ?

הקושי בוויסות עצמי מתבטא בשלושה תחומים חשובים:
1. תחום החשיבה – קשה לילד לעצור ולסנן דברים שמפריעים לו לריכוז, ולכן – הכל מסתנן פנימה: גירויים חיצוניים, כמו רעשים ודיבורים, וגירויים פנימיים, כגון מחשבות שונות שנכנסות ומפריעות לו להתרכז בעיקר.

2. תחום ההתנהגות – לילד קשה לשבת בשקט ולשלוט על התנהגותו התנועתית. התוצאה היא פעלתנות יתר (היפראקטיביות), דיבור יתר, חוסר מנוחה, תחושת "מנוע תמידי".

3. תחום הרגש – הילד מתקשה לווסת את עוצמת הרגשות שלו. הוא אינו מסוגל לתת לעצמו דין-וחשבון מה עובר עליו, למה הוא עצוב או כועס כעת ומה יכול לעזור לו להרגיש טוב יותר. לכן, הרגש אצלו הוא טוטאלי, שולט בו, והתוצאה היא ילד נסער ורוגש, מתרתח ומרביץ למי שנדמה לו שפגע בו.

מה עוד נמצא אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ?

בעיות התנהגות – תובענות רבה, עקשנות, מרדנות, התרסה, תוקפנות.
קשיי למידה – לרוב הילדים שאובחנו עם הפרעת קשב וריכוז יש גם קשיי למידה ברמות חומרה שונות. מדובר בשתי בעיות נפרדות הנובעות, אולי, מאותו מקור, אך צריכות להיות מטופלות בנפרד.
תפקוד חברתי – לפעמים הילדים הללו "לא מתואמים" חברתית, מתקשים לפענח איתותים חברתיים, ולהתאים את התנהגותם לדרישות הסביבה. לא פלא שהם נידחים חברתית.
דימוי עצמי נמוך וקשיים ריגשיים – אלו ילדים שצוברים הרבה חוויות כישלון, שמאכזבים כל הזמן את סביבתם, ולכן הערכתם העצמית נפגעת.

האם יש מה לעשות ? יש !

ראשית חוכמה, לעשות איבחון רחב. לא די באיבחון של נוירולוג, שמאבחן הפרעת קשב ורושם תרופה. במקומות טיפול המתמחים בהפרעה זו עורכים איבחון לקבלת תמונה התפתחותית ותפקודית מלאה של הילד. לדוגמה: חשוב לדעת איזה מין ילד הוא, מה מזגו, מה כוחותיו, מה משאביו, מה מניע אותו ואיך התפקוד שלו במסגרות שונות.שנית, חשוב לאבחן במדוייק אלו מהתסמינים מופיעים אצלו, ובאיזו עוצמה. שלישית, אם ניכרים בעיות בלימודים, חשוב לעשות במקביל גם איבחון דידקטי, או פסיכו-דידקטי, לאבחון לקויות למידה ספציפיות ומצבו הריגשי של הילד.

ככלל, ככל שההפרעה תאובחן מוקדם יותר, כן יקל  לטפל בילד ובמשפחה, כי עם הזמן הילד צובר עוד ועוד כישלונות, תסכולים ואכזבות, המשליכים על מצבו הריגשי ועל המוטיבציה שלו להמשיך להתאמץ.

איך מטפלים ?

כיום הגישה הטיפולית הרווחת היא לשלב טיפול תרופתי בטיפולים נוספים, על-פי האיבחון. בבתי-ספר יסודיים וחטיבות הביניים נזקקים ילדים רבים להוראה מתקנת כמענה ללקויות הלמידה. לתלמידי תיכון ניתן, בדרך-כלל, סיוע בפיתוח אסטרטגיות למידה מיוחדות. ישנן גם תכניות מצויינות לטיפול בהורות, בהן הורים מקבלים הדרכה איך לסייע לילדיהם. במקביל, נעשית עבודה טיפולית עם הילדים עצמם, בעיקר עם מתבגרים, על דרכים להכיר את המוח המיוחד שלהם ולעקוף מכשולים העומדים בדרכם. נתיב נוסף בטיפול הוא להדריך גורמים בבית-הספר, כדי ליצור רצף טיפולי בין הבית ובית-הספר.

האם זה עובר בסוף ?

עם הבגרות, שוכחות תופעות ההיפראקטיביות. קשיי הקשב והריכוז ממשיכים אצל כ – 70% מהלוקים בהפרעה. אבל הבשורה האופטימית באמת היא, שעם טיפול נכון, שניתן בזמן, ניתן להביא את הילד להישגים יפים בכל התחומים בהם הוא מתקשה. כמבוגרים, יכולים הלוקים בתסמונת הזו להצליח מאוד במקצועות רבים, כגון – מסחר, שווק, עריכת דין, משחק, בידור, תקשורת, ועוד. אני אפילו מכירה רופא מצויין אחד שהוא ADHD מובהק !