עם בוא החורף, אך רגע לאחר שהחלנו בשאילת גשמים, אנו נושאים עינינו ומצפים לגשמי ברכה. וכמעט בכל שנה ושנה אנו מקבלים תזכורת בדמוי שמיים בהירים – שאין הדבר ברור ומובן מאיליו. יהיו שיתרצו בהסברים גיאולוגיים או יאשימו את החור באוזן אך עם מעט מחשבה עלינו להבין ולקלוט את המסר. בכדי לקבל גשם עלינו לבקשו, עלינו להעריכו ולהכיר בחשיבותו. לא מובן מאליו שארובות השמיים נפתחות, שהשדות מוריקים ומצמיחים יבול רענן. מי שיקח את הדברים כמובן מאליו לא יתרגש אף פעם לקול הטיפות כמו אותו חקלאי שחודשים שלמים עמל ויגע, חרש ודישן, נטע וזרע.
הכרת הטוב והערכה נדרשת בכל דבר בחיינו ובעיקר – כמובן בביתנו. הבית שלנו הוא הבסיס והמקור, הוא מעוז הנתינה בו יש להעריך ולהוקיר על כל דבר תודה. אם נדע להעריך, להעצים ולהאדיר כל פעולה, לקבל כל "טיפה" כנופלת על אדמה יבשה, תהיה משמעות גדולה הרבה יותר לכל תהליך שנעשה ואז ממילא תגיע קרבה. עלינו לראות את ביתנו כאדמה שאותה יש להשקות בגשם של הכרת הטוב, של מחמאות, סובלנות ומידות טובות, אז יחושו בני הזוג כי בביתם שורה ברכה. גם משום שביתם יהיה כלי להכיל בו אותה אך גם מכיוון ששניהם ישכילו לראות בכל דבר, בכל פעולה, כל עשייה היא כשפע טוב מבן הזוג וממילא ירגישו כי גם המעט ביניהם הוא ברכה.
יהי רצון שנזכה תמיד לברכת ה' עלינו.