הזוגיות כקן להתפתחות ולצמיחה

כל ימיו נע האדם בין חיי יום- יום שגרתיים לבין מצבים מתחדשים, והשינויים הכרוכים בהם, איתם הוא צריך להתמודד.
נוח לאדם להימצא במצבים שגרתיים: הוא מכיר כל פינה ואבן באזור מגוריו, הוא מודע לשכניו, לאורך החיים שלהם. גם בפן האישי נוח לו מאוד כאשר סדר יומו ברור ומסודר. ולצורך פעולות יומיומיות  אלו הוא אינו זקוק להפעיל את מחשבתו המודעת. גם בתורה קיימת מגמה חיובית להיות במצב של הרגל. שהרי בתפילה אנו מבקשים "שתרגילנו בתורתך". כל זאת כיון, שהרגלי האדם, לאחר שהוא עמל לרכשם, נהפכים לחלק מאישיותו.

לעומת זאת, שינויים חברתיים, מקצועיים, מקומות מגורים, וכמובן שינויים התנהגותיים,  נותנים לאדם תחושה של אי נוחות, העדר בטחון וחוסר שליטה עצמית. זאת משום שלא תמיד הוא יכול לדעת מה יקרה בהמשך הדרך החדשה, ולכן קיימת התנגדות פנימי לעריכת שינויים.
הנוחות של אדם במצבו הרגיל הבלתי משתנה, בולטת מאוד כאשר בוחנים זאת לאור קשייו להסתגל למצבים חדשים ולשינויים אותם הוא צריך לעבור. יש מצבים חדשים שהשינויים בהם אינם רבים, אליהם אדם מסתגל בקלות. משום שהיפה והמרענן שבחדש עולה עשרת מונים על רמת הקושי שאינה רבה. לעומתם, יש מצבים אחרים שהשוני מהמצב הקודם הוא רב, לכן תהליך ההסתגלות לוקח זמן ארוך מאוד. גם הזמן שאדם היה מצוי בו בתהליך הקודם קובע את רמת הקושי להסתגל למצב החדש. ככל שאדם שהה זמן רב יותר במצב מסוים, ובעיקר אם הוא נהנה מהנתונים שהיו בו, כן יקשה עליו לעבור למצב חדש עם נתונים אותם לא הכיר ולא חווה.

ישנם מצבים במשך חיי האדם אף מגיל צעיר מאוד בהם הוא נדרש להסתגל למצבים חדשים ואף לשנות את התנהגותו: בהסתגלות לילד חדש במשפחה, מסגרת חינוכית חדשה, התנהגות אינה נאותה ועוד. תהליכי הסתגלות אלו ובעיקר ההתגברות עליהם מכשירים אותו לקראת ההסתגלויות שהוא וודאי יתקל בהן בחייו הארוכים.
ההיקבעות בהרגלים, והקושי להסתגל לדבר שאינו מוכר, הוא אחד הקשיים של אדם להיות פתוח לקבלת ביקורת, גם אם זו ביקורת בונה שתועיל לו. כלומר, כאשר אדם קולט במילים הראשונות של השמעת דברי ביקורת שאם הוא יקשיב וישתכנע הוא יצטרך לשנות איזו שהיא התנהגות, הוא עובר תהליך של חסימה להקשבה של תוכן הדברים ועיון בהם וניסיון ללמוד אולי יש צדק בדברי הביקורת ואולי אפילו כדאי לו להשתנות. לכן, כאשר בחיי הנישואין כאשר אישה מעירה לבעלה על התנהגותו, אפשר לשמוע אותו מגיב כלפיה: מה את רוצה ממני? זה אני וזהו זה! וכן כאשר הבעל מעיר לאשתו, רוחש ריגוש בליבה: מדוע הוא מעיר לי, שיקבל אותי כפי שאני.

למעשה קושי ההסתגלות העיקרי נובע ברובו מכך שיש מצב שאיננו מכירים אותו, וישנו קושי להסתגל למציאות החדשה שדורשת שינוי הרגלים והתנהגות. בן/ת הזוג ברווקותו/ה אינו התרגל לכך שהוא צריך להתאים את התנהגותו לאדם נוסף, לעמוד בציפיות, לדבר בצורה מסוימת, להבין דרכי פעולה והתמודדות שונים מהותית משלו ועוד. פעמים רבות אנו שומעים מזוגות המגיעים לטיפול את המשפט ''כך אני, ואיני יכול להשתנות''.
הרבה ספרים נכתבו על העבודה ועל המידות וכולם טוענים שהשינוי כמעט בלתי אפשרי. אם כן האם יש בידינו יכולת להשתנות? או שבאמת כאלו אנחנו וכך צריך לקבל אותנו. היהדות בנויה על כך שאנו צריכים להשתנות והמשימה המוטלת עלינו היא לבנות את האישיות שלנו.

כדי להשתנות צריכים כמה תנאים ברורים:
ראשית צריך רצון והחלטה להשתנות.
שנית אנו צריכים לקום ולעשות מעשה, כלומר לתרגל את השינוי.
שלישית צריך להתמיד בו גם אם קשה וגם אם מרגישים שנכשלים הרבה פעמים. לעיתים, באים בני זוג וטוענים שבני זוגם השתנו לאחר הנישואין והם אינם אותם בני זוג עמם התחתנו ואהבו. הערה זו נכונה. לאחר ההתקרבות של שני בני הזוג זה לזו חלים שינויים התנהגותיים. הבעיה מתחילה כאשר בן זוג אחד מצפה שבן הזוג השני ישתנה ואילו הוא עצמו יישאר במצב הנוכחי. ברגע שאנו נשארים במצב הקיים אנו, למעשה, מדרדרים כלפי מטה. ברגע שאנו משתדלים להשתנות אנו מטפסים כלפי מעלה. עלינו לעבוד על פיתוח האישיות שלנו ואנו גם מסוגלים לכך אם אנו רוצים. כמובן שאם נשקיע כוחות בפיתוח אישיותנו במקום להיגרר למריבות על דברים פעוטי חשיבות תהיה התוצאה הסופית חיי אושר וחיי אהבה מלאי סיפוק.
כשרוצים להתקדם ולהשיג תוצאות חיוביות לעיתים נופלים ונחבלים ואז צריך לקום ומחדש להתחיל לטפס, רק כך בחזרה תמידית על הניסיונות מצליחים להתמודד ולטפס כלפי מעלה. בזוגיות, בחינוך ילדים, בעבודה ובכל מקום בחברה צריך תמיד להתמודד ולהתקדם ולא לשקוט על השמרים.

אם נלמד את עצמנו להסתכל תמיד על מה שיש בידינו, על מה שהספקנו להתקדם נוכל להצליח במשימה, אך אם תמיד נחפש את האכזבות, את מחצית הכוס הריקה, המשימה תראה כבדה ובלתי אפשרית וברור שניכשל. בדומה למטפס הרים שמחליט לטפס על הר האוורסט ויודע שסיכוייו להגיע לפסגה קלושים לעומת סיכוייו להיכשל בדרך ולעצור באמצע המסע, ובכל זאת הוא מתכונן במשך חודשים ארוכים למסע: מכין לעצמו את כל הכלים הדרושים, משקיע מאמצים רבים בלמידת ההישרדות, מתכונן נפשית ואז הוא יוצא לדרך. כל מה שהוא רואה לפניו במשך המסע הארוך והמייגע הוא את הפסגה העליונה הקורצת לו וקוראת לו להגיע ולכבשה. ראיה זו מגמדת בפניו את הקשיים הנקרים לפניו ומאפשרים לו להתמודד נפשית וגופנית במשימה.
להרגלים חיוביים תוצאות רצויות, אך יש לדעת גם לקבל שינויים בחיים בצורה נכונה, כדי להפיק מהם מלא חופניים תועלת.

ביבליוגרפיה:
1. הרב שמחה כהן
2. הרב גד מאיר שימחוני.