סיפור חייו של הרב דניאל עשור, נשמע כמו ספר מתח עוצר נשימה | הוא דאה ללא דלק במטוסו
הפרטי מעל משולש ברמודה וניצל ממוות, חילץ נשים יהודיות מתוככי כפרים ערביים ונשלח
להתווכח עם בכירי דת ביפו | עכשיו הוא מגייס את כל הכישורים והיכולות שלו למלחמה בגופים
מודרניים שמשלמים סכומי עתק כדי לפרק בתים חרדיים, והוא משתמש בדרכים יצירתיות מתמיד

השיחה שלנו מתחילה עם שיחת טלפון. הוא מתנצל - "פיקוח נפש". יוצא לחדר השני, מדבר זמן קצר, יורה
כמה הוראות, וחוזר, עם אותו חיוך צופן סוד.
האמת שמספיק לשוחח כמה דקות עם הרב דניאל עשור, כדי להבין שאין בדבריו שמץ של גוזמה. כשהוא אומר פיקוח
נפש, הוא לא נסחף. "החיים מזמנים אותי לסיטואציות כל כך הזויות, שאני מתבייש לספר אותן. אנשים לא יאמינו. ובצדק. זה באמת לא ייאמן".
אני פוגש אותו בלשכתו, לשכת הרב של מרכז ינ"ר – תפקיד שבו הוא מכהן כשנתיים.
גם לזה עוד נגיע. אבל לפני זה סיפור קטן,ממש מהתקופה האחרונה. הרב עשור בכלל לא רצה לדבר על זה. אבל לצול נוסף של המכשיר אילץ אותו. "באחד מימי תשרי האחרונים", הוא מספר, "אני מבחין שאחת הילדות שלי יוצאת הבית עם קנקן שתייה וצלחת אוכל. זה היה נראה חשוד. שאלתי אותה, ראיתי שהיא מגמגמת. חוששת לומר.
"בסופו של דבר, גיליתי את הסיפור. אני עדיין לא מאמין שזה קרה. נערה צעירה - ממשפחה חרדית בצפון הארץ - ישבה בין השיחים שממול הבית ולא הסכימה לזוז.
כמה ימים קודם לכן היא ברחה מהבית. סיפור מורכב מאוד. המשטרה כבר הוציאה הודעת חיפוש עם תמונה. 'נעדרת'. הבנו שצריך לעשות הכול ולמסור נפש כדי להציל את הנפש הטהורה הזו".
הבטחנו לה שלא נעזוב אותה, היא כמובן לא האמינה לנו, אולם לאחר שעות שבילינו במשטרה אל תוך השעות הקטנות של הלילה ועוד יום שלם אחר כך, כשקיבלנו אישור מיוחד מכל הגורמים שהנערה תשהה בביתנו עד להודעה חדשה, חזרה לה האמונה ותקווה לעתיד טוב יותר.
בתזמון הכי פחות צפוי, הטלפון מצלצל שוב. אימה של הנערה על הקו. היא משתנקת מבכי. "הרב אתה האור של החיים שלנו", היא צועקת. כן, זאת לא רק נערה שנוספה למשפחת עשור הירושלמית, אלא משפחה שלמה.
אם אתם חושבים שזה הסיפור הכי מפתיע שיש לו לספר, כנראה שעוד לא התחלתם להכיר את הרב דניאל עשור.
יהודי תלמיד חכם שהביוגרפיה האישית שלו היא סדרת ספרי מתח שכבר החזירה אלפים בתשובה.
לא את הכל הוא יכול לפרט. אפילו את שמו הוא לא מפרסם על ספריו. יש לו כבר חמישה ספרים עבי כרך, ועל אף לא אחד מהם מופיע שמו. "זו הוראה של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל", הוא מסביר, הרב עשור לא לוקח סיכונים. הוא חמוש בנשק. יותר מפעם הוא קיבל איומים. יש יותר מדי ראשי כתות ואנשי דת בעולם שזועמים על מה שהוא עושה. עשרות נשמות יהודיות חולצו מכפרים ערביים ומנזרים נוצריים הודות ליהודי הזה. ועוד היד נטויה.

אחים, שמד!
הכל מתחיל במשפחה. אלו לא רק מילים. עיקר שליחות חייו היא לחזק את חוסן המשפחה היהודית. אבל לא נקדים את המאוחר. אם לחזור למשפחה הגרעינית, משפחת עשור שהתגוררה באופקים, הרי שזו משפחה מהמיוחסות שביוצאי מרוקו.
סבו הגאון המקובל רבי דוד עשור זצ"ל היה רבו בקבלה של הגאון רבי שלום משאש זצ"ל רבה של ירושלים, ותלמיד חבר של 'בבא סאלי'.
"ניתן לומר שממש גדלתי על ברכיו", מאשר הנכד, רבי דניאל. הייתי מלווה אותו לבית הכנסת. באותן שנים מאור עיניו
כבר כבה. הוא היה נסמך עלי ומגשש את דרכו במקל נחייה. היו אלו שעות שזכיתי לינוק לא מעט משפטים שסייעו לי בהמשך החיים".
באופקים הם גרו באזור החרדי. אביו, הרב רפאל יחיאל עשור ז"ל, היה מיוזמי וממקימי ישיבת אופקים. אלא שלמגינת לב הוא נפטר צעיר. "הייתי ילד צעיר. הפטירה של אבא השאירה אותי בלי משענת". אם נרצה, זו אולי הפעם הראשונה שדניאל עשור הצעיר הבין עד כמה חשובה המשפחה, לחוסן הנפשי של הילד.
"מוזר שבזמננו צריכים להסביר את זה. לא פעם אני פוגש מולי יהודים - ובהם חרדים מהשורה הראשונה - שחושבים לפרק משפחות, בלי להבין עד כמה זה מסוכן. על בשרי ראיתי כמה קשה ולא פשוט לגדול ללא אבא. למרות שהיה לי אב חורג, זה עולם אחר". מאז לידתו, בורך דניאל בנפש עמוקה שלא יודעת מרגוע. הוא לרגע לא הסכים לקבל את ההנחות המקובלות. "רציתי לדעת מי אמר שהדרך שלנו היא הנכונה... התחלתי לקרוא ולקרוא ולקרוא". את אימו זה הלחיץ. "היא הייתה נוזפת בי: 'מה?! אתה אברהם אבינו?! למה אתה צריך לקרוא, למה לא תאמין במה שמקובל לאבא ולסבא שלך?'" השאיפה להתקדם בחיים הייתה הרבה יותר גבוהה. התפנית הגדולה של חייו התחילה בצבא. הנער הצעיר מהפריפריה התגלה כמחונן ומבריק. הוא טיפס בסולם הדרגות, מקצין ביחידה קרבית מובחרת )גולני, 51 ( הוא הוקפץ לקורס טיס. פיקד על פעולות מסמרות שיער בלב ליבו של שטח האויב. בהמשך אף ניסח ספר ניווטים צה"לי. ניווט, טיסה והמון תעוזה, יחד עם כישורים אינטלקטואליים חריפים, הם מתכון מיוחד להצלחה. מיד אחרי הצבא הוא יצא לארצות הברית. "אני ועוד קבוצת חברים טסנו לניו יורק - הם חיפשו אחרי חלומות של עושר, ואני בחיפוש הגדול אחר האמת. קראתי ספרים על מדיטציה ויוגה, ונהייתי צמחוני". אבל החלום האמריקאי ניצח. בשלב מסוים הספרים והרעיונות הגדולים ננטשו, הוא דבק בחיידק הקריירה והדולרים. ואצל דניאל עשור, הכל הולך בגדול ובחוזק. כשהוא נכנס לביזנס הוא עשה את זה ברמה הכי גבוהה. פתח חנות אופנה והפך לאדם אמיד. כמה אמיד? "רכשתי לעצמי מטוס פרטי". חלום הטיס היה כנראה חלק מחלום החיפוש. להגיע למרומים ולהבין מה קורה שם. הוא השתלם בלימודי טיס ברמה הגבוהה ביותר. ואז עבר לפלורידה כדי להקים בית ספר לטייסים. ההצלחה הייתה מסחררת. כשברשותו היו שמונה סוגי רשיונות טיס שונים, הכל היה פתוח בפניו. השמים לא היו גבול. הכל פרח ושגשג. הוא היה על גג העולם. עם החרטום לכיוון נאס"א. "השאיפה שלי הייתה לכבוש את החלל. כבר הייתי ממש מרחק פסיעה אחת משם. אבל מישהו שם למעלה, בקוקפיט של היקום, החליט ברגע האחרון למשוך את הבלם ולשנות את מסלול חיי. למעשה היום אני טס הרבה יותר גבוה - מעל החלל", הוא אומר בחיוך. השינוי הגדול קרה דווקא באקדמיה. הוא התחיל לחקור דתות. "בקמפוס", הוא מספר, "היו תלמידים נוצרים שהלכו יחד ללמוד תנ"ך. הסתקרנתי ונרשמתי לקורס בהשוואת דתות שנמסר על ידי כומר מקומי. הוא פתח באמונות המזרח והגיע ליהדות לקראת סוף הקורס". איכשהו ההשוואה בין דתות השקר לאמת הבוהקת של היהדות, גרמה לו להתחזק יותר ויותר. עשרות שנים אחרי זה, הוא כנראה אחד המומחים בה"א הידיעה לסיפורי הדתות והכתות. מספיק להביט באחד מחמשת הספרים שחיבר "משה בן דוד", כדי להבין באיזו רמת הבנה ומחקר מדובר. יש כמה בתי דין חשובים לענייני גיורים, שלא מקבלים גרים לפני שהם עברו על ספריו. זה עוד רלוונטי העניינים האלו? יש היום ויכוח בין דתות?! "כן", הוא מהנהן, "משום מה יש היום תפיסה - בעיקר בציבור החרדי המוגן שמצוי בתוך חממה - שכל הסיפור של הדתות, התנצרות, התאסלמות או נפילה לזרוע של כת מודרנית מסוכנת - זה משהו שהיה 'פעם'. אבל זה ממש לא. זה קורה כאן ועכשיו. יש אלפי אנשים שיש להם שליחות דתית להעביר אנשים על דתם. יש אלפי יהודים שיוצאים לשמד - וזה לא רק באזורי מצוקה. ממש לא. "צריך להבין דבר אחד. יש בעולם מיליארד נוצרים ומיליוני מוסלמים. עליהם נוסיף עוד אלפי אנשים ששבויים בתוך כתות מודרניות. וחשוב להבין, לא מדובר בכתות במקומות נידחים, אלא במנגנונים משומנים כמו הסיינטולוגים ואנתרופוסופיים, שיש להם התנהלות מערבית מודרנית ויש בהם ידוענים בעלי שם - זה משפיע. גם על יהודים בארץ ובעולם. כל מי שקצת קורא ומסתובב בעולם יודע שלמרבה הצער מדובר בתופעות ממשיות". הסיפורים שהוא מתאר מסמרי שיער. "לפני כמה שנים הגיעה אלי בקשה מפעילי 'יד לאחים'. הם סיפרו על בחור יהודי צעיר מרצה לנצרות בכנסיה, שלמרבה החרדה התגלה בהמשך שהוא עצמו יהודי מיוחס – נין ונכד לאחד מחכמי הדורות )-משום כבודו, אינני מפרסם את שמו. יא"ג(. ביקשו שאנסה לשוחח איתו. מסתבר שאותו אומלל, לא חשש להיפגש. אדרבה, הוא היה משוכנע שימשוך אותי אליו רח"ל. התחלנו להיפגש על בסיס שבועי. בקיצור, היום הוא נטש את אשתו הגויה והוא חסיד באחת הקהילות המוכרות". מקרה נוסף, בחור שהחליט שהוא מתאסלם למגינת לב המשפחה, והם הצליחו לשכנע אותו להיפגש עם הרב עשור. לאחר שיחה שנמשכה שעות הבחור נותר מבולבל. בצד השני חיכתה לו משפחה עשירה מערב הסעודית, שרצתה בו כחתן לבתם המיוחסת. הוא חזר לשם ומשם לוויכוח תיאולוגי נוסף עם הרב עשור שקיעקע את אמונתו המוסלמית סופית. היום הוא אברך בישיבת התפוצות. שיחת טלפון עם נזיר במנזר לטרון גילתה לרב עשור שיש במנזר אדם שלאחר שקרא את ספרו באנגלית, השתכנע שהנצרות היא שקר והיום הוא מניח תפילין ולומד דף יומי הוא פגש בו במסעדה מחוץ למנזר, והתחנן שהרב יארח אותו בשמחת תורה על מנת לחוות יהדות. "אתה הרב שלי, אני רוצה להצליח לעזוב את המנזר". הסיפורים מחרידים. "בחג האחרון ישבו אצלי בבית בני זוג, אנשים דתיים. הבעל יהודי עם ציציות מתבדרות. אמנם חבוש בכיפה סרוגה, אבל למרבה החרדה - הוא הורעל. הוא קרא יותר מדי חומרים מיסיונרים שהשפיעו עליו. בחג האחרון, כשכל כלל ישראל יושב בסוכות ונהנה, אני ניהלתי שעות של ויכוחים תיאולוגיים מתישים. ככה זה, כל אחד והשליחות שלו". נחיתת חירום אבל בימים ההם, הקריירה טסה במלוא מובן המילה. "מכרתי מטוסים, צברתי אלפי שעות באוויר וכבר הייתי בכיוון של קריירה בסוכנות החלל הבינלאומית, נאס"א". המפנה התחולל בין שמים לארץ. זה היה בעונת החגאות הנוצריים. "זמן מצוין לעסקים. הכל פרח ושגשג. אני הייתי בעננים, תרתי משמע. יצאתי לכיוון האיים - הקיז. )קבוצה של כ 1,700- איי אלמוגים, הנמצאים בקצה הדרום-מזרחי של ארצות הברית, דרומית לפלורידה. יא"ג(. הייתה לי סחורה שהייתי צריך להעביר. עברתי מאי לאי. מבצע נחיתה. פיזרתי סחורה וקיבלתי כסף". גם היום, שנים רבות אחר כך, כשהוא מדבר על החוויה הזו, עיניו מתכסות בדוק של געגוע. "אני אוהב להמריא בשעות האלו שלפני השקיעה. זה משהו שאי אפשר לתאר. השמים צבועים בגוונים משגעים. ואני טס לי נמוך מעל האוקיינוס, מתחתיי פרושׂ הים ומפעם לפעם דולפינים מקפצים מהמים. תחושה משכרת". אותו יום טיסה התחיל פסטורלי. ההמשך היה מטלטל. "הגעתי לאי האחרון שאליו תכננתי להגיע במסע הזה. פיזרתי את הסחורה. עכשיו היה לי יותר מדי כסף מזומן בכיס. זה הלחיץ אותי קצת. יצאתי מנמל התעופה, קניתי לי משהו לאכול, אבל הכסף בכיס העיק עלי. חזרתי למטוס שלי נעלתי אותו והתיישבתי בתוכו לאכול. "השעה הייתה 2 לפנות בוקר. ההיגיון אמר שאשאר ללון באי. אבל הכסף האיץ בי. החלטתי שאני יוצא בחזרה הביתה, לפלורידה. עדיף כבר לישון במיטה שלי בבית. ביקשתי אישור ממגדל הפיקוח ויצאתי לדרך. 7 אלף רגל גובה. אני טס בתוך החשכה ומד הדלק מסמן לי שיש צורך לנחות כדי לתדלק. "אני מטה את המטוס לכיוון שדה התעופה הקרוב, אלא שאז - אי שם באזור משולש ברמודה - אני מבחין לחרדתי שנקלעתי לסערה אווירית לא פשוטה. אני יוצר קשר עם מגדל הפיקוח במיאמי, אבל הם לא מאשרים את הנחיתה בגלל הסערה. ניסיתי במגדלי פיקוח סמוכים, בכולם תשובה זהה. אי אפשר לנחות. ואני תקוע בשמים, מעל שום מקום, ואין לי דלק. "בלית ברירה אני מכריז על מצב חירום. הנווט ממגדל הפיקוח טוען שלא רואים את המטוס שלי על המכ"מ. לחצתי על ה'טרנספונדר' - לחצן החירום - ורק אז התחילה להבהב נורה במסך המכ"מ. המצב היה נוראי. הפקח טען שאין שום מנחת סמוך. הדלק נגמר. מנוע ימין כבה, אחרי כמה דקות גם מנוע שמאל. "עכשיו אני בשמים, דואה, בלי מנוע. מתחיל לאבד גובה בדרך אל המים שתחתיי". עשרות פעמים בחייו סיפר הרב דניאל עשור את הסיפור הזה. בכל פעם מחדש, הוא נסחף. אתה מרגיש איתו בקוקפיט, מאבד גובה וצולל אל המים השחורים. "בינתיים הפקחים במגדל מנסה לעזור לי. נותנים לי הנחיות חירום. מפנים את תשומת ליבי אל מנחת חירום סמוך. זה מסלול נחיתה באמצע המים. כביש על חביות צפות בלב ים. 'אבל קשה להאמין שתצליח להגיע לשם בלי מנוע', הם אומרים". ההוראות במצב כזה הן הוראות חירום. לקבע את נתוני המטוס ולנטוש אותו. לקפוץ החוצה עם גלגל הצלה. להמתין לכוחות שאולי ינסו לחלץ אותך עם שחר. "במים מתחת ממתינים לי להקות של כרישים רעבים. תוך דקות ספורות הם כבר מתחילים להקיף ולסגור". ההוראות היו לקפוץ החוצה. אבל הפחד השתלט עליו. "נשארתי מאובן בכיסא. ממגדל הפיקוח צורחים לי 'תנטוש' אבל אני פשוט מאובן. לא זז. מסתכל על השעונים ועל המדדים ומתחיל להשלים עם הסוף. מהמשדר אני שומע לפתע שאלה. בתוך הסיטואציה הזו, הפקח שואל אותי על המבטא המוזר שלי. הוא הרגיש שאני לא אמריקאי. הוא חשב שאני איטלקי או צרפתי. וכשאני מספר לו שאני ישראלי הוא אומר לי משפט שאני לא שוכח: 'אני מבין שאתה יהודי, אני מציע שתתפלל'. )אני זוכר את המילה שהוא השתמש בה, PRAY . אני זוכר שזה פילח את ליבי. פתאום התועררתי, צרחתי 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד!' "כבר הרגשתי את המים מתחתיי. הרמתי מעט את חרטום המטוס, כדי שלא לצלול חזיתית במים ולהפתעתי פתאום אני מרגיש שאני נמצא על משהו מוצק. לחצתי בהיסטריה על הברקסים. ולמרבה התדהמה אני נמצא על המנחת בלב ים. המטוס הקטן סופג רוחות סערה וגשמי זעף. פתחתי את הדלת השמאלית, כדי לצאת. אני מבחין שאני בעצם מעל המים. מסתבר שכל הכנף השמאלית מעל המים. נחתי על קצה המסלול. מיהרתי להיכנס פנימה. יצאתי מהצד השני. "בחוץ ירדו גשמים אדירים. הרוח איימה להפיל את המטוס למים. הייתי צריך לקשור את המטוס. הוצאתי חבל ועמדתי בגשם רטוב כולי. תהליך הקשירה מול הרוח, היה קשה. דיממתי מהידיים. עמדתי רועד ללא מעיל ופשוט נרטבתי והתקררתי. ידעתי שעכשיו אני צריך להמתין עד עלות השחר שמטוסי החילוץ יבואו אלי. זה נמשך שעות שנראו כמו נצח. אדם יהודי אחד בלב היקום הסוער של הקדוש ברוך הוא. אלו היו רגעי מחשבה סוערים. חשבתי רק על עצמי, על מסלול חיי מהישיבה ועד הנה. "הנפש שלי שתמיד חיפשה, החלה לייסר אותי. כמה שעות מאוחר יותר, כשכוחות ההצלה העלו אותי ותדלקו את המטוס, כבר ידעתי שאני משנה את מסלול חיי. ידעתי שאני נמצא כאן לעשות דברים הרבה יותר גבוהים. הלימודים וחקר הדתות, יבואו לי לשימוש בפרק הבא של חיי".

מפרקי המשפחות
מי שמכיר את הרב דניאל עשור כיום, כבר מכיר את הפוזיציה החדשה שלו. הוא עבר מאז הרבה. ארבע עשרה שנים הטמין את עצמו בכולל אברכים 'יחווה דעת'. הוסמך להוראה - בין השאר על ידי מורו ורבו, מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל. מאז, המומחיות וההבנה שלו בכתות, דתות וכל מה שביניהן, הפכה אותו לאוטוריטה של 'פודה שבויים' במובן המודרני. הוא חיבר ספרים, מוסר שיעורים ומנהל ויכוחים. בכלל, הרב עשור הוא די-בייט'ר )-וכחן( מופלא. הוא מנצח כמעט כל ויכוח. זה שילוב של יכולות, חדות ניסוח והמון-המון ידע והבנה. אגב את ספריו לא תוכלו כמעט לרכוש. "זה לא סתם חומרי קריאה לפני השינה. זה אנטיביוטיקה חזקה, ואני לא מחלק אותה ללא מרשם. רק כשאני מזהה מקרה של חולי, אני נותן את הספרים לקריאה", הוא אומר. כשהוא מדבר על הסכנות, אפשר להצטמרר. כתות מודרניסטיות ששואבות לתוכן חללים. שלא לדבר על נוצרים אוונגליסטים ועוד "אוהבי ישראל" וידידי מדינת ישראל - שמזרימים לכאן מיליוני דולרים כאשר המטרה ברורה. אבל יותר מכל, מה שבאמת מעסיק אותו בשנים האחרונות, זאת המשפחה היהודית. "מטבע הדברים קשה להרחיב בפרטים, אבל בשנים האחרונות מתנהלת מלחמת חורמה מצד גופים עתירי ממון - ובראשם הקרן לישראל החדשה - של מטרתם היא לסדוק את החוסן של המשפחה היהודית. הם עושים את זה בכל דרך. אומר זאת ברמז: בימינו, הרבה יותר קל ולגיטימי לפרק משפחה. זאת הדעה הרווחת, המתקדמת. רק מעטים מבינים שיש מישהו שעומד מאחורי העניין הזה". כאן נכנסת למשוואה דמות מרתקת לא פחות: הרב מאיר עשור. "כן, אתה לא טועה, זה אחי". מסלול החיים שונה למדי. רק המצוינות והכישרונות זהים. בעוד האח הגדול התמחה בחקר דתות והפך לאחד ממחלצי 'יד לאחים', האח הצעיר נהיה טוען רבני. "מטבע הדברים אחי התעסק גם בדיונים של דיני משפחה. הוא הבחין בתופעה החריגה הזו. מסתבר שיש כשל מערכתי. "עורכי הדין והמגשרים - כולם מתפרנסים ומכוונים 'לפתור' את הבעיה", מסביר הרב דניאל עשור. "לזרז הליכים ו'לסגור' תיקים. הם יעילים להחריד. פותרים כל בעיה. וכש'הבעיה' היא שלמות של בית בישראל, היד קלה על ההדק. בעצם המערכת מכוונת ליעילות. ברגע שנפתח תיק מנסים פשוט לסגור אותו. אנשים מתפרנסים לפי תיקים סגורים ובתים מפורקים. "אחי החליט שהוא לא מסוגל להמשיך בזה. בשלב ראשון הוא ברח. נטש את התחום ויצא ללמוד משהו אחר. אבל אז הוא נתקל באחד מרבותיו - שהוא גם קרוב משפחה שלנו - הגאון הנודע רבי ראובן אלבז שליט"א. כשהוא שמע את התיאור של המצב, הוא נחרד. 'משמים הראו לך את זה, לא כדי שתברח. אתה חייב לתקן את זה'. "אחי סבר וקיבל. הוא יצא למהפכה אדירה שהיום כולם מכירים בשם 'מרכז ינ"ר'. מבלי להיכנס יותר מדי לפרטים פרסומיים, הוא החליט שחייבים להפוך את הגלגל. במקום שאנשים יתפרנסו מפירוק בתים בישראל, צריך לגרום שמיטב המוחות והכישורים בישראל יעסקו בביצור והקמת בתים. עם כל הנגיעות והקרבה האישית, ממקומי, אני יכול לומר שהוא חולל מהפכה. "בבת אחת הגיעו למגזר מאות מגשרים ומטפלים, שהתחילו לשנות את התפיסה. זו הייתה מערכה רב שלבית. לא משהו שהתחיל ביום אחד. לפני הכל, היה צורך 'להמציא' את המדע הזה. לגייס את הידע הפסיכולוגי והסוציאלי - ברמה הגבוהה ביותר - ובמקום להשתמש בו כדי להחריב, לנצל אותו כדי להקים."יותר מהכל היה צורך לבדוק שהידע הזה מתאים ומדויק לפי ההלכה וההשקפה היהודית. זה סיפור שאני זורק אותו פה בכמה מילים, אבל אני חושב שבהחלט אפשר לומר שזו אחת המהפכות החשובות ביותר של השנים האחרונות".

ואתה רואה את אחיך מחולל את כל זה ולא מצטרף?
"לפני שאשיב לך על עצמי", אומר הרב עשור כרטוריקן מומחה להחזקת הקשב, "אני חייב עוד מילה על המהפכה. אני לא מדבר רק על הזווית המוכרת של הלימודים. שבעצם הכשירו ומכשירים מאות רבות של גברים ונשים - מסלתה
ושמנה של החברה החרדית, רבים מהם משגיחים ומחנכים מחסידויות ומישיבות העילית - אלא בכלל, מלחמה כוללת על החוסן של המשפחה היהודית בישראל.
"כחלק מהמגמה הזו, עבר חוק במדינת ישראל שקובע שבמקרים של דיונים כאלו, ברבנות, כשבאים לפרק בית, יש חובה לבדוק קודם את האופציות של הגישור. בעיניי זה הישג דרמטי שלמרכז ינ"ר ולעומד בראשו יש לא מעט חלק בזה.
"ואשר לשאלתך. במשך עשרות שנים ראיתי את כל הפעילות הזאת מהצד. אחי חולל מהפכה, אני עסקתי במהפכות שלי. התקיים בנו הפסוק 'וראך ושמח בליבו'.
אבל בשנים האחרונות קורה משהו. ואני אומר את זה בכובעי כחוקר דתות. אני יודע שזה נשמע קונספירטיבי, אבל זאת המציאות. יש ארגונים דתיים - שיש להם מזימה להרוס את החוסן המשפחתי היהודי".
אני מודה שזה נשמע קונספירטיבי, מה הרווח? "כאן בדיוק העניין. אנשים לא מבינים, אבל חברה בנויה מהבודדים שמרכיבים אותה. החברה היא סך כל מרכיביה. אם הבתים והמשפחות שמרכיבות את המגזר לא מספיק חזקים ואיתנים - זה מרסק את הכל. לא צריך להיות מחנך גדול, כדי להבין את זה. אני יכול להעיד מנסיוני החינוכי - שמשפחה שאין בה סמכות הורית חזקה, הילדים שגדלים בה הם מסוכנים מאוד לנשירה. זה גלגל נוראי.
ילדים שגדלו בבתים מפורקים, יש להם סיכויים כפולים ומכופלים לפרק את ביתם שלהם. זה פתרון לגיטימי בעיניהם.
"אז כן, הבנתי שאין ברירה. במקום להקים בית חולים מתחת לגשר, אני חייב להצטרף לאחי ולנסות לפתור את הבעיה מהשורש. איך עושים את זה? מנסים בכל דרך להפוך את התודעה. קודם כל זה קורה אצלינו במרכז ינ"ר שאני זוכה
בשנים האחרונות להיות הסמכות הרבנית בו. הקמנו ערוץ שידור מקוון בשם 'קול המשפחה'. גם זה נמצא בתוך הארגון. אנחנו משמיעים שידורים ושיעורים בעניין. עושים הכל כדי לחזק את ההבנה".
ועדיין, אתה מבין שיש מקרים שלא חוסר התאמה וכו'? "זה נכון. אבל זה חריג. כשיש מטפל מוסמך, עובד סוציאלי או כל איש מקצוע - שבתוך לימוד המקצוע שלו - הבין שפירוק זאת האופציה האחרונה ברשימה, הוא מתאמץ ומביא פתרונות הרבה יותר חשובים. לפעמים זאת בעיה אישית שיש לאחד הצדדים, ובפתרון שלה פותרים את כל הבעיה. לפעמים זאת מצוקה שיש אצל אחד הילדים בבית. רק במקרים חריגים צריכים לפרק".
אחרי שנתיים של פעולה, אתה חש שהמהפכה אכן מתרחשת? "זה עוד רחוק", אומר הרב עשור. "אתה חייב להבין. עם כל הכבוד לפעילות, מולנו ניצבים ארגונים עם תקציבים של מיליארדים. עדיין, גם בין הקוראים שלנו, יש לא מעט אנשים שחושבים שאני נסחף ומקצין. הם אפילו לא מבינים שמישהו שילם כסף כדי ליצור להם תודעה 'ליברלית' יותר.
"המלחמה שלנו היא על כל הקופה ועל כל החזיתות. מכשירים יועצי נישואין ומשפחה, מנחי הורים ומגשרים, מטפלים ופסיכותרפיסטים. אנחנו מלווים בברכות של גדולי הדור מחד, ולהבדיל במעורבות של אנשי המקצוע הכי בכירים בעולם. יש לנו איגוד שמרכז את כל המטפלים שהכשרנו. למעשה כל אחד מהם הופך ל'שליח' שמפיץ את בשורת המשפחה היהודית". נראה שיש לרב עשור עוד שעות ארוכות לדבר. אלא ששוב קוטע את השיחה הטלפון שלא מפסיק. "יש הרבה לעשות", הוא אומר, אחרי שכבר הרים את השיחה. "שנזכה להשלים את המשימה, לבצר את בתי ישראל ולהביא את הגאולה השלמה".