"האם האיש והאישה מתאימים?"
(מקורות עפ"י התלמוד, חקר המדע לזוגיות ,תורת הנסתר)
הטעות הפטאלית הרווחת ואשר רובצת כיום בקרב רוב האנשים הבאים בקשרי שידוכים ככלל , היא בהיבט ההתמקדות בחיזור אחר המתאים ולא ה-משלים! את המושלם ולא את הקיים.. אחת הסיבות המרכזיות והגורם היעיל לכך שבו אנשים מתקשים למצוא בן/בת זוג ראוי/ה בשידוכים, ואף לקבל את הבן בת/זוג בחיי הנישואין היא בשל חיפושם אחר הדומה ולא השונה.. כשישנן תכונות אופי דומות , עניין זה לרוב דווקא יכול להביא להתנגשות חזיתית ובוודאי שלא להצלחה מירבית. וזה אינו רק מבחינה סטיסטית גרידא, אלא אף מבחינה המדעית , שכן חיפוש אחר המתאים והמושלם, אף אינו עולה בקנה מידה אחד עם תורת חקר המדע לזוגיות... כך למשל בפרי מחקר זוגי מדעי ארוך ומקיף מתורת הדיפרנציאליזם לזוגיות (הסותרת את שיטות ה"פמניזם" וה"שובניזם") אשר נערך בביה"ס סטיינהארט של אוניברסיטת נו יורק ע"י הפרופסור מר יונתן צימרמן נמדדו באופן משוקלל כלל הפרמטרים הרלוונטיים למידת התאמה בין גבר לאישה, נקבע כי מידת אחוזי התאמה המשוקללים אינם פוחתים מ-6% ככלל, ואינם עולים מקסימלית על 12% בלבד!
כשאנו פונים לחפש מידת התאמה. במקורות התלמוד , מצינו גמ' (סוטה ב') בה מובאת הגדרה מוחשית לזיווגים ומאובחנת באופן קיצוני ביותר : "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף" , חז"ל בחרו בהגדרה הקיצונית והקשה ביותר לגלם את הזדווגותם של תרי המינים באנושות , זה הוא למעשה המקרה הקיצון ביותר שהתרחש בטבע העולם מתחילתו ועד סופו, 'קריעת ים סוף' פיצולם של חוקי הפיזיקה ברמה בלתי נתפסת בשכל הישר אצל כל בר דעת באשר הוא. כל זאת על מנת ללמדנו כי אכן האיש והאישה במונחים של טבע אינם יכולים "להתאים" אלא על פי נס גלוי. כי הקב"ה לבדו "מזווג זיווגים , בת פלוני לפלונית" (כנז' ב'ויקרא רבה ח' ). וכפי שכבר היטיב לבאר המהר"ל זצ"ל בספרו (באר הגולה) ע"פ הגמ' בסוטה (יז') "איש ואישה זכו שכינה בינהם וכו'.." וז"ל " כי לא לחינם באיש ואישה יש שם יה' היו"ד באיש והה"א באישה , לפי שהוא יתברך מחבר אותם ואין בזה עניין הנהגת הטבע וכו'.." עיי"ש. הנה לא לחינם כבר התריע החכם באדם (משלי כא') כי " אין חכמה ואין תבונה ואין עיצה נגד ה' .." ובעיקר ידוע ומפורסם אותו הסיפור נודע על רבי יוסי ב"ח ואותה מטרוניתא המובא במדרש רבה (סד) ששאלתו מה עושה הקב"ה מאז בריאת העולם . השיב לה : "יושב ומזווג זיווגים" הלכה ונטלה אלף עבדים ושפחות וחיתנה אותם, והסוף ידוע.. כי בין לילה בודד לא נותר מי מהעבדים או השפחות שלם בגופו אשר לא פסחה עליו פציעה פלילית עם ראיות לתביעת נזקי גוף.. באותן קרבות הליל שהתרחשו באותה העת, אכן ללא יוצא מן הכלל נעשה בכולם/ן שימוש גורף באלימות פיזית ומילולית בחיי הזוגיות...
לפיכך באם נבחן קשרי זוגיות במונח וגדר "התאמה" כן רלוונטי / לא רלוונטי הרי שנצא כאשר ידינו על התחתונה, לעומת כן כשנבחר זוג נעלים או זוג גרביים ... נשתמש בגדר "התאמה" על הצד הטוב ביותר. אומנם נכון כי לכולנו יש נושא השאיפות מבן זוג , והן תמיד יכולות להיות טובות ואף מעולות, אבל מכאן ועד לנסות לשנות את הצד השני, או לבחון אותו בזכוכית מגדלת ושלא עפ"י דרישות מהותיות לחיי זוגיות כדוגמת : תקשורת בריאה, כימייה ומשיכה. אלא לפי מידת אחוזי התאמה , קיטלוגים למינהם על סוגיהם , סטגימות חברתיות , וכל כיוצ"ב שאר המרעין בישין , סביר להניח כי הכרות מעין זו תהא בבחינות "עורבא פרח" או לחילופין "מגדלים הפורחים באוויר" ועתידה אינו מזהיר כרחוק מזרח ממערב וכאבן אשר אין לה הופכין... סיכוי סביר כי זוג אשר יינשאו עפ"י בחינת האופנים השגויים הנ"ל יזדקקו ליועץ זוגי מקצועי במיוחד, שהרי בחלוף הזמן וודאי לא קרב זה אל זו כל הלילה... בגדר בור ללא תחתית ובנין ללא יסוד. וד"ל.
קחו לצורך העניין זוג נשוי שבגבר קיימת מידת הזריזות באופן קוטבי-קיצוני, ואילו אצל בת זוגתו טמונה לה מידת העצלות בבחינת "על מי מנוחות ינהלני" וכן להיפך, מה בפועל קורה איתם בחיי היום יום? התשובה היא , שהם פשוט מאזנים אחד את השנייה! אותו/ה אחד/ת מבין בני הזוג, שמידת הזריזות ניכרת וטבועה בו כעת מבין שהוא צריך להכיל את הבן/בת זוג בצורה טובה ונכונה ולכן עליו למתן את מידת הזריזות יתר הטמונה בו/ה באופן קוטבי , ואילו הצד שכנגד גם מבין/ה בסופו של יום כי עליו/ה לתקן את מידת העצלות באופן יעיל שיתאים לבת זוגתו'/בן זוגה, ובכך הל"ל שניהם מתאזנים אל "דרך האמצע" ואף מתקנים את אותן התכונות אשר דורשים מהם עבודה עצמית חרף הקושי הטמון.
גם עפ"י תורת הנסתר בה מצינו עמידה רבה על נושא איחוד חצאי הנשמות (יעויין תיקוני הזוהר, מהרח"ו) ובנגיעת קצה המזלג , להווי ידוע כי זוגיות היא עבודת ותיקון המידות בהאי עלמא. וכי האיש הנו בבחינת השמש והאישה הנה בבחינת הירח שאינו מאיר מכוח עצמו אלא מכוחה של השתקפות השמש, וכאשר עסקינן בנשמות שהוצרכו שוב למייתי בגלגול חלילה , הרי שהחלק הנקבי הנו החלק המתוקן שלא פגם בגלגול קודם ואילו החצי שפגם יורד דווקא בחצי הזכרי, ומתפקידה של האישה בהאי עלמא לתקן את החצי השני במתינות ובנעימות ובהמון כוח סיבולת לו היא מאופיינות וניחנת מטבעה , ולא להיפך .. כדוגמת הפעלת כוחניות, ציניות , עקיצות, הערות..ושאר מרעין בישין. ואף עמד והזהיר החכם באדם "חכמת נשים בנתה ביתה ואוולת בידה תהרסנה" (משלי יד') ו'לשון רכה תשבר גרם' ( משלי,כה') , ומתחבר לדברי חז"ל בתלמוד (ברכות יז') נשים במאי קא זכיין? ששולחות ביניהם לבית כנסת וממתינות לבעליהן וכו'.. עיי"ש. נמצא איפה כי גם לא רק ביחסי אנוש קוגניטיביים מעלת החשיבות לקבל את האחר והשונה מאיתנו , היא מעלה נשגבה , דרך נכונה ורציונאלית בכלל המישורים, אלא בזוגיות שהיא התכלית לעבודת המידות, והמדד הקובע של כלל יוצאי חלציו של האדם.
(נ.ב. לא למותר לציין, כי מאמר זה בהרבה מובנים אף שייך במס' היבטים אצל זוגות שכבר נישאו , ופונה לא רק אל הבאים בקשרי שידוכים...)