משמעות 'הר סיני' בגילום קן הזוגיות(פרשת בהר

''וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר" ופי' רש"י: 'מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצוות ניתנו בסיני?? אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני וכו'...' בעניין מצוות ההזדווגות. מצינו כי ציוותה תורה: "פרו ורבו ומלאו את הארץ" (בראשית, א, כח) וביישום מצווה זו כדין מצינו על כך חז''ל מדבריהם: "אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו וכו'' (יבמות סב') ובגילומם של הדברים כבר עמדו על כך מטובי הפוסקים וביחוד הרמב"ם אשר הגדיל לעשות בכך שהפך את סדר הדברים בדברי חז"ל, וז''ל: "ומכבדה יותר מגופו ואוהבה כגופו" והוא לכאורה על מנת ללמדנו שהכבוד והערכה הם המפתח לחיי הזוגיות. בפרשתינו כתוב : ''בשנה השביעית שנת שבתון תהיה לארץ שבת לה' לא תזרע...'' (ויקרא בהר כה' ד') וכן כתיב "וקדשתו משנת החמישים שנה וקראתם דרור בארץ..." כלומר שעמ''י מצווים על שביתת הארץ לשדות ולכרמים כשם שנאמר במעשה בראשית "ויכולו השמים והארץ... וישבות ה'..." נמצא איפה שהתורה מניחה דגש על עניין השביתה והמנוחה במספר מצווים אשר מקורם כידוע בסוד הטמון והשמור לסיפרה 7. לא לחינם כאשר ניגש לקיים את 'מצוות ההזדווגות' אנו נקיים את מצוות ו"שמח את אשתו" למשך שבעה ימים. הנה למעשה התורה טומנת בפרשתינו יסוד גדול לחיי הזוגיות, ובאם ישכילו בני הזוג לעצור יחדיו את מרוץ החיים לפרקים ולהקדיש זמן איכות תוך התבוננות נכונה על תפקידם המדויק בהסתכלות דווקא ממקום של חסדים כלפי הצד השני ולא ממקום של הזכרת ההתחייבויות המופיעים הלכתית , אך אזיי יפחתו הציפיות יתר, להם אין מקום ממילא בחיי הזוגיות. נקודה זו רמוזה אף היא בפרשתינו כעצם 'תפקידו ושמו' של הר סיני, וכפי שהובא בחז''ל : "למה נקרא שמו סיני? שירדה שנאה לאומות העולם... לפי שהעכו"ם מקנאים את ישראל בתורתם" (בבלי שבת פט' א', מדרש לקח טוב שמות, יתרו) ולפיכך אף בפן הזוגי , הרי שזוגיות שאיננה תקינה ונכונה, תחריב את קן הזוגיות ותטיל איבה בלתי הפיכה בין בני הזוג. מאידך כאשר נתבונן על 'תוקף תפקידו' של הר סיני , נמצא כי הניח הקב''ה את הרי הכרמל והתבור ובחר בדווקא להשרות שכינתו על הר סיני השפל הקטן והעניו , ע"י שנתנה תורה על 'גופו' , כן הוא בחיי האישות, אימוץ מידת 'הוותרנות', היא זו לבדה אשר תוביל ל'הרמוניה' בחיי הזוגיות בבחינת : "כל גל וגל שבא עליו נענעתי לו בראשי" (ר"ע, יבמות, קכא', א')