לשואלת שלום!
ע"מ לפנות לקבלת עזרה נדרשת עוז ותעצומות פנימיות ומצביע על לקיחת אחריות על הבית, על המשפחה ועל עתידם.
לגופו של עניין, את מתארת תחושה מאוד קשה. איבוד אנרגיות ומוטיבציה ועד עדי שמבחינתך החלטת על הפסקת הריונות בשלב זה, וסימן שאלה על המשך הדרך המשותפת. ואכן זה מראה נקודת משבר לא פשוטה מצידך.
ואני רוצה לברר מס' נקודות:
1. מה קורה בשאר תחומי החיים, מה רמת הקשר והתקשורת ביניכם? איך האווירה הביתית, כיצד נראה שולחן שבת? מה רמת התפקוד שלו כבעל ואבא (לא ציינת האם יש לכם ילדים וכמה)? האם יש תחומים שהוא כן לוקח אחריות? מה היחס שלך אליו בשגרה?
2. לעניין הקימה בבוקר: מתי זה התחיל? מה קרה כאשר זה התחיל? – כלומר "על מה זה יושב"? חוסר חשק להתפלל וחוסר חשק ללכת לכולל – מדוע? האם בעלך עבר "משהו" שגורם לכל זה, האם קיימת אצלו "חסימה" בנושאים אלו?
בהחלט זהו מצב שמחייב טיפול מקצועי זוגי ולפי הצורך לשקול בהמשך טיפול פרטני עפ"י הממצאים.
הניסיון מלמד, שדווקא מנקודת המשבר צומחת הישועה והריפוי כעין "אישה היושבת על המשבר" שיחד עם זה מביא את הבשורה על תינוק חדש.
זה דבר שניתן לטיפול ולריפוי בעז"ה. ויפה שעה אחת קודם.
אשמח לעזור בס"ד,
בברכה ובהצלחה,
שלמה הוך
יועץ נישואין בכיר
054-8422672