אין ספק שהמגע הנצרך אינו בשביל עצם המגע, אלא לשם הקירבה והרגש שהוא יוצר. דעת רוב הפוסקים הינה שכל קרבה של חיבה איסורה מן התורה. אמנם יש שרצו לחלק בין חיבה רגילה שאינה מן התורה לבין חיבה לשם אישות. בנד"ן שבין בעל לאשתו, נראה לומר שהדבר חמור יותר מכמה טעמי. הנגיעה הינה לשם החיבה שבנגיעה ואינה אגבית לשם בדיקה רפואית או טיפולית, כמו"כ גם ליבו גס בה. בנוסף לדעת חלק מן הפוסקים שאישה נידה אסורה על בעלה מדין ערוה א"כ אפילו אם נגדירה כחולה שיש בו סכנה, הרי זה משלושת העבירות שעליהם נאמר יהרג ועל יעבור. משכך בכדי לבחון דבר זה האם ניתן להתירו צריך לראות שאכן האישה במצב דכאוני או בסכנה להגיע אליו ובנוסף שאין דרך אחרת לסייעה מלבד מגע ע"י בעלה. לרוב המוחלט אין כך הם פני הדברים וניתן למצוא פתרונות אחרים בכדי לסייע לאישה, וצריך מורה הוראה מובהק בכדי להתיר דבר זה
הרב צמח בראל נותן מענה בבית ההוראה בימים א' עד ה'
בין השעות: 18.00-20.00, 22.00-24.00
לפניות לבית הוראה: 02-6321628