בס"ד ותשועה ברוב יועץ. 10 שנים של התנקרות ישירה וכללית. שום תודה, שום הערכה, התדרדרות רוחנית שכבר לא מניחה כיסוי ראש בבית למרות הסברים ובקשות שמכשילה אותנו אז לפחות בסלון לשים ובחדר שלה תעשה מה שרוצה ולא עוזר דבר. והעיקר בחוץ עם שאל ומדברת חופשי עם כל אדם וצוחקת עם כולם ואיתי מר ממוות היחס שלה כפי שאמר קהלת בעוונותיי הרבים. אין לי כח בשבילה, אפילו לדבר איתה אין כח, היא משפילה ומעליבה וגומרת אותך תוך כדי דיבור, בכל נושא ובכל תחום גם בתחומים שהיא לא מבינה ואני מומחה, אגואיסטית משמע... שתמיד הצדק איתה ולא מחפשת שום פשרה ושלום ולא מבינה את משמעות המילה שלום ולא רוצה לדבר עם מדריכה מלומדת בנוגע ליחס שלה לבעלה, לא מוכנה לדבר איתה אפילו כדי לומר לה במה אני לא בסדר שבעלה ידבר איתי! שאולי אני לא בסדר ואשמח להשתפר... גדלה בבית חילוני שאביה בגד באשתו ואמא מתה מסרטן ונראה שאני הקורבן כאילו הייתי אביה והרסתי לה את החיים כשבדיוק ההפך רק טוב וחסד עשיתי איתה אך אין שום תמורה וכששאלתי אותה מדוע התחתנת איתי אם את לא אוהבת אותי??? היא לא עונה פשוט. התחתנה בשביל הנוחות שלה, יתומה ללא הורים ללא שקל ועשיתי לשם שמים ועכשיו היא בעוכריי בלתי נסבלת. בטבילה הקודמת הכרחתי את עצמי להיות איתה ועד עכשיו אני מרגיש לא טוב. מעל לשבוע לאחר הביזיון האחרון שהיא לא מדברת איתי, כמובן שהיא תטען שאני לא מדבר, זאת למרות שהסברתי לה כבר שהיא אומרת לי דברים קשים כגידים ומכעיסים ואני עצוב מהיחס שלה וכועס עליה ולכן מסתגר אך היא שמחה להפוך אותי ללא מדבר איתה והיא מוכנה לשתוק ככה לנצח ובסוף היא גם תאמר בפה מלא שאני לא מדבר איתה, שהיא זו שבעצם שלא ניתן לדבר איתה אפילו על חינוך הילדים... היא מתנהגת כרגיל כשהיא יודעת שאני נפגעתי מדבריה או כועס עליה, כאילו אני אוויר, לא מזיז לה... 10 שנים ככה ונגמרתי כבר מלעשות "שלום", זה לא שלום זו מציצה של הנפש שלי לאגו מזוכיזם שלה! כמובן שהיא לא דואגת לשום צורך בסיסי שלי, אני דואג לי ואף לילדים. היא תכין אוכל היא לא תגיש לי, לא תציע, תניח לילדים מולי כשאני גווע ברעב וכלום אני אויר!!! אחרי צום אני גם לא מעניין אותה!!! ואם מבקש עושה עליי פוזות ומגישה עם פרצוף חמוץ שאתה רוצה לזרוק לה בחזרה לפנים שלא תעשה טובות. סבתא שלי זצ"ל רדפה אחריי לאכול, תמיד אמרתי לא, ביישן וכשרות גם אחרי... טיפה של אהבה לא קיבלתי באמצעות מאכל טעים שהכינה או קנתה לי ואמרה לי הנה תאכל אתה אוהב ואני אוהבת אותך. אתמול היא הלכה לטבול וחזרה בלי לומר מילה, עד 1 בלילה ישבתי ללמוד והיא בשלה מחכה שהב(ו)על יגיע מעצמו כפי שתמיד עשיתי מצד חובתי ועבור השלום, אך אין באפשרותי יותר. אני מואס וקץ בה ולא רוצה לחיות איתה יותר רק שכל הבית עומד עליי עם 4 ילדים קטנים ומשמעות הדבר היא שהם יעברו גיהינום ממנה, הבן הגדול גם בו היא מתעללת ככה בהתנצחות והשפלה, ממש רודנות, כל לילה מריבות איתה, כשמה מתקוטטת ללא הפסקה ירחם ה', הבן אומר לי שיותר טוב שהייתה מרביצה לו ופעם אחת באמת פצעה אותו מעצבים שהיא לא שולטת בהם. לכל העולם היא הכי נחמדה ומקסימה רודפת כבוד 24/7 ולי כלום אני אויר, אפילו אני כותב לה משהו היא לא עונה, שואל שאלה עונה משהו אחר, מבקש מאכל לשבת לא מכינה לי כלום רק 10 סלטים שהיא אוהבת ולי סלט 1 שאני אוהב מבית הורי, לא! וכשאני מבקש ומזכיר לה "מדוע לא הכנת לי סלט?" היא צועקת וזועמת עליי "אתה לא הזכרת לי! אני לא זוכרת משבוע שעבר!" וזה שקר גמור אני מזכיר לה ומניח על השיש והסברתי לה מיום הראשון שאני רגיל מבית הוריי, ומבקש יפה והיא לא מכינה לי ואחרי זה מעליבה אותי שאני אשם בזה שהיא לא הכינה שהבעיה אצלי. היא דורשת ממני שאזכיר לה כל שבוע! וגם כשעשיתי את זה המחזה הנ"ל חזר בשקרים שמרתיחים את הדם במקום "סליחה, אתה צריך לעזור לי לזכור..." ככה בכל תחום, אני פשוט לא רוצה לדבר איתה יותר ולא לפנות אליה כי בכל תחום היא שמה לה מטרה לגמור אותי! אומרת לי כל פעם: "אי אפשר לדבר איתך יותר!" ועם כולם אפשר מסתבר... 24/6 בווטסאפ ואינטרמת למרות כל הבקשות שזה יגמור אותה רוחנית זה 10 שנים, היום אני רואה את תוצאות דבריי. ציירה את עצמה שחוזרת בתשובה ולפתע החלה לפרוק עול ולגשת למקומות החילוניות שלה מהעבר בהתחלה בסתר והיום שמה פס בגלוי ואף מזיקה לי לילדים. שלחה לי איום: "אתה יודע אם אתה תעזוב אז אני לא אשמור על הילדים כמוך!" וצחקקה כמו שדונת... רוממתי אותה והיא הפכה לי סורי הגפן נוכריה! ממש נוכריה! קניתי לה בית דאגתי לכל, לא הביאה כלום מביתה, כלום! והיא מתעמרת בי קשה מאוד כל כאב שיש לי ואני מבקש ממנה שלא תפגע בי שזה כואב לי מה שהיא עושה שאני אתן מעצמי ורק שתעזור להשתנות, היא לא מקבלת את דבריי והיא מאשימה אותי והופכת את כל הקערה על פיהה שהיא אומללה ופגועה! שאני שואל מדוע? היא ממציאה דברים שלא התרחשו מעולם! או שהתרחשו כתוצאה מכך שהיא פגעה וגמרה אותי והם ממש שוליים ביחס למעשיה, הסברתי לה שהיא לא יכולה לירות בבן אדם עם אקדח ולצפות שהוא ייתן לה חיבוק ויחס חם... אין קליטה, ואז מוסיפה פי 10 כאב בנאצות והשפלות כאילו באתי לפגוע בה כשאני רוצה לדבר על הכאב שלי כדי שיהיה שלום בבית, אז אין עם מי לדבר. הזיה פשוט! היא אגו מניאק של שלימות בלתי נתפסת!!! אז מיאוס נפשי כזה גדול, סידרתי לי חדר ואני ישן לבד, כל עוד היא טובלת האם אני יכול להמשיך לחיות ככה? היא לא תובעת שום דבר אפילו לא רומזת, אני אויר. טבלה וחזרה הביתה וכלום! פעם הייתה אומרת "אתה בא?" וגם אז אמרתי מדי פעם במטרה לנסות להסביר לה שזה לא ככה, אז אמרתי לה "מה בא? תשבי קצת נשתה משהו, נדבר..." והיא כל הזמן! "לא! אין לי כח אני מחכה לך במיטה!" ולי חשוב לשבת לראות אותה ואחרי זה לגשת לחדר חשוך... זה רק היא, היא חיה עם עצמה! זה המטרה של בעל? להיות בועל? בשביל זה הוא מתחתן? זה אנושי? וכמובן שאני זה שאשם שלא קיימתי מצוות עונה אחרי שהיא לא קראה לי ולא ניגשה לומר אפילו שלום כשחזרה מהטבילה ולי אין מושג מה היה אולי לא טבלה ואני סתם מדמיין. אני לא מסתכל עליה כבר כדי שלא תתגבר עליי התאוה כי אחרי זה אני מצטער. היא לא ניגשת לאמר טבלתי או כל אמירה אחרת שמאפשרת לי להבין שהיא טבלה. אז תשובה לשאלתי הנ"ל אודה כי תמו כל הקיצים עם אשה זו. לא איך פותרים כי אין עם מי לדבר, איך מתמודדים וחיים בעולם שכזה? גם מבחינה הלכתית וגם נפשית.