בס"ד

בני שלום

אני מבין שבהקשר של אישתך אתה מרגיש אשם . זהו הרגש שמעזע את עולמך בימים אלה ובאמצעותו יש באפשרותך להיפגש עם רובד עמוק ופנימי יותר בנפשך ולכך אתה צריך עזרה . מעבר לכך ברור שאשתך פעלה בדרך לא נכונה ובהתנהלות שלך מולה אתה צריך צד ג' לעזרה . אינך צריך להיות עסוק בימים אלה בלנסות לרצות או לנסות לספק את צרכיה .

אשמח לסייע 

שמואל - 0556606385

אכן המצב לא נעים. לא די בהאשמה העצמית כדי לפתור את הבעיה. בעניין ה"דיכאון עד כדי שגעון" כפי שציינת, הטיפול הוא פסיכולוגי, ובמידה מסויימת, אך לא מחייבת בשלב ראשוני, טיפול פסיכיאטרי בהפגת הדיכאון, ככל שהטיפול הפסיכולוגי לו יפיג אותו.

כדי לתת טיפול זוגי, זקוק המטפל לשני בני הזוג, לשיחות וליבון העניינים המביאים את האשה למצוא עניין בגבר אחר.

אני מבין שלזוג יש ילדים, אשר אפשר לשתף אותם בעניין ולסייע בשכנוע הוריהם לפנות לטיפול זוגי, ככל שיש ביניהם ילדים בגירים. נקודה זו לא הובהרה בשאלה.התערבות הורה בגיל זה של הבן, בין בני זוג נשואים מזה 20 שנים, לא מומלצת, היא רק תשלהב להבות שיהיה קושי לשככן בטיפול זוגי.

לכן, הדרך הנכונה היא, שהבן יקבע עם מטפל זוגי, המטפל הזוגי יפנה לבת זוגו ויבקש את הסכמתה למתן הטיפול, ואם לא יסתייע, יפנה לילדים מגיל 18 שנים, ככל שישנם, וגם הם יצטרפול לטיפול, וכך ניתן יהיה להבין לאיזה כיוון האשה הולכת. העדיפות היא שלום בית.

בברכה.

סידי בר.

איש יקר. מקרה כואב אך כל מצב ברצון השם ניתן לפותרו ולהגיע למצב הרצוי והראוי. ולמקרה גופא, אין פירוט אם יש להם ילדים ואם כן בני כמה. לפי תוכן השאלה האשה נאמנה לחלוטין וכל מה שהאיש מצא אלו מכתבים וכדומה שהאשה המציאה בכדי לעורר את האיש שיבין את מצוקתה וישפר במהרה את התנהגותו. ואכן "התרגיל" הצליח במאוד וזהו הדבר שתאמר לאשה, כי הבנת את מצוקתה ומאידך את חכמתה להפוך את היוצרות ואת אישה לאיש נעים, רגיש, איכפתי, אמפתי ובעל אוזן קשבת למצוקותיה. ואילו לבעל תספר את "התרגיל" המוצלח שהאשה עשתה לא מתוך רוע, אלא בכדי להעירו מתרדמתו שאין האשה חפץ, אלא אשה אמוציונלית, בעלת צרכים ורצונות שהחשובים בהם הן היחס והכבוד הראויים לה כזוגתו. אם יש ילדים תזהיר את שניהם על גודל הנזק הנפשי שיגרם לילדיהם לעיתים בלתי הפיך ואף לפיגור. כעת שיהיה ברור לשניהם שהכל פרי המצאתה של האשה, יחזרו ברצון השם לחיים שלווים מלאי רגש וכבוד הדדיים. בטוחני כי בחכמתך תשכיל לעשות מדבריי הקצרים את המתבקש ולעשות שלום אמיתי ביניהם. ישר כח ובהצלחה רבה.

לפי מה שאני מבין מהשאלה, הזוג אינו מטופל, הבעל מנסה בכוחות עצמו "לתקן את הפנצ'ר" שנוצר.

לאם כן, לדעתי, מצב זה דורש התערבות של גורם טיפולי, כיון שאין האסור מוציא עצמו מבית האסורים. ישנם דברים מתחת לפני השטח ששני הזוג אינם מודעים להם, שהם למעשה חלק בלתי נפרד מהטריגרים של הנרטיב, האשה צריכה לעבור תהליך פרידה מהבחור שלה שעד היום שימש לה כ"קביים" רגשיים, וביחד איתה להתחיל תהליך של מעבר בחזרה לבעלה תוך הפיכתו לכלי ראוי ואלטרנטיבה ראויה על מנת שהיא לא  תמצא את עצמה שוב מתגעגעת לחבר מהעבודה בעוד חדשיים. 

גם מבחינת המוטיבציה שלה לעשות את התהליך. יש לברר איתה מה היא חווה בקשר עם בעלה, לאיפה זה לוקח אותה. מהי מידת המחוייבות שלה לקשר, האם היא מבינה ולוקחת את ההשלכות של קשר מסוג זה וכו'.

בהצלחה.

לבני שלום,

יישר כוח שאתה דואג לחבר שלך ושואל עבורו ובע"ה יהיה גם לתועלת. כ"כ מקרה מעין זה שהוא בעל רגישות גדולה מאוד ועם השלכות שא"א לשער, חייבים להפנות אותם לייעוץ מקצועי ואחראי. ולגופו של עניין זוג שנשוי קרוב ל-20 שנה בד"כ זה תוצר של שחיקה מתמשכת ורבת שנים בקשר הזוגי על אף שזה לא מצדיק מעשים אלו. אבל חייבים להבין את התמונה מהיכן זה נובע ע"מ לתקן ולאחות את הקרע. ואם אכן כך שהאישה לא מקבלת שנים את מה שהיא זקוקה לה היא נמשכה לקבל זאת ממקורות זרים ששם זה הרבה יותר קל לקבל וגם לא מחייב. לכן הם חייבים ייעוץ מקצועי ע"מ לבנות מחדש את המערכה הזוגית שלהם ולרפא את נפשותיהם. ואדרבה, אפשר לנצל זאת כהזדמנות להצמיח ולהעצים את המערכת הזוגית והמשפחתית שלהם ולהשתמש עם המשבר הזה כמנוף לבנייה וצמיחה מה שלא היה קודם לכן.

בברכה ובהצלחה, אשמח להיות לעזר

שלמה הוך

יועץ נישואין ומשפחה, יועץ בחיי אישות ויועץ במשבר אימון במשפחה

054-8422672

שלום וברכה 

מדובר בבחור בגיל עשרים ולא ברור כמה זמן הם חיו יחד חיי נישואין, מה שנראה לי שלא מדובר בהרבה זמן. ולכן לא ברור שהם הגיעו למצב של שחיקה בחיי נישואין כדי להגיע למצב של משבר אמון מצד אישתו. (אלא אם כן היו דברים חרגים בניהם)ולכן שלא ימהר להאשים את עצמו. יתירה מכך מערכת נישואין כזו לא תוכל להמשיך לתפקד, מבלי שהאישה תיקח אחריות מלאה על מעשיה מבלי להצטדק.(וזה לא אומר שהבעל לא צריך לקחת גם אחריות ולהתחיל שינוי) אבל ברור שמעבר לכך שהאישה צריכה להודות בטעות מבלי להאשים (היות שאין שום הצדקה למעשה כזה גם אם היא לא מקבלת את הצרכים שלה, בעיות לא פוטרים בצורה  כזו יחד עם זאת כן אפשר להבין ולשדר אמפטיה לרגשות שלה) האישה צריכה גם לקחת אחריות במלא מובן המילה לא רק בהצהרות ואמירות אלא גם במעשים. ומי שצריך לקבוע את המעשים וההתנהגיות שיגרמו לאמון לחזוור זה הבעל.וגם אם זה קשה עבורה.

התהליך הזה צריךלהתרחש לפחות בהתחלה. וכמובן בהמשך לשים דגש צרכי ליבה ופטרון קונפליקטים 

בברכה רבה ושהקב"ה ינחה אותם בדרך הנכונה

אשמח לעמוד בקשר הרב בנימין זר יו"ר מרכז עזר לעיניני נישואין משפחה פסיכותרפיה והסברה יהודית

אין הצדקה לשום משבר אמון