מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 06/03/2021 כ"ב אדר תשפ"א

פורום הנחיית הורים - מאיזה גיל אפשר לעזור לילד עם התפרצויות זעם?

26/06/2018 01:27 שאלה: מאיזה גיל אפשר לעזור לילד עם התפרצויות זעם?ברוריה

בני בן הארבע וחצי מטריד אותי מאד. ילד אנרטי מלא חיות שנינות ופקחות נדירים. אבל הוא מעסיק אותנו כמעט 24/7 על בסיס קבוע. אנסה לתמצת : הפתיל שלו קצר מאד , מין תחושה שלא יודעים מתי התפוצץ הרימון ומה יגרום לזה כשמשהו לא מסתדר עם רצונותיו כאן ועכשיו (קושי בולט בדחית סיפוקים) הוא משתמש בכל מה שיוציא אותנו מהדעת ולמרות שאנו מאד משתדלים לא לגרום לו להצליח כלומר לשלוט במצב ולא להגרר למאבקי כח או למלחמות בסוף אנו מוצאים את עצמנו מול שתי אופציות או שמתקפלים ומוצאים איזו נוסחת אצמע שגרמה לו לצאת עם תחושת נצחון ולימוד לפעם הבאה שהיה שווה כל הסצנה הזו או שאנו עומדים על דעתנו מבלי לוותר אבל אז זו מלחמת התשה - צווחות עד לב השמים , העפת חפצים, אמירות קשות ואיומים בקיצור - איבוד שליטה מוחלטטט וחוסר אונים שלנו שמתבטא בהחזקתו / הכנסתו לחדר עד שירגע וכו' וכו' וכל האויר בבית נעשית מתוחה וכו' בקיצור סיוט מתמשך. ניסיתי לדבר איתו כשהוא רגוע, הוא הבין אבל נראה שאין לו שליטה או שהוא עדין קטן מכדי להצליח לעשות עם עצמו עבודה. מה עושים?????? אני ממש חסרת אונים ומדמינת אותו גדול יותר ונתקפת חלחלה... אודה לכם מאד על תשובתכם.

לשאלה זו ענו 2 מומחים

05/11/2018 00:03

אריאל פייביש יועץ חינוכי MA מחנך בחינוך מיוחד ומנחה הורים

אריאל פייביש

אכן כמו שציינת ילד עם קושי בויסות מאתגר את ההורים ואת הבית, ואכן זה לא קל, מעייף ומתיש.

כדי לתת תשובה יסודית ומקיפה אני ממליץ לפנות לגורם מקצועי שירד לעומק הקושי של הילד ויתן לכם הדרכה. קושי זה אינו אישי עם הילד אלא הוא עלול לשבש ולהשפיע על כל ההתנהלות של הבית.

בתור עזרה ראשונה. נסו לברר עם עצמכם מה אתם מרגישים כשהוא מתחיל את ההתפרצות. רשמו את המחשבות שעולות לכם. לרוב עמדה ראשונית זו מחלישה את עמדתכם כהורים. 

יש לזכור שלא כל הילדים אותו דבר, וישנם ילדים עם טמפרמנט סוער ילדים אלה מערכת הבלמים שלהם חלשה יותר והם זקוקים למבוגר שיעזור להם בבניית מערכת זו. ככל שתהיו נחושים, עקביים תקבלו את המצב ולא תלחצו ממנו, תוכלו להציב גבול ברוגע.

עוד דבר שחשוב להתחיל לעבוד עליו מגיל צעיר הוא הבעת רגשות ומתן תוקף להם, כלומר ניתן לומר לילד זה באמת מכעיס/ מעצבן וכד' אבל בבית שלנו לא זורקים חפצים. במשך השנים ככל שלילד יהיה מדעות לרגשות ויראה שניתן להביע אותם הצורך בהתפרצוות ירד.

לסיום אני ממליץ שתשבו יחד (ההורים) ותנסו למפות את זמני ההתפרצויות, מה מביא להתפרצויות, אלו תחומים הילד טוב בהם וכך תוכלו להעצים אותו. כ"כ תשאלו את עצמכם האם מגיל קטן הוא התרגל לקבל הכול? האם זה מפגן כוח ומרידה או התנהגות ששמה אותו במרכז הבית (זקוק ליחס מיוחד) ולפי זה תוכלו יחד לחשב את צעדיכם.

בימנו נושא האבחונים מאוד התקדם. לעיתים קושי בדחיית סיפוקים קשור בקושי בויסות ואמפולסיבות. כדאי בשלב זה לבקש אבחון אצל מרפאה בעיסוק.

בברכת רוב נחת

אריאל פייביש

 

05/11/2018 10:58

אל יאוש

אורית פיליפ

אמא יקרה,

  אתחיל מהסוף שאת טוענת שאת כבר רואה בעיני רוחך שהוא גדל ונתקפת "חלחלה", 

מכאן מתחילה הבעיה, גם אם הילד קשה או מאתגר ראשית תעלי במוחך תמונה של עתיד חיובי, כי המחשבה והמערכות  ובסופן גם הפעולות שלנו נדרכות לפי מה שאנחנו חושבים עליו, ואם נחשוב עליו כחיובי אנו נקרין לו ונתייחס אליו בצורה חיובית יותר. מכיון שהילד מרגיש כל דבר, הוא חש שמקבל המון תשומת לב בדרכו הרעה... ולכן משתלם לו להמשיך בכך.

על כן פני אליו בדרכים המחזקות את תכונותיו החיוביות, כמו פיקחות , שנינות והשתמשי בהן ככח מניע להצלחה בחלקים הקשים לו דהיינו התקפות הזעם. 

למדי אותו לנשום עמוק כשמרגיש שהכעס מתחיל להשתלט עליו... דברי איתו בצורה יצירתית על הכעס  שלו כדמות מוחשית איך הכעס נראה? איזה צבע יש לו? ודברו עם הכעס כאל ישות והגיעו למסקנות איך לטפל בו...

וכמובן בדקי איזה דוגמא אישית אתם נותנים בנושא כעס כשהרצון שלכם לא ממומש...

בהצלחה.

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130