שלום וברכה!

ישנם הגדרות רבות לאהבה, אך דומני שההגדרה המקובלת יותר היא ההגדרה מבית מדרשו של אדלר:  "תחושת קשר ושייכות". 

בתוך חווית הקשר והשייכות ישנם רבדים רבים ובחלק הרומנטי ישנה הבחנה בין "אהבה בוערת" המאפיינת את תחילת הקשר הרומנטי, לבין "אהבה בוגרת" המתפתחת אל תוך ההתבגרות של הקשר.

אמנם ישנם זוגות שמלכתחילה הקשר מבוסס על אהבה בוגרת ועל עבודה איטית ומורכבת מתחילת הקשר.

אפשר לכתוב הרבה מאוד על אהבה, ואכן שלאורך ההיסוטריה נכתב הרבה מאוד על אהבה. אני ממליץ שכשתגיעו להתלבטות ספיציפית לגבי בחור ספציפי תתיעצו באופן קונקרטי.

בשורות טובות ובהצלחה!  

יעל, שלום.

במקורות, האהבה מחולקת לשני סוגים:

1. רגש, צורך להתקרב למישהו כיוון שהוא מוצא חן בעינייך, עד להיצמדות בו. אהבה זו דומה לאהבה של עמ"י לקב"ה. והקב"ה לעם ישראל, רגש זה משתנה בהתאם למעשיו של מושא האהבה, לפעמים האהבה עולה ולפעמים היא יורדת.

לעומת זאת

2. אהבה מסוג זה, הינה מצב מודע בקוגניציה, אהבה בתרגומו= לייקר. זוהי האהבה שאנו מרגישים כלפי עצמינו או כלפי ילדינו: גם אם אנחנו לא סובלים את עצמינו, או שהילדים משגעים אותנו, ואנחנו לא אוהבים אותם כרגע, אבל הם (או אנחנו) עדיין חשובים מספיק עבורינו, בכדי לשמור עליהם= לייקר אותם. המצב הזה איננו ברגש ואיננו מצב משתנה, אלא יציב!

אצל בן אנוש, חשוב יותר להרגיש רצוי מאשר להרגיש אהוב! אם אין בו צורך, האהבה לא שווה!

לכן בשפה מעשית, יותר חשוב לבדוק צורך מאשר לבדוק אהבה.

כאשר אנו נישאים, אנו נישאים לאדם, לא לאהבה, למה כוונתי?

בזמן הפגישות, חשוב לבדוק  שמדובר באדם שאת תוכלי להעריך, אדם שיש בו משהו יותר ממך, לפחות בתחומים החשובים לך. אהבה סתמית בין בני זוג הינה תחושה המשתנה לפי התנהגויות, ואיננה קיימת כאשר אנו כועסים על מושא האהבה, אך כאשר אנו נישאים עם התחושה שאדם זה הינו האדם אליו אני שואפת, התחושה הינה ייקור האדם, ובכך, גם בזמנים קשים האהבה= ייקור, תתמיד.

ולכן, אם את רק מחפשת אהבה, זה מסוכן, כיוון שאהבה יכולה לעלות ולרדת לפי ההתנהגות העכשוית, אך אם את מעוניינת בחיבור לאדם, אזי האהבה שיתן לך שווה עבורך, כיוון שאת צריכה אותו. וכנ"ל אהבתך אליו חשובה לו כיוון שכל מה שקשור אלייך חשוב לו.

שיהיה לך בהצלחה במציאת בן הזוג המוכרז לך משמים.

טובה לוין

יועצת זוגית ומינית ופסיכוטרפיסטית.