מהר מאד הגעתם לסוגית " על כן יעזוב..." עד כמה לעזוב? וכמה להישאר? ומה המחיר?
את נשואה זמן קצר כל כך וכבר את מוצאת את עצמך בין בעלך הטרי ובין משפחתך. ואולי דווקא בגלל שהבעיה התעוררה כשאתם עדין "טריים" קל יותר למצוא לה פתרון.
במכתבך לא פרטת במה בעלך ואביך לא מסתדרים. גם אנשים בעלי אופי שונה מסוגלים בהרבה מקרים להסתדר, להכיל זה את זה ואפילו לשמוח זה עם זה.
ואם כך? מדוע חש בעלך מצוקה אצל הוריך? האם אינו חש בטוח בסביבת משפחתך/ אביך? האם מצרים את צעדיו או פוגעים בכבודו? האם מעבירים ביקורת על התנהגותו /מראהו / אורח חייו/ משפחתו וכו?
על הכל חשוב לדבר בפתיחות ביניכם. לברר היכן קשה לו ולבדוק היכן את כשקשה לו. לדבר על הקשר שלנו למשפחתנו וכמה קשה להתחבר למשהו שונה, אחר. לברר מה הוא מרגיש אך גם מה את חשה ומה חשוב לך.
שיחה כזו יכולה להעמיק ולהעשיר את הקשר ביניכם ולהוביל את הזוגיות שלכם למקום בוגר שעוד לא הייתם שם. ואז... לשלב ידיים זה אומר לתת לו את ההרגשה שאת אתו. לתת לו את הבטחון שבעינייך הוא הכי הכי.
איך נותנים הרגשה טובה? במילים חמות, במבטים ובמעשים.
אם הוא ירגיש בטוח ורגוע בחברתך יתכן שהמצוקה בבית הוריך תפחת ואף תעלם.
מאידך – האם אפשר לדבר בפתיחות עם הוריך או עם אחד מהם להסביר בעדינות עד כמה חשוב וטוב לכם להתארח אצלם אבל התנהלות מסוימת קשה לכם. ההדגשה היא לכם כי מרגע שנשאתם הפכתם מאחד ועוד אחד לאנחנו.
לפני שנים הגיע אלי זוג צעיר עם בעיה דומה. במקרה שלהם אם האישה – אישה אינטליגנטית ונחמדה היתה "עוקצת" את החתן ומעבירה ביקרות על כל תנועה שלו. הזוג הצעיר שוחח על כך והאישה הסבירה לבעלה בצורה הברורה ביותר שהיא אתו וכבודו חשוב בעיניה. בסכומו של דבר הזוג החליט יחד שמצוות כיבוד הורים שווה את המאמץ ו"בשניים" קל יותר לעבור את המשוכה. הזוג הקים משפחה לתפארת הבעל משמש כיום בתפקיד תורני משמעותי.
אין לי הכלים לבחון את ידיעותיו בגמרא אבל על עבודת המידות של הזוג אני יודעת גם יודעת.
בהצלחה רבה