מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים
הרה"ג דניאל עשור

הרה"ג דניאל עשור

קורות חיים בקצרה

קבלת קהל

מה זה תאולוגיה

שלום לרב ברצוני לשאול מה תמנת בחובה המילה המבהילה הזאת ? האם יש לה מקבילה בעברית ? תודה רבה

תורת הדת

בס"ד מאיר שלום וברכה : המונח תאולוגיה נחלק לשנים תאו+ לוגיה תאו= דת ואילו לוגיה= התורה או הרציונל. לפיכך, כאשר מחברים את המונחים יחד בעצם מקבלים את המונח החדש והמשולב ההגיון שבדת או תורת הדת. בקורס לתיאולוגיה שלדעתי כמובן אין חשוב ממנו בדורנו ברצוננו להכשיר מרצים מטפלים ויעצים שיוכלו לתת מענה מקצועי ואמיתי לצורך הראשון במעלה שאלת השאלות מדוע הדת היהודית הנה דת האמת, כמוכן, מדוע להילחם על זהותינו היהודית כחברה בישראל. חשיבות ה"על" נובעת בעיקר בדורינו לעיניין זה בעקבות מלחמת התרבות ומלחמת הזהות המתחוללת כאן בישראל מתחת לאפינו גובה מאיתנו מחיר כבד בדרך של התבוללתות ופעילות מיסיונרית כבדה מכתות ודתות שונות המאיימות על אמונתינו ודתינו ואף על הישרדתינו על היחידים ועל חברה כולה כחברה יהודית. הניצול הציני של בדמוקרטייה בישראל התיר חופש פעולה גדול ביותר לכתות ודתות לבצע באחינו ערים הגדולות שפטים. אלא שהעדר ערנות וקשר השתיקה סביב נושאים חשובים במעלה אילו מותירים את הציבור בישראל בתרדמת תודעית אמיתית אשר גדילה את הסכנה שבעתיים בעיקר לאור העובדה שגורמי חוץ זרים אינם נחים לרגע ומנסים בכל דרך לגיע לפתרון הסופי של היהדות והזהות היהודית. לכן, הייתי מייעץ לך לתרום את כשרונותיך לחלץ חושים ולקדם את הצרה בבחינת הקדמת תרופה למכה ככול שניתן ולהשתלם במערך ההגנה וההצלה של עמינו מפני אוייבינו שמבית ומחוץ ללמוד את האמת היהודית אל מול פני ובהשוואה לדתות ולכתות כדי לדעת כיצד לסביר להציל מהמרת דת מהטבלה של יהודים לנצרות בישראל ממיסיון פאסיבי או אקטיבי מהתבללות בישראל ובתפוצות באמצעות ידע המהווה כוח אותו תוכל לרכוש ולהציג בפני יהודים הטועים ורוב המקרים גם מטעים את אחינו בני ישראל ומסיטים אותם מדרך אבותינו לבורות נשברים אשר לא יכילו המים גלל והכל בגלל העדר הסברה חוסר ידע ובאין שפה ברורה. לכן , ראה אתה להצטרף אלינו לחלץ חושים כדי לוקמא שכינתה מעפרה ולהוצא את עמינו מהגלות הנוראה ממלחמת הדעות השוררת בתוך עמינו .

מה זה תאולוגיה

שלום לרב ברצוני לשאול מה תמנת בחובה המילה המבהילה הזאת ? האם יש לה מקבילה בעברית ? תודה רבה

לגבי המילה המקבילה בעיברית

בס"ד ניתן לומר כי "מחשבת- ישראל" או "פילוסופיה יהודית" או המונח "השקפה" מהווים מקבילה למונח תיאולוגיה. אלא , שההתעסקות בתחום הבין דתי הוויכוחים בתחום אינם מתמקדים ואינם בהכרח עוסקים בתחום הברור של האמת יהודית בהשוואה או ביחס ל"אמיתות" האחרות של הדתות הזרות או בייחס לאמונות ותפיסות עולם סותרת על מנת להוכיח או להכריח את צידקתה ולסלול בכך דרך לטועים. נושאי ההשקפה המקובלים דנים העיקר בייחסה של יהדות לחיים עצמם וביחס לעצמה בלבד ולכן אינה משווה את תפיסתה את החיים והעולם לתפיסות האחרות על מנת לשלול אותןולהכריח את עליונותה תחום זה נצרך בדורינו יותר מכל דור אחר בעיקר לאור החשיפה האינטרנטית הגלובליזצייה והזמינות או ההתקפה של כל הדעות באחת בעידן שלנו היוצר בילבול ואובדן זהות ביתר קלות תוך זליגה מוגזמת ומואצת לדעות ואמונות זרות.

למה חרדים צריכים ללמוד הסברה יהודית?

המגזר החרדי אינו סובל מבעיות של התבוללות, נפילה לכתות ומיסיון. מדוע חרדים צריכים ללמוד חוג תאולוגיה, אלו לא בעיות שקשורות אלינו

החברה החרדית - איפה טעינו

הציבור החרדי היום עומד בפני בעיות חמורות - יוקר מחייה, הישיבות נסגרות, גזרת הגיוס לצה"ל שמרחפת מעל כולנו, בעיות של חוסר זמן איכות וחוסר ידע בניהול משפחה שגורם לבעיות ומצוקות נפשיות ואחרות בתא המשפחתי. למה זה קורה? כולנו מבינים שהגזרות באות משמיים. כולנו מבינים שבאחרית הימים יתקיימו נבואות קשות על עם ישראל, ואנחנו מרכינים ראש, מתפללים, משתדלים להיות יותר טובים, ובכל זאת. נבואה רעה אינה חייבת להתקיים! נבדוק את עצמנו לרגע - היה לנו יחסית נוח עד עכשיו. נתנו לנו משמיים ללמוד תורה, לקיים מצוות, אבל יש לנו בתור העם הנבחר תפקיד הרבה יותר גדול מזה ושכחנו זאת. מה בעצם התפקיד של עם ישראל? עם ישראל קיבל את התורה מהשם במעמד הר סיני הוא מקיים אותה, הוא לומד כל הזמן לאהוב את השם ואת התורה, הוא מלמד את הילדים לאהוב את המצוות ולימוד התורה, אבל עם ישראל היה אמור לתקן את העולם, ללמד את כול העולם שהשם הוא האלוקים. עם ישראל היה צריך ללמד את העולם שהוא העם הנבחר ולהוביל את העולם כולו לתיקונו, למקום שבו כולם מפסיקים לעבוד עבודת אלילים, כולם כורעים ומשתחווים רק לאלוקי ישראל, שכולם מבינים שהם צריכים ללכת בעקבות העם הנבחר אל הגאולה דרך היהדות והתורה, שהיא בעצם מלמדת את כל העולם כיצד עליהם לנהוג. הגויים בשמירת 7 מצוות בני נוח והיהודים בשמירת תרי"ג מצוות. נשמע מוזר? אנחנו צריכים ללמד את כולם? את עצמנו אנחנו בקושי מצליחים... מניסיון – כשמלמדים אחרים – לא חשוב באיזה נושא – אנחנו אלו שלומדים ומפנימים במיוחד! הרגשנו כל הזמן רדופים, דאגנו כל הזמן רק לעצמנו ולקרובים אלינו, אולם השם מראה לנו שזה לא מספיק, אז הוא נותן לנוער לנשור מהישיבות ויוצר בעיה שמאלצת אותנו לפעול. מישהו צריך לטפל בנוער הזה ולמנוע ממנו לנשור לכל מיני כיוונים לא רצויים ! וכשרבנים לא מצליחים לפעול בתחום אז זו יכולה להיות איזו אימא אוהבת שאוספת את כל החברות הנושרות של הבת הנושרת שלה ומסבירה להן מדוע הן טועות, או אברך שמדבר עם הנערים ומסביר להם איך הם צריכים לחשוב... הנפילה מהדת היא גם בעיה שלנו אישית. והרבנים מוצפים בפניות, ולא יכולים לעמוד בעומס הצרות, הנשירות, הבעיות, חייבים עוד אנשים שיודעים איך לעזור... נכון, אנחנו עדיין לא צריכים להתמודד עם נוער שנופל לכתות, זו בעיה של מגזרים אחרים, ובעיית ההתבוללות היא עדיין בשולי החברה החרדית וקשורה גם היא בעיקר לנוער נושר, או נכון יותר, נערות נושרות, אבל זו תופעה שהולכת ומתרחבת, הולכת ומתקרבת. למה? כי היינו צריכים למנוע אותה עוד כשהייתה רחוקה מאתנו – שם, אצל אחינו הלא מאוד דתיים או בכלל לא. שם המצב גרוע הרבה יותר. את התיקון צריך להתחיל אצלנו – העם היהודי האמת היא שרק אנחנו יכולים למנוע את התופעות האלו. רק אצלנו קיימות התשובות לשאלות ששואלים אנשים שמתמודדים עם קונפליקט התבוללות והמרת דת. או במקרה שהם מאלו שכבר שכחו לשאול – רק אנחנו יכולים לעורר את האנשים האלו לשאול, להתעניין ולגלות שהם טועים. כשהם יודעים בראש שהם טועים זו הדרך היחידה למנוע אותם מלהתבולל ולהמיר דת. וכשאנחנו יכולים לעזור להם, ואנחנו לא עוזרים להם בעצם אנחנו אחראים במידה מסוימת למצב הנוראי שקורה בעם ישראל – לאבדן הזהות היהודית בקרב אחינו הטועים, אובדן שהולך ומתעצם ומתחיל להגיע גם אלינו. ובשמיים דנים אותנו על שלא קמנו ועשינו! ואם אנחנו אחראים לאבדן זהות בגלל שלא יצאנו ועשינו מספיק – איך יהיה לנו שלום בית? איך תהיה לנו פרנסה? איך נצליח בחינוך הילדים? איך תמנע גזירת גיוס בני הישיבות? הגזירות הכלכליות המכוונות כלפי הציבור החרדי? משמיים גוזרים עלינו כך! לכן הקמנו את המרכז להסברה יהודית ומניעת התבוללות. הסטודנטים שלנו בוחרים לעשות, בוחרים לפעול למען עם ישראל ובוחרים במקצוע שמטפל בבעיות הכי קשות שיש לבורא עולם – בעיית הזהות היהודית ההולכת ונרמסת. פעם רק רבנים היו מטפלים בזוגות בבעיות של שלום בית וחינוך ילדים, עד שהם קרסו מרוב עומס פניות. היום יש אנשי מקצוע חרדים ודתיים שמקבלים הכשרה מקצועית ומסוגלים לתת מענה לכל הבעיות האלו – תמורת שכר הולם. היום אין מי שיטפל בצורה מקצועית בבעיית הזהות היהודית של עם ישראל. אנחנו במרכז להסברה יהודית בונים את התשתית לעזרה הזו. תשתית מקצועית. המטפלים שלנו יוכלו לתת מענה הולם לבעיות האלו – תמורת שכר. ומי שדואג לשמו של הקב"ה ולעם ישראל שלו, הנבחר – אז הקב"ה דואג לו ולמשפחתו גם בעולם הזה – וגם בעולם הבא!

מה הבעיה להיות אתאיסט?!

בוויכוח עם אדם שאינו מאמין נתקלתי בהערה הבאה: "אני מתכחש לקיומו של האל היהודי כמו גם לקיומם של כל האלילים האחרים (איני עושה אפליות) .כך שאני חי יפה מאד בלי צורך ב"השגחה אלוהית". למרות זאת הוא גילה התעניינות בתשובות שלי ויש לי תחושה שאפשר 'לקרב' אותו. האם יש תשובה מוחצת להערה הזו?

תשובה מוחצת למה?

להתכחשות גורפת? האם אפשר להוכיח את העדר קיומו של אלוקים? כדי להתכחש באופן רציונאלי ומוסרי צריך להיות מסוגל להוכיח שהוא איננו. כל זמן שזה בלתי אפשרי כי אז בו במידה לא ניתן להכחיש את קיומו ! חשוב מעט - כדי להכחיש את קיום האל בכל מקום וזמן בכל המרחב ובכל הממדים צריכים לחיות או היות בכולם כדי להוכיח את העדר קיומו. לפיכך, אין באמירה יותר מאשר הבעת אמוציות, אך היא ריקה מכל תוכן, אך בעיקר ריקה מכל אינטליגנציה אינטלקטואלית בסיסית.

בשביל מה צריך ללמוד על האסלאם?

זו דת טיפשית ורעה שאף אחד חוץ מהם לא מחזיק ממנה! למי זה עוזר לדעת מה עקרונותיה?

חשיבות ההסברה מול האסלאם

לצערנו, למרות זאת ישנם מתאסלמים רבים ברחבי העולם באירופה ובארה"ב ואף בקרב 50,000 בחורות יהודיות בישראל! ההסברה האסלאמית באינטרנט הנה משקעת ביותר ואף עולה על ההסברה הנוצרית בארצות נוצריות אילו ! לצערי, תופעה זו לא פסחה על היהודים בארצות אילו וישנם סיפורי התאסלמות באינטרנט מקרב האוכלוסייה היהודית. אכן, ההסברה האסלאמית מנצלת את תופעת האנטישמיות ואת ההאשמות כנגד ישראל ומציגה תמונה הפוכה לפיה אנו מחוללים שואה במזרח התיכון לערבים בעזה זו הגרסה בה מאמין רוב העולם למרות הרוע סבורים בעולם כי השואה הזו מצדיקה את ההתמרמרות של לוחמי החופש בעזה, גם הנוצרים שסבורים שאנו היהודים ננטשנו על ידי אלוקים נוטים לא לראות את צדקת דרכנו. הם כמו האסלאם ולכן גם אם נראה לך אחרת שהאסלאם הנה דת רעה, לא כולם רואים זאת באותה צורה. שם המשחק הוא הסברה נכונה אמתית ויעילה! חשוב להציג את הצדק היהודי חשוב להוכיח את הכשל האסלמי זו העבודה!

למה מצופה רק מהגבר לחזר אחר אשתו וליזום בחיי אישות

שלום נשואים 15 שנה + 4. בחלק מהתשובות שיצא לי לקרוא בפורומים, נאמר שמצופה לאיש לחזר אחרי אשתו. אני לא מבין למה. האמת שאני לא מקבל את זה. יש לי את "בעייה" הזאת עם אשתי. היא סבורה שרק עלי לחזר אחריה. זה יוצר מצבים מוזרים. אני מחזר אבל היא לא מעוניינת. אני לא מחזר, היא דווקא מעוניית. למה היא לא יכולה פשוט גם היא לחזר? הצעתי לה לפחות לתכנן לנו ערב עם תוכנית וכו' או להתקשט == להתלבש יפה עם תכשיטים וכו' כפי בחז"ל אומרים: הרואה את אשתו מתקשטת לפני... אשתי לא עושה אפילו את המאמץ הזה. דיברנו על זה בנחת הרבה פעמים, בלי יותר מידי תוצאות. אגב כנ"ל בעניין החיבור עצמו. לא יוזמת. ממתינה שאזום ואפעל. טוב לפחות היא זורמת איתי. אבל באמת הייתי רותה לדעת מה היא באמת רוצה. הגיעתי למסקנה שזה עניין של חוסר חינוך בתחום חיי אישות. או שאולי מסתדר לה שאני ש"רשע" בעניין. אשמח אם מישהו \ מישהי יסביר לי למה רק על הגבר ליזום ולחזר וחלילה לא על האישה. תודה ישראל

בתשובה לשאלתך

בס"ד 

 ראשית, נכון לומר שהגבר מחזר אחר אבדתו ולא האבדה אחר בעליה כפי שכבר גילו לנו חז"ל אך אין הדבר נוגע לעיניינינו אלא לחיפוש ולמציאת בן הזוג בראשית הדרך. אכן, בני הזוג צריכים לתאם זמנים ידועים מראש על מנת לתאם צפיות ולהערך בהתאם מבעוד מועד גם טכנית גם פיזית ובעיקר נפשית. האישה צריכה להתקשט לקראת האירוע ובני הזוג צריכים לתת חשיבות יתירה למפגש זה ולערוך הכנות לקראת המושג "קישוטי כלה"  קיים גם בזיווגים העליונים של הספירות הקדושות בעולם האצילות. האישה מרמזת בעצם ההתקשטות ואינה תובעת. החיזור הנשי נושא אופי שונה ועדין בדרכה שלה היא מרמזת לבעל שהינה מוכנה וממתינה לחיזור מצידו. בכך, ישנה הערכות ומוכנות בכך ישנה ערנות ותאום ציפיות ובכך נמנעת ההכזבה או הניסיון הכושל.            

 

מריבות בלתי פוסקות

שלום וברכה אנחנו נשואים 8.5 שנים יש לנו 3 ילדים הקשר שלנו התחיל באהבה מאוד גדולה, ולאט לאט זה הלך והתדרדר, מריבות שהולכות ונהיות מיום ליום קשות יותר ויותר, הרבה גם בגלל בעיות כלכליות, בתחילת הנישואין אני רציתי שבעלי ישב וילמד בכולל ( הוא לא רצה) הוא למד כמה שנים עד שפיטרו אותי מהעבודה ומאז הוא לא מוצא את עצמו כל עול הפרנסה עליי והוא מאשים את חוסר ההצלחה שלו בגללי כי רציתי שישב וילמד. קשה לי מאוד עם המצב הזה הרגשה כזו שהבעל לא יוצלח וזה גורם לי לחוסר הערכה אליו, ולמחשבות שאולי עשיתי טעות בבחירה שלי (פער אינטלקטואלי). האם יש מקום להמשיך במצב כזה ?

בתשובה לשאלתך ומה עושים?

בס"ד 

 מסתמן מתוך שאלתך שהינך עוברת כרגע את השלב המכונה "יציאה משלב עיוות המימדים" בני זו מתחתנים אוהבים ובעצם מתעלמים מתכונות מידות או איכויות ואפילו מכשולים בעקבות אותה אהבה גדולה. הנטייה לחפש סיבות להצליח ולכן גם לראות רק את החיובי ולהתעלם עד להדחיק את התכונות השליליות או את חוסר האיכויות אותן היינו מחפשים ללא אותו עיוורות או עיוות המימדים. על כל פנים, בדרך כלל היציאה משלב זה היא מוקדמת יותר מתרחשת לקראת סוף השנה הראשונה או במהלכה. כרגע את נצבת מול בן זוגך לאחר יציאה מאותה אופורייה מעוותת ונאלצת להתמודד עם הקיים. ראשית, עליך לדעת כולם עוברים את השלב הזה במידה כזו או אחרת ובשלב מוקדם או מאוחר. אנשים אינטילגנטים ואחראיים מבינים זאת נוטלים אחריות ועומלים יחד להתגבר על הפערים בין הציפיות למציאות הקיימת בעיקר כאשר בני הזוג מאמינים בקדושת מוסד הנישואין ועבורם ההשגחה העליונה מכוונת אותנו להתמודד ולתקן דווקא כאן ודווקא עם בן הזוג הזה. על כך אמרו חז"ל "מזבח מוריד דמעות" על הנוטש את אשת נעוריו ובעיקר אם ישנה אחריות נוספת כאשר ישנם ילדים בתמונה. באמצעות הכוונה והדרכה נכונה עם יועץ נישואין טוב באמצעות ערנות וגישור- על הפערים ניתן לנצח על המערכה ולנצח את המערכה. תופעה זו בה אנו מתחתנים עם מי שאנו מבינים שהוא בין זוגינו ולא עם בן הזוג כפי שהוא מצוייה, אין להבהל ממנה, וחובה עלינו להתמודד איתה ולמצות את כל האפשרויות הקיימות להתגבר עליה במקרים נדירים ביותר הניחה התורה אפשרות אחרת אך זו איננה האלטרנטיבה אותה יש לשקול כלל בשלב מוקדם זה.        

איך להתפייס באמת?

אני ובעלי בד"כ מכבדים והזוגיות שלנו טובה בבסיסה, ב"ה. לאחרונה יצא שניהלנו ויכוח בצורה לא נכונה, מתוך כעס ולחץ, והגענו קצת רחוק... הוא הגזים, נפגעתי מאד ובלעתי את הלשון. אח"כ לכאורה התפייסנו- הוא אמר סליחה והתנצל שככה דיבר, אבל אני מרגישה שאני לא מסוגלת לחזור למה שהייתי קודם. יש לי אליו פחות אהבה, אני שמה לב שאני חוששת ממנו/ מהתגובות שלו, מעדיפה להיות פחות בסביבתו... כל זה כשאנחנו לכאורה במצב טוב ורגיל. חבל לי שככה, מצד שני אני לא רוצה להעלות את הנושא כאילו אני כבדה וסוחבת ולא מספיק קלילה והרי כבר התנצל ובקש סליחה... מה עלי לעשות?

בתשובה לשאלתך ומה עושים?

ממש כמו בכל פצע פתוח בדרגה נמוכה אותו הגוף מרפה בעצמו את עצמו ובתנאי שהפצע איננו מוסיף לקבל עוד ועוד מכות כך גם הנפש נוטה לרפא את עצמה ולשכוח עם הזמן ובתנאי שהדברים אינם חוזרים על עצמם שוב ושוב ושוב. כרגע, את קרובה לפגיעה אך ככל שתתרחקי בזמן מהמאורע תוכלי לסלוח ולשכוח. אלא שסבורני שגם בעליך שדבר באופן שאינו ראוי ובקש סליחה חש בסתר ליבו את הצורך לפצות אותך על כך ולכן יתכן שתראי מעט יותר חיזור אם תשדרי &quot;מעט&quot; וב &quot;עדינות&quot; מסר של אי שלמות&nbsp;בשפת הגוף אך לא בפרוש. ההנחה הוא שבעלך כבר מבין שצריך לעשות מאמץ על מנת לשפר ולהשלים את החסך ולו במעט התשדורת אינה צריכה להיות מילולית מפני שאת אמורה לסלוח הוא רק צריך לחוש את המעט קושי שבדבר שעליו את מתייעצת כרגע. במצב עיניינים שכזה אני מניח שבעלך יבין שאת סולחת ומעוניינת לסלוח אך מעת מתקשה בכך מפני שהוא חרג מידיי מהמוסכמות אינני מכיר את בעליך אך נדמה לי שאם עד כה הסתדרתם ותקשרתם ואהבתם הוא בהחלט יבין את המסר וישתדל לבצע איזה שהם מהלכים על מנת לפייסך באופן לא ישיר אך לך יהיה מאוד ברור מהיכן ומדוע זה ינחם אותך ויסייע לך לסלוח גם בתוך הלב פנימה.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;</p>

 

הבדלים בגישה לחיים ולמשפחה

שלום רב אינני שומרת מצוות שבין אדם למקום. שומרת מאוד על המצוות שבין אדם לחברו. אחותי חרדית (בעלת תשובה) לאחרונה סיפרה לי בתי הצעירה (30) שהיא בהריון. היא חייה עם החבר שלה (החליטו לחיות ביחד לתמיד אי"ה). סיפרתי זאת לאחותי בשיחת הטלפון השבועית שלנו . סיפרתי בשמחה .אך היא נאלמה דום ולא אמרה מילה ולא בירכה וכו. מודה שנפגעתי . אינני שואלת על עצם חיי ביתי (כמו חילונים רבים) ללא חופה וקידושין על פי היהדות. פה ברורה לי עמדתכם. שאלתי היא: האם טקס, חשוב ככל שיהיה עולה בחשיבותו על מחווה אנושית פשוטה של השתתפות בנחת שלי ללא הסכמה על כל הדרך? האם יש רב שחושב שהקפדה על קלה כחמורה חשובה מיחס אנושי בין קרובי משםחה?

הבדלים בגישה לחיים ולמשפחה

בס"ד

בקשר לשאלתך האם ההקפדה על ההלכה חשובה יותר מקשרים משפחתיים. ובכן, מבחינת היהדות גם הקשרים המשפחתיים הינם חלק אינטגראלי של ההקפדה על ההלכה ואין לראותה כחלק נפרד ומנוגד. התורה מצווה אותנו מצוות רבות הקשורות ביסוד היסודי של התורה "ואהבת לרעך כמוך" ! כמוכן, מלמדים אותנו פסוקים רבים בתנ"ך שדרכי התורה הינם נועם ושלום "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". אינני יודע מה הרקע המשפחתי הקודם וכיצד חונכתן בבית אבא, אך אני מניח שמורת הרוח או ההסתייגות הרגשית של אחותך נובעת יותר מהציפייה הסמוייה שכנראה כיננה בליבה שאת תכווני את ביתך לעשות את הדבר הנכון שהוא החלק השני של היהדות ומהווה יסוד חשוב לא פחות "ואהבת את השם אלוקיך". נראה לי יותר שאחותך אכן שמחה אך שמחתה לא הייתה שלמה בגלל רמת הציפייה ומתוך ההכרות האישית איתך. כאשר מדובר באנשים שאין להם שום רקע ביהדות , באופן טבעי רמת הציפיות נמוכה ואנו פחות מסוייגים יותר מבינים ומשתדלים לקרב. פעמים שאנו מצפים יותר מקרובינו שהתחנכו ויודעים ומכירים את הדרך אך בחרו אחרת שם רמת הקושי הרגשית תלוייה ביכולתו של המתמודד במקרה זה אחותך. אין לי ספק , שלמרות הקושי הרגשי של אחותך הייתה אמורה גם לשמוח מחד וגם לומר לך בפתיחות ובאחווה להשתדל עד כמה שתוכלי לכוון ולהשפיע על ביתך לעשות את הדבר הנכון . אוליי כך הייתה לה השפעה מבורכת כפולה. 

תודה מראש

הרב דניאל עשור      

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130