שלום רב,
אני חרדית בת 27. נשואה 3 שנים + שני ילדים.
סה''כ זוגיות טובה.. מתווכחים ואוהבים. זורמים בשטף החיים.
מידי פעם בעלי פשוט ננעל.
אני פתאום מקבלת אותו קריר, לא מדבר בכלל או עונה לקונית, לא מושיט יד לעזרה עם הילדים או המטלות הבית... (והוא ב''ה כן עוזר בדר''כ)
מתנהל כמו אדון לעצמו.
כשאני פונה אליו ומבקשת לדעת מה קרה הוא עונה לי 'תחשבי בעצמך'
מנסה להכין לו אוכל שאוהב ולדבר איתו כשרגוע והוא רק אומר 'תחשבי על מה שאמרת/ עשית' כשאומרת לו שלא יודעת (באמת לא יודעת!) מה עשיתי/אמרתי ואשמח שיגידו לי כדי לדעת על מה מדבר הוא רק אומר לי 'את אפילו לא מודעת למה שעשית..' כועס עליי יותר
אין לי מושג מה לעשות בכזה מצב.
הוא רק הולך ונסגר יותר.
פעמים קודמות שזה קרה פשוט הייתי מתנצלת אומרת לו שלא התכוונתי לפגוע בו וכו' (למרות שאין לי באמת שום הבנה על מה אני מתנצלת-לא זוכרת תקרית דרסטית או אמירה לא מתאימה)
וזה מרגיע אותו קצת ורק יום למחרת יכול להתחיל להתרכך.
אני מתוסכלת מהמצב.
אשמח להכוונה בבקשה
פגיעה או הענשה?
שואלת יקרה!
לפי שאלתך נראה כי התגובה של בעלך מבטאת שני דברים, הראשון נראה כאילו הוא אכן נעלב ממשהו, מאמירה וכו'... עדין לא אומרת שזה מוצדק אך זכותו של אדם להעלב...
הדבר השני נראה כי הוא מעניש אותך על מעשה שעשית, או לא עשית. והענשה היא לא רלוונטית בזוגיות. בעל אינו אבא או מורה שיש לו שכות להעניש את בת הזוג.
כשלב ראשון הייתי ממליצה בחום לנסות להעלות את הדברים בזמן רגוע, לא בזמן בו את מרגישה שהוא פגוע או כועס.
ולנסות להסביר לו את ההרגשה שלך - דברי על עצמך ספרי לו שאת חשה כילדה קטנה ונזופה, נסי לתאר לו את ההרגשה שלך כשהוא מתנהג כך ותראי לאן תוביל אותך השיחה , בתקווה כי הוא ינסה להסביר את עצמו ואולי יצליח להבין עד כמה חמורה הפגיעה שאת חשה כשהוא מתנהג בצורה כזו.
במידה ואת רואה כי הוא אינו מוכן לדבר איתך על הנושא , כועס או שהוא מצדיק את התנהותו ועדין חושב כי יש ביכולתו להעניש אותך, הייתי ממליצה בחום לגשת יחד ליעוץ על מנת לטפל בהתנהגות זו .
הרבה הצלחה
חיה