מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 29/09/2020 י"א תשרי תשפ"א
רבקה אביב זלצר

רבקה אביב זלצר

קבלת קהל

איך אישה יכולה לשכנע את בעלה המסרב לבוא לטיפול

אישה המגיע לייעוץ במצב נואש. רגע לפני פנייה לעו"ד להתחיל בהליכי גירושין. מתחננת לבעלה לבוא לייעוץ. הבעל מסרב, הוא בכלל משוכנע שהכל בסדר ביחסים ואינו מתאר לעצמו איזו סערה מתחולל. הבעל מביע חששות מ"בושות", ושאסור לערב אנשים מבחוץ. אשמח לשמוע באיזה כלים ודרכים רצוי ומומלץ להשתמש ץ ואיזו מסרים האישה צריכה להשתמש בהם על מנת להביא את הבעל לטיפול . אני מודה לכם מראש יעקב

כלים ומסרים לבעל "סרבן"

לעניות דעתי יש לבחון ולשקול מספר הנחות בהתאם לנתונים שהוצגו. קיים פער בין התחושה של הבעל שהכל בסדר לבין התחושה של האשה שרוצה להתגרש. ההנחה המתבקשת שקיימת בעיה גדולה בתקשורת ובתפיסה המערכתית. מצד שני בלט הענין של הבושות ואסור שידעו. הדרך לדעתי ,כפי שנאמר, שיטת הכיסא הריק, קודם כל כדי לברר יותר לעומק את האינטרקציה בניהם. ודבר שני כדי לקבל קוים לדמותו של הבעל שגורמים לסרובו. הסיבות לסירוב יכולות להיות מגוונות: זה שהבעל חושב שהכל בסדר יתכן מפני שזה ה"בסדר" שהוא מכיר מבית הורים, סיבה אחרת מפני שנוח לו כך והאשה מקבלת את הדין (את הדן) בלי להבהיר לו את המצב לאשורו. ענין הבושות ואסור שידעו: אפשר ללמוד מכך שהתדמית הכבוד נמצאים אצלו במעלה ראשונה, וכן הסמכותיות, איך הוא נתפס בעיני אחרים, חושש לאבד שליטה וכו' יתכן גם שהבעל לא מאמין שהאשה תפעל בצעד של גירושין. מה שהאפשרי עוד שהוא נמצא במצב של מצוקה והכחשה מחוסר יכולת להתמודד. לדעתי אחרי העבודה המערכתית והכלים שינתנו לאשה. אפשר יהיה לשקול להציע לבעל לבוא לפגישה אחת ביחידות, כדי לנטרל את האפשרות שחושש להחשף בפניה, וכן לנטרל את הענין הדמיוני שקשור ל"בושות" (צריך גם לבדוק אם יש דברים בגו, ז"א, אם אנשים מכירים אותו, האם מתגורר בקירבת מקום, אם כן אפשר להציע לפנות למטפל במקום מרוחק יותר)[ במקביל שהאשה תפנה אליו באופן מסודר שתקבע איתו זמן ומקום שאפשר יהיה לשוחח בשקט. ותסביר לו באופן ברור. קודם כל תביע לו את הערכתה ועד כמה הוא חשוב לה ועד כמה הנישואין הם ערך עליון מבחינתה. שתבהיר חד משמעית שהיא הגיעה למצב שלא יכולה להמשיך באופן הזה ושמכאן המצב יכול רק להידרדר עד לגירושין. להעביר לו מסר שהחוזק והצמיחה האמיתיים נובעים מהתמודדות יחד מול קשיים. וההפך גורם לנסיגה ולקרע. ושהכבוד והתדמית שלו יתעצמו. ושכמובן הוא פועל גם לטובתו מכל הבחינות. יכולה גם להוסיף "אני לא טוענת שהבעיה נעוצה בך, אנחנו שותפים לתהליך של הנישואין ואני מבקשת שנהיה שותפים לתהליך השיפור והתיקון' אתה חשוב לתהליך וגם אם הבעיה נעוצה בי חשוב שתהיה נוכח ותגיב. ולספר לו שגם אישים חשובים מגיעים ליעוץ והכוונה. (זה בענין התדמית) הדגש הוא לנסות להבין את הקושי של הבעל ולהיות מאוד אמפטיים למקום שהוא נמצא, וכך למצוא את הדרך לגייס אותו לתהליך יהי רצון שנאיר מחשבה ולב

חידוד השאלה "היא לא בעלבוסטע"

תודה רבה לכל המשיבים על שאלתי הנ"ל. ברצוני לחדד את השאלה. ברור לי, כפי שאכן כתבתי, שיש למצוא את הפתרון ב"מחוזות" יותר רציניים, - צרכי ליבה לא ממומשים וכו'. שאלתי עד כמה החשיבות למצוא פתרון ל"עוקץ תאנים" זה, האם ניתן לרפא את הבעיה גם ללא חתירה תחילה לפתרון זה שלדבריו מבחינתו הוא קריטי? מדובר בזוג בעלי מוגבלות כלכלית קשה, ומציאת הפתרון (סומכת וכדו') אינה פשוטה, ומנגד לבעל קשה מאד להתקדם כאשר 'עוקץ תאנים' זה "תופס לו את כל המרחב"... אודה לתשובותיכם המחכימות

צמיחה מתוך הקושי

שלום וברכה לפעמים מתוך "עוקץ" אפשר להרחיב מעגלים. לעניות דעתי, יש לגלות אפטיה לבעיה שהוא מציג. הוא הינו אברך. אשתו אינה יודעת לבשל באופן קיצוני אינה מגהצת, כפי שהבנתי, וגם הבית לא כ"כ נקי... לנו זה נראה עוקצי תאנים ובעיה שולית, אך מהמקום שהוא נמצא, זה עבורו מהותי, תפיסת עולם שכך צריך להיות. חשוב גם לדעת איך האישה מרגישה ביחס לקושי שלו. מה היא אומרת? מה הקושי שלה? איך היא מתפקדת עם הילדים? מה הסיבה שבמשך השנים לא מצליחה לבצע את מטלות הבית ? האם קושי פיזי, נפשי ? לבדוק האם קיימת ביקורת מצידו לגבי העשיה שלה ? שאם כן ביקורת יכולה לדכא את הרצון והיכולת שלה. או שיש פידבק חיובי מצידו על מה שכן היא עושה. אם אין פתרון ממשי בשלב זה, מכאן אפשר להרחיב למישורים חיוניים אחרים, כמו מרחב ריגשי, תקשורת, קשר וכו, ואז יהיה קל יותר גם לגבי בעיה זו. בהצלחה רבה רבקה

מה לעשות בזמן שבעלי אוהב אותי רק כשצריך ממני משהו..?

אני נשואה 9 שנים עם ילדים ב"ה . חיינו מתנהלים בצורה מאוד טכנית ללא רגשות ללא רצונות ללא שיחות מעמיקות.. מדברים רק מה שצריך ולא יותר. הדבר גורם לריחוק רגשי גדול שלי כלפי בעלי ושל בעלי כלפי . הדיבורים שלי לא מענינים אותו וע"כ גורם שאנחנו יכולים להיות שעות יחד בלי להחליף מילה. הוא לא משתף אותי בכלום ולא עוזר בבית ולא מושיט יד . ואפילו לא מתענין בשלומי... אבל בזמן שמגיע זמן שצריך להיות יחד אני פתאום מצרך יקר... אני פתאום מענינת אותו וחשובה לו ולוא דוקא ביחסי אישות אלא גם בזמן שצריך שאני יעשה עבורו משהו לדוג' עבודה במחשב וכד'.. כרגע אני אחרי לידה המון זמן לא היה בנינו מגע , וכמובן הריחוק גדל וגדל... ואני מרגישה נורא שאני נאהבת רק בזמן כזה שהוא "צריך אותי".. אני שוקלת "לנצל" את ההזדמנות להציב תנאים או משהו דומה.. אע"פ שלדעתי הוא יוותר על המגע.. מה עלי לעשות? הזוגיות במשבר רציני והוא לא מעונין ללכת ליועץ כי כבר בסרט הזה היינו... אגב, גירושין היא לא מילה גסה אצלינו לצערי... אודה לתשובתכם.

כמים הפנים לפנים

רותי יקרה כמובן שחסרים פרטים נוספים כדי לענות באופן יותר מעמיק ומדוייק, וזא לא תחליף להנחיה או ליעוץ. אחדד נקודה או שתיים נוספות ויתכן שאחזור במילים אחרות על מה שנאמר כבר קודם בתשובות מאוד טובות. אחת הבעיות המרכזיות שעולה ממכתבך זו בעית תקשורת שמובילה בסופו של דבר, גם לחוסר בקשר. כשאין תקשורת ראויה, מתאפשר לתת פרושים לפי המצב המורכב של הנפש באותו זמן. קיימת אפשרות סבירה בהחלט, שבעלך חש אליך בדיוק כפי שאת חשה כלפיו - שאינך מתעיינת בו, אינך משתפת וכו'. ויתכן מאוד שמה שאת מפרשת "שהוא אוהב אותך רק כשהוא רוצה ממך משהו" הוא פרוש מוטעה, ושבעצם הוא מנסה בדרך זו להתקרב אליך, למצוא פתח מקשר בניכם. ואם את משדרת לו אי שביעות רצון או אילוץ בהענות שלך אליו, הוא ישתדל להתרחק עד לנסיון הבא. ואילו אם תשדרי שאת שמחה לרצון שלו להתקרבות, ללכת לקראתו בשמחה, הוא יפנה אליך ביתר קלות ופתיחות בפעם הבאה. התקרבות זו יכולה להיות הזדמנות פז לפתוח ערוצים חדשים ומגוונים לקשר, גם דרך לקיחת האחריות האישית שלך. למעשה, מה שאת מזהה כחסר לך אצלו, את יכולה להתחיל לפעול בעצמך. למשל אם חסרה לך התעניינות מצידו, את יכולה לגלות התעניינות בו, לגלות חיבה וכו'. בעלך משקף לך כמו מראה מה שחסר לו ממך. ההתרשמות היא, לפי מה שהצגת, שבתהליך השקעה לא ארוך יחסית תוכלו לעלות על דרך המלך. בברכת התחדשות הקשר ובהצלחה רבה רבקה אביב זלצר מנחת נישואין ומשפחה 0548-426425

שידוך בין גרוש לרווקה

שלום רציתי לשאול אני גרוש והציעו לי רווקה אולם אני חושש מזה מכיוון שאני עברתי משהו בחיים האם היא יכולה להבין אותי והאם שנינו מסתכלים על הנישואין מאותו צורך או לא כי לא יודעות מה זה נישואין וחיי משפחה ? ב. האם להעלות נושא זה בפגישה או לא כי זה רק יבלבל אותה וכל זה סתם ממחשבה שלי לא נכונה כי גם היא יכולה לראות את חיי הנישואין כמוני אף שהיא רווקה ? תודה

הגדרה מחדש

ליוסי שלום וברכה שאלתך מצויינת, מאחר שהינה מאפשרת גם לך, בחינה מחדש, ואולי גם הגדרה מחדש, של תפיסת הנישואין שלך ומהי משמעותם עבורך. האם תפיסת הנישואין שלך השתנתה בעקבות הגרושים? מאוד רצוי וכדאי לבחון זאת עם אדם מקצועי כדי לא לחזור על משגי העבר ולכונן תשתית איתנה לחיי הנושואין בעתיד. (זה כמו רפואה מונעת) במידה ויש עניין משותף, לאחר מספר מפגשים, להמשך הקשר, בהחלט יש מקום להעלות בפניה את הנושא ולגשת יחד לייעוץ. בברכת הצלחה רבקה אביב זלצר מנחת נישואין ומשפחה 0548-426425

חוסר רגישות לזולת ושימת לב לפרטים

שלום! אנחנו נשואים 4 שנים . בעלי רגיש יותר לשני ושם לב בד"כ לפרטים קטנים וזוכר להתייחס לכל דבר לעומת זאת אני פחות רגישה כלפיו פחות שמה לב לפרטים קטנים(לפעמים גם יותר גדולים) שהוא עושה בשבילי או לבית (לפעמים זה נראה לי שזה חובתו בעוד שהוא לא רואה זאת כך) ממילא הוא מצפה להתיחסות מיוחדת בעוד שאני מתיחסת באופן רגיל ואפילו פחות מזה. אני מעצמי לא מבינה למה הוא עצבני ואז אני מבקשת ממנו שיסביר לי , והא מצפה שאני אבין לבד דברים שאני אגלה רגישות ולא כל דבר יצטרכו להסביר לי. וגם כשהוא עצבני אני יכולה לשתוק ולא לומר כלום, כי אני לא יודעת איך להרגיע אותו, וזה דבר שמאד מרגיז אותו.(ובצדק..) גם כשהוא מעיר לי על נקודות מסוימות אני מתקן אותם בלבד ולא מעבר. איך אני יכולה לעזור לעצמי להיות יותר רגישה לזולת , יותר איכפתית , עם שימת לב לפרטים, להבין דברים גם שכהם לא נאמרים? אשמח לשמוע את תשובותיכם .

רגישות לזולת

לחוי שלום וברכה מברכת אותך על היוזמה והרצון הטוב שלך להתפתח ולהשקיע בזוגיות טובה.זה מראה על האיכפתיות שלך. כאשר לרצונך להיות יותר רגישה לזולת. אפשר לפתח את הרגש והרגישות לזולת, כמו שמפתחים שריר בגוף. שריר אם לא משתמשים בו, מאבד מכוחו ומיכולתו. כך זה גם ברוחניות. רגש אם לא מרבים להשתמש ולהפעיל אותו, גם הוא מאבד מכוחו. אחד הכלים לפתח רגש ורגישות נעשים דרך מודעות, דרך הכרה ותשומת לב, לאיך את מרגישה לגבי סיטואציות שונות. איך את מרגישה כאשר בעלך עושה מחוות חיוביות, איך את מרגישה כאשר הוא כועס. לשים לב לרגש שעולה לך במצבים שונים. ולשים לב גם לתגובה. איך את מביעה את עצמך. כלי נוסף הוא דרך קשב, להקשיב לעצמך, ולהקשיב לשני באופן יותר עמוק, מה הוא בעצם אומר, למה הוא זקוק. למה את זקוקה. ועוד כלי , זה איך אדם רואה את הדברים, איך הוא תופס סיטואציה מסויימת, ואיך הוא מפרש אותה. לא תמיד אנחנו מפרשים נכון, ויש שוני רב בין גבר לאישה בהרבה בחינות. למשל, בעלך זקוק לפירגון והערכה על עזרתו בבית או עבורך. ואת רואה זאת כמובן מאליו. זה אולי נכון שזאת חובתו. אבל גברים בנויים אחרת. שמעתי מהרב שמחה כהן. שגברים לא אוהבים להרגיש שזאת חובתם וזקוקים לפרגון, הערכה או תודה. אחרי המעשים נמשכים הלבבות. גילויי החיבה ההערכה והפירגון שלך, יעצימו את בעלך, אותך ואת שניכם כאחד. הדבר יצור התקרבות ואמון. זה גם יוביל לתקשורת טובה יותר של שיח על הדברים שלא נאמרים. וכערך מוסף תגדל יכולתך לקלוט ולחוש את מה שלא נאמר. לדעתי אינך זקוקה לייעוץ ויש ביכולתכם לשפר את הזוגיות מתוך השקעה ורצון טוב. אשמח לעזור טלפונית להרחבה. מאחלת זוגיות טובה ומבורכת רבקה אביב זלצר 0548-426425

תגובה לתשובות שניתנו לי

שלום לכל העונים, באמת תודה אמיתית! אנסה להרחיב מעט יותר כדי לתת תמונה יותר ברורה. לגבי מה שכתבתי על ביקורת, פחד וכו'- אני לא יכולה לדבר בחופשיות אפילו לא עם שכנה שדופקת בדלת לשאול משהו (לא רק בטלפון) כי איכשהו בעלי ימצא דרך ללגלג או להעיר משהו בוטה על מה שנאמר או על איך שזה נאמר או על הכוונות הניסתרות שלי שהוא מפענח מדברי (שברוב המקרים פשוט לא קיימות...) זו הרגשה איומה להרגיש כל הזמן בהסתכלות שיפוטית כזו ולכן אני מוצאת את עצמי נמנעת מלעשות דברים כאלה לידו. כמובן שזה משפיע על התקשורת ביננו!!! וכמובן שלא ניתן לדבר ביננו על דברים בלי להרגיש הרגשות דומות ואף חמורות יותר. אני אתייחס גם לשאלה "מה אני רוצה?"- ובכן, ברור שאני רוצה בית של שמחה אהבה ושלום. אבל אם להיות כנה, אני קצת מיואשת. אני יודעת כמה כוחות השקעתי וכמה כספים הוצאנו על העניין, אני יודעת כמה כוחות נפש זה אומר להתחיל ולהמשיך עם כל טיפול וטיפול... ומדוע שאבחר לעשות זאת שוב אחרי כל החוויה הקשה הזו???? אכן הייתי מעדיפה לשמור על הבית ולהתחיל דף חדש וכל זה, אבל אני צריכה שיתוף פעולה, אני לא לבד בעניין, ואני מרגישה שאין לי את השיתוף פעולה וההתגייסות האמיתית לעניין. היו שינויים מזעריים מצד בעלי אך השינויים לא מספיקים בכדי לייצב מצב כזה כמו שלנו ולא ניכר מבחינתו שהוא מסוגל או רוצה לעשות שינווים גדולים יותר. כמו כן כל שינוי החזיק מעט מאד זמן ולא התקבע בחיים שלנו. עוד בעיה רצינית שהייתה עם כל הינוי ושינוי, היתה שהוא מצליח לעשות את השינויים בצורה מאד חיצונית (רק למעשה ולא עם חיבור לעניין) דבר שמאד צורם לי ואף מחמיר את המצב. מנגד, כשאני עושה שינוי, אני עושה אותו מתוך הבנה וחיבור, ורצון להתקדם וכו', והפער בעמדה של כל אחד מאיתנו אף יותר פגיעה נוספת ורבים המשקעים עקב כל הטיפולים למיניהם.... לתגובתכם, בתודה!

ל"האיר" במקום ל"העיר"

שלום לאה, אכן משתמע משני מכתבייך עד כמה הזוגיות שהנכם חווים היא "בלתי נסבלת" וקולטת גם את הכאב והמצוקה שלך. ביקורת, כפי שידוע הינה מרכיב הרסני שמחבל קשות בחיי הנישואין בפרט, וביחסים בין אישיים בכלל. אני מאמינה שלבעלך תכונות חיוביות וכן גם לך. אך, הביקורת מעמעמת ומסתירה את הטוב והעיקרי שבכם. אומנם עד כה לא הועילו נסיונותיכם לקבל מענה הולם לקשיים שלכם. ולדברייך הושקעו כוחות נפש רבים ושואלת "מדוע שאבחר לעשות זאת שוב אחרי החוויה הקשה הזאת"? כמובן הבחירה בידיכם. השאלה היא, מה את מציבה אל מול עינייך? איזה משמעות את נותנת לחיי הנישואין? ומה המטרה שלך? או מטרתכם המשותפת ? קיימות 2 דרכים: 1. נסיגה. (הדרך הקלה שהיא היותר קשה) 2. רצון מחודש, לקיחת אחריות נחישות, והשקעה. אמרת שאת רוצה "בית של שמחה אהבה ושלום" זוהי מטרה להגיע אליה, זה לא קורה לבד. הטיפולים הלא מועילים שהיו, לא אמורים להרפות את ידיכם. כי כשמחפשים ומוצאים את השליח/ה המתאים, הרווח הוא לאיך ערוך. הוא ידע להוביל אותכם לנתיב הנכון, לבניה וצמיחה של ההתפתחות הזוגית והאישית. רוצה ל"להאיר לך" נקודה מסויימת שהזכרת. לגבי השינויים המזעריים והחיצוניים שבעלך עשה. אם תמצאי את ההבנה להעצים כל שינויי קטנטן, אפילו אם לא נראה לך אמיתי, בסופו של דבר יוביל לרצון מצידו להמשיך ולהשקיע באמת. אשמח לענות על שאלות נוספות. בהצלחה רבה רבקה אביב זלצר מנחת נישואין ומשפחה 054-8426425

משמעת, ריכוז

תודה על תשובתכם אבל כנראה לא הסברתי את עצמי טוב כ"כ. נתתי דוגמאות של להתרחץ, לסדר וכו' ע"ז אני לא כל יום עומדת חסרת אונים מול הדברים הללו כי הם יעשו בסוף אני לא מדברת הרבה סביב זה כלומר: צריך להתרחץ וזהו. לי יש תחושה שכאילו הילד לא מרוכז במה שאומרים לו כאילו הוא נמצא שם ואני פה, אם אני מבקשת משהו קטן לדוג' תחזיר את הנעליים אחרי כמה זמן אני יראה שהם באותו מקום כאילו אני צריכה להיות אחריו אחרי כל דבר שאני מבקשת. אם זה לדוג' בהבדלה, כולם מתישבים מקסימום אומרים פעם, פעמיים אז לו זה צריך להיות לומר אישית וכמה פעמים עד שהוא מתישב ותמיד זה צריך להגיע לעצבים בסוף. או כשהוא נדרש להתלבש אז הרבה פעמים אני מצאתי אותו לובש חולצה ומעל את הציצית ואם אני לא מעירה את תשומת ליבו אז הוא אפילו לא שם לב. כאילו הראש שלו כל היום עסוק בחלומות ומחשבות או מה הוא רוצה להגיד לי בשניה הבאה. במשחקים לבד עם עצמו הוא בקושי משחק, כל היום הוא רודף אחרי, אני מתישבת הוא מגיע, אני עומדת לבשל הוא אחרי וכו', כל היום מדבר ומדבר בלי סוף.

אמא תקשיבי לי

שלום לך נשנוש יקרה התרשמתי ממה שכתבת, שאת רוצה לגדל ילד עצמאי, שמתפקד כראוי לפי דעתך, והנה התוצאה לא בדיוק כפי שרצית. הילד כרוך אחרייך ואינו יודע כ"כ להעסיק את עצמו. ומתקשה למלא את המטלות שמציבים לו. הילד הוא בסך הכל רק בן חמש וחצי, ולכן כמובן אינו יכול להביע את עצמו, או את הקשיים שלו במילים. השאלה מה הילד רוצה לומר, מה קשה לו ? האם אין דרישה גדולה מדי מהילד, בעוד שצרכים אחרים שלו אינם מסופקים ? האם קיים זמן איכות עם הילד של שני ההורים. וכשהוא כל הזמן מדבר, מה בעצם הוא רוצה לומר? וכיצד מקשיבים לו באמת. לילד לפעמים יש קושי להקשיב, כי לא קשובים לו מספיק. הערות חוזרות ונשנות, או דרישות רבות בגיל הזה, כשאין היזון חוזר נכון, לא מאפשרים לילד, בסיס ומרחב יציב להתפתחותו. מה שאני שומעת בין השורות זה: אמא אני צריך אותך, אני רוצה שתקשיבי לי, אני רוצה שתסמכי עלי, ותחזקי אותי גם בדברים קטנים שאני עושה, שתתני לי את הבטחון כך שאני אוכל לבטוח בעצמי, כדי שאוכל להתרחק קצת ממך ולשחק לבד, או עם חבר, ואדע שאת נמצאת עבורי כשאני צריך אותך. אני רוצה שתלמדי אותי איך לרצות לעשות את מה שאת מבקשת ממני, אבל לא הכל בבת אחת, אלא בהדרגה ובסבלנות לפי הקצב שלי. ואמא בעיקר שתקשיבי לי, ש"תראי אותי" ותתני לי חיזוקים ובטחון. לשאלות והבהרות אשמח לענות גם טלפונית מברכת בהרבה נחת רוח רבקה אביב זלצר מנחת נישואין ומשפחה 0548-426425

מתאימים??

נשואה שלש וחצי שנים עם שני ילדים. הרבה זמן אני חושבת על הנושא והייתי רוצה לשמוע את תגובותיכם. בעקרון אני ובעלי מסתדרים מצויין, אני מאוד אוהבת אותו ועברנו ביחד המון חויות ואין ספק שיש לו מידות תרומיות ונדירות של שלווה וחכמת חיים שמחה ומזג טוב. התארסנו בשידוך, כמו כל הציבור החרדי, ואחרי שהתארסתי קבלתי כזה בום מלהכיר בן אדם אחר ממה שחשבתי.לחיוב ולשלילה. דוגמאות: 1.כשנפגשים, זה אף פעם לא בחברה- לא היה לי מושג איך הוא מתפקד בחברה, התברר לאחר האירוסין שהוא שובב ודברן ברמה לא מצויה, חקיין ומצחיק מאוד, זה יתרון, אני לעומתו טיפוס סגור. 2.אני חכמה מאוד והגעתי ממשפחה של חכמים (מחוננים בחלקם) הייתי תמיד גאון של הכיתה וכו' לא הייתי בקשר עם בנות לא כ"כ חכמות או לא מספיק פילוסופיות, אין כאן התנשאות אלא הבהרת מצב, אני כרגע עובדת בתפקיד שדורש הרבה שכל ויכולת ריכוז ומצליחה מאוד, בעלי לעומת זאת לא חכם בכלל, ואפילו עם קצת בעיות ריכוז (שהתברר לי אחרי החתונה) מה שהרחתי קצת בפגישות אבל לא מספיק, כרגע הוא בערך לומד, ואם יעבוד זה יהיה במקצועות טכניים כמו סוכן וכדו', אין לי בעיה עם זה, בהתחלה זה הציק לי מאוד מאוד, כי גם רמת השיחות לא היתה כלבבי (סיפורים וצחוקים על כל המדינה במקום ללמוד או לחקור פיזיקה וכדו'...) אבל למדתי להשלים עם זה, ולפתח עצמי אפיקים לבד (קריאה, לימודים גבוהים פעם בשבוע, שיחות עם אחי שהוא חכם מאוד וכו') בקיצור, מכל הסיפורים שלעיל ועוד רבים אחרים, אני יודעת שאומרים שאין זוג מתאים.. ואפשר להתחתן עם כל אחד ונפגשים רק בשביל מוטיבציה להשקיע בנישואין וכו' אבל באמת ובכנות והיה מעניין אותי אם הרבה בציבור חושבים כמוני, בתור היכרות שלא בשידוך, האופציות היו רחבות בהרבה, הייתי בוחרת מישהו באמת בסגנון שלי, ולא זו בלבד קצת קשה לי עד היום שהתחתנו מתוך "מוטיבציה" ואהבה שתתפתח (מה שאכן קרה) ולא מתוך אהבה שהיתה כבר אז. כלומר יש לי הרגשה שגם אם הייתי כל אשה אחרת אחרי שתי לידות וכל כך הרבה חיים משותפים בעלי היה אוהב אותה כמו אותי והיא אותו כמוני. אין כאן משהו שמיחד אותי מכולם כמו שם (אהבתי אותך תמיד,העיניים שלך, מיד כשראיתי אותך ביום הראשון במכללה ידעתי שאני רוצה אותך וכו',)אצלינו זה מההתחלה בהתלבטויות, להוריד או לא, בקיצור מתארסים כי לא היתה סיבה להגיד לא, מה דעתכם?

ה-איי. קיו הוא לא מתכון לנישואין מאושרים

שלום וברכה אוסיף מעט על הדברים החשובים שנכתבו לך בחכמה רבה. קולטת בין השורות שבתוך ליבך הינך יודעת את התשובה ואף ציינת את מידותיו הטרומיות של בן זוגך. למעשה תארת זוגיות מבורכת ומוצלחת, נראה גם שאתם משלימים זה את זו ,הוא אדם פתוח וחברותי ואת קצת פחות. הוא מוסיף חיות ושמחה לחיים וכו', חוכמת חיים, יש בניכם אהבה וכו'. מעבר לזה אילו בעלך היה גם הוא גאון מחונן, זה לא היה הופך את נישואייך ליותר טובים, פשוט היה לך עוד מאותו דבר מה שיש לך ממילא במשפחתך ובעבודתך, ה-איי. קיו. הוא לא בהכרח מתכון לנישואין ייציבים ומאושרים מה שנותר לכם לעשות זה "הודו להשם כי טוב וכו' בברכת המשך נישואים מאושרים ומבורכים רבקה אביב זלצר מנחת נישואין ומשפחה

את עזרתכם

לא אפרט יותר מדי .בכל אופן לולא שיש לי ילדים כנראה שכבר הייתי מתגרשת .קשה לי מאוד מבחינה נפשית מה אפשר לעשות מבחינה פסיכולוגית שלא יכאב לי מהצער שיש לי. לא מעניין אותי לנסות ללכת ליעוץ ואולי גם לא שייך .רק שלא יכאב. לא שבעלי עושה לי משהו נוראי זה הרבה דברים אולי הוא לא מסוגל למלא לי את החסרים ואולי גם לא מעוניין ללמוד איך לעשות זאת. עייפתי .(אחד הכאבים שיש לי זה שכשבעלי פוגע הוא לעולם לא יבקש סליחה וגם יתכחש שפגע.) במחשבה שניה אני חושבת שיש כן דברים נוראים רק שהעברתי.למשל בתחילת נישואנו לפני 20 שנה אמר שבעצם היה צריך להיפגש ולהיתחתן עם קרובת משפחתי .ורק השדכן טעה .(קרובתי נפגשה בחדר הסמוך עם משודך אחר. למרות שהיגיון ישר מבין שאם השדכן טעה משמיים לא טעו.) לבסוף הסתבר שהוא סתם המציא .למה הוא רצה לצער אותי? למי פתרונים? האם יש טיפול פסיכולוגי שעוזר שפשוט לא יכאב ?

צעד קטן

רוברטה יקרה מכתבך נגע לליבי. אני מבינה שאת נושאת בתוכך כאב נפשי. ושואלת מה ניתן לעשות כדי שלא יכאב. כתבת גם שבעלך אולי לא מסוגל למלא את החסרים. כדי שלא יכאב יש צורך להכיר במרכיבים שמכאיבים, לזהות אותם, לראות אותם דרך נקודת מבט נכונה ובריאה יותר. להגיע להבנה עצמית ולהבנת האינטרקציה הזוגית משפחתית. וכמו כן לבחון כיצד הדברים פועלים בתוך עצמנו ובקשר שלנו עם הסובב. מובן שאפשר לתת מענה, עם רצון טוב שלך ושיתוף פעולה מצידך. ובעיקר רצון להיטיב עם עצמך ועם הסובבים אותך. אם הינך מתקשה להוביל את עצמך לייעוץ בשלב זה -אשמח לשוחח איתך גם טלפונית, ללא תשלום, כדי להבהיר ולעזור לך להחליט לגבי ההמשך. נחוץ רק צעד קטן שלך, חזקי ואמצי. רבקה אביב זלצר מנחת נישואין ומשפחה 0548-426425

לעמיתי היקרים חברי י.נ.ר - שיעורים הרצאות שהעלאתי בס"דלרשת לשימושכם

בסד שלום רב ולאחי ורעי חברי י.נ.ר, בסייעתא דשמיא, העלתי לאתר שלי לזיכוי הרבים, שיחות ושיעורי תורה שהעברתי בעוניי, במספר מקומות. השיעורים הינם בנושאי - אמונה, חינוך ומשפחה. וניתן לשמוע ולהוריד אותם למחשב. במידה ותצטרכו אני מזמין אתכם להשתמש בהם אשמח לכל הארה והערה. כמו כן אודה למי שיוכל להפיץ את הקישור לעמוד עבור מי שהדבר יכול להיות עבורו לתועלת. השיעורים נמצאים בכתבות הזו: https://sites.google.com/site/marrigeguiding/home/sitemarrigeguidinghome-3 בתפילה שלא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי... (ועיין מהר"ל מפראג - הקדמה לספר "תפארת ישראל" בביאור תפילת רבי נחוניה בן הקנה) שי הירש חבר י.נ.ר

תודה רבה

אשמח להעביר הלאה תודה רבה יישר כח תודה נוספת על שיעורי המהר"ל

בעיות בנישואין

שלום רב, אנו נשואים 5 שנים + 2 ילדים מקסימים. יש לנו בעיות רבות בחיי הנישואין - למעשה ניתן לומר כי אנו לא מסכימים על דבר. לא מזמן לקחתי את הילדים ועזבתי את הבית - חזרתי כעבור שבוע לאחר שהוריי דיברו עם בעלי. התחתנו עם אהבה רבה - שכמובן נעלמה לחלוטין. יש לציין כי יש לנו הרבה ויכוחים על דת - הוא מגדיר את עצמו חרדי (כשנוח לו) ואני בזרם הדתי לאומי. בעלי מקשה עליי מאוד בנוכחותו בבית - כלומר, תמיד מציק ומחפש לריב ומחפש איך להיות ברוגז ואיך לעשות אותי אומללה - מהסיבה הזאת קשה לי מאוד לגדל את הילדים כשהוא נמצא בבית. כשהוא לא בבית יש המון הרמוניה, אהבה וכיף גדול. ברגע שהוא נכנס מתחילות הצרות. גם מבחינת רמת השיחה אני צריכה ממש לרדת לרמה של ילד קטן כשאני מדברת איתו. אני מנסה כבר הרבה זמן להביא אותו לייעוץ - ועכשיו כשנקטתי את האקט החריף של עזיבת הבית - הוא מתחיל להסכים, אך עדיין כנראה קשה לו עם עניין העלות הכספית. קשה לי להאמין שזוג כ"כ מורכב כמונו יצליח אי פעם להגיע לחיים טובים, המשברים שלנו מאוד גדולים ומאמללים, האם באמת ניתן לשנות אותנו מהיסוד בעזרת טיפול זוגי? אני יודעת שצריך המון כוחות לטיפול זוגי שאני כבר לא חושבת שיש לי - מה גם שאני איבדתי את האהבה לחלוטין(שלא לומר שהפכה לשנאה). האם בכלל שווה להתחיל עם כל התהליך?

הגדרה עצמית וצמצום פערים

שלום לך שירה יקרה התרחקתם מהאהבה שהיתה לכם בראשית הנישואין. הבסיס היה טוב. ע"י הפערים שנוצרו במשך הזמן, או שעלו על פני השטח. ומחוסר ידיעה כיצד להתמודד עם פערים אלה, התמודדתם ע"י ויכוחים שלא מובילים לשום מקום מלבד לריחוק ותיסכול. ובסופו של דבר נוצרו משברים. כל אחד ניסה למשוך לכיוון שלו ולהצדיק את עצמו. יש לי הנחה ואולי היא מוטעית, אך בין השורות, אני מניחה שבעלך לא היה מלכתחילה חרדי, וייתכן שהוא עדיין מנסה "למצוא את עצמו" ולשייך את עצמו למקום הנכון. ע"י ייעוץ נכון ניתן בהחלט, להבהיר, ולהגדיר נכון יותר את הצרכים האישיים החשובים של כ"א, ולהגיע לתקשוורת נכונה, ולשיתוף פעולה ובעיקר להבנה בניכם. לגבי העלויות ניתן לפנות למוקד י.נ.ר ולהתייעץ לגבי מטפל מתאים גם מבחינה זו. אני מאמינה ומקווה שתמשיכי לפעול לכיוון ריפוי הזוגיות, בהצלחה רבקה אביב זלצר יועצת זוגית 0548-426425

בהמשך לפנייתי הקודם

שלום תודה רבה על התשובות שלכם. בהמשך לפנייה הקודמת שלי לגבי יעוץ. אני חושבת שלא נגעתי בנקודה שבעיני העיקר. הסיבה שפניתי עליכם זה בגלל שאני רוצה המלצות האם אני פועלת בחכמה, או יכול להיות שאני באמת גורמת נזק. בעלי יגיד שאני מזיקה. הייתי אבל רוצה לשמוע מאיש מקצועי ומשיש נסיון (דבר שמאוד מרגיז את בעלי כי הוא אומר לי לאנשים אחרים את שומעת אבל בעלך לא! אני עונה לו שאני אוהבת לשמוע דעות נוספות כמו בכל עניין וע"פ זה ומה שנראה הכי הגיוני למצב.) אבל זה בכל זאת מפריע. הנושא שאני בקונפליקט עם בעלי זה שאנחנו לא מצליחים להגיע להפשרות זה ויכוח שלא נגמר. לדוגמא הוא רוצה שאביא כסף מההורים שלי כי אין לנו בסוף החודש להתחיל את החודש ואני לא עובדת. אני כבר ביקשתי ממנו מלא פעמים שאני גם אדעג לעניני הכספית שלנו אבל אתה גם תדאג לעניני רוחנית שלנו כמו תפילה פעם אחת בשבוע, יותר קדושה מצד שלך במקום שהכל יהיה חומרי וכל פעם פשוט דוחה אותי. בצד אחד אני לא יכלה להתעלם מהמצב בצד שני אם אני "אכפל" תמיד יחשוב שהישעות באות ממני ולא מהקדוש ברוך הוא. יכול להיות שאני בעצם מזיקה את עצמאי כדי שהוא יתחזק. חשוב לציין מדובר בבחור שהיה פעם בחור ישיבה לפני שהכרנו. אם תוכלו לשתף אותי בדעות שלכם האם זה עלול לגרום יותר נזק או שאפשר משהוא אחר אני בטוחה שאפשר רק השאלה מה? תודה וכל טוב.

ויכוח אין סופי מוביל מן הפח אל הפחת

שלום וברכה כפי שציינתי בתשובתי הקודמת, ויכוח אין סופי הוא מתכון למריבות, ריחוק ודחייה. כפי שקודמי ייעצו לך, חשוב ביותר שתגשו לייעוץ. ברוב המקרים התשובות שעונים באתר הם על קצה המזלג. כייעוץ ראשוני, על סמך פרטים חלקיים, מה גם שלא שומעים את הצד השני. לכן חשוב לגשת לייעוץ ,כדי שתוכלו ללבן את הדברים בניכם, ולפתור קונפליקטים ולעשות תפנית למסלול של לשיתוף פעולה הדדי ולא מלחמות מתמשכות. מסכימה עם קודמי שלא ראוי לשמוע הרבה דעות מאחרים, ברור שזה פוגע. במקרים מסויימים אפשר גם להתייעץ עם רב שמקובל על שניכם. בברכה לזוגיות טובה אהבה אחווה שלום ורעות רבקה אביב זלצר יועצת נישואין 0548-426425

אייפון

שלום רב , אני נשואה די טריה , לפני הנישואין הסכמנו בעלי ואני כי לא תהיה לנו טלויזיה בבית אלא רק מחשב. לבעלי יש אייפון - ואפשר לומר שהוא די דבוק אליו , הוא הולך לישון איתו בלילה וקם איתו בבוקר ובמשך היום , בעיקר הוא רואה חדשות או שומע חדשות או מגיב לחדשות . עד לפני חודש וחצי הייתי נאבקת המון על תשומת הלב עבורי - אבל האמת היא שנתפסתי לייאוש מהנושא , וכך אני די מזניחה את התקשורת ביננו , ואם אני רואה אותו עם האייפון אני פשוט לא מנסה לדבר וגם קצת מתרחקת כדי שזה לא יכעיס אותי , האמת שכשאני עושה את זה אנחנו מתווכחים פחות מה שכן - זה לא ממש מקרב ביננו. השאלה שלי זה איך אתם ממליצים לנהוג בנוגע להתמכרות כזאת?? שוחחתי איתו על העניין בצורה רגועה כמה פעמים - שנחליף את המכשיר בחברה למכשיר פשוט אך הוא לא ממש מוכן לשמוע. אני גם לא ממש מצליחה להבין במה האייפון ככ שונה מטלויזיה - חוץ מזה שהוא זמין תמיד ואפשר לראות הכל. תודה מראש .

מעגלים של התקרבות

שלום לך שרית טבעי שלאור המצב תרגישי תחושת תיסכול, תחושה שזה לא נכון ולא צודק וכו'. נאבקת על תשומת לב מבעלך, וגם היו ויכוחים. ובסופו של דבר התייאשת, וכשאת רואה את בעלך צמוד לאייפון מתעוררת בך תחושה של התכווצות, את מתרחקת ומתייאשת. התוצאה של כל ההתרחשות הזאת גרמה לכך שהאייפון מהווה מעין התניה לקשר שלך עם בעלך. זה כמו להתמקד, לשים עליו את הפוקוס. יוצר מצב שזה מעצים את המצב הנתון ומעמיק אותו. שככל שאת נלחמת חזיתית, הוא מגן על הצורך שלו ומתרחק ואז נוצר מצב מעגלי של התרחקות. כדי להוביל לשינוי, ההתמודדות הנכונה אמורה להיות בדיוק ההפך, כלומר, בדרך עקיפה. להתחיל ליצור מעגלים של התקרבות. לא להעצים את העניין הזה, לא לתת לזה חשיבות ומשקל כ"כ רב(בשלב זה) אלא, לקבל שכרגע זה כך. ולמצוא דרכים להתקרבות בניכם, כמו הבעות של חיבה, איכפתיות, תשומת לב, אוירה טובה בבית. מאחר לשבעלך כ"כ חשוב "הקשר שלו עם האייפון", רצוי בשלב זה, לנסות ללכת לקראתו, להבין את הצורך שלו. להבין מה זה נותן לו. מה מניע אותו לזה וכו'. לתת לו תחושה שבאמת איכפת לך ואת רוצה להכיר את העולם שלו. זה לכשעצמו יקרב ויעמיק את הקשר בניכם. מתוך אותה התקרבות, תוכלו גם לנהל דו שיח, ולמצוא דרכים למתן ולגשר על הפער בניכם. המטרה היא בסופו של דבר שבעלך יגיע להכרה, של חשיבות הקשר בניכם, ו ל ר צ ו ת להשקיע, לבסס ולבנות את הקשר. זה כמובן תהליך, וצריכה להיות נחישות, ואורך רוח מצידך. אשמח לענות על שאלות ולשמוע מה דעתך בהצלחה רבקה אביב זלצר יועצת נישואין 0548-426425

עייפות כלכלית

שלום רב, אני ובעלי עובדים קשה לפרנסתינו . מבחינת שכר אנחנו נימצאים במצב ממוצע למשק. אני מנהלת את ההכנסות הוצאות , היות ואני מחושבת יותר מבעלי .\ הוא יותר פזרן , לארג' ולא מחושב. אנחנו לא מצילחים לסגור את החודש . מכרנו את הרכב ... ואני מודעת למצב הכלכלי שלנו.... אמרתי לבעלי יש לצמצם את ההוצאות אני מגרדת הלוואות כדי לשרוד ולא לעבור את מסגרת האשראי בעלי לא קולט הוא אטום בעיניין . רק שמנהל הבנק פנה אליו הוא נילחץ ומכר את הרכב שלנו נאלצתי לסוע לעבודה בשני אוטובוסים . הוא שמח מזה - עובד כ- 3 משמרות בשבוע לא מורגש הקטע של הרכב רק ברגעים של ארועים , או קניות גדולות, מנסה להסביר לו לצמצם את רמת ההוצאות ... והוא נירגע ושוב הייצר משתלט עליו והוא רוצה לשפץ ולהרחיב ולסדר את הבית כאשר לפני חודש הוא רוצה למכור את הבית , ולהתגרש - כדי שיוכל לחיות בשקט , ייעוץ לא בא בחשבון הוא חושב שהוא המבין היחידי בעולם כשעושה טעות - מאשים אותי בקטע הכלכלי את לא יודעת לחשב ... חבל שלא פתחתי חשבון בנק לבד ועוד... לא יודעת כבר איך להתנהג איתו והחשוב מכל - אם לא מרצים אותו הוא כועס מתנקם , ומגיע להשתלטות פיזית מחטט לי בתיק לוקח את כ.א. שהוא תמיד אצלי כדי שנבזבז פחות ועוד ... האם יש למשהוא הצעה איך לטפל במצב הנ"ל זה מפריע לזוגיות שלנו מה עוד שאנחנו מגיעים לאידיליה בזוגיות והוא תמיד הורס אותה כי אני לא מקבלת את רצונותיו כמו עכשיו שהוא רוצה לשפץ ואין לנו כסף לסגור את החודש מה לעשות אנא עיזרו לי ??????!!!!

לפעול בשתי החזיתות

שלום לך אילניה יקרה לאור המצוקה בה את נמצאת, ולאור העובדה שבעלך מסרב לגשת בשלב זה לטיפול - כדאי לגשת לפתרון הבעיה בשתי חזיתות. להציע לבעלך לפנות לארגון "פעמונים", ארגון זה תומך ומייעץ למשפחות עם מצוקות כלכליות, תוכלו לללמוד כיצד להתנהל ולהתארגן באופן יעיל יותר. הערך המוסף של צעד זה עשוי להיות - הסכמה הדדית, לפעול במשותף להטבת המצב. בעלך ירגיש פחות מאויים. מסכימה עם גב' אורית חדד, ולכן במקביל אפשר לחושוב על הרעיון כיצר לגייס את בעלך להגיע לייעוץ. ליצור אוירה נעימה ללא ביקורת ולומר לבעלך שאת מעוניינת לשפר את ההתנהלות שלך ואת הקשר בניכם, ושאת זקוקה לו, שיגיע יחד איתך לייעוץ. או להגיע לבד לפגישה ראשונה כדי לבחון אפשרויות אחרות. אשמח לענות על שאלות נוספות שנה טובה ומבורכת ובהצלחה רבקה אביב זלצר מנחת ויועצת נישואין 0548-426425

קשה לי עם ה"ילד" שלה

שלום רב לכל היועצים אני נשוי בשנית עם רוקה וילד (שלה) מחוץ לנישואין - בתחילת הדרך התחרדנו ואנו בעלי תשובה - לי יש ילד מנישואין קודמים. לכתחילה לא קבלתי את ילדה, ז"א לא אהבתי אותו, מחילה על הביטוי אבל הוא לא נכנס לי ללב, איך שהוא נראה ואכילת היתר שלו בצורה שנורא מכעיסה אותי - וכן כעסתי המון ואמרתי לו מילים כמו "שמן" וכו' והיא בתגובה לזו או לא שנאה גם את ילדי ולא כ"כ נתנה לו לבוא אליי, או שאני אוכל להתקרב אליו, היום המצב עדיין קשה וכאשר היא רוצה להתקרב אליו אני לא נותן ומשרה אוירה של מתח, איני מבין כ"כ (כאשר גדלתי ללא הורים ביולוגים) מה ולמה היא כ"כ אוהבת אותו, ואני מקנא נורא וחושב שהיא חושבת על ה"אבא" של הילד [שהוא לא בקשר איתו, מסיבות מיוחדות] שאלתי היא איך אני "מקבל" את הילד כמו שהוא, מכיון שאמרתי לה "תראי איך הוא נראה" ואיך הוא מתנהג" מה מצאת בו למה את אוהבת אותו? והיא נפגעת ומרחמת עליו, אני כל הזמן חושב ורוצה שהקשר ביניהם ינתק האם זה נכון לעשות כך? ולמה היא כ"כ אוהבת ומרחמת עליו? האם היא רואה אותו ונזכרת באבא שלו? [אגב יש לנו שלוש בנות משותפות] סליחה על השאלות המסובכות.

"ואהבת"

בס"ד לקובי שלום, [ מסכימה בהחלט עם קודמי שהינך אמור לברר דברים שקשורים אליך. עם זאת, המצוקה שלך מובנת.קשה מאוד לשאת את האוירה את מערכות היחסים והמחשבות שאתה נושא. יש מספר שאלות, ושאלה נקודתית ,למשל, מה מהות הקשר שלך עם ילדיך, עד כמה אהבתך כלפיהם קשורה למראה או להתנהגות. חשוב לדעת שהדחייה וההתייחסות שלך כלפי הילד גורמת לתוצאות הפוכות מהרצוי. יחס זה גורם לתסכול,מצוקה גדולה התרחקות, כעס וכאב לכל הנוגעים בדבר ובעיקר לילד. שינוי יכול להתרחש רק על ידי יחס אנושי, מקבל ומבין, ע"י חיזוקים והעצמה, ע"י רצון לתמוך ולעזור. ככול שתתחיל להתקרב לילד לאט לאט, במבט, בחיוך, ברצון טוב, לתמוך ולפרגן, וללמוד להיות לו לאב שלא היה לו, כך תוכל לבנות מערכת יחסים איתנה שכל המשפחה תוכל להיבנות. להבין שהילד הוא מציאות בחייך שע"י גישה נכונה ובונה אתה בונה גם את עצמך ואת מערכת היחסים הזוגית והמשפחתית. להבין את הסבל של הילד, יתכן שהוא מפצה את עצמו ע"י אכילת יתר. על-כן ע"י יחס מבין ואנושי, איכפתיות והעצמה, אפשר לחולל שינוי ובשלב מסויים להקנות לילד הרגלים בריאים יותר. לשאלתך, כל אמא ביולוגית אוהבת את ילדיה אהבה ללא תנאי ללא קשר למעשים או למראה. המחשבות שלך שהאהבה שלה כלפי בנה, קשורה לבעלה לשעבר, והרצון שלך לנתק את האהבה בניהם, צריכה להדליק אצלך אור אדום. מומלץ ללכת בהקדם לייעוץ מתאים. שנזכה ל"ואהבת לרעך כמוך", כל שכן לילדך. ניתן להתקשר להתייעץ ולברר טלפונית רבקה אביב זלצר מנחת נישואין ומשפחה 0548-426425

"זמן איכות"

שלום רב, אני אמא לחמישה ילדים ב"ה כאשר הגדולה בת 9 . עובדת משרה מלאה. אחר הצהרים אני נמצאת איתם רוב הזמן לבד עם שילוב של הכנת ארוחת צהרים, כביסות, שיעורי בית,מקלחות, וכו' וכו'. העניין הוא שבזמן זה אין לילדים דבר המעסיק אותם המאפשר להם קצת להשתחרר מהיום הלימודים העמוס הווה אומר שהם מתעסקים בדבר מסויים ולא למשך זמן ( לא יותר מרבע שעה) וזה גוזל מימני את הזמן והכוחות גם לדברים אחרים בעבר היה לנו מחשב אליו הם היו מרותקים בלי סוף זה בהחלט היה "בייבי סיטר" אבל היה קשה להם להתנתק מזה ולחכבות שצריך. שאלתי האם כדאי בתקופה זו שאין אפשרות לצאת לגני השעשועים להחזיר להם את המחשב או שהוא לא מומלץ ויש דרכים אחרות לסייע לילדים וכמובן גם לי. אודה על תשובתכם

הזדמנות נפלאה

בס"ד שלום לך אורלי, זוהי הזדמנות נפלאה להיות יצרתיים ולחולל שינוי. אפשר למשל לחרוג מדי פעם מהשגרה וללכת לספריה אם יש בסביבה ולהתאים לכל אחד ספר בהתאם לגילו. להקנות להם הרגלי קריאה. המטרה ללמד אותם להעסיק את עצמם בתחומים שגורמים להם עניין וסקרנות. אפשר גם להתעניין במשחקי יצירה שונים, ללכת לחנויות שמספקים מוצרים לתחביבי פנאי. אפשר לבקש מהם רעיונות ולעשות סיעור מוחות, כמובן בהתאם לגיל וליכולת. לתת יותר אחריות והנהגה לגדולים יותר, לספר סיפור ללמד וכו'. אפילו לאפות עוגה יחד וכד'. בהתחלה צריך יותר להשקיע, אבלזה יכול להיות מהנה ומפתיע ולהביא לתועלת רבה בטווח הארוך. הרבה נחת רוח רבקה אביב זלצר מנחת נישואין ומשפחה 0548-426425

המשך שאלה..

ראשית תודה רבה על התגובות הרבות. ובהמשך לשאלתי, אני רוצה להוסיף שהורי התחילו עם כל ענין הברורים לפתע בעקבות דברים שראו. א. כשהבחור שרוי בלחץ, ידיו רועדות - כשהוא אוחז במשהו (כשכולם מסתכלים עליו וכ"ו..) ב. כשאבי דבר עמו והיה ויכוח קטן כלשהוא הוא קפץ -עלה וירד ברגליו ולא ממש קפץ. לפי הורי, אלו סימנים ברורים להפרעה אישית וללחץ. -מה שהגרפולוג ראה. אני תולה את הדברים האלו בכך שהבחור הוא ביישני בטבעו (הוא בעצמו אמר לי שהוא ביישן) ולכן נלחץ ברבים וכ"ו. האם נתונים אלו משנים את התמונה? תודה רבה ויישר כח!

שיקול דעת ללא לחץ

שלום לך אני משערת שאת נתונה במצב לא קל לגבי ההחלטה. קיבלת תשובות טובות ומחכימות. ובפרט התשובה האחרונה של גב' מילר רונית. עושה רושם שיש לך אמפטיה והבנה גדולה לגבי הבחור. שיש מציאת חן ולכן ההתלבטות הקשה. הייתי מייעצת לך לא למהר להחליט תחת לחץ כדי שההחלטה תהיה שקולה, וכן כדי שתהיי שלמה עם החלטתך. חשוב ביותר לעשות זאת בדרך שהבחור לא יפגע, ואדרבא, למרות שתהיה החלטה לכאן או לכאן, לעזור לו לקבל את העזרה הראויה לבניית עתידו. או עתידכם המשות לקחת את כל הזמן הנחוץ כדי לבחון את הנקודות החשובות שהעלתה הגב' מילר. נקו'דה נוספת יתכן שהבחור חש שעתידכם המשותף נמצא בסימן שאלה ומרגיש גם דחיה מהורייך ולכן מרגיש מאויים. לא ברור עד כמה הוא יודע ושותף להתלבטותך ולרצון הורייך לבטל את השידוך. בברכת הצלחה רבקה אביב זלצר מנחת נישואין ומשפחה

להתגרש או לא

שלום רב בעלי ואני נשואים למעלה משנתיים ולנו ילד אחד. היינו לנו תקופות יפות מאד ותקופות יפות פחות , אך באופן כללי היה לנו טוב ישנה בעיה אחת בינינו שאנחנו לא מצליחים לגשר עלי ה מאז החתונה, שתינו באים מבתים חרדיים חזקים אבל בעלי מאד פתוח והרבה פחות דתי ממני , כבר אחרי החתונה הוא דרש מממני לקצר את כל החצאיות לאורך מינימילי ביותר שלא עומד בגדי ההלכה אני כמובן לא הסכמתי , והיו לנו הרבה ויכוחים על כך בשעתו פנייתי לייעוץ ואמרו לי לעזוב אותו אך למרות ארתי אותו וחיינו יפה מאד אך בממוצע פעם בחודש חודשיים כשאנחנו רבים על דבר ולו הפעוט ביותר בעלי מתפרץ וטוען שאני לא מספיקה בשבילו בגלל אורך החצאיות וכו' אך למרות הכל תמיד פייסיתי והשלמנו לפני שבוע פרצה בינינו מריבה קטנה ובעלי נחוש בדעתו שהפעם הוא רוצה לגמור , הוא טוען שהוא רוצה אשה מודרנית יותר , הוא לא מוכן לדבר איתי לא מסתכל עליי , משאיר אותי בלי כסף וכו כל בכייותי ותחנוני ללכת לייעוץ או לדבר לא זוכות למענה , הוא טוען שלא אכפת לו לגור באותו בית בצורה כזו בלי להחליף איתי מילה ואפילו לא לישון איתי באותו חדר כיון שהוא ידע שההורים של שנינו לא יקבלו אותנו, הוא חוזר כל הזמן על המילים אני רוצה לחגוג ולא אכפת ליממך אני לא רוצה לעזוב אני מאמינה בשינוי ובחיים היפים שהיו לנו הרבה פעמים, בלית ברירה פניתי לאמא שלו וספרתי לי הכל , היא נסתה לדבר על ליבו אך ללא הועיל הוא טוען שאין לבעיה פיתרון, השאלה שלי היא האם להתגרש ? או שאולי יש להגיע לליבו? אני לא רוצה להתגרש בכלל אני עדיין אוהבת אותו למרות הכל אני נואשת מאד אנא החזירו לי תשובה בהקדם

למלכה שלום וברכה

היתה לכם תקופת נישואין יפה, ויחד עם זאת בעיה שהתחילה מראשית הנישואין. אותה בעייה הלכה וטפחה עם הזמן. קיימת נקודה מהותית ביניכם שעליה לא ניתן לכונן מערכת זוגית יציבה ובריאה. כפי שציינת תגובתו של בעלך היא "אני רוצה לחגוג ולא איכפת לי ממך". על תפיסת חיים זו קשה לבנות בית יהודי איתן ויציב. כפי שציינו קודמי, זה לא עניין החצאית. עניין החצאית רק מהווה סימפטום למשהו עמוק יותר . היטיב לתאר זאת מר אביני שהתייחס בהרחבה לתגובותיו של בעלך. מובן רצונך לשוב לאותם זיכרונות יפים מחיי הנישואין. לכן רצוי מאוד שתגיעי לפגישת ייעוץ אצל מטפל/ת מנוסה ומהימן, כדי למצוא דרכים לגייס את בעלך לתהליך טיפול. בברכת הצלחה רבקה אביב 0548-426425

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130