מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 27/09/2020 ט' תשרי תשפ"א
משה קיזלשטיין

משה קיזלשטיין

קורות חיים בקצרה

קבלת קהל

צורך רגשי

אני יוצאת עם בחור כבר חמישה חודשים. לשנינו רגשות אחד כלפי השני ורוצים שהקשר יצליח ויביא לחתונה. כבר בתחילת הקשר שמתי לב לפער מסוים בינינו. אני רגישה מאוד, חברותית, משתפת ומוחצנת, אוהבת לנתח סיטואציות, לדבר על מודעות עצמית ותהליכים רגשיים,להתפלסף והוא-מגדיר עצמו כפשוט, מופנם מעט, מעדיף להתלוצץ ולא להתעסק בדיבורים "כבדים". בכל פעם שהתחלתי לדבר על נושאים "לעומק", הוא כלל לא הגיב אליהם והעביר נושא. כששוחחתי איתו על כך, אמר שלא שם לב שבכלל דיברתי על משהו "גבוה". הדבר מפריע לי מאוד מכיוון שמרבית שיחותינו "שטחיות" בעיני וחסר לי שהצד הזה שבי לא בא בקשר שלנו לידי ביטוי. בנוסף, היה קשה לי עם תגובתו כאשר דיברתי על נושאים אישיים שחשובים לי. לדג' דיברתי על מותה של סבתי והקשר המיוחד שהיה לי אליה, והוא לא הגיב בנושא ודבר על זה שהוא צריך להחליף לאוטו את הריפוד..כאשר הפנתי את תשומת ליבו לתגובותיו הוא הקשיב לי, אבל התקשה להתייחס לנושאים אישיים-רגשיים שהעלתי ולהצליח לתת לי תחושה שהוא מבין ומתעניין במה שאמרתי. עם התקדמות הקשר הגענו למשבר. נכנסתי לתקופת אינטנסיבית מאוד בלימודים ובעבודה. על מנת להשקיע בקשר ויתרתי על הצטיינות בלימודים (דבר שהיה חשוב לי לפני כן) ולא הקדשתי כלל זמן לחברות ולמשפחה. מנגד, עלה הלחץ מצידו להתחתן ושאגיע כבר להחלטה(שנינו דתיים ופרק זמן של שלושה חודשים נחשב מספיק להכרעה בעיני הסביבה..). חשתי במתח ולחץ רב, ובכיתי המון (גם מולו). ניסיתי לשתף אותו ולשאוב ממנו עידוד, אולם הוא הביע הזדהות מינימלית מאוד כלפי תחושותי. לא התייאשתי, ישבנו יחד ואמרתי לו בדיוק את המשפטים שאני צריכה שיאמר לי ומה עליו לעשות על מנת לעודד אותי. הוא עשה זאת, אך ניכר כי הכל חיצוני. הוא בעצמו אמר כי הוא לא מצליח להתחבר לרגשות שלי וכאשר הוא חוזר הבייתה הוא שוכח ממני ומתחושותי ומגיע לפגישה הבאה כאילו הכל כרגיל. פעם אחת ניסה להזדהות איתי ונכנס לדיכאון ולתחושה קשה וביקש לנסוע הבייתה וללכת לישון (להיכנס ל"מערה"..). אני יודעת שהוא לא מתנהג כך מתוך חוסר התחשבות. הוא באמת משתדל ורוצה בטובתי ואיני כועסת עליו. אך עדיין, אני מרגישה שצורך רגשי גדול שלי לא בא על סיפוקו. בתקופה האחרונה אני חשה בכאב נפשי גדול ואף בתחושת חנק מהקשר. לפעמים איני רוצה לראות אותו רק מהפחד ששוב אפגע לאחר שאחשוף עצמי ואביע רגש והוא לא ידע כיצד להתייחס אליו ולהכיל אותו. אני יודעת שהקושי מאפיין הבדלים יסודיים בין גברים לנשים ואפילו קראנו שנינו את גברים ממאדים ונשים מנגה כדי לנסות לפתור את הבעיה. אבל, לפעמים נראה לי שהוא יותר מדי "גבר" ואני יותר מדי "אישה" ואיני יודעת אם נוכל בכלל לגשר על הפער הזה? וגם אם הדבר אפשרי, כיצד אעשה זאת כשאני חשה כאב והתחלה של ייאוש מהקשר?

שאלתחכמה - חצי תשובה

ב"ה שלום גילי , התפעלתי מרמת המודעות שלךלרגשותיך וצרכייך , מהדיוק שבו תיארת את המצבים שבהם חשת חוסר הכלה מצידו ואת הכאב הנפשי הכרוך בכל זה. הצורך באוזן שומעת מצד הבעל , גדול הרבה יותר לאחר החתונה , כששניכם מעורבים בכל הפרטים הקטנים שבחייו של כל אחד מכם - עבודה , לימודים , משפחה מורחבת , כלכלה , חיי חברה , ילדים ועוד ועוד לבלי סוף. לצערי , כפי שכתבו לפני , קיים סכון גדול שהתסכולים שאת חווה כעת עלולים להיות גדולים פי כמה וכמה כשתראי שאין לך אפשרות לחלוק את רגשותייך עם מי שאמור להיות הקרוב לך ביותר , ובמיוחד שאת , כפי שתיארת , מנתחת , מעמיקה ו"מתפלספת", כחלק חשוב מאישיותך. נכון הדבר שזוגות מוצלחים רבים שונים בתכונות אופי מאד זה מזה ,אך נראה שהשוני שאותו תיארת , הוא כזה המעלה שאלה לעצם קיום הקשר. כפי שנכתב לעיל , כדאי להתייעץ עם מומחה שיעזור לך/לכם לראות נכוחה את נקודות החוזק ןהחולשה שבקשר ואז תוכלי להחליט על בסיס נכון. אל תיחפזי! בהצלחה רבה , משה קיזלשטיין

ילדים בנישואים שניים

1. ב"ה אנו נשואים בשנים כשנתיים ויש לנו ילד משותף. לכל אחד מאיתנו ילדים מנישואיו הקודמים.ילדי מתגוררים עמנו וילדיו עם אמא שלהם גיל הילדים משתנה הקטנים יותר מגיעים וזורמים הגדולים חלקם עסוקים בלבנות את עצמם ומחליקים - הם מאוד טעונים ממנה ומחפשת אותו.הבת גדולה טעונה והכי קשה לה רגשית-זה בא לידי ביטוי בהתבטאיות ובדרישות כלפי האב. גרושתו מדברת אליו וליד הילדים בצורה בוטה ומזלזת וילדיו נאלצים לעמוד במצבים לא נעימים כלפי האב.ישנם דברים מהנישואים הראשוונים שלא סגורים בינהם וזה מפריע וצף ביננו. 2. אנו בעז"ה לקראת אירועים של הילדים בת מצוה ובר מצוה- איך להצליח לעשות אותם באוירה טובה שגם הצד השני ישתתף ולהמנע ממחלוקות. 3. אתגרים בחיי נישואים ובפרט ב' פוגשים אותנו מידי יום - מעונינים בקבלת יעוץ והדרכה מעשית.

שיחות עם הילדים

ב"ה שלום רחל , בהמשך לתשובתו המצויינת של תדהר , ברצוני להדגיש את הצורך בשיחות מסודרות עם הילדים. מסגרת השיחות - קביעת זמן ומקום מתאימים שיראו רצינות וימנעו הפרעות.רצוי כיבוד וכו' לאוירה נעימה ומקרבת. אופי השיחות - רציני ומכוון לנושא מסויים. בהן תעלנה באופן מכובד ומכבד הבעיות שהעלית הקשורות לילדים , למשל היחס של האשה הראשונה לבעל , ויתקיימו דיונים והבהרות. פורום השיחות - כל הילדים , או בקבוצות גיל ממוקדות , או אלו הקשורים לעניין מסויים וכו'. שיחות כאלו עשויות להועיל מאד לאוירה וליציבות הבית. בברכת הצלחה רבה , משה קיזלשטיין

בעיות נישואים והשפעתם לילדים?

אני ובעלי תקופה ארוכה בבעיות אני רוצה לסיים ואין הוא מעוניין והוא אומר לילדים שאני שונאת אותם ואני רוצה שאבא לא יהיה איתם ושאני רוצה לפגוע בהם וכשאננו בלעדיו הם נהנים איתי מאוד אבלן רק בשעה שלפני השינה הוא איתנו והם מתחילים להפרץ ולפחד ממני . מה אני עושה כדי שלא יקשיבו לו? הוא פוגע בהם אבל הוא לא מבין מה שחשוב לו זה המלחמה איתי אני ממש צריכה עזרה!!!

הפניה לייעוץ

ב"ה שלום שמרית , את חושפת בדבריך מצב קשה בינך ובין בעלך וגם בינך ובין ילדיך. הבעיות הקשות שבינך ובין בעלך הביאו אותך למסקנה שגירושין הוא הדבר הנכון היחידי. בעלך אינו חפץ בכך ונלחם נגד כוונתך זו באמצעות הסתת הילדים נגדך. ככלל , הילדים עלולים להפגע פגיעה קשה מתהליך של גירושין , באופנים שונים , שהמתואר במכתבך הוא אחד מהם. בדבריך לא ציינת באם ניסיתם לפתור את הבעיות ביניכם באמצעות ייעוץ וטיפול זוגי. כמו כן לא ציינת את גיל הילדים. עצתי לך היא בשני מישורים; א) עם הילדים , נסי לנהל שיחות , בוגרות ובהירות ככל האפשר , לפי גילם , על הקשיים בין אבא לאמא ועל כך שאת כעסו עלייך מביע הבעל באמצעות דבריו לילדים , אך הם יכולים להיווכח מיחסך היום יומי אליהם עד כמה אהבתך ומסירותך אליהם גדולות. מן הסתם את כבר פועלת ברוח דברים אלו. ב) עם בעלך - נצלי את רתיעתו מגירושין להביאו לתהליך של ייעוץ נישואין , שיכול אולי להביא , באם יצליח , לביטול כוונתך לגירושין. באם תגיעו באמת לייעוץ , יפנה היועץ את תשומת ליבו של בעלך לנזק הגדול הנגרם לילדים עקב דבריו אליהם - כפי שתיארת. יתכן שיהיה בכך להפסיק זאת , ויתכן אף שהיועץ יצליח להביא להרגשה ואוירה טובה יותר ביניכם ומגמת הגירושין תיהפך למיותרת. בברכה , משה

המשך לבעייתי

אז לפנות ליועץ כבר הלכנו זה לא עזר הוא טען שאני זימנתי את היועץ ולכן אמרתי לו מה לומר. ישנם הרבה משקעים בינינו וחוסר אמון בו כי זה עכשיו אחרי תקופה שנתתי לו הזדמנות ארוכה מאוד. אז לא נראה לי שנהיה ביחד כי הוא עושה אותן טעויות וחוץ מזה כול הפגיעה בילדים עוד יותר גורמת לי לרצות את הגירושים כי אני רק אומרת להם תציירו לאבא ציור תתדברו עם אבא כול הזמן מנסה לגשר בינהם. הילדים הם בני שבע וחצי ושלוש וחצי . הגדול כבר מבין וכשהיינו פרודים הוא לקח את זה מאוד קשה ונהיה ה"גבר" בבית לקחתי אותו לפסיכולוג הילד דואג לי אבל עכשיו אחרי השטיפות מוח כשהאבא מגיע הוא פשוט שונא אותי. אם אנחנו לבד הכול טוב ויפה, הילד מקשיב לי מחבק אנשק משחקים יחד פשוט אחר. אני כבר לא יודעת מה לעשות כל המתח הזה והלחץ משפיע על כולנו אני מפחדת לאבד את הילדים שלי. האם רק שיחות יעזרו איתם? האם הילד יכול להגיע למצב של בעיה רגשית מזה?

עידוד

ב"ה שלום שמרית, את עושה עבודה טובה מאד עם ילדייך. ראשית , בזה שאת מקדישה להם זמן ותשומת לב , ועושה איתם דברים שמחים שנית , בזה שאת מעודדת אותם לשמור על אהבת וכבוד האב. דבר זה (ביוחד השני) ,דורש התעלות מצידך , כיון שבעלך נוהג הפוך , אך בכך את בונה את בריאותם הנפשית לכל חייהם. המשיכי כך , באומץ ושמחה , ושימי לב לעצות הקודמות המצויינות , ובעזרת ה' תזכו כולכם לשמחה ואושר. בברכה רבה , משה

בעיות ריגשיות - בן 8

שלום, יש לי בן, בן כ-8 שוא ילד סנדוויץ בין אח בכור לאחות קטנה. הילד הוא "טיפוס" ואינו דומה בהתנהגותו לממוצע הילדים בגילו ובכלל. הילד חכם ואינטליגנטי, אך יש לו בעיה כלשהיא להתחבר לילדים בני גילו (הוא מסתדר יופי עם חברים קטנים יותר או לחילופין גודלים יותר) הוא אינו מעוניין לעשות את הדברים אותם אין לו עניין לעשות לרוב מטלות כגון ביצוע עבודות, לסדר משהו, להכין שיעורי בית ולרוב אינו משתף פעולה - הוא מתבצר ונכנס למצב של "אופניק" - ממש כך. מאז היה תינוק לא רצה לאכול - וגם היום אני יושבת ומאכילה אותו - לעיתים ממש מכריחה אותו - כי עם זה תלוי בו הוא מסוגל לא לאכול גם יום שלם - בטענה שזה משעמם אותו. נקטתי בגישה של לתת לו לאכול כשהוא מבקש - אבל הוא לא מבקש, לתת לו לשבת בשולחן עד שהוא מסיים את האוכל בעצמו - לוקח לו יותר משעתיים וגם אז אני מוצאת עצמי מאכילה אותו. הוא אוהב מאוד לשחק עם מחשב - ואנחנו ממש מגבילים אותו בכך. הוא חלש פיזית (בגלל עובדת היותו רזה) אינו אוהב ללכת לחוגים ואינו משתף פעולה בפעילויות בכיתה (גם מהנות), הוא אינו מצביע ועונה לשאלות, יושב ומתעסק עם הדברים שלו וממש לא מעניין אותו ללמוד דברים שלא רוצה לדעת - אין פערים מבחינה לימודית - אני קצת אובדת עיצות שכן לאחרונה מתרבים התלונות מכיון ביה"ס - איך אני מצליחה לאסוף אותו לשיתוף פעולה במתוך מסגרת - הוא מאוד אינדיבידואליסט מהבחינה שהוא יודע מה הוא רוצה וכל השאר לא מעניין אותו. הוא ילד מאוד חם אוהב לתת חיבוקים ונשיקות ויש לו הרבה כוונות טובות - חבל שהוא יחווה חוויות בגלל בעיות ריגשיות לא פטורות. הוא חטטן בצורה אובססיבית - נוגע בכל דבר ומחטט בכל מקום בגלל יצר סקרנות - דבר שמביא לקונפליקטים עם אחיו ובכלל - אודה על המלצתכם לדרך פעולה.

אל דאגה

ב"ה שלום מור , ראשית , על פי התיאור נראה בנך ילד מוכשר וממוקד במילוי מטרותיו , ונראה שכללית - אין לך מה לדאוג. עם זאת , בנוגע לבעיית האכילה , צריך לקבל חוות דעת רפואית הן לגבי משקלו - האם בטווח הנורמלי לגילו ומבנה גופו , והן - ע"י בדיקות מסויימות - לוודא שאין בעיה במערכות פנימיות הגורמת לו לסרב לאכול. לגבי העניין החברתי , נראה שסובל מקצת חוסר בטחון ותדמית עצמית לא גבוהה (סנדוויץ) , כך שחש נוח כשהוא ה"שליט" - עם צעירים ממנו , או כשברור שהשני "שליט" - עם מבוגרים יותר.כדאי לנסות ליצור מצב (או כהצעה אליו או דרך המחנך ללא ידיעתו) שיבוא אליו חבר שקרוב אליו יחסית לשעה - שעתיים אחה"צ , כך שבנך לא ירגיש מאויים ואף יהנה. כדאי להפוך זאת לפינוק מסויים , פיצה וכו' כדי שתשאר לו חויה נעימה ויזמינו שוב או אף ילך אליו וכו'. לא פרטת על מה מתלוננים בביה"ס. בהצלחה והרבה נחת מכולם , משה

כיצד מסייעים לילד לעמוד בכללים שנקבעו ?

בני בן ה- 10.5 הינו בן בכור במשפחה, הוא ילד פיקח, ומלא מרץ, והוא נמשך מעצם טבעו לעיסוקים מאתגרים. כשהוא חוזר מהלימודים הוא זקוק ביותר לפרוק את המתח (לא קל לו כלל לשבת בכיתה ולשנן חומר עיוני), ועל כן אנו מאפשרים לו לרדת לזמן מוקצב עם האופניים שלו לנסיעה ברחבי השכונה. הבעיה שנקלענו אליה היא שהילד לא מצליח לעמוד בהסכמים שקבענו בשיתוף עימו, והוא מתפתה פעם אחר פעם, עובר על הכללים, ומאחר לשוב הביתה. לפני שהוא יורד אני קובעת איתו את שעת החזרה, הוא מבטיח לחזור בזמן, הוא מצוייד בשעון, אני מזכירה לו את הכללים שלנו (שנקבעו עימו בעבר) - את האיזור בו אנו מרשים לו לשהות, ושאין לעלות לבתי חברים/ לחצות כבישים מסויימים וכד'. הוא יורד תוך הבטחה לעמוד בכללים (ואני חשה שהוא אכן רוצה לעמוד בהם), אך לבסוף הוא חוזר הביתה באיחור של שעה ואפילו קרוב לשעתיים! תמיד יש בפיו סיפורים על כך שבדיוק עבר אמבולנס והוא מאוד רצה לראות, ילד אחד הביא לגינה אפרוח, עברה במקום הכנסת ספר תורה וכד'... הבעיה היא שגם כאשר הגדרנו יחד תוצאות למעשיו כגון - שיום למחרת לא יוכל לרדת כלל / שהאופניים יקורקעו לכמה ימים ואף קרה שהוא הפסיד השתתפות בשמחה משפחתית וכד', בכל זאת- הוא מבין, אבל בפועל ממשיך במעשיו ומאחר. קרה גם לא פעם שהוא מאחר להגיע מהלימודים הביתה, וחוזר באיחור של שעה ויותר. אני מתרשמת שהוא לא מתכוון להכעיס או לאכזב. יתכן והוא זקוק למרחב ולחופש באופן גבוה מהממוצע. כיום אנו מאפשרים לו לשהות בחוץ כשעה וחצי, ובעניי זה דיי והותר. ההתרשמות שלי היא שצריך לחזק אצלו את המשמעת העצמית. כיצד עושים את זה בלי להיכנס לכעסים וסחרור של עונשים ?

חיזוקים חיוביים

ב"ה שלום , ברצוני לצרף לשתי התשובות של קודמי עוד מבט; ראשית , כדי למנוע מריבות ורגשי כעס , כדאי לנסות חיזוקים חיוביים בצורה של פרסים קטנים כשיגיע בזמן (ואף קצת אחרי) , או איסוף נקודות לפרס גדול יותר בעתיד וכו'. שנית,הינך מציינת שנראה שכוונתו היא כן לעמוד בהסכם, אך הוא לא מצליח לעשות זאת. בנוסף לכך ,ציינת בשאלתך שקשה לו לשבת בכתה. ייתכן שסובל הוא במידה מסויימת מקשיי קשב וריכוז (ADHD) , יתכן כמובן שלא וזו השערה לא נכונה לגמרי , אך יש לדעת שיש רמות רבות לקושי זה ואחד הביטויים שלה הוא הקושי בעקביות ובמשמעת עצמית. אם דיווחי מורים מלמדים על קושי מסויים בכיוון זה , כדאי לפנות לאיבחון. העיקר - לשמור על חום , אהבה ושמחה תמיד. בברכה, משה

זוגיות פרק ב'

שלום רב, אנחנו נשואים פעם שניה. גרים בדירת הבעל עם בנו בן ה-17 . לפני הנישואין הבעל הודיע מפורשות כי אינני צריכה לדאוג ו/או לטפל בבנו. ערכנו ביננו הסכם ממון. (הרכוש הקודם של כל אחד ישאר שלו. לצורך כלכלת הבית בני הזוג ישלמו 3,000 ש"ח כל אחד). במהלך שנת הנישואים הראשונה, בעלי דרש בתוקף שאקנה באופן קבוע לילד שלו כל יום שקית במבה (כי כך הוא רגיל). בעלי רב איתי אם אני מעירה לו על בזבוזי חשמל למשל כשהבן שלו מדליק דוד במשך שעות ולבסוף לא מתקלח. או אם תנור חימום דולק אצל הילד בחדר במשך 24 שעות ברציפות.....ככל שחלף הזמן התייאשתי מלהעיר הערות , בעיקר לאור העובדה שבעלי התחיל להאשים אותי כי אני רוצה להעיף את הילד שלו מהבית, והוא רב איתי, צועק עליי, מעליב ומשפיל אותי בנוכחות הילד שלו. כל מה שניסיתי לומר להגנתי, שאין לי כל כוונה להעיף את הילד, פשוט לקבוע כללים חדשים לבית מאחר ואני שותפה לתשלום הוצאות הבית. ובעיקר לאור העובדה כי בעלי אמר מפורשות כי לא אצטרך לפרנס את הילד שלו .לא הועילו. אי לכך, החלטתי להפסיק ולשלם 3000 ש"ח כל חודש ודרשתי מבעלי לעשות הסכם חדש שבו הוצאות הבית יחולקו לשלוש. מכיון שהילד שותף לבית ולכל הדעות לא מדובר בילד קטן, אלא בבוגר שעושה מה שהוא רוצה באופן עצמאי. בעלי כמובן, סירב וטען להגנתו כי הילדים שלי מגיעים פעם בחודש לשבת וזה נחשב אותו הדבר כמו שהילד שלו גר איתנו. המצב הגיע לכך, שבעלי לא מרשה לילדים שלי להגיע לשבתות (פעם בחודש) ואני נאלצת ליסוע אליהם. אח"כ מתלונן הבעל כי אני עוזבת אותו למען הילדים שלי. וחוזר חלילה. המריבות האלה נמשכות יום יום כבר כמעט חצי שנה. הילדים שלי, הילדים שלך....לא הצלחנו להגיע לעמק השווה. אנחנו אוהבים מאוד אחד את השניה. לא רוצים להפרד. שנינו מסכימים כי כשאנחנו לבד (קורה לעיתים רחוקות שהילד שלו ישן בישיבה) אנחנו שלווים ומאושרים. מה עושים???? איך פותרים את הבעייה? האם עליי להיות "אמא" לילד ? אני לא רוצה. אילו ידעתי מראש לא הייתי מתחתנת. אשמח לקבל מענה/ ייעוץ/ עזרה. תודה. כבר פנינו לייעוץ אצל גורמים שונים. חלקם אף אמרו שעלינו להתגרש כי הבעל אומר מפורשות כי הוא יעדיף את הילד שלו ולא אותי. חלקם ניסו להסביר לבעלי כי כעת יש לו חיים אחרים - אך בעלי מתקשה בלקבל את העובדה הזאת. הוא מרגיש כל פעם שהוא צריך לבחור בין הילד שלו לביני. אפילו על המילה "זוג" יש ביננו וויכוחים סוערים מה זאת זוגיות? ומה זאת משפחה? אני מרגישה כי בכל שיחה המנהלת ביננו, אנחנו זקוקים לגורם שלישי שיכריע, אחרת לא מגיעים לכלום... עייפתי !

להיות חכמה - לא צודקת

ב"ה שלום לך , ציינת שלמרות הכל , את ובעלך אוהבים מאד אחד את השני. מכאן , שיש בסיס עליו אפשר לעבוד. מתיאורך משתמע שהויכוחים עם בעלך אודות ילדו מתחילים ונגמרים בפן הכספי. אין ספק שבאופן מתמטי , את צודקת , על פי תיאורך את המצב , בתביעותייך לשינוי התנהגותו הבזבזנית של הילד ובמחאתך על חוסר ההגינות בכך שעקב כך נופל עלייך נטל נוסף. עם זאת , בעלך קשור מאד לילדו , דבר שודאי אינך רוצה ולא תצליחי לשנות. לאור כל זאת הריני מציע: כמו בפרסומת לזהירות בדרכים - "בכביש אל תהיה צודק - תהיה חכם" , כך גם בחיי המשפחה. ראשית , נסי להתקרב לילד ע"י שיחות קצרות , התעניינות בקורה בחייו וכו' , בלי להפוך ל"אימו" , הקפידי על נימה חיובית בלבד ואף פנקי בהזדמנות עם פרוסת עוגה ביוזמתך וכו'. בנוסף לכך,השתדלי ליצור שיחה באוירה טובה עם בעלך, בה תודיעי על חזרתך לשותפות הכלכלית כפי שהיה בתחילה. יכולה את להוסיף , אם זה לא יפגע באוירה , שלטובת חינוכו של הבן , כדאי שיתרגל להתייחס בכבוד לערך הכסף ולא לבזבוזו וכו'. בכך אמנם את תשתתפי בעול החזקת בנו , אך תקני לך חיים משותפים ומאושרים. יש להוסיף פרטים , רעיונות ואופנים נוספים לשיפור האוירה והפסקת מאבקי הכח , אך נראה לי שזאת תעשי טוב בכוח רעיונות משלך. בטוחני שנכונו לכם חיים טובים ומאושרים. בברכה רבה , משה

בעיות פוריות-מתן ייעוץ ו/או תמיכה

שלום לכולם, אני כבר בת 28 וחצי נשואה קרוב לשנתיים ואין לנו ילדים..המצב לרב היה מתוח ואוירה מתוחה ועוינת.. בע"ה אנו עובדים על זה ומנסים להשתקם מהבסיס. אני כ"כ כמהה להיות אמא וגם בעלי די רוצה ומתאכזבים כל חודש מחדש..היתי אצל שלושה רופאים וכנראה שנתחיל טיפולים כי אינני יכולה כבר לחכות וכנראה שטבעי זה לא יקרה בקרוב.. האם הגיוני שזה נבע רק מהסיבה של לחץ ומתח? מה עלי לעשות? איני רוצה שיחלוף הזמן והקושי רק יתסכל אותנו יותר.. הלוואי ויכלתי לדעת בוודאות שאקלט השנה וכך כל חששותי יעלמו.. האם כדאי לי לחכות או להתחיל בטיפולים שונים? האם יש תפילה מיוחדת שאוכל לומר כל יום?סגולות לפריון?

מכון פועה

ב"ה שלום לך , יש מכון תורני שמתמחה בעזרה במקרים כאלו, כדאי לשמוע את חוות דעתם. המכון נקרא "מכון פועה" , להלן פרטי ההתקשרות: טל : 02-6515050 פקס : 02-6517501 אי-מייל : info@puah.org.il בברכת זרעא חיא וקיימא במהרה, משה

לבוש צנוע

ילדה בת 6 שרוצה להתלבש בלבוש לא צנוע כי גם הדודה שלה לבושה כך. באיזו דרך אפשר להסביר לה את עניין הצניעות בכדי שהמצווה החשובה הזאת תתחבב עליה.

בדרכי נועם

ב"ה שלום שירי , אם הילדה בעלת בסיס של יראת שמים , ניתן לספר לה על השמחה הגדולה שיש לקב"ה על כל בת שמתלבשת בדרך שלימד אותנו ועל הצער שנגרם בשמיים כשרואים בת שלבושה שלא בצניעות. ניתן להמחיש את שמחת המלאכים ווכו'. לגבי הדודה , כרגע היא מתלבשת כך מתוך טעות כיון שלא זכתה לדעת עד כמה זה לא טוב , אך חס מלפגוע בה , ובע"ה תשנה בעתיד את לבושה ליותר צנוע. דבר חשוב נוסף הוא סיפרי צדיקים בנושא צניעות , מ"כה עשו חכמינו" וממקורות אחרים. חשוב שהכל ייעשה מתוך אהבה , כבוד עם החלטיות. שלא להעכיר את היחסים ולא ליצור משקעים שליליים בהקשר לכך. אופן השאלה מראה שאיפתכם טהורה לצניעות וקדושה. יתן ה' ותזכו לכך מתוך שמחה תמיד. בברכה , משה

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130