לחברי, ידידי ועמיתי הנכבדים.
הברכה והשלום
אמש התקשרה גברת ובפיה סיפור כדלהלן: אדם הנשוי כמחצית השנה, יצא אל שוק העבודה מיד לאחר הנישואין, ולאחר כשלושה חדשים פוטר ממשרתו מפאת תלונות חוזרות ונשנות שאינו שומר על ענייני צניעות כנדרש, ואף סיפר לה על התמכרותו לעניין.
אותה גברת שאף היא מאחת הקרבנות הוסיפה, נומק, כי סיבת הפיטורין בשל בעיה כלכלית. האישה חשה אחריות לעניין, א] משום שיכול להפיל עוד קרבנות ב] משום שיכול להמיט על עצמו פירוק חיי הנישואין. כששמעה שאני מתמחה בתחום הייעוץ הזוגי ביקשה שאקדים רפואה למכה.
לאחר ששמעתי את משאלתה, השבתי לה שמניסיון קליני כפי ששמעתי מאנשי מקצוע אקדמאים כל זמן שהאדם לא מגיע לטיפול מתוך דחק פנימי עמוק והבנת הבעיה על בריה, אפי' עם נצליח להביא אותו למטפל טוב ככל שיהיה, הטיפול לא יעלה יפה, משום שמרגיש שהוא שולט במצב ואינו צריך לערב גורם מטפל, ואפי' שיתכן שבתוך תוכו הוא מודע לעוונו ולתוצאות היכולות להיגרם בגין כך. אשר על כן הסברתי לה את הצורך לערער לו את השליטה במצב הפנימי שלו, ועי"כ נבנה לו מוטיבציה או דחק פנימי עמוק לטיפול.
סיימתי את השיחה שאני יחשוב על העניין, באומרי בליבי - 'מה לי ולצרה הזאת', אמנם בתחושות מנוגדות, מצד אחד מוזרות הפנייה (לאחר בירור העניין אומת הסיפור), ומצד שני לא לחינם גלגל הקב"ה לפני את העניין שהרי היה יכול לעלות על כל שולחן של מטפל אחר, (אין לי כל הכרות עם הגברת הנ"ל).
זאת ועוד, הרי אותו אדם אפי' שמודע לעניין התמכרותו, הניסיון מוכיח שאינו מבקש טיפול עד הנפילה שנתפס בעולו או עכ"פ עד שחש את התפיסה ממש כמרחק יריקה, וא"כ מדוע שאותו אדם ירצה ללכת למטפל ? ומאידך, הרי סוף גנב לתליה, וכשהחששות יתקיימו איך אוכל לומר 'ידינו לא שפכו את הדם הזה', ושמא זה מצריך לעשות כל מאמץ דרך הקהילה או המשפחה להביאו לטיפול ולמנוע פיצוץ בחיי הזוגיות שלהם שלעת עתה מוגדרים כהצלחה.
ישנו אמרה ידועה 'מרוב עצים לא רואים את היער' - מרוב מחשבות ולבטים איני יודע מה להחליט, שהרי הכלל הפשוט הוא לטפל באלו שפונים ומבקשים טיפול, אולם ד"ר עמי שקד פעמים שאומר שיש צורך לעגל פינות ולצאת מהקופסא, ואולי זה המקרה הקלאסי שיש להשתמש בכלל הזה, שהרי לאחר הכול נשמר כאן חיי זוגיות ונקדים את הרפואה קודם הפיצוץ הגדול וכמעט הוודאי. אשר על כן פונה אני עליכם עמיתי היקרים לשמוע חוות דעתכם בנידון.
יישר כוחכם
והצלחה מרובה בס"ד
אליעזר דייטש
אני מצטרף למה שמר מרקוביץ ענה לך!
ואוסיף עוד נקודה קטנה להבהרה, שאני חושב בתור מגשר.
זוהו הסיפור כפי שהגברת הח' סיפרה לך.
ויכול להיות שהסיפור הוא בעצם אחרת.
ולכן עדיף שלא תכנס לסיפור הזה, רק בשמוע צד אחד.
וכמו שאמרת שלא מטפלים בבן אדם כל עוד הוא בעצמו לא רואה בעיה בזה, עאכו"כ שלא עליך להתערב במקרה הזה.
ובנקודה השניה ששאלת אולי התגלגל הדבר הזה לידך מן השמיים.
בטוח שהכל מהשמיים, אבל בכדי שזה יהיה מקצועי, ומבלי נקיטת עמדה, (תחשוב מה יקרה אם תיקרא לו. הבן אדם הזה ככל שתנסה להסביר לו שאתה חושב רק לטובתו, הוא יחשוב שקראת לו, כי הגברת סיפרה לך. חסר פה הרצון שלו, השיתוף פעולה שלו) אני מציע שתגיד לגברת הח' הזאתי, שאם היא חושבת שזה הכרחי, שהיא תציע את השירות שלך כלפיו.
ובזה אתה יודע שאתה את שלך עשית, והבן אדם קיבל הצעת עזרה.
ושנית אם הוא ירצה הוא יבא.
ואתה תהיה בעיניו רק כבן אדם מן הצד, בלי שום שייכות לסיפור, ובלי עמדה.
כל טוב ושתצליח
לוי