מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 24/09/2021 י"ח תשרי תשפ"ב
שלמה לחיאני

שלמה לחיאני

קבלת קהל

איבוד דרך בזוגיות.שיעמום וחוסר הבנה.

בס"ד. שלום רב. אנחנו נשואים כ 16 שנים.כ"י.יש לנו ב"ה 8 ילדים.אני פונה אליכם לאחר חודשים ואף שנים של לבטים.את רוב שנותינו העברנו"בנעימים".עליות ומורדות נורמלים .לא חשתי צורך ביעוץ מה גם שהשתדלנו מאד כל אחד למען שנינו.אני יודעת לומר שהזוגיות הייתה טובה לי והיו שנים שהרגשתי מאוהבת!לפני הלידה החמישית לא יכולתי לחשוב שעוד מעט ולא נהייה ביחד..היום המצב הפוך לחלוטין.מלידה זו הקשר החל להתרופף.אולי קשיי פרנסה שגרמו לאישי להעדר יותר ויותר מהבית ועוד קשיים אחרים ושונים ולא שמנו לב עד שהגענו הלום.אישי הוא אדם אהוב מכובד ומכבד מאד.יש לו לב רחב ואיכפתי ומעל לכל מסירות ונתינה בלי חשבון.אני מרגישה שעוד יש ביננו אהבה אך מפרידים ביננו ים של כעסים ומירמור ובדידות.יש הרבה דברים שכל אחד עובר לבד בלי לשתף ובלי להאמין שהשני יכול לעזור לו.ויש גם חוסר כבוד ורגישות ביננו.אני מרגישה שאני בסוף רשימת סדר העדיפויות שלו.אם הוא חוזר בשעה מאוחרת מעבודתו הוא ישב על המחשב שעות ורק דקה לפני ששמורות עיניו ייעצמו הוא ישאל מה נשמע,ואין לי מה לענות..ואני עושה כמוהו..גם ביחסי האישות אנחנו משועממים ולא מעונינים .כמעט בכלל.כל זה מוביל אותי להרבה מחשבות על פרידה.אני לא מוכנה לחיות בתחושה תמידית של אשמה וחוסר התיחסות .אני לא מוכנה להמשיך לחיות בלי אהבה.משעמם לי איתו.יש המון שתיקה ביננו.אולי קצת רועמת.הרבה זמן אני חושבת על יעוץ ולא היה לי אומץ.במריבה האחרונה החלטתי שזהו!לטובת שנינו.לדעת איך להתנהל נכון.אני רוצה לחזור הביתה.לבד או ביחד.אני מקווה שתוכלו לעזור לי אי"ה ולהציל את ביתנו.אני עדיין חושבת שהוא בית נאמן ונהדר בישראל וחבל לי מאד.

מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה

גברת נכבדה! זה בהחלט לא נעים לחוות את מה שאת מתארת,בחוויה שלך את מתארת בדידות, ושעמום בחיי הזוגיות. אך כדאי שתשימי לב למספר נקודות טובות שציינת בדבריך,שהם יהוו עבורך קרש הצלה. א- תיארת שאת מרגישה שעוד יש בניכם אהבה. ב- ציינת שבעלך אדם אהוב, מכובד,ומכבד מאד,עם לב רחב,איכפתי,ומסירות ונתינה בלי חשבון. אכן שיש לך בעל עם תכונות כאלו מדהימות,ועדין יש אהבה בניכם זו לא סיבה חלילה לחשוב על פרידה. זה נכון שקשיים בפרנסה יכולים ליצור בעיות בשלום הבית ובזוגיות, בנוסף לכך שתיארת שהוא עובר דברים לבד בלי לשתף. כנראה שעובר עליו משהו ריגשי שהוא מתקשה לספר לך,לעניות דעתי את צריכה ליזום שיחה ומפגש בניכם בצורה מכובדת שבה תוכלי לשוחח איתו ,הזמיני שמרטפ לילדים ותצאו למקום שקט שבו תוכלו לנהל שיחה שקטה ומכובדת הוא כנראה זקוק לאוזן קשבת,ואת כאשתו היחידה שיכולה להבין ולהכיל אותו במצבו, משום שדאגה בלב איש ישיחנה ואני מקווה שלאחר המהלך הזה תתחילי להרגיש שינוי שבו בסופו של דבר תוכלו ללכת לקבל יעוץ מקצועי ע"מ להצמיח מחדש את הזוגיות בניכם בהצלחה שלמה לחיאני 0508744957

יחסים עם ילדים מהנשואים הקודמים

שלום. אני נשוי פעם שנייה כאשר מהנשואים הקודמים יש לי 2 ילדים ומהחדשים ילד אחד . הנשואים הקודמים התפרקו לא באשמתי , אני לא יזמתי אותם והם נגרמו ויוזמו ע"י גרושתי . במשך השנים גרושתי גידלה את הבנות וכיום הן בנות גדולות לאחר צבא , אחת נשואה והשנייה לא . אשתי החדשה מתיחסת מאוד מאוד יפה לשתי בנותיי , מכבדת אותם , מתענינת בהן , הבית שלנו תמיד פתוח עבורם ולקראתם , הן תמיד מוזמנות וחשוב לי לציין שאשתי אף פעם לא הסיתה או ניסתה להסית אותי נגדם (במיוחד בנושא כספים ולהפך) . אחת הבנות זו הלא נשואה פגעה בי ובאשתי לאחרונה בצורה כזו שלא ניתן לעבור לסדר היום מבלי שהיא תתנצל לפני ולפני אשתי , בעבר בלעתי ועברתי לסדר היום על הפגיעות בי ממנה אבל הפעם היא הגזימה וירקה לבאר שממנו היא שותה , ניסיתי לשוחח איתה ולהבהיר לה שזו אשתי באם תרצה או לא תרצה אבל היא בשלה , כנראה מרחמת על אימה שנמצאת במצב כלכלי וחברתי לא קל אבל כל זה לא באשמתי . מה לדעתכם עלי לעשות : 1. לנתק מגע בשלב זה ממנה ?, כי בכל המקרים הקודמים אני יזמתי פגישה איתה , בלעתי , נחנקתי ושתקתי ועברתי לסדר היום על מנת לא לפגוע ביחסים . 2. להמתין שהיא תתקשר על מנת לשוחח על הנושא (מה שלדעתי לא יקרה - השיחה) ? 3. או ליזום איתה פגישה כבעבר ? למרות שהיא פגעה בי ובאשתי קשה מאוד וזה לא קל עבורנו לעבור לסדר היום כי לא עשינו לא דבר ולא אשתי אשמה בגרושים של הורייה . מה המלצתכם עלי לעשות ? תודה

גם אם אחד מילדנו לא מתנהג כראוי עדין הוא ילדנו

 

אדוני הנכבד! ראשית יפה שאשתך מתייחסת אליהם יפה ומכבדת אותם, כך ראוי שיהיה, נכון מאד שלפעמים התייחסות לא ראויה של הילדים כלפי הוריהם היא פוגעת ומלווה בכפיות טובה , אבל אנו ההורים והם עדין הנערים או הבוגרים שמחפשים את הדרך (אל עצמם) ואנו כהורים צריכים לדעת לעשות הפרדה בין הרגש לשכל ולנסות לחנך את הילדים בדרך שירצו לשמוע אלינו ולהקשיב לנו. כי אבא ואימא יש רק אחד/אחת. בהשוואה "ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא" כל "חווית " גירושין לילדים היא לא פשוטה בכלל ולא משנה מי היוזם או האחראי לגירושין, הילדים מרגישים תסכול וזעם על שני בני הזוג ,על כך שהביאו אותם למציאות של מורכבות בין האבא לאימא. ולכן אתה יכול לנסות להבין את בתך אם מתנהגת בצורה כזו(למרות שזה לא מוצדק). לעצם הענין אתה כאבא צריך ליזום איתה פגישה ושיחה מתוך כבוד והערכה אליה ולהבהיר לה ממה נפגעתם אתה ואשתך, וליישב את ההדורים בנכם. ואח"כ שתתנצל בפני אשתך. ובעז"ה הכל יבוא על מקומו בשלום. והאמת והשלום אהבו, בהצלחה. שלמה לחיאני 0508744957

 

לא מצליח לקבל החלטה - נא עצתכם!

שלום , אני יוצא עם בחורה תקופה ארוכה מאוד , מעל שנה וחצי . שנינו כבני שלושים . אפשר להגיד שאני די מכיר את הבחורה ( עשינו כבר הכרות עם המשפחה ) וכול המידע שצריך יש לי . מבחינת אישיותית מדובר בבחורה טובת לב , תמימה , טהורת לב ,נאמנה , מסורה ,רגישה , חרוצה , ישרה, צנועה . אין לי שום ספק שהיא בחורה טובה ( הייתה לי שנה קשה בגלל מחלת הורים והיא הייתה איתי לאורך הדרך והיא עדין איתי . אני יודע שקשרים נמדדים בשעת צרה וקושי ואני מעריך אותה על זה מאוד ). מבחינת מטרות כיוונים , רמת דתיות , אורך לחיים וכו' אנחנו אותו דבר. למרות ששנה וחצי זה המון זמן אני פשוט לא מצליח לקבל החלטה האם להתחתן . יש כל מיני דברים שמפריעים והם: לפעמים היא מגושמת , אדישה , כבדה, עייפה ,לפעמים לא שמה לב לדברים ( זאת אומרת שיכולים להיות מסביבה התרחשויות ( לדוגמא בבית ספר ) והיא תהיה האחרונה שתשים לב . תמימות / נאיביות . לפעמים מעופפת ,רגעי ניתוק, במהלך שיחה יש לה רגעים שהיא פשוט לא איתי . היא אומרת שהיא מודעת לזה. מבחינת מראה היא בסה"כ בסדר ואני נמשך אליה אבל היא קצת מלאה ויש לה נטייה להשמנה ואני מפחד מהעתיד . בגיל – היא גדולה ממני ב 10 חודשים והיא מעל 30 שזה גם קצת מציק לי. יש לה הרפס ( שאני לא יודע מאיפה קיבלה אותו ) שמתפרץ כל כמה חודשים וזה גם קצת מציק לי. בסה"כ אני כן מרגיש שאנחנו קרובים ושיש לי חיבה אליה, אנחנו לא לגמרי שונים נגיעה , לפעמים יש ליטופים וחיבוקים. כשאנחנו נפגשים אני מרגיש מין תחושה של חמימות כזו בחזה . ולמרות כל זאת אני פשוט לא מצליח לקבל החלטה . כל הזמן עולים לי כל מיני ספקות שזה לא מספיק , שאין מספיק משיכה עזה ,שאין מספיק חיבור עמוק ושזה לא מספיק רגשות . שזה נחמד אבל לא מספיק בשביל חתונה .ואני נכנס לבילבולים. אני מרגיש רע מאוד עם זה ולא ראוי לה ואולי מדובר בדברים לא מהותיים ואבל אני פשוט לא מצליח לקבל החלטה . נא עצתכם.

אין שמחנ כהתרת הספקות

אדוני הנכבד! ציינת בפנייתך את כל הדברים הטובים שיכולים להיות בבחורה/אישה/ בת זוג, חשוב לדעת שאין אדם שמושלם בכל המעלות, אם כך היה לא היה לנו על מה לעבוד ומה להשתפר הרי כל חיינו אנו צריכים לעבוד על המידות ולהשתדל להיות יותר טובים ממה שהיינו אתמול. הנקודות שציינת שמפריעות לך הם יחסית תפלות לנקודות הטובות, ולכן עליך לבחון בינך לבין עצמך באמת ובתמים ,שאלו לא תירוצי דחייה פנימית שיש לך לקראת קבלת החלטה גורלית של הקמת בית. לדעתי אחרי קשר של שנה וחצי שהוא קשר טוב ומפרה כפי שציינת אין מה להתלבט יותר מדי, כי אחרת תרצה לבדוק את כל בנות ישראל אולי תמצא מישהי יותר מתאימה. והחשוב מכל תחשוב על הפגיעה הקשה שאתה פוגע בבחורה ,ברגע שאתה דוחה אותה ולא מקבל החלטה היא עלולה לחשוב שמשהו אצלה לא בסדר ,ויתכן אף שהיא בגלל זה תעזוב אותך ולא תרצה לחזור ,ואז יהיה לך יותר קשה. הסר הספקות קבל החלטה אמיצה ובוגרת. ושיהיה לכם במזל טוב.

לא מעריכה את בעלי

אני יודעת שבעלי שוה המון, הוא רגיש וטוב לב, הוא מקסים אלי. אבל ממש ממש קשה לי להעריך אותו. אני ממש מתנהגת לא בסדר ומעירה לו המון. אין לו ביטחון עצמי בכלל! הוא שונה ממני, הוא מופנם ומדוכדך ולי יש מלא חברות ואני מצליחה. אני כ"כ רוצה שנחיה באהבה ובשמחה, אני אוהבת אותו, אבל כל פעם ההתנהגות שלו דוחה אותו ממני מה עושים?

להמיר את הביקורת בדברי שבח

גברת נכבדה! חשוב מאד שאת מודעת לדברים הטובים שיש בבעלך כפי שציינת, שבעלך שווה המון, הוא רגיש וטוב לב, הוא מקסים אליך, ובסוף את גם מציינת שאת אוהבת אותו. אך כדאי לדעת שהאדם הכי מקסים והכי טוב בעולם ברגע ששומע הרבה ביקורת הביטחון העצמי שלו מתערער, ואת אכן מתוודה ומודה שאת מעירה לו המון. -המצב הזה הוא לדעתי הגורם המרכזי שלבעלך אין ביטחון עצמי. על כן השתדלי מהיום להפחית ביקורת לגמרי, ולנסות להעלות בפניו את כל הדברים הטובים שציינת בתחילת דבריך, תאמרי לו עד כמה שהוא מקסים, ושאת מעריכה את טוב ליבו ,תרבי במילים טובות ומחמאות לבעלך. ובעז"ה תתחילי לראות את השינוי שיחול בתוכך שתתחילי להעריך אותו וממילא תקבלי יחס אוהב יותר מבעלך. בהצלחה עם בעלך. שלמה לחיאני 0508744957

האם יש אפשרות לקבל ייעוץ והכוונה טלפוני חד פעמי?

שלום וברכה. יש לי עניין ספציפי שמאוד מתסכל אותי. הייתי שמחה לשוחח בטלפון עם אחד הממוחים עמ"נ לקבל ייעוץ והכוונה. האם זה אפשרי? תודה. יישר כח !

אשמח, ואשתדל בעז"ה לעזור

אשמח לעזור ואשתדל בעז"ה עד כמה שאדע .תוכלי ליצור קשר בטלפון . שלמה לחיאני0508744957

עד כמה שותפות והאם אין מקום לזמן לעשות את שלו

ביתי שנישאה משתכרת בסכום גבוה בהרבה מבעלה.בעקבות השתלשלות ארועים במשפחה נעזרנו במשכורתה והיא מעוניינת להמשיך ולעזור לנו אך בעלה מעונין שתדווח לו על כל תנועה בחשבון ,הוא טוען שהם שותפים והכל צריך להעשות בשיתוף ,ביתי מאד לחוצה מההתערבות שלו והייתה רוצה לעזור לנו בלי התערבותו וחוות דעתו מתוך הרגשה שהוא לא נותן את הכסף בלב שלם -והיא כן. אז נכון שכרגע,כבעל ואישה הם כבר שותפים לכל דבר וענין אך היא עדיין רואה טעם לפגם שהוא כביכול מתיישב על המשכורת שלה בחוסר טאקט מסוים ומחווה דעה לגבי העזרה למשפחה שוב ושוב למרות שהוא רואה שזה למורת רוחה. מההורים שלו שהם בעלי יכולת הוא לא מעונין לקבל אגורה בטיעון שיש להם כזוג צעיר משכורת מכובדת והוא עצמו אינו דואג במיוחד להגדיל את סכום המשכורת שלו ולא מביא מהוריו כי חס על כספם -אבל ביתי מרגישה שהוא לא מכבד את הצורך שלה לחוס גם על המשפחה שלה. הוא לא טוען שלא תעזור אלא אופן העזרה שלו מגיע עם צנזורה ובדיקה מדוקדקת שמפריעה לה מאד-לא כך היא נוהגת לעזור לנו... על הרקע הזה היו להם ויכוחים רבים כמו גם על היכנסות שלו לכל נישה,כל דבר הוא רוצה שיתוף וזה חונק. הוא מחווה דעה (לא כופה אבל מתערב ומביע דעה) בכל נושא ,כסף,ביגוד,כלי בית,זמן פנוי -הכל נעשה איתו ועל דעתו ולעיתים זה מביא להרגשת חנק -והוא לא קולט מה הבעיה "אנחנו הלא שותפים בהכל" הוא משדר נעימות אבל לטעמינו יש משהו שתלטני ורכושני מתחת לנעימות הזו , נראה שהוא הגיע עם איזשהו דגל של שותפות שחייב להתבצע כאן ועכשו מבלי לתת לתהליכי הזמן וההרגל לעשות את שלהם , הוא טוען שאין לו בעיה לתת לנו אבל רוצה לבדוק אם יש צורך ולפי הצורך לקבוע את גובה הסכום (מה שגם גורם לנו אי נעימות מאד גדולה לקבל את הכסף -דבר שלא היה קיים עד כה, כשהיא בלב חם ואוהב נתנה) מה דעתכם על הסוגיא ? אני מדגישה שהבעיה כאן מבחינתה היא ריגשית על אופן ההתנהלות שלו ולא בענין הטכני (של לתת או לא לתת וכמה ואם בכלל וכ'ו ) השבוע נושא השתלטנות וחוסר הרגישות שלו לרצונותיה ורגשותיה של אשתו -למרות שאין ספק שהוא אוהב אותה -הפכו לויכוח משפחתי מאד חד והוא התבטא בצורה תוקפנית ופוגעת ומישהו מבני הבית ענה לו בשפה דומה וזה לא היה נעים. תודה מראש

שותפות צריכה להיות מלאה,בחיי זוגיות תקינים

שואל/ת יקרים! ראשית אני רוצה לציין שכל הכבוד לבתכם שרוצה לעזור לכם מבחינה כלכלית. זה יפה מצידה וגם סוג של הכרת הטוב על כל מה שעשיתם עבורה כל החיים. אך ברגע שבתכם התחתנה היא נמצאת במעמד אחר עם מחוייבות שלמה לבעלה ולזוגיות בניהם, חז"ל כבר הגדירו מבחינה הלכתית שכל נכסי האישה לבעלה, ההכנסות של בני הזוג לא מתחלקים באופן שכל אחד מהם פותח חשבון בנק נפרד וכל אחד משתמש בכספו למה שהוא רוצה בלי להתחשב בבן זוגו. אלא בזוגיות מיטבית ההכנסות של שני בני הזוג נכנסים לחשבון אחד ונעשה בהם שימוש מושכל לטובת הבית, ולכן ראוי מאד שאישה תתיעץ עם בעלה לגבי כל הוצאה שחורגת מגבול השימוש הסביר של הוצאות שוטפות למכולת וכדומה. מה גם שאתם מציינים שאין לו התנגדות לעזור, אלא שרוצה לשלוט בהוצאה מה יוצא וזה בסדר גמור וכך צריך להיות וזה לא נקרא שהוא משתלט על הכסף של אשתו, כפי שכבר אמרתי ההכנסות הם של שני בני הזוג גם אם האשה מרויחה יותר.ואתם צריכים לומר לבתכם שאתם מאד מודים לה ושמחים שהיא מוכנה לעזור לכם, אך שתעשה זאת רק בתיאום ובשיתוף של בעלה, ותשמע את דעתו, ותנסה לקבל ולהבין ללבו, ואז יתכן שהוא מידי פעם יסכים לתת מרצונו, וכך גם לא תגרמו לבעיות בזוגיות של בתכם ובעלה, אתם בוודאי לא תרצו בכך שבתכם תעזור לכם אך יגרם מכך בעיות בשלום בית שלה עם בעלה. כי מעיקר הדין הבת לא חייבת לכלכל את הוריה ובטח שלא באישור בעלה. שיהיה לכם בהצלחה וה' ישלח לכם ממנו ישירות.ולא תצטרכו למתנות בשר ודם. שלמה לחיאני- יועץ זוגי ומנחה קבוצות 0508744957

בהמשך לשאלתי על התמיכה הכספית של הזוג בנו-הדגש הוא שמה שמפריע לכולנו זו ההרגשה האדנותית בה הוא נעשה שותף

ומעונין להכתיב כמה ולמה -על אף שהרוב הגדול של הכסף הוא שלה. היא לא מסתירה ממנו ולא עושה מאחורי גבו אבל מרגישה אי נעימות ברצון שלו להכנס לכל ענין ולקבוע גובה סכום (לא מפרגן )-והכסף הוא בעצם שלה. הוא מאד מפונק ורגיל מהבית שהכל נעשה על פי החלטתו ושיקוליו והגם שהוא משתף אותה עדיין יש הרגשה של שתלטנות מעודנת על הוצאותיו הוא לא מקפיד אבל עלינו הוא בודק בזכוכית מגדלת כל הוצאה האם אין טעם לפגם להכנס בהתלהבות כזו לשותפות כשהוא מביא סכום כ'כ זעום ולהתיישב על הכסא הגזבר "באמת" (על משקל "ותשב עליו באמת")...לנו זה צורם ואנחנו מרגישים מאוכזבים שבעוד שאנחנו כ'כ מפרגנים לו בכ'כ הרבה מובנים -הוא,עינו צרה בנו וזה יוצר הרגשת ריחוק.

בהמשך לתשובתי

כפי שציינתי וכך ציינו גם עמיתי בתשובותיהם, ההתערבות יתר שלך בכל מה שקורה בניהם מזיק ופוגע במרקם הזוגי העדין בניהם,את מתערבת מאד משום שאת נוגעת בדבר ואת מעוניינת בכספים הללו שביתך מעבירה לך, בדרך כלל ישנה בעיה הפוכה שההורים תומכים כספית בבני הזוג ,ובשל כך מתערבים להם בחיי הזוגיות שלהם, שזה בהחלט לא טוב, לא ראוי מזיק לבני הזוג ביחסים בניהם, כל שכן כאן שאת כאמא מקבלת תמיכה כספית מהבת(מהזוג) כפי שהרחבתי בתשובתי הקודמת,ואין שום מקום להתערב או להביע דעה בכל הקשור לחשבונות בני הזוג זהו ענין אישי שלהם,והרצון של הבעל לדעת מה קורה עם הכסף ,לא נקרא שתלטנות, וזוהי זכותו וחובתו לדאוג להוצאות הכספיות שלהם. עצתי! שתניחי להם ואל תתערבי בכל הקשור בניהם ותאמרי לבתך שאת לא רוצה לפגוע בזוגיות שלהם ולכן שלא תשתף אותך בענין זה על מנת להחזיר את האמון בניהם, בעז"ה תעשי ותצליחי, שלמה לחיאני 0508744957

האם אני אגואסטית?

שלום וברכה שמי נועה ואני נשואה מזה כחמש שנים יש לי שני ילדים. אני באה ממשפחה הרוסה ולעומת זאת משפחתי של בעלי היא משפחה חמה ומקבלת. למרות זאת אני לא אוהבת ללכת למשפחתו של בעלי (אפילו שהם עוזרים לנו כלכלית) אני מרגישה שם חנוקה, מרגישה שמרחמים עלי ואומרים איזה משפחה מסכנה יש לי. בגלל זה יש לי הרסה מריבות עם בעלי.  הוא לא מבין איך אני כפוית טובה כלפי ההורים שלו, והוא לא מבין מה הבעיה שלי הרי הם מאוד חמים ומקבלים. אני מתלבטת האם זה אגואיסטיות איך שאני מתנהגת או שזה נקודה אמיתית.

את צריכה להודות לה' שכך מתיחסים אליך

נועה שלום ! אני מאד מבין את הרגשתך, את צריכה לבדוק ממה נובעת הרגשה זו, יתכן מאד שמשפחת בעלך מעניקים לך חום ואהבה כפי שכתבת והם מקבלים אותך כפי שאת ולא מתייחסים לעברך(ועל כך מגיע להם הרבה תודה והכרת הטוב כי זה לא ברור מאליו, והם מנסים לתת לך הרגשה של רצויה ואהובה, עד כדי כך שאת מרגישה שמרחמים עליך, ואת בהרגשה שהם עושים זאת בשביל לרחם עליך, ולא כך הם פני הדברים. ולכן בעלך מרגיש פגוע שמשפחתו מעניקים לכם הכל וגם מסייעים לכם כלכלית, ואת מסרבת ללכת אליהם, לבעלך זו פגיעה קשה ובשל כך רואה בהתנהגות זו כפיות טובה, את צריכה לדעתי לעשות שני דברים: א'- לומר לבעלך שאת מאד מאד מעריכה את כל מה שההורים שלו עושים למענכם, ותסבירי לו את הרגשתך ושלא נעים לך להרגיש המסכנה שמרחמים עליה, ובכך תצנני את האוירה העכורה שנוצרה בניכם. ב'- תלכי אליהם בזמן הקרוב או לקראת שבת שאתם שבת תכנסי עם זר פרחים ומכתב שבו תפרטי עד כמה את מעריכה מה שעושים עבורכם וכ"ו וזה יעשה גם טוב לבעלך שאת מעריכה וכך תוכלו לצאת ממעגל האי נעימויות סביב עזרת ההורים. אשמח לעזור בהמשך שלמה לחיאני יועץ זוגי 0508744957

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130