בני זוג החיים בחברות הכוללת קרבה רגשית יכולים להרשות לעצמם לשתף האחד את השני בחוויותיהם האישיות ביותר ולבטל את המחיצות ביניהם מבלי לחשוש שהאחר ינצל זאת לרעתם. אנשים החיים במערכת רגשית קרובה מאפשרים לעצמם להתמזג עם האחר מבלי לחשוש שמא יבלעו על ידו. זוהי רמת התקשרות עמוקה שבה כל אחד שומר על ייחודו.
העובדה שאנשים נשואים איננה מעידה על כך שיש ביניהם קרבה רגשית. על מנת להשיג קרבה רגשית צריך לעבוד ולהשקיע בקשר. ככל שאנשים חשים יותר ביטחון בעצמיותם, כך הם מוכנים ליטול על עצמם יותר סיכונים הקשורים להתקשרות. הביטחון הזה מושג בהדרגה בתהליכי ההתפתחות הנפשית שלנו במהלך החיים, וכשאדם משיג את הביטחון האישי בעצמיותו, הוא יכול לעבור ממצב של התמזגות עם בן הזוג למצב של אינדיבידואליות. במילים פשוטות: הוא יכול להקריב מעצמו לטובת האחר, אך מבלי לוותר על מימוש צרכיו האישיים.
יחסי גומלין אלו בין שני אנשים, שמצד אחד יכולים להתמזג עם האחר, ומצד שני לחזור למצב של אינדיבידואליות, מבטאים מערכת נישואין של שני אנשים "נפרדים". הם נפרדים באישיותם, במחשבותיהם, ברגשותיהם ובצרכיהם, ולכן הקשר שלהם יציב ומשביע רצון.
בני זוג החיים ללא נפרדות ביניהם, יהיו קשורים האחד בשני ללא יכולת לחזור לעצמיותם. אז קורה מצב שבו כל מה שצד אחד אומר, חושב ומרגיש, משפיע באופן מידי על האחר, שנסחף לסיטואציה, מתערבב עם רגשות בן זוגו, ואינו מצליח להרגיע אותו, לתמוך בו ולהכיל את רגשותיו. נוכל לראות זאת בדוגמא הבאה: כשדוד כועס, מיד לאה מתגוננת ומתקיפה, היא מתקשה לעצור לרגע, לראות מה הסיבה שדוד כל כך כועס, ואולי להרגיעו, להתייחס למסר, ולשוב מאוחר יותר לדבר על ביטויי הכעס ההרסניים שלו, אך באופן שבו יוכל דוד להקשיב ולשנות את התנהלותו. לאה מתקשה, כי ברגע שדוד כועס, היא קורסת, היא מרגישה לא שווה, אשמה, לא ראויה. אין לה מספיק ביטחון בעצמיותה, ביטחון שיאפשר לה לומר לעצמה: העובדה שדוד כועס עלי אינה אומרת שאני כל כך אשמה ולא שווה, אני לא חייבת להסכים עם דעתו ועם מה שהוא חושב עלי, אני יודעת שאני ראויה לאהבה ואני גם רואה את הדברים אחרת ממנו. אבל אני רואה שהוא כואב, אני רואה עד כמה הוא במצוקה, ולמרות שאינני מסכימה עם הדרך שבה הוא מבטא את כעסו, ברגעים אלו, הוא צריך אותי, הוא זקוק ליד מבינה, מכילה ותומכת. יותר מאוחר אדאג לכך שנשב יחד, באווירה רגועה ונעימה, ואז אעלה את מה שמציק לי בפניו ונוכל לבוא האחד לקראת השני ולשנות את ההתנהלות הזוגית שלנו להתנהלות בונה יותר.
כשאנשים נפרדים יותר ועצמאיים יותר, הקשר שלהם מתעצם והם הופכים להיות קרובים יותר. אנשים נפרדים ועצמאים במידה גבוהה, מסוגלים לשלוט בצורה טובה על רגשותיהם, ואת זאת הם יעשו אחר שהם ידעו להבחין בין המערכת השכלית למערכת הרגשית. כאשר הם חווים אשמה, או פחד, הם מסוגלים להתעלות מעל החוויה הרגשית ולבחון את הסיטואציה שלא מתוך הסערה, ולפעול באופן שימיר את החוויה הרגשית הספציפית מרגש הרסני לרגש בונה או לפחות להפחית את עוצמתו.
בנוסף לזאת, תמיכה רגשית ממקום של נפרדות, מאפשרת לאחר להיעזר בתמיכה זו בניגוד לתמיכה שאינה אלא התמזגות עם הקושי של האחר. אנשים בעלי נפרדות נמוכה, מתוודעים לקושי הזולת ושוקעים איתו בחוויה הרגשית, לא פעם הם דומעים יחד איתו, והבעיה או הפגיעה הופכת להיות שווה אצל שניהם. במצב הזה, האדם שהציג את הקושי מתקשה לקבל תמיכה ממי שנפל יחד איתו בעקבות מצוקתו, הוא חש לידו חסר ביטחון, ואם עד עתה היה צריך לתמוך באחד, כעת מישהו שלישי צריך לעזור לשניהם. לעומתם, אנשים נפרדים מסוגלים להכיל את מצוקתו של האחר מבלי לשקוע איתו בחוויה. היכולת שלהם גם להרגיש את המצוקה ויחד עם זאת להישאר מחוצה לה מאפשרת להם להעניק תמיכה ולהשרות ביטחון על הזקוקים לתמיכתם.
ככל שאנשים אינם מרגישים נפרדים האחד מהשני, כך הקונפליקט מהווה בעבורם גורם סיכון לקשר, מאחר והוא מחדד את ההבדלים ביניהם ומבחינתם זה נתפס כסתירה מהותית לקשר. אחרים, יגיבו לקונפליקט באופן שונה לחלוטין אך כזה שמצביע על נפרדות נמוכה לא פחות מאותם הנזהרים מלהציפו. הללו יביעו את דעותיהם ורגשותיהם, וכשהאחר יביע עמדה שונה, הם יגיבו בתוקפנות שתבוא לידי ביטוי באגרסיביות מילולית ולעתים אף באלימות, או שיסתגרו בעצמם ויתנתקו רגשית משום שבין כך ובין כך, הם לא יקבלו את העובדה שהאחר הוא אדם נפרד החושב ומרגיש שונה מהם. בתפיסה שלהם עובדה זו היא בגידה בקשר ואין להם מקום במערכת.
לעומתם, הנפרדים שמכבדים את עצמאותו של כל אחד משני הצדדים, מסוגלים לקבל את העובדה שחילוקי דעות הם חלק מכל צמד אנשים או יותר. הם מתייחסים לקונפליקט כחלק אחד מהקשר, שככל שיבטא מחשבות ורגשות מנוגדים הוא אינו סותר את מהות הקשר, אדרבא, הוא גורם המוסיף עניין לקשר ביניהם, ומאתגר אותם לפתור אותו, ככל האפשר, באופן שיהיה מקובל על שניהם. אנשים אלו, אינם נסחפים רגשית במהלך דיון על קונפליקט, הם מביעים את עצמם ומנסים להבין את האחר, מבחינתם, עשויה להיות מציאות מסוימת המתפרשת אצל האחד באופן אחד ואצל האחר באופן שונה לחלוטין. קבלתם את המציאות של האחר כהגיונית לא פחות מכפי שמשתקפת בעיניהם, מאפשרת להם לסלול יחד את שביל הזהב, בו יתמזגו המציאויות השונות למצב שיתקבל על ידי שניהם.
רוצים להיות יותר נפרדים? קחו כמה טיפים!
- הבחינו בין רגש לשכל– רוצים לדעת אם אתם מצליחים בכך? בדקו האם את מסוגלים להבין לא רק כיצד אחרים מרגיזים אתכם, אלא כיצד אתם בעצמכם משתתפים בבעיות בין אישיות.
- דברו בשם עצמכם– אתם חושבים על משהו או מרגישים משהו? תלמדו לייצג את עצמכם ולא את האחר. רוצים לדעת מה האחר חושב או מרגיש? אל תנחשו! פשוט, תשאלו אותו. אם אינכם נפרדים, זה יהיה מאוד קשה לכם, אתם תאמרו לעצמם "אני כבר יודע מה היא חושבת, אני מכיר אותה שנים". ברגע שתהיו נפרדים, ותפתחו סקרנות כלפי מה בני זוגכם חושבים או מרגישים תתחילו להכיר אותם באמת.
- חזרו להיות "זוג"– ככל שאינכם נפרדים, כך ישנם יותר אנשים או גורמים המעורבים בנישואיכם באופן קבוע. זה יכול להיות חבר/חברה רב/רבנית הורה או כל גורם אחר שמרגיע אתכם אך אינו מסייע לכם לפתור את הבעיות ביניכם ובין היתר להשתמש בשני הטיפים הראשונים. רוצים להיות נפרדים? עליכם ללמוד בהדרגה לשבת יחדיו כזוג, ולפתור בעצמכם את מה שקורה ביניכם. אתם יכולים להיעזר בקריאת ספרים או בפניה לייעוץ, אך זה אמור להיות זמני, על בסיס מפגשים קבועים מראש ולא כקביים לכל שעת מצוקה. המטרה בסופו של דבר היא שתחזרו להיות בני זוג בוגרים ונפרדים, אוהבים ותומכים האחד בשני ללא נזקקות קבועה לגורמים מחוץ למערכת הנישואין.