מבוא.
שם הספר המפורסם הפך להיות ביטוי נפוץ בפי כל- "גברים ממאדים, נשים מנוגה". הביטוי הזה הפך פופולארי כל כך כיוון שהוא משקף נאמנה את המרחק העצום הקיים בין נשים וגברים מבחינת תפיסת העולם וההתנהלות בו. אכן מזרח ומערב לא רחוקים מספיק, היינו צריכים שני כוכבים שונים כדי להדגיש את השוני הזה, שנעשה בולט יותר כאשר צוללים לעולם המחקר המציג גם את אופן החשיבה ומבנה המוח הגברי לעומת הנשי, והאופן בו פעולת המוח משפיעה על התנהגות בגברים ובנשים.
מה שמדהים הוא שיותר מתשעים ותשעה אחוזים מהצופן הגנטי של נשים וגברים זהה לחלוטין! רק אחוז אחד של הגנים שונה בין גברים ונשים, אבל שוני קטן זה משפיע על כל תא ותא בגופינו, מהעצבים הקולטים כאב או הנאה ועד תאי העצב המעבירים למוח תפיסה, מחשבות, הרגשות ורגשות.
בעבודה זו אתמקד בצורך להבין את השוני הזה, את הפערים. הבנת הפערים הינה יותר מחצי הדרך לגישור ביניהם, כיוון שדרך הבנת הפערים לומדים בני הזוג "לדבר באותה השפה" או לפחות להבין זה את מקומו של זה במערכת היחסים.
השוני הזה אין משמעותו שלילית. הוא פשוט עובדה ביולוגית ורגשית נתונה. הבעיה במגדל בבל לא הייתה עצם העובדה שכל אחד דיבר בשפה שונה, אלא העובדה שלאף אחד לא הייתה את היכולת והרצון להבין את שפתו של האחר.