מאמרים לקריאה חופשית

בפרשתנו משה רבנו מוכיח את עם ישראל ושהוא יודע שגם לאחר מותו הם יעשו עוונות כמאמר הפסוק (פרק לא פסוק כז) כִּ?י אָנֹכִ?י יָדַ?עְתִּי? אֶֽת־מֶרְיְךָ? וְאֶֽת־עָרְפְּךָ? הַקָּשֶׁ?ה הֵ?ן בְּעוֹדֶנִּי? חַ?י עִמָּכֶ?ם הַיּ?וֹם מַמְרִ?ים הֱיִתֶם? עִם־ה' וְאַ?ף כִּי־אַחֲרֵ?י מוֹתִֽי.

בפרשתנו פרק ל (פסוקים יא-יג) כִּ?י הַמִּצְוָ?ה הַזֹּ?את , אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ.

נאמר בפרשתנו (פרק כב פסוק ד) לֹא־תִרְאֶה? אֶת־חֲמ?וֹר אָחִ?יךָ א?וֹ שׁוֹרוֹ? נֹפְלִ?ים בַּדֶּ?רֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ? מֵהֶ?ם הָקֵ?ם תָּקִ?ים עִמּֽוֹ. התורה מצווה את האדם - כשהינך עובר ורואה שאחיך זקוק לעזרה, חמורו נופל בדרך מחמת המטען שעליו, הינך חייב לעזור לו ולפרוק את המטען מעל החמור ואינך יכול להתעלם.

מורנו הגדול הרמב"ם, בספרו הייחודי "משנה תורה" בהלכות תשובה (1) מלמד אותנו את דרך התשובה. תשובה איננה בקשת סליחה גרידא אלא היא כוללת בתוכה פרטים רבים. עיקר דברי הרמב"ם כי התשובה כוללת בתוכה ג' עיקרים שהם חרטה, וידוי, קבלה לעתיד. החרטה היא הריצוי והסליחה על החטא. וידוי הוא הכרה בחטא. והקבלה לעתיד היא הדרך שתמנע פגיעות לעתיד. במידה ופגע בחברו צריך גם לפייסנו.

בספר משיח ה' (לרב יוסף מונטיקיו) כותב: שמעתי שאירע מעשה למשה רבינו עליו השלום שהיה לו כאב שינים, עד ששאל את פי ה' מה רפואתו יבקש לחוליו, ויאמר לו ה' קח לך עשב פלונית והנח אותו עליו ותתרפא, וכן היה. ושוב פעם שנית חלה אותו חולי עצמו ולא שאל את פי ה' אלא הלך מעצמו ולקח מאותו עשב וישם בפיו ולא הועיל לו, ושאל להקב"ה טעמו של דבר? והשיב לו ה' וכי העשב הוא המרפא אני הוא המרפא ואומר לעשב שירפא.

בפרשה (דברים פרק א פסוק טז) אומר התורה וָאֲצַוֶּה אֶת־שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין־אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּֽין־אִישׁ וּבֵין־אָחִיו וּבֵין גֵּרֽוֹ:

בפרשת מסעי אתי ואולי כוונתו לס' שם סי' קצט סעי' ב.דברים לעשות את החפיפה ביום במתינות כשטובלת בערב שבת(פרק לה פסוק כח) אמרה התורה במי שהרג יהודי בשוגג בְעִ?יר מִקְלָטוֹ? יֵשֵׁ?ב עַד־מ?וֹת הַכֹּהֵ?ן הַגָּדֹ?ל, וְאַחֲרֵ?י מוֹת? הַכֹּהֵ?ן הַגָּדֹ?ל יָשׁוּב? הָרֹצֵ?חַ אֶל־אֶ?רֶץ אֲחֻזָּתֽוֹ: דהיינו שהתורה מייעדת לרוצח בשוגג עיר מקלט עד מות הכהן הגדול והשאלה מדוע תלתה התורה את הרוצח בשוגג עד מות הכהן הגדול?

איתא בגמרא סנהדרין (פב:) "פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם, ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי". אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: הקדם לו שלום לפנחס, שנאמר לכן אמור, הנני נותן לו את בריתי שלום. והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם, תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל". ומסיימת הגמ' "וראויה כפרה זו שעשה פנחס שתהא מכפרת והולכת לעולם".

הצבת גבולות במשפחה מתרחשת כאשר הורים קובעים חוקים וכללים, מבהירים את המותר ואת האסור, מפקחים ומענישים בהתאם למטרותיהם החינוכיות. בגיל הרך רבים ומגוונים הם הנושאים בהם הורים מציבים גבולות לילדיהם: הרגלי אכילה ושינה לתינוק, תהליכי גמילה ממוצץ ומחיתול, נוהלי קימה בבוקר לקראת הליכה לגן, נוהלי ישיבה בארוחות, צפייה במסכים, כניסה לחדר ההורים וכדומה. הצבת הגבולות בגיל הרך חשובה במיוחד. הגבולות קובעים את חוקיות החיים, מעניקים לילד הקטן תחושת ביטחון שיש מבוגרים אחראים, יודעים, שמגדלים אותו, ומפחיתים אצלו תחושות בלבול וחוסר ודאות. על אף זאת, מיומנות הצבת הגבולות מעוררת בקרב הורים רבים אי נחת, מבוכה ואף חוסר אונים. הורים דואגים שמא יזיקו לילדם ויפגעו בו בהצבת הגבול ומתלבטים כיצד לעשות זאת בצורה נכונה. להלן שבעה עקרונות מעשיים שיעזרו להורים לילדים בגיל הרך להציב גבולות בצורה יעילה ומועילה.

שיטת ה NLP הפכה להיות אחת השיטות המדוברות והמבוקשות בעולם הטיפול וכיום כמעט כל איש מקצוע משלב בעבודתו מיומנויות מקצועיות מהתחום. יצחק פיק, רכז התכנית ל NLP במרכז י.נ.ר, מפרט אודות הגישה ותכנית הלימודים.

האם תמיד המציאות נתונה לפרשנות סובייקטיבית? מודלים טיפוליים רבים מלמדים אותנו שהעולם הוא בעיני המתבונן. שבכוחו של האדם לפרש מציאויות שונות באופנים שונים. פרשנויות המושפעות מעולם ערכיו, אמונותיו והשקפתיו. אבל אז מגיע הרגע שבו ברור לנו מהי ה'אמת', ללא כל קשר לפרשנות ולראיה הסובייקטיבית. בכוחה של הבנה הזו לאפשר, הן לאדם והן למטפל, לפעול על פי המצפן הפנימי שלהם.

משבר הקורונה פרץ אל תודעת חיינו בשנה שחלפה ומאז מסרב להניח לנו ולרדת מהכותרות. בעקבותיו, צצו לפתחנו אתגרים רבים. משפחות רבות מצאו את עצמם בהתמודדויות כלליות המשליכות באופן ישיר על הניהול השוטף של הבית ותפקודו התקין.

תראפיה באמנות היא שיטה לטיפול רגשי באמצעות אומנות. השיח הטיפולי נעשה באמצעות האמנות, ובמקביל, בהתאם לצורך ולתנאים, ניתן לשלבו עם שיח תראפויטי. יתרון התראפיה באמנות הוא בכך שהעבודה דרך אומנות מאפשרת העלאת תכנים רגשיים ללא ה"פילטר" המחשבתי המופעל בשיח טיפולי וורבלי, והתוכן עולה מתוך היצירה ומעובד דרכה. כמו כן, התראפיה באמנות מאפשרת עבודה על מרכזי מוחיים שונים האחרים על פונקציות תפקודיות שונות ובכללן יכולת ויסות רגשי, איפוק וכדומה.

"הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה בהיכל" (זהר נשא קל"ד). בפרפרזה להיגד זה או אולי בהמשך אליו נראה שגם מנעד ומגוון הרגשות האנושיים זקוקים ל"מזל" בכדי להחוות ולהיתפס כלגיטימיים יותר או פחות או אם בכלל.

הקדוש ברוך הוא ברא את התהו ובהו תחילה, ורק לאחר מכן ברא את העולם על פי סדרו. זאת ללמדנו שכך אמורה להיות התנהלות האדם עלי אדמות. תחילה "תהו ובהו" ולאחר מכן סדר מוחלט. ישנם קווים מקבילים בין האופן בו אנו מארגנים את הסביבה הפיזית שלנו להתנהלות הפנימית נפשית שלנו. כשהנפש לא מסודרת, יש תחושות לחץ, מועקה, עומס, כי 'דברים לא במקום'. תחושות שליליות מצטברות, וכשהן לא מנוקות הן 'מלכלכות' ומפריעות. נפש מסודרת היא נפש ממוקדת, שיודעת את מקומה ומארגנת היטב את כל חלקיה ומשימותיה. ננסה ללמוד מהאופן בו אנו מארגנים את הסביבה הפיזית שלנו לטיפול בפנימיות הנפש:

התמכרות היא מחלה רב מערכתית הפוגעת בכל הרבדים של האדם: הפיזי, הנפשי, הרגשי פסיכולוגי, המנטלי והרוחני. בעידן המודרני התמכרויות מהוות נושא כבד משקל לא רק מבחינת הנזק האישי והמשפחתי שהן גורמות, אלא גם במישורים החברתיים והכלכליים, שם השפעתן הולכת וגדלה. ממחקרים עולה שניתן להתמכר לכל דבר שנותן סיפוק הנאה והרגשת כיף, החל באוכל, עישון, אלכוהול והמשך בספורט, הימורים, אינטרנט, צפייה במסכים ועוד.

האם ישנה עדיפות לאדם שומר תורה ומצוות לפנות לטיפול לאיש מקצוע דתי? או שאיש מקצוע שעיסוקו בתחום הנפש כמוהו כאיש מקצוע שעיסוקו בתחום הגוף – מקצועיותו קודמת להשקפת עולמו ודרך חייו?

בסעיף הראשון לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין, תשי"ג-1953), נקבע שבית הדין הרבני הוא בעל הסמכות הייחודית לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים במדינת ישראל, וכך נאמר בחוק: "עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים". מכוחו של הסעיף הוא שרק בתי הדין הרבניים דנים בנושא, ואין סמכות נוספת או מקבילה. סידור הגירושין או הדיון בהם יכול להתנהל רק בבתי הדין הרבניים. בשאר המרכיבים הנדרשים לסיום נישואין בין צדדים כגון רכוש משותף וענייני ילדים משותפים, סמכות השיפוט היא מקבילה ונתונה הן לביה"ד הרבני והן לבית המשפט למשפחה, עקב הסמכות המקבילה של הערכאות השונות, עולה השאלה למי הסמכות לדון בתיקים הנוספים.

התקשורת היא ליבת האנושות והיא חלק מההתפתחות החברתית של האדם. התקשורת מהווה אמצעי חשוב לביסוס הקשר בין בני האדם בכלל ובין בני זוג בפרט, ועל מנת לדעת לתקשר נכון עלינו לדעת באלו דפוסי תקשורת אנו בוחרים להשתמש ומהי השפעתם.

כוח הדיבור-שימת לב למה שמוציא אדם מפיו.