מאמרים לקריאה חופשית

נאמר בפרשתינו "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם" (י"ג - י"ט). על הפסוק הזה אומרת הגמרא במסכת סוטה (י"ג.) "בא וראה כמה חביבות מצוות על משה רבנו, שכל ישראל התעסקו בבזה (ביזת מצרים), והוא נתעסק במצוות, שנאמר: "חכם לב ייקח מצוות", והיינו שמשה רבנו עסק בעצמותיו של יוסף. והקשה בספר "תנובות יהודה", וכי מעשה זה מלמד על חכמה? הלא הוא מלמד על חסידות, על יראת שמים ואולי על אהבת ה', אך מה הקשר בין מעשה זה לחוכמת לב?

נאמר בפרשתנו (פ"ז פסוק כח): וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ: הגמרא בפסחים (נג.) שואלת מהיכן למדו חנניה מישאל ועזריה, שמסרו עצמם על קדושת השם בשעה שביקש מהם נבוכדנאצר להשתחוות לפסל שעשה ולא התשחוו ולכן השליכן לכבשן האש?

נאמר בפרשתנו (פ"ה פסוק ב-ה) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה', לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם, הֵן רַבִּים עַתָּה עַם הָאָרֶץ וְהִשְׁבַּתֶּם אֹתָם מִסִּבְלֹתָם.

וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי: (מ"ח - כ"ב) בצלותי ובבעותי (בתפילתי ובקשתי). [תרגום אונקלוס]. חרבי זו תפילה, קשתי זו בקשה. [גמ' ב"ק קכ"ג.]

"ויתן את קלו בבכי ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ולא יכלו אחיו לענת אתו" (פ' מ"ה ג'-ד'). רבי יצחק אייזיק שר ראש ישיבת סלבודקה אומר כאן דברים מאלפים. בפסוק כתוב שיוסף נשא קולו בבכי, וכשבכה ביקש מאחיו "גשו נא אלי" ופירש רש"י קרא להם בלשון רכה ותחנונים. וכן שילח כל איש מעליו, ופירש רש"י שעשה כן כדי שהאחים לא יתביישו. וא"כ, יוסף עשה הכל כדי שאחיו ירגישו בנח ובכל זאת לא יכלו לעמוד בתוכחתו.

בימי החנוכה אנו עומדים ומזכירים בכל תפילה על הניסים ועל הנפלאות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בקונטרס חמש קדושות - לחנוכה שחיבר הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע (נדפס בספרו קדושת לוי), עומד על ההבדל בין הניסים והנפלאות שנעשו לאבותינו ואשר לזכרם אנו חוגגים את ימי החנוכה. וכך הוא מסביר מעשה תקפו וגבורתו של הקב"ה במלחמת החשמונאים התבלט בשני דברים: א. נצחונם של החשמונאים על היוונים והמתיוונים. ב. נס פך השמן.

"כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה". נאמר במדרש רבה - אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו -זה יוסף. ולא פנה אל רהבים, על שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני ניתוספו לו שתי שנים. כולם מתפלאים על דברי המדרש הזה שמסיים הפך ממה שהתחיל. המדרש מתחיל בשבחו ושכרו של יוסף ששם מבטחו בה', ומסיים בגנותו וענשו של יוסף ששם מבטחו בבשר ודם ולכן נענש שתי שנים בבית הסוהר.

בפרשתנו מבקש יעקב (פ"לב פ"יב) "הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו". המפרשים עמדו על כפילות הלשון - מיד "אחי" מיד "עשו" מה באה התורה ללמדנו בזה, הלא אין ליעקב אח נוסף מלבד עשו, וממילא די אם יאמר מיד אחי?

בפרשתנו מספרת התורה על פגישת יעקב עם רחל. כשראה אותה יעקב נשק אותה, נשא את קולו ובכה. מסביר רש"י מדוע בכה יעקב - לפי שבא בידיים ריקניות. כשנפגש עם רחל, אמר לה יעקב אליעזר עבד אבי היו בידיו נזמים וצמידים ומגדנות, ואני אין בידי כלום. מדוע? לפי שרדף אליפז בן עשו במצות אביו אחריו להורגו והשיגו, ולפי שגדל אליפז בחיקו של יצחק משך ידו. אמר אליפז ליעקב מה אעשה לציווי של אבא, אמר לו יעקב טול כל מה שבידי, והעני חשוב כמת. נטל אליפז את כל רכושו של יעקב – ונחשב כמת.

בפרשתנו יצחק מבקש מעשו שיעשה לו סעודה והוא יברך אותו: וְעַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צָיִד: וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת: כז (ג-ד)

נאמר בפרשתנו (פרק כד פסוק סג) וַיֵּצֵ?א יִצְחָ?ק לָשׂ?וּחַ בַּשָּׂדֶ?ה, ודרשו חז"ל (ברכות כו:) יצחק תיקן תפלת המנחה, שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב. אין שיחה אלא תפלה, שנאמר (תהלים ק"ב) תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפך שיחו.

בפרשתנו בעקדת יצחק כשניגש אברהם לשחוט את יצחק נגלה אליו מלאך מן השמים ואמר לו: "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי".

נאמר בפרשתנו לאחר שאברהם נלחם במלכים וניצח אותם ושיחרר את לוט ואת מלך סדום מן השבי, יצא לקראתו מַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם שהוא שֶם בן נח, והוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוא מלכי צדק כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן, וַיְבָרְך תחילה את אברהם "בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ", ואחר כך בירך מלכי צדק את ה' שאמר "בָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ".

זוגות רבים מרגישים כי איכות חייהם נפגעת עקב בעיות בזוגיות. הם יודעים ושמעו בוודאי לא אחת כי ל"כולם" יש בעיות ו"לא הכול חלק". אך בתוכם הם חשים כי תחת שהזוגיות תהווה מקור לצמיחה ולהתפתחות, מקור לביטחון ולמשענת, מקור לחיבור וחברות, היא מקור לבעיות. במצבים כאלו עולות תחושות קשות, לעתים מאחד מבני הזוג ולעיתים משניהם. במצב כזה חשוב לפעול על מנת לתקן את המצב באופן יסודי ואמיתי מן השורש. ברוב המקרים רצוי להיעזר בגורם מקצועי שאומן לכך, ולא להסתפק בעצות כלליות של אנשים יראי שמים ובעלי רצון טוב, ובסיסמאות שגם אם הן משקפות חוכמה, אין הן יכולות לייצר את השינוי המיוחל. ברוב המקרים מומלץ לפנות בהקדם לטיפול זוגי מקצועי. מהו טיפול זוגי, מהן מטרותיו וכיצד הוא באמת יכול לעזור לנו – במאמר הבא.

על יתרונות שיטת ה CBT נכתב ודובר רבות, כשיטה היעילה ביותר להתמודדות עם הפרעות חרדה ודיכאון. בשנים האחרונות התפתחה גישת ה MI-CBT המשלבת את עקרונות הגישה המוטיבציונית, המסייעת לתהליך ומקנה למטופלים את היכולת לקחת חלק בו משמעותי. הרב איילון מעודה, ראש התכנית ל MI-CBT במרכז י.נ.ר מסביר אודות הגישה הייחודית.

אחד הנושאים איתם צריכים בני זוג להתמודד בעקבות גירושין, הוא הסדרי ראיה. מטבע הדברים הנושא מעורר לא מעט רגשות וקשיים ונקודת המוצא היא שעל ההורים לשים את הדגש העיקרי על טובת הילד. לבית ההוראה הובא מקרה בו אחד מבני הזוג נמנע מלהביא את הילדים לפגישה עם בן הזוג הגרוש בטענה שיש בזה איסור ייחוד על פי ההלכה, ונדרשנו לבחון האם יש באמת מקור הלכתי לטענה זו.

טראומה היא נושא רחב המורכב ממאפיינים שונים. היא יכולה להיות תוצאה של פגיעה פיזית או נפשית, מתמשכת או חד פעמית, מאירוע חיצוני או מאירוע שמעורב בו אדם, מחולי, תאונה, שבי או מלחמה. בכל אלו, חווה האדם אירוע המאיים על שלמותו הפיזית או הנפשית. התמודדות עם טראומה מאתגרת הן את המתמודד והן את הסובבים אותו. המאמר הבא יבחן מצד אחד את תחנות החיים בהן עוברים רוב בני זוג, ומנגד את האתגרים הסובייקטיבים שלהם כאשר אחד מהם חווה טראומה. וזאת במציאות חיים בה הטראומה התרחשה לפני התהוות הקשר והסימפטומים שלה הופיעו לאחר מכן.

עבור מטפלים ומטופלים רבים, חדר ההמתנה נתפס כחדר המשמש לעניין טכני בלבד – כשמו כן הוא – חדר המיועד להמתנה למטופל שהגיע לטיפול עד לתחילת הטיפול. אולם מסתבר שלחדר ההמתנה ישנן משמעויות רבות העשויות להשפיע על התהליך הטיפולי. המאמר שלפנינו יסקור היבטים תיאורטיים בנושא מאת גלזר (2022) המתבססת על מאמריו של בונווויץ (2021).