מאמרים לקריאה חופשית

במשך כיובל שנים פיתח פרופ' מרדכי רוטנברג, חתן פרס ישראל, שיטת טיפול המבוססת על מקורות היהדות על גווניהם הרבים. גישתו של פרופ' רוטנברג מבוססת על מושג "הצמצום" שתיאר רבנו האר"י ז"ל, גדול המקובלים בעת החדשה. על עיקרי הגישה בהסתכלות עכשווית ויומיומית, במאמר של תלמידו של פרופ' רוטנברג, מרום גורין MSW.

פירוק התא המשפחתי מהווה טלטלה משמעותית לילדים החווים משבר גירושין של ההורים. טלטלה זו משפיעה על כל תחומי חייו של הילד ומשליכה תפקודיו השונים. התפקוד ההורי מקבל משנה תוקף וחשיבות ומהווה עוגן ובסיס שיאפשר לצלוח את האתגר במינימום נזקים רגשיים. כיצד ניתן לקיים הורות תקינה גם לאחר פירוק הזוגיות? דר' דניאל גוטליב, מחבר הספר "קולם של ילדים" במאמר חשוב.

ADHD היא ההפרעה הנוירו-התפתחותית הנפוצה ביותר בקרב ילדים, ושיעורה באוכלוסייה כ-10%. על פי דוידוביץ' (Davidovitch et al., 2017), שיעור המאובחנים בישראל מגיע ל15% מאוכלוסיית הילדים שהוא מהגבוהים בעולם.

שלום בחור יקר, הרהרתי רבות בשאלתך. מדבריך אני מבין שאתה בחור ישיבה כבן 19, שעל פי התיאור שלך, חי חיים "אינטנסיביים מאוד". אתה משקיע בעבודתך הרוחנית, וכחלק מההתמסרות לכך בחרת לצמצם את הקשרים החברתיים שלך, מתוך רצון להתרכז בבניין האישיות שלך. בהמשך התחילו להתעורר אצלך "חרדות" כהגדרתך, שמא אתה מפתח מחלה נפשית. חשש זה התחזק בעקבות אירוע בו אמרת שפעלת "בצורה לא בריאה" כאשר שלחת הודעות רבות לאדם שלא ענה לך. בעקבות כך אתה מבקש לדעת האם אתה חולה או שמדובר בדמיון?

ראיון עם בוגרת מרכז י.נ.ר שם: אילונה קריספין גיל:47 עיר מגורים: ירושלים

בדידות היא תופעה חברתית רווחת ונפוצה הרבה יותר מכפי שבדרך כלל חושבים. לא סתם היא קיבלה את ההגדרה "מגיפה נסתרת" עקב מימדיה הגדולים מחד, והיותה נסתרת מהעין מאידך. מעניין שדווקא בעידן המודרני המשופע לכאורה בקשרים חברתיים דיגיטליים, תופעת הבדידות רק הולכת וגדלה.

רגילים לדבר על "חוסנה של המשפחה היהודית", על מדד המבדיל בין העם היהודי לבין אומות העולם, תוך הבעת כבוד והערכה לחשיבותה של המסגרת המשפחתית. אולם מה למעשה מייחד את המבנה המשפחתי בעם היהודי? הרי ברוב אומות העולם, ובתרבויות השונות קיים מבנה משפחתי הכולל זוג ובדרך כלל ילדים. נוכל למצוא לא מעט משפחות שחוות את חייהם בהרמוניה משפחתית נעימה, מנהלים "טקסי משפחה" סדירים ושומרים לאורך כל חייהם על המבנה המשפחתי הקרוב.

תורת הגישור - פתרון סכסוכים וקונפליקטים באמצעות גישור, הופיעה ופרצה אל תוככי האקלים החברתי והעולם המשפטי אי שם באמצע המאה הקודמת, כאשר בשני העשורים האחרונים זינק תחום הגישור והפך לאלטרנטיבה המובילה והמועדפת ליישוב ופתרון סכסוכים. כיום עשרות אחוזים מן התיקים הנפתחים בתחומי ובענפי המשפט השונים, נסגרים ומסתיימים בתוך עולם הגישור, כאשר משנה לשנה המספרים אך עולים ועולים. מסתבר שהעולם מבין כיוום את מה שהיהדות הנחילה מהדורות הראשונים.

תהליך השידוכים הינו יצירת קשר בין בחור ובחורה צעירים העומדים להקים משפחה. אך יש בנישואין גם 'התחברות' בין הורי הבחור לבחורה והורי הבחורה לבחור. בנוסף לכך נוצר קשר בין המחותנים - הורי הבחור והורי הבחורה. הרב שמחה כהן מציב תמרורי הנחיה ואזהרה להורים.

ההלכה הפשוטה היא שעל האב חובה לספק לילדיו את צורכיהם הבסיסיים. הבסיס לחיוב זה משתנה בהתאם לגילם של הילדים, כאשר בקטני קטנים (עד גיל שש) חיוב זה הינו מעיקר הדין ומעל גיל שש החיוב מדין צדקה. אולם לא תמיד יש ביכולתו של האב לכלכל את ילדיו וממילא מתעוררת השאלה האם ניתן לחייב את האם לשאת בעול מזונות הילדים? השאלה מתחדדת לאור העובדה שנשים בעידן המודרני יוצאות לעבוד ומתפרנסות בכבוד ולעיתים מרוויחות אף יותר מבעליהן, ומאידך האבות לוקחים חלק יותר פעיל בגידולם של הילדים, יש לשאול האם ניתן לחייב את האם להתחלק בעול המזונות מכח מצוות צדקה, ואם כן עד כמה. שאלה נוספת הקשורה אף היא למזונות מדין צדקה, מה דינם של הסבים לגבי מזונות נכדיהם כאשר אין ביכולת ההורים לפרנס את ילדיהם?

לרובנו לא קל להודות בצורך לקבלת סיוע נפשי. מהאמונה שהכל יהיה בסדר, דרך חסמים וקשיים תרבותיים ורגשיים, ועד חוסר רצון ומחוייבות להיחשף גם בפני עצמנו, התחלת תהליך טיפולי היא בחירה מאתגרת. המאמר יתמקד בסוגיית הפנייה לעזרה נפשית, והאתגרים הכרוכים בעצם הפנייה לעזרה, תוך מתן דגש להתמודדויות הייחודיות של הציבור התורני.

כל כך הרבה גישות ושיטות טיפול קיימות, ויש כל כך הרבה הגיון במחשבה שאין גישה אחת שיכולה לכסות באמת את כל נבכי ונפתולי נפשו המורכבת של האדם. אז איך בסופו של דבר נוכל להחליט לאיזה מטפל לפנות ועל פי איזו גישה? האם נכון לפנות לתהליך טיפולי פסיכואנליטי על פי גישתו של פרויד? או אצל ממשיכיו בטיפול פסיכו-דינאמי ארוך הטווח? אולי דווקא בגישות עכשוויות כמו תהליך דינאמי קצר מועד, או טיפול התנהגותי? אולי דווקא הגישה המערכתית, ההומניסטית, האקזיסטנציאליסטית? מאמר שביעי של המדריך למשתמש ממשיך לעשות לנו סדר.

כשהורים אינם מסתדרים, ברור לכולנו שיש בכך השפעה ישירה על הילדים. מצבים של קונפליקטים וקרע משפחתי גורמים לילדים מתחים שעלולים להשפיע על כל תחומי חייהם ולאורך שנים. הבעיה מתעצמת כאשר הילדים מוצאים את עצמם בקונפליקט נאמנויות בין שני האנשים החשובים בחייהם ומוסטים על ידי הורה אחד כנגד ההורה האחר. על כישלון קשר, ניכור הורי והמסוכנות שבמצבים אלו – במאמר הבא.

העולם שסביבנו מלא וגדוש במסרים נפלאים על כוחן של מילים ומחמאות. חדשים לבקרים יוצאים מחקרים ומאמרים בשבח הפידבק והמילה הטובה כגורמים משפיעים על מערכות יחסים וחיי משפחה. ובכל זאת, על אף העושר והשפע בתכנים, עדיין רוב בני האדם מתקשים להחמיא ולשבח באופן ספונטני, קולח וחלק, ובפרט לקרובים לנו יותר. במאמר הזה נתמקד במקור המחמאות ומשמעותן לחיי האדם, באפשרויות השונות לקושי בהסתגלות לסגנון דיבור של שבח והערכה, וכיצד ניתן לסגל לעצמנו אורח חיים חיובי ותקשורת חברתית מעצימה ומשמעותית.

מאמרים ומחקרים רבים נעשו אודות הקשר בין האחים במשפחה מתוך הבנה שהמשפחה היא המצע עליו אנחנו צומחים ומעוצבים. מיקומו של הילד במשפחה, כך מסתבר, ישפיע מאד על התפתחותו והישגיו במהלך החיים. דר' חנה קטן במאמר על היחס בין האחים במשפחה.

הדלת נפתחה בחריקה איטית, יחזקאל נכנס הביתה. הבית היה אפלולי למרות שהשמש זרחה עדיין, התריסים, כמו תמיד, מוגפים. ריח קלוש של חומר לשטיפת רצפות עמד באוויר. מחשבה טורדנית עברה בו, איזה ריח זה לבנדר? ריח שמי תכלת? ריח ים? פצ׳ולי? הוא ויתר, ממילא אף פעם לא הבין את ההבדל, נחמה כותבת לו בפתק באופן מפורט איזה חומר להביא, מאיזה מותג ואיזה ריח ספציפי. הוא משתדל מאוד לא לעשות טעויות. בכניסה למטבח הבליע אנחה. השיש הבהיק, הכיורים נצצו, סיר עמד על הגז, הוא פתח אותו בציפייה. כל מה שהיה שם זו תחתית עכורה עם נוזל לבנבן בריח חריף שהיכה בו, את זה הוא כבר מזהה, מסיר שומנים ממותג ידוע עם ריח של מדור כלשהו בגיהינום, כך סבר בשקט, הוא סגר מהר. כמעט כמו תמיד, הסתפק בכוס מים ממתקן המים הביתי המבהיק ישר לכוס חד פעמית שהושלכה לפח. הוא מעדיף לאכול בחוץ, לחטוף מנת פלאפל, לא להילחץ מטחינה זולגת ולא להשאיר טביעות אצבע במוזיאון הזה שאמור להיות לו בית. באופן מוזר יחזקאל התחיל להתרגל למצב, הוא השלים עם העובדה שאלו הם חייו. לדבר אחד הוא טרם התרגל, לשקט החורקני הזה שליווה את השנים האחרונות, אותו שקט של זמזום פלורוסנטים, נשימות של מקרר, והתנשפויות של מכונת כביסה שתמיד תמיד פועלת ברקע. הילדים כבר פרחו מן הקן. הם לכשעצמם מעדיפים לא לבקר יותר מידי ולהשאיר טביעות פחמן דו חמצני מיותר בחלל, או לחילופין כוס בכיור. נוכחות הנכדים הפכה הכל לבלתי נסבל, הם בחרו להדיר את רגליהם מבית הוריהם.

מרוץ החיים, שעות העבודה הרבות והאינטנסיביות של חיי היומיום מביאים אותנו לחפש קיצורי דרך העשויים להקל מעלינו בלא מעט תחומים. כיום, כל פעולה נעשית בעשירית מהזמן שהיה נדרש לה בעבר, ובמינימום מאמץ, התעשיה מציעה אינספור הקלות ודרכים נוחות למגוון מטלות – מתשלומים, משלוחים, וקניות דרך המחשב ועד מזון שמוכן ברגע. אך עם הברכה שהקדמה מביאה איתה (או הקללה, תלוי בעיני המתבונן), חשוב לא לאבד את הכיוון ולזכור שישנם תחומים בהם ההשקעה שווה את המאמץ, וכל קיצור דרך מסיט אותנו מהדרך העיקרית שבחיינו. על פת מקרבת, וחשיבות המזון בהקשר הזוגי והמשפחתי – במאמר הבא.

האם מותר לבעל לקרוא בשמם הפרטי של חמיו וחמותו, וכן להיפך האם מותר לאשה לקרוא בשם חמיה או חמותה?

איתן ותמר, נשואים מזה שנתיים, הגיעו לקליניקה עם מקרה טיפוסי. הם תיארו את השנה הראשונה כשנה מעצימה, מיוחדת, עם התמסרות מלאה לזוגיות. היה ויתור טבעי ביניהם, רצון עז להדדיות ושיתוף פעולה, הכל היה ביחד, שותפות מלאה, בחירות והחלטות משותפות ואפילו ויתורים על מפגשים ואירועים שונים על מנת לאפשר לעצמם הרבה זמן ביחד. "קצת אחרי שנת הנישואין הראשונה, משהו באווירה השתנה. מאז אנחנו לא מפסיקים לריב ולהתעצבן, אין סוף מריבות ומתחים אפילו על דברים קטנים כמו - באיזה בנק לפתוח חשבון, כל שיחה מסתיימת בסערה, והאמת... שאפילו מחשבות על פרידה החלו להתגנב". הם הגיעו למפגש בחשש, מחד הם לא רוצים להיפרד ומאידך הם בוודאי לא רוצים להמשיך בזוגיות רווית מתחים זו. איתן ותמר ידעו שהם נמצאים בבעיה. מה שהם עדיין לא ידעו זה, שהבעיה שהם מתארים היא שלב טבעי בזוגיות...

מאמר זה נכתב בתקופת חג השבועות, אולם כוחו יפה לכל השנה, והוא עוצמתי לכל איש ואשה, בכל זמן ומצב. בסיומו של המאמר, נקבל כלי חזק ונוסף להתרומם איתו בהמשך החיים.