רחמים חיימוב מטפל זוגי פסיכותרפיסט ומדריך חתנים 0534223547
therapist4us@gmail.com
באופן טבעי, לדאגות ולקשיים מתלווים רגשות שליליים כמו פחד, אי ידיעה, עצבות, כעס, חוסר אונים ותסכול. לעיתים קרובות, על אף שהקושי הוא מציאותי ומושפע מאירועים חיצוניים, הפתרון טמון בכוח המחשבה, או באופן יותר ספציפי, בפרשנות שאנחנו נותנים לאירועים המתרחשים במציאות החיצונית.
בחלק מהמקרים, שינוי האופן בו אנחנו חושבים ומפרשים את המציאות יכול להוביל לתחושה טובה יותר ולתחושת מסוגלות להתמודדות חיובית עם המציאות. ברור שקשיים נפשיים וחיצוניים עמם אנו מתמודדים לא ישתנו רק בעקבות שינוי מחשבתי, ובכל זאת, ישנם מצבים רבים שבהם שינוי קו המחשבה שלנו יוביל להטבה במצבנו הנפשי וביכולת שלנו להתמודד עם המצב.
אחד מהדרכים שיכולים לסייע לנו בכך הוא תהליך הנקרא מִסגוּר (באנגלית: Framing). זהו תהליך סלקטיבי, שנקבע על פי בחירה, של גיבוש התייחסות למידע אודות מקרה או אירוע שקורה לנו.
המושג "מסגור" הוגדר לראשונה על ידי ארווינג גופמן בשנת 1974, כאשר כוונתו היתה לנתינת מסגרת חדשה לאירוע המאפשרת לראות את המקרה שאותו חווים, אפילו אם הוא נחווה לפני שנים, בזווית ראיה חדשה המשנה את התפיסה ואפילו את התחושות שלנו כלפי החוויה הראשונה. כך שמסגור משפיע לא רק על ההווה שלנו אלא גם על תחושות מן העבר שלנו.
המסגור יכול להשפיע על הפרשנות הסובייקטיבית שאנו נותנים למידע העומד לרשותו, לחוייה ולמחשבה וכמובן בסופו של דבר לתגובה ולהתייחסות שלנו לאותו אירוע.
העיסוק במושג מסגור מתקיים בתחומי דעת שונים, כמו תקשורת, טיפול, סוציולוגיה, פסיכולוגיה ועוד. הוא מתבסס על ההנחה שנושא מסוים יכול להיבחן מנקודות מבט מגוונות ולהתפרש כבעל השלכות עבור ערכים או שיקולים שונים, וכך נוצרת או מתעדכנת, מסגרת ההתייחסות לאותו הנושא ובמילותיו של אלברט אינשטיין ''לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שהשתמשנו בה כשיצרנו אותה''.
מסגור מחדש כדרך חיים
בתהליך טיפולי, מסגור מחדש מאפשר למטופל לראות את סיפור החיים שלו, או חלקים ממנו, בזווית ראיה נוספת, בעלת עומק ומורכבות. בתהליך, נבחנים צדדים נוספים של המציאות, שיקולים ומחשבות, גם של המטופל עצמו וגם של סביבתו. כך, חוויות ילדות ואירועים שנחוו בצורה מסוימת עד כה יכולים לקבל משמעות אחרת. התהליך מאפשר התיחסות רכה יותר, בוגרת יותר, שכן כבוגרים, יש לנו את היכולת ואת הכלים לראות את המקרה בצורה מעמיקה יותר.
ויקטור אמיל פראנקל השתמש במודל כדרך חיים. ויקטור היה רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי וינאי, מייסד שיטת הלוגותרפיה ושיטת הניתוח האקזיסטנציאליסטי, הנחשבת לאסכולה הווינאית השלישית בפסיכותרפיה (אחרי הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד והפסיכולוגיה האינדיבידואלית של אלפרד אדלר).
בשנות המלחמה נשלח פראנקל על ידי הנאצים לגטו טרזיינשטט, ואחר כך למחנה ההשמדה אושוויץ. במחנות ההשמדה הוא עבר תלאות, רעב ועינויים בגוף ובנפש. אשתו האהובה ובני משפחתו נספו, והוא נאלץ לראות שוב ושוב כיצד חבריו למחנה מוצאים להורג במיתות אכזריות ומשונות או גוועים מרעב.
פרנקל, תכנן בקפידה את ההרצאות שיעביר אחרי שחרורו, תוך שימוש בחומרים אנושיים ממחנות המוות כהמחשה לנקודות תיאורטיות ומעשיות שרצה ללמד, ולימים אמר שזה מה שעזר לו להשאיר את רוחו וגופו בחיים בתנאים מחרידים. בספרו המפורסם "האדם מחפש משמעות'' מספר פראנקל כי גם בתנאים הקשים, היה צועד לעיתים מחוץ למרפאתו ונותן הרצאה לקהל דמיוני כדי לשמור על שפיותו. פרנקל שרד את מחנות המוות והמשיך לממש את חזונו כמטפל ותיאורטיקן רב-השפעה.
מחקרים שונים בפסיכולוגיה מצאו שכאשר אנו ממסגרים את המציאות בצורה חיובית אנו יכולים להשתמש בפרשנות הזו כדי להתקדם, ואילו כשמסגרנו את המציאות בצורה שלילית, אנו עלולים למצוא את עצמנו במצב של תקיעות ועם תחושות נגטיביות. במצב זה מומלץ להגדיר מחדש ולתת הסבר של משמעות חדשה ומקדמת בצורה שתתן לנו להמשיך לעבר היעד. חשוב לציין שלא תמיד האדם הפרטי יוכל להשתמש במסגור מחדש לבדו, במיוחד במצבים מורכבים ולכן כדי להתייעץ ולהסתייע בגורמים מקצועיים.
מקורות
פרנקל, ו. (1970). האדם מחפש משמעות: ממחנות המוות אל האקזיסטנציאליזם. מבוא ללוגותרפיה. תל-אביב: דביר.
[א] Chong, D., & Druckman, J. N. (2007). Framing theory. Annu. Rev. Polit. Sci., 10, 103-126
[ב]Goffman, Erving. 1974. Frame Analysis: An Essay on the Organization of Experience. New York, NY t al.: Harper &