חרבות ברזל או פלסטיק
המאורעות והזוועות שפקדו את עם ישראל ביום הקדוש והשמח "שמחת תורה תשפ"ד" לא ישכחו ולא יסלחו לדורות. זהו אירוע ששינה את העולם בכלל ואת עם ישראל בפרט כשאותם מחבלים ארורים טבחו והרגו והובלו את אחינו כצאן לטבח יובל. השאלה שמנקרת לכולנו בראש היא כיצד הגענו למצב הלא הגיוני הזה? ויש לנו לא מעט ביקורת על המנהיגים העומדים בראש, בארץ ובעולם.
לב מלכים ושרים ביד ה' - בובות על חוטים
האמת היא ששום אדם לא יכול לענות על שאלות קשות אלו, מלבד תשובה אחת ניצחת הנלמדת מהחכם באדם (משלי כא, א): "פלגי מים לב מלך ביד ה' על כל אשר יחפוץ יטנו". ופירש במצודת דוד: "כמו פלגי מים המה ביד האדם להטותם אל מקום הנרצה על-ידי חפירות חריצים, כן לב המלך ביד ה' להטותו אל כל אשר יחפוץ". מכאן למדנו שאף על פי שהבחירה ניתנה לאדם לבחור את פעולותיו על כל צעד ושעל, לא כן המלכים והשרים. מאחר שהם שולטים על אחרים, לא יתכן שיעשו עמהם ככל העולה על רוחם. לכן נטל מהם הקב"ה את בחירתם והרי הם מסורים בידו יתברך להטותם על כל אשר יחפוץ. מזה יצא הביטוי שכולם משתמשים בו – לב מלכים ושרים ביד ה'.
אחדות ואהבה בעם ובין בני הזוג - ניצחון
אולם בל נשכח ו'החי יתן אל לבו' לקחת עיקר המסר לאחדות עם, להרבות באהבת ישראל ולסלק שנאת חינם ביננו ומבואר בחז"ל (תנחומא קורח, ג) ומובא ברש"י (במדבר טז, כז) שמפני חטא המחלוקת ופירוד לבבות ניתן רשות למשחית שלא להבחין בין חייב לזכאי ובין גדולים לקטנים ואפילו טף ויונקי שדים שלא חטאו. ופשוט כשעם ישראל יהיה מאוחד שום אומה בעולם לא תוכל לו.
הדברים אמורים גם לגבי בניית הבית היהודי וחינוך הילדים שמביטים בהוריהם שהם מאוחדים ביניהם בדעותיהם, אזי הילדים מרגישים בטחון וחוסן נפשי כי הבית הוא החומה הבצורה ומגן מפני "חרבות הברזל" המתנופפים בחוץ.
אמונה - פתרון לכל שנאה
הנה פשוט שהפתרון לגורמי השנאה הוא האמונה. כי האדם המקנא, שורש סיבת שנאתו: מדוע חברי הצליח ואני לא, הלא אנו באותן תנאי יכולת? ואז מתעוררת אצלו השנאה. אולם המאמין בה' יודע שתנאי היכולת אינם כלום, לא מעלים ולא מורידים, וכל הצלחת חברו אינה מפאת תנאי יכולתו, אלא מפני שכך גזר ה'.
העיקר לא לפחד כלל - להכניס את הקב"ה בלב
כתב ליקוטי מוהר"ן (ח"ב סי' עח): העולם הזה הוא גשר צר, והעיקר שלא להתפחד כלל, כי באמת מי שמכניס בדעתו אמיתת מציאותו יתברך וישתבח שמו, אזי אינו מפחד משום דבר בעולם.
מעשה בצדיק אחד שהיה בטבעו פחדן גדול, ופעם נסע לדרכו עם בעל עגלה, שהיה איש פשוט מאוד, אבל היה מאמין גדול בה'. כשראה שהצדיק כל כך מתפחד, ובפרט בלילה, כשנכנסו בתוך היער, אזי הסתובב אליו הבעל עגלה ואמר: רבי מה אתה מפחד, לי יש קבלה מאבי שהיה בעל עגלה כל ימיו, שיש לו קבלה מאבי אביו, שגם כן היה בעל עגלה, כשיוצאים מפתח הבית, לוקחים את הקדוש ברוך הוא בתוך הלב ואת השוט ביד, ואז איני מתפחד כלל משום דבר ומשום בריה, כי אני יודע שהקדוש ברוך הוא בליבי, מאחר שהזמנתי אותו אצלי. התפעל הצדיק מאוד מדבריו, שבעל עגלה פשוט, שהוא כבר דורות בעל עגלה, עם כל זאת יהודי פשוט כזה מזמין את הקדוש ברוך הוא בתוך ליבו.
"חרבות ברזל" האמיתי אלו האמהות - בלהה רחל זילפה לאה שיתפללו עלינו ממרום שנזכה לביאת גואל צדק אמן!