מבוא
הנושא של בחירת בן/בת זוג הולך ונעשה קשה יותר ויותר.
החיים המודרניים מציעים יותר נוחות הגורמת לאנוכיות, ובמקום אהבה מרבים באכזבה. אנשים נוטים לחיצוניות, למראה החיצוני, למותגים. הטלביזיה והמחשב מבלבלים מאוד. נוצר טשטוש של העצמיות ויש רצון לחיקוי של הדמויות בתקשורת. הדבר גורם להתרחקות מה"אני העצמי" הגוררת לרצות שגם בן/בת הזוג ייראו כמו אותו גיבור תקשורתי. צבירת חוויות רבות דרך המסך, ההזדהות עם המראות והצפת הרגשות גורמים לריק פנימי, הכל חיצוני וקשה לקבל את הפער בין הרצוי למצוי.
מי שעובד עדיין על המידות ומנסה להיות ותרן ומתחשב נחשב ל"פרייר". התרבות המערבית לוקחת חלק נכבד בעיצוב האישיות שלנו ומקשה במיוחד בבחירת בן/בת הזוג. אנשים מחפשים שחרור מהחובות המשפחתיות. לפחות בירושלים קיימים אזורים המוכרים כ"ביצה". שם גרים פנויים ופנויות בריכוזים גדולים. מבחינה חברתית לא משעמם להם, הם מזמינים אלה את אלה לארוחות ולאירועים. עצמאותם הכלכלית מאפשרת להם לקנות אוכל מוכן, להשתמש במכבסות ולהקל על חייהם. למה להיכנס למסגרות! למה לעמול ולהשקיע כוחות נפש?
למרות שאנו מאמינים כי הזיווג נקבע משמיים, בחירת בן/בת זוג למטרת נישואין תלויה בהחלטה גורלית. כבדה היא וקשה למעלה מכוחו ויכולתו של האדם.
אחד הקשיים בבחירת בן/בת זוג הוא כאשר יש חוסר התאמה וחוסר זהות מוחלטים בהשכלה, בתכונות, בכישורים ובהשקפות. מצב זה מביא לקושי בבחירת בן/בת הזוג ומעמיס משא מיותר על זה הקיים מכבר. עצם בחירת בן/בת הזוג מעוררת התלבטויות רבות הנובעות חלקן מהרצון לחיים שלווים ויציבים.
השלב שבו הבחור והבחורה יכולים להחליט על הצעד להגיע למסגרת נישואין הוא, כאשר יש התאמה וזהות מוחלטת בין הבחור לבין הבחורה. לשם כך עליהם ליצור קשר זה עם זו ולשמור על יחסים "תקינים". דבר זה מתאפשר ע"י כבוד, אהבה, הערכה, יחסי סובלנות, תשומת לב והבנה בין שני המועמדים לנישואין. כל זאת תוך הדדיות מוחלטת.