בורא עולם ציווה על המין האנושי להינשא ולהקים משפחה, המצווה מנחה כל יהודי ליצור מסגרת המלכדת גבר ואישה לתקופה ארוכת שנים ולהרחיב את עולמו של בורא עולם ע"י הרחבת המשפחה.
אולם קשה מאד היה לקיים מצווה זו ללא שהקב"ה שזר במבנה האישיות של גבר ואישה סיבות לליכוד משפחתי זה. משום שקיימים גורמים רבים המרחיקים את האדם מיצירת אחדות זו.
הגורם הראשי האמור לעכב את האדם מלהינשא, הוא שאיפתו הבסיסית של האדם לחופש ולאי כבילות הכולל אי- כניסה למערכת המחייבת לאורך ימים ושנים ומאלצת את הנשוי לפעול לא בהתאם לרצונו החופשי.
כדי להוות משקל נגד הרצון לחופש ולאי נטילת אחריות מחייבת, יצר הקב"ה באישיותו של אדם "צרכים מקשרים" שיאחדו אותו עם בת או בן זוגו.
למעשה האדם לפני נישואיו מצוי בין שני כוחות סותרים האחד אי כניסה למחויבות, והשני צרכיו ונטיותיו הנפשיות. כמעט תמיד צרכיו ונטיותיו הנפשיות והרגשיות השואפים להיות חלק מדבר נוסף, גוברים על נטייתו להיות לבד ובלא כבילות, והוא משלב את עצמו כמו כל באי עולם במסגרת הנישואין.
בין הצרכים המקשרים את המין האנושי זה לזה, נמצא צרכים אישיים יחודיים לאותו אדם שאינם קשורים דווקא לנישואין וצרכים זוגיים הקשורים לנישואין ואפשר לזהות את כל בני האנוש הזקוקים לדברים דומים. בכתבתנו זו נעסוק בצרכים המתבטאים בנישואין ובפרט ב"צרכים מקשרים הגבריים".בכתבה הבאה נעסוק בע"ה בצרכים המקשרים הנשיים. ידיעת הגברים את הצרכים המקשרים הנשיים וידיעת הנשים את הצרכים המקשרים הגבריים תהווה את המנוף העיקרי בהשכנת השכינה בביתם של בני- הזוג
צרכים גבריים
הצורך החזק ביותר שיש לבעל מרעיתו הוא: שתהיה שבעת- רצון ממנו ותיהנה מעשייתו למענה, שהשמחה תקרין ותזרח מעם פניה ושהיא תביע במילים שמאד טוב לה, בעיקר בזכותו. צורך זה כה נדרש לו עד כשהיא אינה מגיבה בהתאם לציפיותיו אלה, הוא פונה אליה ומבקש ממנה פעמים רבות: "תגידי שטוב לך, תאמרי שאת נהנית, תביעי שביעות רצון, שאבין ממך שלא היית יכולה לחיות בלעדי וכו' וכו'" , אולם היא מתבוננת בו בפנים מלאות תמיהה ובתחושת מבוכה ואינה מבינה מה הוא רוצה ממנה.
במקביל לכך, הבעל חש באי רגיעה בצורה מטרידה כאשר רעייתו משדרת מצוקה ומביעה חוסר שביעות רצון ממנו, מעצמה, מעבודתה, ממזג האוויר, או מכל דבר אחר.
זאת ועוד. כאשר אישה מעירה בביקורת לבעלה, הוא חש פגוע פעמיים. פגיעה אחת ע"י העמדתו בצורה שלילית. פגיעה שניה, הוא מבין ממנה שלא טוב לה, והדבר יוצר לו חוסר נוחות ואי רגיעה. ביטוי חיצוני למצוקתו זו של הבעל אנו מבחינים בשפת גופו בעקבות תלונותיה של הרעיה, כאשר הוא מצמיד את כפות ידיו ספק על אוזניו ספק על ראשו ואומר: "אני רוצה שקט, שקט". זאת הוא אומר גם כאשר היא כלל אינה מגביהה את קולה בשיחתה ואינה צועקת בתלונותיה. הפעם כוונתו בביטוי ה"שקט" אינו בהבנה שלא להרעיש, אלא בצורך בשלווה ורוגע. כיוון שהקב"ה יצר ברגשותיו של הבעל תחושת חוסר רגיעה כאשר לרעיה לא טוב. זאת כדי לאלץ אותו לדאוג שלרעיתו יהיה טוב. אלא שבמילים שהבעל אומר "אני רוצה שקט" הוא מגדיר שלא במדויק את הרגשתו. מאותה סיבה אפשר לשמוע גבר האומר לרעיתו "רק שתהי רגועה, חשוב לי שתהי שלווה", או שהוא אומר לה בצורה פשוטה "מדוע את צועקת"? והיא מגיבה בפשטות ובצדק אני בכלל לא צועקת.
אישה שמעוניינת לסייע לבעלה לאהוב אותה. תשתדל שמעבר לצורך שלה לשתף אותו במצוקותיה, תציין בפניו שהיא מאושרת בנישואיה, שטוב לה במחיצתו שהיותה רעיתו גורמת לה לעונג רב ושבלעדיו היה קשה לה להיות מאושרת.
"צורך מקשר נוסף שהבעל זקוק מרעיתו, שתודה לו מאד על כל פרט בעשייתו למען המשפחה. זוגיות שבה האישה אינה מודה לבעלה על פעולותיו היא זוגיות שבה הבעל מתקשה לפתח מערכת רגשית חיובית כלפי רעיתו.
בנקודה זו ניתן לציין שמבנה הנפש של האישה מצטיין בהרבה הוקרת טובה לחברותיה ושכנותיה על כל פעולות פעוטות שהן עושות עבורה. אך על פי רוב היא חשה מעצור נפשי להודות לבעלה.
ההסבר מדוע גבר זקוק להוקרת טובה, ומדוע אישה מתקשה להודות לו יובא בכתבה אחרת בע"ה. אך נכון לציין, שהניסיון מלמד שככל שאישה מודה לבעלה כך הוא מוכן ואף מעוניין לסייע בידה.