אם אני, אני...
ייעודו של כל אדם ואדם הוא אחד ויחיד. יתרה מזו אישיותו אחת ומיוחדת. אך הגשמתו האישית תתבטא באופן מקסימלי לאחר התקשרות והתחברות עם זולתו.
נישואין הינם מערכת המבקשת התחייבות הדדית, שתוביל "לקשר בר קיימא"
חיים משותפים נועדו לפתח נכונות לשמור ולקיים בנאמנות ובדייקנות את המוטל עלי, דהיינו קבלת אחריות לקשר הנישואין.
קשר זה מתחזק מתוך עזרה הדדית, חלוקת תפקידים, קבלת אחריות, נתינה תמידית והכרות בצרכים השונים של השני.
על מנת להגביר את רמת השותפות בצורה מועילה ביותר- כל אחד מוזמן להתייחס לשני יותר מאשר לעצמו, זהו עיקרו של כל מבנה האהבה וקביעת היחסים.
עפ"י השקפה זו, ניתן להבין את סיבת התקלות והפרעות בהן זוגות רבים "נתקעים".
רבים מהם מצפים לקבל תמורה ללא מאמץ והשקעה ממושכת. זוהי השקפת עולם המבוססת על הרגש והדמיון. אנשים שלא הורגלו לנתינה, שוקעים ברגשי תסכול ואכזבה.
הם שואלים את עצמם: "האם אוכל להשיג את כל בקשותי ורצונותיי"? אך האם אין זאת תפיסה ילדותית הנשענת אך ורק על קבלה?
אחד המאפיינים העיקריים הבולטים ביותר בקונספצית (תפיסה) האהבה זו היכולת לחלוק חוויות אישיות עם השני. האושר של בני הזוג תלוי במאמצים ובהשקעה שלהם מול עצמם.
לעיתים נחוץ זמן בכדי להגביר את האהבה וליזום יחסי שיתוף נכונים עם בן הזוג משום שאלו ערכים שלומדים ומשננים לאורך זמן. עשייה משותפת מגלה שינויים רבים במערכת הזוגית ומאפשרת אחדות והרמוניה .
למרות הרצון להתאמה זה עם זו ולאיחוד משותף בין בני הזוג, ישנה חשיבות רבה לשמור על כל מהותם וכוח יחידותם. כל אחד ממלא תפקיד ושליחות שונים בחיים על פי קווי אופי ושאיפות. כלומר יש להיות מודעים בצורך להכיר בתכונות שהקב"ה חנן את כל אחד ואחד ולעיין היטב עד ברור פנימי כדי להשיב על השאלה הבאה:
מי אני ומה תפקידי?
התבוננות ב"אני" תסייע להביא את האדם לתודעה מהם הכוחות הטמונים בו, לקבל את עצמו במצבים שונים ובנוסף לכך תאפשר לו עבודה על המידות.
ובכן, האופן שבו האדם מעריך את עצמו מהווה מסגרת התייחסות שדרכה הוא משתלב עם זולתו. האופן החיובי שבו בני הזוג משלבים את כוחותיהם לשם משימה כלשהי על אף ההבדלים שבניהם, תורם לחיזוק קשרי הידידות ומעשיר את תכונותיהם.
הרבי מקוצ'ק המחיש זאת בעזרת משחק מילים:
"אם אני- אני, ואתה- אתה
אז אני- אני, ואתה- אתה
אך אם אני- אתה, ואתה- אני
אני- לא אני
ואתה- לא אתה".
הגורם המרכזי ב"נישואין של אושר" נמצא ביכולת של הזוג לשמח זה את זו ולספק שייכות. זהו תהליך שדורש זיכוך פנימי דהיינו עבודה על המידות. לשם כך האדם צריך לנווט את כוחותיו ולשלוט ביצרו כגון באנוכיות. כמובן שלא ניתן ליישם זאת מתוך שאננות, כי אם ע"י עבודה מאומצת המותנת בהתמדה וסבלנות רבה. אולם לעיתים "האגו" משפיע על האדם ודוחף אותו להאזין לעצמו מבלי להתחשב באחרים. על כן ניתנה לאנושות הזדמנות פז ואתגר להגיע לידי תיקון המידות באמצעות החתונה וקשר הנישואין.
מערכת זו תורמת לכוון את סדרי העדיפויות, לדחות סיפוקים ובאופן כללי לעבוד על הצד האנוכי הקיים בכל אחד ואחד.
נישואין הינם ברית לכל החיים ובכל תנאי. כלומר זהו קשר מוחלט ועמוק עם אדם קרוב שאליו קשורים בקשר של אימון ללא הסתייגות. זוהי מערכת של שניים הרוצים אחד בטובת חברו ורווחתו.