מאת:גב' רינה ציון קאריוף

אמרו חז"ל "מה' אישה לאיש" (מו"ק יח.). דווקא מאת ה', ושום בריה לא תמנע שידוך, או תגרום לכך שבהכרח יתקיים שידוך, כי הכל מאיתו יתברך.
הזהר הקדוש אומר שבמושגים רוחניים מהווים בני זוג ישות אחת. איחודם בקשר נישואין ע"י סיבות שזומנו מאת ה'- היא להחזירם למקורם הראשון. בני זוג הם שני חצאי נשמות שהולבשו בשני גופים נפרדים, וקשר הנישואין מאחד אותם.
רבי משה פיינשטיין זצ"ל כותב בספרו "דרש משה" (תחילת ויקרא): מה התועלת בבת הקול המכרזת "בת פלוני לפלוני"? והשיב, התועלת היא שבת הקול דינה כדין נבואה, וכל אדם חייב בכל יכולתו לעזור להגשים נבואה זו, ולהקים את דבר ה' שבת פלוני לפלוני.
למרות הידיעה הברורה שזיווגים נקבעים ע"י הבורא יתברך, עלינו לזכור שהמרכיב של בחירה חופשית שריר וקיים. כאשר זיווגים נפגשים וגם אלו הבאים בברית הנישואין, הנשמות מכירות זו את זו היטב, אך הלבוש הגשמי עדיין חוצץ ביניהם.
הזיווג אמנם נקבע משמים, אך מימושו נעשה באמצעים "ארציים" מאד.

לכן קיים חלק ההשתדלות שדורשים מאיתנו. רבותינו מנחים אותנו איך עלינו להשתדל ועל מה לשים דגש, לזכות להקים בית של שלום בנין עדי עד שהשכינה תשרה בתוכו.
לא לשבת בבית ולחכות שהשידוך יבוא אליך. אמרו חז"ל: יש שהוא הולך אצל זווגו ויש שזווגו בא אצלו" יצחק בא זיווגו אצלו. "ויצא יצחק לשוח בשדה... וישא עיניו וירא והנה גמלים באים". (בראשית כד, סג). יעקב הלך אצל זיווגו. "ויצא יעקב מבאר שבע".
אנו לומדים מהשידוך הראשון בתורה, על מידת ההשתדלות של ההורים לילדיהם, ועל הקו המנחה לזיווג הגון וראוי. שליחתו של אליעזר עבד אברהם אבינו למצוא אישה ליצחק. הם מחפשים אישה עם תכונות טובות שהוא היסוד החשוב לקיום. אליעזר מבקש ליצחק אישה בעלת חסד דווקא, כי מי שהוא בעל חסד ואינו "אנוכי", הריהו מוכשר לקבל אמת ואף להעבירה לזולת.
"ישתדל האדם לישא אישה ההוגנת לו וראויה להדבק בו... כי לא יהיה דיבוק אמיתי בבלתי דומים, אבל יהיה בדומים בלבד, כי אז יכוונו לדעת אחת".(רבינו עובדיה ספורנו, בראשית כ, כ"ד)
לכן צריך להשתדל, שישתייכו המוצעים לשידוך לאותה תרבות לאותו חוג ולאותה קהילה, בעלי רמת פקחות דומה, וללא שוני גדול וקיצוני, בעלי חינוך השקפתי זהה והעיקר שאיפות חיים דומות. כמו כן כדאי להקפיד שיהיו השניים נושאים חן זה בעיני זו ולא שידחפו אותם להחליט, אלא תהיה ההחלטה מרצונם ובהסכמתם.
בחברה הכללית עושים פולחן מיופי וכוח, והדברים בעלי המשמעות האמיתית שהחזיקו את בני ישראל בכל הדורות אינם קיימים, כנתון בהחלטה, אדם הולך אצל ליבו במקום אצל שכלו, ומושפע ממה שיגידו בחברה, ואז לא אחת אנו שומעים על בעיות שנוצרות כתוצאה מהחסר של היתדות האמיתיים של חסד נתינה ואהבת אמת שאינה תלויה בדבר.
אמרו רבותינו: "איזו אישה כשרה? כל שעושה רצון בעלה." – במידה זו יש מיצוי לכוחה הגדול של האשה, כמקבלת בעלת כושר הסתגלות וכוח ויתור. כתב המאירי (משלי יד, א): "אמרו חכמי המוסר, אל תיקח אישה לממון או ליופי, כי הכל ילך וישאר הדופי" (תנא דבי אליהו).
ואמרו בשם ה"חזון איש" זצ"ל, כשלוקחים חתן צריך לשים לב היטב למידותיו הטובות, ולא ללמדנותו, כי יכול להיות בן לשושלת תלמידי חכמים ולמדן גדול, ובשל מידותיו עלולה דווקא אצלו להפסיק השושלת. ולעומת זאת יכול להיות לא למדן גדול כ"כ, אך בעל מידות טובות, ובשל מידותיו תתחיל ממנו שרשרת חדשה של דורות תלמידי חכמים.
הסטייפלר הקדוש כשחיפש שידוך לנכדתו, חיפש שלושה דברים, התמדה, שכל ישר, ומידות טובות. הוא לא חיפש "למדן", הוא אמר ש"ללמדן" יש שלום בית תמידי עם הסטנדר והגמרא, מכיוון שהם לא דורשים ממנו כלום, אבל אישה שזקוקה לעיתים לעזרה ליחס הולם למי שיקשיב לה, וידבר על ליבה דברים טובים ומנחמים, זקוקה לבעל עם מידות טובות. כי השקידה המופלגת לא הרגילתו לכך, ומי שהוא שקדן לא בהכרח בעל מידות טובות. אנו חלילה לא חושדים שהסטייפלר הקדוש זלזל אפילו במקצת בהתמדה, ואש התורה שיקדה בו מאירה לכולנו אך הוא ידע בידיעה ברורה שמידותיו של האדם הם אלו שמסייעים לנישואין מוצלחים שיביאו לאדם את האשה שתעשה הכל בשביל שיגדל בתורה הלא כבר נאמר "אין מזווגין לאדם אלא עפ"י מידותיו".