זוגיות, מעצם טבעה, מייצרת ניגודים והתנגשות רצונות, צרכים ושאיפות. סיבה ראשונה לכך זה עצם היותנו גבר ואישה שמעשינו מובלים ממקומות שונים, האישה מובלת ע"י הרגש שהוא לא יציב ונתון לשינויים בקלות, ואילו הגבר מובל ע"י השכל שהוא ישר, קבוע וחד משמעי.
סיבה נוספת: כל אחד מגיע מבית אחר, מרקע אחר וממילא העקרונות, השאיפות והחינוך שונים לחלוטין וכשמתחתנים, עלינו ללמוד לחיות כל אחד עם מעלותיו וחסרונותיו של בן/בת הזוג.
טעות היא בידנו כשאנחנו נתקלים בקושי הראשון, ובהחלטה נחושה נצהיר: "מהר מאוד אחרי החתונה אני אשנה אותו".
האפשרות היחידה שיש בידנו לשנות זה את עצמנו, כדוגמת המכונית הדוהרת, אם יבוא אדם מבחוץ וינסה לעצור את המכונית, ימחץ מתחת גלגלי המכונית, אבל הנהג עצמו, בלחיצת דוושה יכול לעצור את המכונית, אם רצונו בכך.
הרב נפתלי קוגר אומר: "עבודת ה' שלך, אחי, שלך היא! ומיוחדת רק לך ודע שבאמת זוהי עבודה מיוחדת עד מאוד אשר אין איש בכל העולם שיעשה אותה במקומך וכמותך"
בשירת הים כתוב: "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה," שואלים המפרשים על איזה אז הכוונה? והם עונים: "נכון כיסאו מאז". מתי יהיה כיסאו של ה' נכון? (מוכן) מאז ישיר משה... זאת אומרת כשמשה ועם ישראל אומרים שירה נהייה כסא ה' מוכן. ואיזה כיסא הכוונה? כסא כבודו! שכל הכסא עשוי ממשבצות של כבוד, והכבוד הגיע דרך כל אחד ואחד מאיתנו. לנו, יש את התפקיד למלא כמה שיותר משבצות. ומהו אותו כבוד? זה עבודת המידות, ואם לא עבדתי על המידות, לא מילאתי את המשבצת שלי בכסא הכבוד, ואם כך, למה לי חיים? כי המהות של אדם חי, זה שעצם החיות מאלצת אותו לעשות שינוי.
אם כך, עבודת החיים שלי זה לשנות את עצמי ע"י שבירת המידות, אבל אז נשאל את עצמנו : אין באפשרותנו לשנות את הבעל? כמו שהתחתנו כך אנחנו אמורים להישאר? אלא שישנם דרכים שמותר לי ולגיטימי עבורי לשנות את הזולת, אבל לפני כן נציין איך אני לעולם לא אצליח לשנות את הזולת: ע"י הפעלת כוח. כי כשאדם מפעיל כוח נגד הזולת, הזולת יגיב באחת משתי הצורות: או שהוא יפעיל כוח נגד ואז נמצא את עצמנו במאבק כוחות, או שהוא "ירד למחתרת", כלומר ישקע בעצמו.
גם אם אדם מפעיל כוח ונראה לו שבעקבות הכוח הוא הגיע כביכול להישג, ההישג הוא חיצוני בלבד ובבוא היום זה יחזור אליו כבומרנג.
איך בכל זאת נצליח לשנות את התנהגות הזולת על מנת שתתאים לנו ?
א. תפילה- התפילה לא תעשה שינוי בשני, מה היא כן תעשה ? היא תקשר את האדם לקב"ה, תפילה - בהיפוך אותיות = פתילה, מה תפקיד הפתילה ? לקשר בין הנר לשלהבת, כלומר בין הגשמי לרוחני והתפילה תפקידה לקשר בין הגשמי שהוא האדם לבין הרוחני שזה הקב"ה. התפילה מעלה אותנו בדרגה וגורמת להתבטלות, לכן הניסיון נהיה קל יותר לספיגה.
ב. תקשורת נכונה - אחד מיסודות התקשורת, זה לכוון את הדברים אלי, ולא להעביר את האחריות, ולהאשים את השני. כי כשאנחנו מאשימים את השני, אנחנו עוינים אותו, תגובתו תהיה התרסה נגד. כמו הרדאר שתפקידו לבדוק את החפצים המתקרבים אליו אם הם עוינים אותו או אוהדים - אם החפץ עוין הרדאר שולח מיד טיל כנגד, שמוריד ומרסק אותו, אך אם החפץ אוהד, הוא נותן לו להמשיך בדרכו, כך גם בתקשורת, כשאתה עויין, הזולת מחפש לרסק אותך, אבל אם תנסה לחוש מה קשה לזולת ותיכנס לנעליים שלו, יש סיכוי שלזולת תהיה פתיחות לקבל את דעתך וממילא יגרום לשינוי.
ג. דוגמא אישית- הדוגמא האישית טומנת בתוכה הכרח לשינוי עצמי וממלא כל המערכת מסביב משתנה. זאת מאחר והקשר בין בעל לאשתו הוא קשר גומלין. מעשה האחד גורם לשני להגיב כלפיו. התגובה של האחר גוררת בעקבותיה תגובה שכנגד, וחוזר חלילה. הדוגמא האישית, דהיינו, שינוי חיובי בהתנהגותי יגרור בעקבותיו שינוי התנהגותי אצל האחר.
אצל רב כתוב: "גדול שימושה יותר מלמודה" למה הדרגה של המשמש גדולה משל התלמיד ? כי המשמש רואה דוגמא אישית ומפנים את ההתנהגות החיובית, תוך כדי עקיפת ההתנגדות, כי הוא לא בא ללמוד, ודווקא כשבאים ללמוד נוצרת התנגדות.
ד. עין טובה- פשוטו כמשמעו- לראות את הטוב שקיים בהכרח בכל אדם ולהתמקד בו, תפקידנו היא לזהות מעלה אפילו קטנה ביותר, ולעבות אותה, ואז האדם מרגיש טוב עם עצמו וממילא הוא יוכל להעניק יותר לשני.
לסיכום, מטרתנו צריכה להיות: לשנות את עצמנו, ושינוי הזולת יהיה בעקבות השינוי העצמי שיחול בנו.