פעמים רבות אנו שומעים מזוגות המגיעים  לטיפול את המשפט "כך אני, ואיני יכול להשתנות". כל תורת היהדות בנויה על כך שאנו צריכים להשתנות והמשימה המוטלת עלינו היא לבנות את האישיות שלנו. הרבה ספרים נכתבו על העבודה על המידות וכולם טוענים שהשינוי כמעט בלתי אפשרי. אם כן האם יש בידינו יכולת להשתנות או שבאמת כאלו אנחנו וכך צריך לקבל אותנו.
כדי להשתנות צריכים כמה תנאים ברורים. ראשית צריך רצון והחלטה להשתנות, שנית אנו צריכים לקום ולעשות מעשה, כלומר לתרגל את השינוי, שלישית צריך להתמיד בו גם אם קשה וגם אם מרגישים שנכשלים הרבה פעמים. לעיתים, באים בני זוג וטוענים שבני זוגם השתנו לאחר הנישואין והם אינם אותם בני זוג עמם התחתנו ואהבו. הערה זו נכונה. לאחר ההתקרבות של שני בני הזוג זה לזו חלים שינויים התנהגותיים. הבעיה מתחילה כאשר בן זוג אחד מצפה שבן הזוג השני ישתנה ואילו הוא עצמו יישאר במצב הנוכחי. ברגע שאנו נשארים במצב הקיים אנו, למעשה, מדרדרים כלפי מטה. ברגע שאנו משתדלים להשתנות אנו מטפסים כלפי
מעלה. כל שינוי של מקום מגורים, מצב משפחתי מרווק לנשוי או מנשוי לאב או אם מניע אותנו להשתנות, אלא שעלינו להשתדל להשתנות לטובה, לשפר את עצמנו.

אם נתבונן בסיפורו של יעקב אבינו נוכל ללמוד מכך הרבה. יעקב אבינו, לאחר קבלת הברכה מאביו, ברכה שהייתה אמורה להיות של עשיו, נאלץ לעזוב את בית הוריו ולנדוד אל לבן הארמי, שהיה רמאי מאין כמוהו. בבית אביו הוא חי בחממה אוהבת של הורים טובים, למוד תורה וחיים יהודיים מלאים. עכשיו הוא צריך לרדת אל הארמים ולהתמודד עם רמאות, הטעיה, נבלות וכו'. האם יצליח לשמור על אופיו הטוב?
בדרכו הוא נרדם וחולם חלום. בחלום מראה לו הקב"ה סולם שרגליו ניצבות על הקרקע וראשו מגיע לשמים ומלאכים עולים ויורדים בו. מה מנסה החלום הזה למסור לנו כמסר חשוב? החלום מציג ליעקב את הסולם - קו האישיות שלו, ואומר לו הקב"ה "ראה יעקב, על קו האישיות שלך, עמו נולדת, אפשר לטפס ולעלות למעלה ואפשר גם לרדת למטה. ההבדל בין להיות למעלה לאפשרות להיות למטה הוא עצום, היכן אתה רוצה להיות, תבחר ונראה אם תצליח לשמור על מקומך זה." יעקב חי אצל לבן עשרים שנה. כשהוא עוזב את לבן בדרכו לארץ כנען בא מלאך להלחם בו לאורך כל הלילה. המלאך אינו מצליח לפגוע ביעקב. הבוקר מאיר והמלאך מבקש שיעקב ישחרר אותו. יעקב אינו מסכים עד שהמלאך יברך אותו. המלאך בתשובתו אומר את הדברים הבאים: "ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלוקים ואנשים ותוכל" מה משמעות הברכה של המלאך? המלאך אינו מברך את יעקב אלא מוסר ליעקב תשובה על החלום - יעקב גם כשירדת לעיר הרמאים הצלחת להיות אדם שלם ולשמור על אישיותך.

מכאן אנו למדים כי עלינו לעבוד על פיתוח האישיות שלנו ואנו גם מסוגלים לכך אם אנו רוצים. כמובן שאם נשקיע כוחות בפיתוח אישיותנו במקום להיגרר למריבות על דברים פעוטי חשיבות תהיה התוצאה הסופית חיי אושר וחיי אהבה מלאי סיפוק. האם לא שווה להשקיע בחיי איכות טובים יותר?
עלינו לזכור שמשחקי הילדות שבהם שיחקנו בעבר לקוחים מתוך החיים. זוכרים את משחק הסולמות והמגלשות? לוח עם 100 מספרים שביניהם יש סולמות המעלים אותנו לגבהים או לעיתים מגלשות המורידות אותנו למספרים הנמוכים שמהם צריכים לחזור ולטפס כלפי מעלה. כך גם בחיים, כשרוצים להתקדם ולהשיג תוצאות חיוביות לעיתים נופלים ונחבלים ואז צריך לקום ומחדש להתחיל לטפס, רק כך בחזרה תמידית על
הניסיונות מצליחים להתמודד ולטפס כלפי מעלה. בזוגיות, בחינוך ילדים, בעבודה ובכל מקום בחברה צריך תמיד להתמודד ולהתקדם ולא לשקוט על השמרים. אם נלמד את עצמנו להסתכל תמיד על מה שיש בידינו, על מה שהספקנו להתקדם נוכל להצליח במשימה, אך אם תמיד נחפש את האכזבות, את מחצית הכוס הריקה, המשימה תראה כבדה ובלתי אפשרית וברור שניכשל. מטפס הרים שמחליט לטפס על הר האוורסט יודע שסיכוייו להגיע לפסגה קלושים לעומת סיכוייו להיכשל בדרך ולעצור באמצע המסע, ובכל זאת הוא מתכונן במשך חודשים ארוכים למסע, מכין לעצמו את כל הכלים הדרושים, משקיע מאמצים רבים בלמידת ההישרדות, מתכונן נפשית ואז הוא יוצא לדרך.

כל מה שהוא רואה לפניו במשך המסע הארוך והמייגע הוא את הפסגה העליונה הקורצת לו וקוראת לו להגיע ולכבשה. ראיה זו מגמדת בפניו את הקשיים הנקרים לפניו ומאפשרים לו להתמודד נפשית וגופנית במשימה. אברהם אבינו נשלח לעקוד את יצחק בנו על המזבח, ניסיון אדיר ואיום. כיצד יוצא אברהם לדרכו "וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו" הוא ולא עבדיו. מוקדם בבוקר הוא קם יוצא לדרך. המדרש מספר לנו כי השטן העמיד בפני אברהם קשיים רבים בדרכו זו. אברהם מנער מעליו את הקשיים וממשיך בדרכו לביצוע המשימה הגדולה שמנוגדת כל כך לאופיו הטוב ולדעתו וידיעתו את האלוקים. רק הראיה הנכונה על המשימה, זה רצונו של הקב"ה יתברך ולכן כך צריך להיות, מאפשרת לו להתמודד עם המשימה ולכן הוא גם זוכה לביצועה המושלם כל כך כפי שהוא אומר ליצחק: "אלוקים יראה לו השה לעולה בני" האלוקים מחליף את יצחק בשה מיוחד היורד מהשמיים לאברהם.
אם נחשוב מעט על הניסיונות שמעמיד הקב"ה לפנינו, ניסיונות של חיים עם בת זוג ששונה מאתנו, שיש לוותר לה הרבה פעמים, שיש לרצותה ולפנקה תמיד, ולא תמיד זה מתאים לנו לעשות כן. אבל זה רצונו של הקב"ה שכן זיווג זה עלה לפניו יתברך עוד ארבעים יום לפני יצירת הוולד במעי אמו, הרי שהקב"ה מצפה מאתנו להצליח בהשקעתנו בניסיון זה ולחיות חיי אושר ורווחה.

 כאמור בפרקי אבות "הכל צפוי והרשות נתונה" זיווג זה הוא הזיווג הצפוי לנו מששת ימי בראשית, והרשות נתונה בידינו ליצור ממנו משפחה הרוסה או משפחה נפלאה. בידינו הדבר ורק בידינו. נאמר בשיר השירים: "אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים" מה משמעותו של פסוק נפלא זה? כאשר מגיע זיווגו של אדם לידי מימוש אומרת הנערה "אני לדודי"
אני מתכוונת לתת לאהובי הכל, משרוך נעל ועד ארמון פאר במעשי בבית, ואילו "דודי לי" הוא הכרת הטוב שהבעל חייב לאשתו על מעשה ומעשה שהיא עושה במשפחתם. למה הדבר דומה לגידול שושנים "הרועה בשושנים" שכן צמח השושנה חזק העומד על גזע עבה וחזק ושורשיה נטועים עמוק עמוק באדמה. פרחיה מלאי צבע מלבב וריחה משכר, איזה פרח נפלא ומרהיב. אך לפרח היפה הזה יש גם קוצים, דוקרניים מאד,
שהכאב מדקירתם נותר בתוככי הגוף זמן רב לאחר שהסימן מהדקירה אינו נראה יותר. ללמדנו שכאשר מטפלים בשושנים צריכים בני הזוג ליהנות מהריח המשכר ומהצבעים הנפלאים אך להיזהר מלהידקר או לדקור בחוחים של השושנה. אותם יש להוריד בעדינות שלא יפגעו במקבל. כך יש להוריד משפת הדיבור את המילים הפוגעות והמעליבות ולהותיר רק את המילים המרככות והמלטפות ואז נקבל גן שושנים נפלא
שנשתכר מריחו ונתפעל מיופיו.