בעיות ביצירת קשר בקרב פנויים ופנויות  /   ברוך גוטמן

בקרב הציבור הדתי מתפתחת בשנים האחרונות מצוקה גדולה והיא מציאותם של פנויים ופנויות רבים אשר אינם מצאו את "אבידתם". בדברים הבאים נסקור בעיות בעת יצירת קשר בקרב פנויים ופנויות.

חינוך לחיי משפחה- בהגיעם של בני הנעורים לפרקם, הם מוצאים את עצמם במהלך שנות התיכון העמוסות לעייפה בלימודים. בתוכנית הלימודים אין התייחסות ערכית-חינוכית מעמיקה ורצינית המכין את הצעירים לקראת חיי משפחה. בשל כך אין למידה מסודרת של נושאים שונים הקשורים ישירות כבר לשלב ההיכרות הראשונית, כגון: מבנה האישות השונה של הגבר לעומת האישה, דרכי תקשורת, ציפיות, רגשות וכו'. גם במוסדות הלימודים הגבוהים ליהדות, קרי: ישיבה, אין תוכנית מסודרת ומונחית לקראת המפגשים הללו. וכך, מוצאים את עצמם צעירים וצעירות רבים כאשר הם "נזרקים למים הסוערים" בעוד אין להם את הידע והכלים כיצד "לשחות עם הזרם". במצבים שכאלו, אך טבעי, כי תיווצר רתיעה מהמפגשים הבאים, דבר שמשפיע על מצב רוחם ואופן תפקודם של הבאים בשערי "קשר הנישואין".

מוסד השדכנות- בקרב רבים רווחת הדעה כי רק היכרות אישית ממבט ראשון היא שיכולה להצמיח מערכת נישואין מוצלחת ומאושרת. ישנם עדיין אנשים המחכים ל"אביר על הסוס הלבן" או ל"נסיכה מהאגדות", ממתינים הם ל"מופע זיקוקים" או לתחושה של נשימה שנעצרת, מייחלים להרגשת "צלצולי פעמונים" או ל"עיניים בורקות" המעידים על אושר ושמחה בחיי הנישואין. המדד היחיד שבני הזוג משתמשים על מנת להעריך את היכרותם היא מידת ההתאמה הרגשית, דבר הגורם לכך שכל מערכת הדרישות שמביאה עמה מערכת הנישואין לא נלקחת בחשבון בשלב ההיכרות. בנוסף, המשקל שניתן למראה החיצוני הוא גדול לאין שיעור לעומת שאר המרכיבים הדרושים לקשר הנישואין. כתוצאה מכך בעת הגעת בני הזוג להחלטה גורלית בדבר חתונה, חלה לפתע רתיעה ומגלים כיוונים חדשים שלא חשבו עליהם והם עוצרים את כל תהליך ההתקדמות של הצדדים. אנשים שואפים למערכות יחסים שאינן בהכרח טובות עבורם. ייתכן שהן מרגשות ואפילו מפתות מאד ברמה השטחית שלהן, אך אינן בריאות עבורם בטווח הרחוק. מערכת השידוכין, לעומת זאת, מזמנת את המיפגש בין הצדדים רק לאחר איסוף נתונים על תכונותיהם ואישיותם של בני הזוג. כאן נבחנת מידת התאמתו של כל אחד מהצדדים ביחס לצרכי נישואין וחיי משפחה יציבים ועל כן, ההגעה למפגשים, נעשית במצב בו יוכלו בני בזוג לבדוק את מידת התאמתם בצורה אובייקטיבית, בלי שמידת הרגש תיטול לעצמה את הדגש העיקרי של הפגישה.

נציין עוד כי מוסד השידוכין מציע מספר גדול יותר של מועמדים מאשר ההיכרות האישית.
בררנות- נדמה כי זהו המרכיב המרכזי, לעניות דעתי, היוצר קשיים במפגשים בקרב פנויים ופנויות. כל אחד מן הצדדים יודע "בדיוק" איזה אישיות הוא מחפש ואין הוא מוותר על "קוצו של יוד" ובמידה והדבר אינו תואם את "רשימת המכולת" שעמה הוא בא לפגישה, המפגש מסתיים ללא המתנות מיותרות. לעיתים מפגש שכזה יסתיים כבר בתום המפגש הראשוני, בשל "טביעת העין" שהמשודכים סיגלו לעצמם, בה בעת שהמאפיינים המשמעותיים לבניית הקשר נחשפים רק בשלבים מתקדמים של הקשר תוך התקדמות משותפת. אשר על כן, שידוכים פוטנציאלים רבים נדחים על הסף וכך מצטמצמות, למעשה, האפשרויות של המועמד להקים בית בישראל.
נכון יעשו המשודכים אם ידעו להציג במהלך הפגישות, מחד, עמידה על עקרונות ומאידך, גמישות במרכיבים מסוימים של הקשר, כך שבסיס הקשר ובנייתו לא מתערערים.
תובנות קודמות- בני זוג הרוצים להינשא חייבים להיות מצוידים בחזון על האופן בו הם רוצים שנישואיהם ייראו ועל הדרכים להגשמת חזון זה. פעמים רבות אנשים מאמינים בטעות כי נישואין טובים פשוט "קורים". אולם, בדומה למערכות חיים אחרות כגון לימודים, עבודה וכו', גם הצלחה במערכות יחסים דורשת השקעה. נישואים עלולים להיתפס בטעות ככאלה שדואגים לתוכן אישי עבורנו ואותנו לבעלי ערך, אולם מערכת הנישואין דורשת כי הרצון לצמוח ולבנות מערכת נישואין מאושרת ומוצלחת מבוססת על הרצון והיכולת להעניק מעצמנו לבן הזוג ולילדנו. למרות כל המתואר ברומנים ובסרטים, הנישואין לא פותרים בעיות רגשיות וערכיות שעימם בא המשודך מהבית, אלא רק מוסיפים עליהם. הידיעה הנכונה היא כי מערכת הנישואין היא מערכת של בנייה והשקעה ארוכת טווח אשר דורשת משני הצדדים להיות מסוגלים להכיל האחד את השני ולהיות מסוגלים לספק נכונה את הצרכים של השני כפי שהוא מצפה לקבלם.