מאת הרה"ג חגי שושן שליט"א, רב מרכז י.נ.ר וראש בית ההוראה שערי הלכה ומשפט
נאמר בפרשתנו (פרק כב פסוק ד) לֹא־תִרְאֶה? אֶת־חֲמ?וֹר אָחִ?יךָ א?וֹ שׁוֹרוֹ? נֹפְלִ?ים בַּדֶּ?רֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ? מֵהֶ?ם הָקֵ?ם תָּקִ?ים עִמּֽוֹ.
התורה מצווה את האדם - כשהינך עובר ורואה שאחיך זקוק לעזרה, חמורו נופל בדרך מחמת המטען שעליו, הינך חייב לעזור לו ולפרוק את המטען מעל החמור ואינך יכול להתעלם.
אך מעניין מאוד מה דורשים חז"ל מהמלה שהתורה מדגישה לנו "תקים עִמּֽוֹ", בספרי דרשו (ונזכר בגמרא בבא מציעא לב:) נכתב שאם בעל החמור הלך וישב לו, ואמר לחבירו שבא לעזור לו הואיל ועליך מוטלת המצוה לפרוק את המטען- פרוק לבדך ואני אנוח, אומרת התורה "עמו" - אין מצוה על החבר לעזור לבעל החמור עד שבעל החמור יהיה שותף ביחד עם חבירו המסייע.
חכמי המוסר לומדים מכאן שהחובה לאדם לעזור לזולתו בתנאי שהנעזר נכון לעזור לעצמו. אם הוא מצפה שיעשו את הכל בשבילו והוא ישב ולא יעשה כלום, אין חיוב על החברה לעזור לו.
התורה מלמדת אותנו כי ההתגברות על הקושי, היא לא להישאר אדיש ולתת לאחרים לעשות עבורנו את הכל, כי רק בדרך זו שאדם מנסה לעזור לעצמו היא הדרך המובילה אל התוצאה ומאפשרת לאדם לבחון את איכות כוחות הנפש שלו, ולהתקדם הלאה עם סיוע של אחרים.
אנחנו נמצאים בחודש אלול חודש שחז"ל דרשו אני לדודי לי ודודי לי (ר"ת אלול), אמירה זו נאמרה דווקא בדרך זו ולא הפוך דהיינו דודי לי ואני לדודי, בהיות שראשית הקריבה צריכה לבוא מצידנו אל ה' יתברך ואז הקב"ה יתקרב אלינו.
וכפי שראיתי בספר דברי דוד (גליק-פרשת משפטים) שמביא מדרש (מדרש רבה משפטים פר' ל' אות ט), שהקב"ה מקיים כל התורה כולה. לכאורה היכן ראינו שהקב"ה מקיים את המצוה האמורה לעיל בפרשתנו שהקב"ה עוזר לאדם ביחד איתו, כלשון הפסוק הקם תקים עימו? וצריך לומר כפי שנאמר במדרש (שיר השירים פ"ה פסוק ג) פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם, כי לכאורה לשם מה הפתח שצריך האדם לפתוח, אלא כאן הקב"ה מקיים מצוה זו לעזור לאדם אף שחטא כלפיו מ"מ כיון שפותח פתח ומתחיל בעבודת התשובה, הקב"ה מסייע לו. ואל יאמר האדם הואיל והקב"ה מסייע בידי איני צריך לעשות כלום, כי נאמר הקם תקים עימו, כי רק כשהאדם עוזר לעצמו בכך שפותח לבו לשוב בתשובה, הקב"ה מסייעו. כביכול נדרש מהאדם שיאבק ברע, וכשהוא לוחם הקב"ה עוזרו.
וכן הוא בלימוד התורה, אנחנו מתפללים בכל יום בשחרית "והערב נא ה' אלקינו את דברי תורתך בפינו, והאר עינינו בתורתך", ומיד אחר התפילה אנחנו פונים לעסקינו, ונשאלת השאלה ואיך יערב ה' לנו את תורתו אם אנחנו לא לומדים, אלא צריך להתחיל ללמוד לפחות מעט בקביעת עתים לתורה ואז יאיר לנו את תורתו, אכי"ר.