"שבח ארץ ישראל" / הרב חנוך חן גלזמן
"ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש".
ארץ ישראל זה שמה של הארץ הקדושה, ארץ של הישראליות. ישראליות היא מושג שמקורו שריה, התמודדות: יעקב אבינו נאבק במלאך הקורא לו שם ישראל "כי שרית עם אלוקים ואנשים ותוכל" ומאז כל בניו קרויים בני ישראל לאמור הבנים של המתמודד והם עצמם מתמודדים. מתמודדים בזיכוך המידות שלהם ובהסתכלות ומדידה נכונה של כל דבר ועניין.
הארץ שלהם, ארץ ישראל שמה הוא, ארץ של ישראליות, של התמודדות. והנה מצאנו בפסוק של נוסף לארץ הזו, ארץ החיטה והשעורה והגפן וכו'. ארץ שבעת המינים אין זה סתם. המינים הללו מגדירים את הארץ הקדושה, הארץ של הישראליות, שמם קרוי עליה והיא נקראת על שמם. יש משהו בשם המינים שווה ערך לעוצמת השם ארץ ישראל. יש לברר מהו, מה מיוחד בהם? מדוע נבחרו מינים אלו להגדיר בהם את שבח הארץ הקדושה? מה מעלת הארץ הבאה לביטוי במינים אלו דווקא?
הבה ננסה להסביר: החיטה והשעורה עשויות שיבולים שיבולים המלאות גרגירים. הגפן אף היא אשכול המורכב מענבים רבים. כל גרגר – כל עינב יחידה עצמאית, פרי בפני עצמו אך אין בו ממש. אין בו שיעור לברכה אחרונה ואין בו כדי למלא את עיקר ייעודו. עיקר ייעוד החיטה והשעורה הוא הפת "לחם לבב אנוש יסעד" בגרגר אחד אין סעודה, אי אפשר לעשות ממנו פת. עיקר יעוד הגפן הוא היין. "יין ישמח לבב אנוש" אין שמחה בענב אחד, אין אפשרות להכין ממנו יין.
כל אחד ואחד, כל פרט ופרט זקוק לזולתו, זקוק לאחרים. יחד יצטרפו ויפיקו את הטוב שבהם. רק ביחד יכולים הם למלא את עיקר תפקידם.
התאנה מבחינה בוטנית היא תפרחת – הפרות הם הגרגירים הקטנים המצויים בתוך הצוף המתוק והערב. כן גם הרימון סמל הריבוי – "שירבו זכויותינו כרימון" – עשוי גרגירים גרגירים שכל אחד מהם אין בו ממש ורק ביחד מצטרפים הם לפרי אחד, ביטוי לאחדות מתוך צירוף ודבקות.
הזית והתמר יש בהם שיעור בפני עצמם, הם אפילו מהווים מדד לשיעור מאכלים אחרים כזית וככותבת. אך התורה מדגישה זית שמן ודבש אין אפשרות להפיק שמן מזית בודד, אין אפשרות להפיק דבש מתמר אחד. גם הם סמל לצירוף, לזקוקים זה לזה, למתחברים, למשתתפים, לדבקים, לשייכים.[
יתכן וזו מעלת ארץ ישראל, ארץ שמהווה סגולה לחיבור לקשר, לשייכות ורק בה שייך להתחבר ולהתאחד.
אכן כך משמע בדברי המהר"ל נתיבות עולם נתיב הצדקה פרק ו' "ולא נעשו ישראל מחוברים להיות עם אחד לגמרי עד שבאו לארץ והיו ביחד בארץ והיה להם מקום אחד הוא ארץ ישראל ועל ידי ארץ ישראל הם עם אחד לגמרי."
ארץ ישראל –ארץ שבעת המינים היא הארץ אשר איווה ה' למשכן לעמו הנבחר ולבית מקדשו, היא ה"ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה עד אחרים שנה", בזכות הסגולה המיוחדת לה.
מפני חטאינו גלינו מארצנו וחרב בית מקדשנו ומקום שכינת הקב"ה עלי אדמות נשאר בין כותלי הבית היהודי כמאמר רבי עקיבא (סוטה יז') איש ואישה זכו שכינה ביניהם, כיצד זוכים, איך מזדככים על מנת לזכות לשכינת ה'?
נלמד מסגולת הארץ הקדושה, משבח ארץ ישראל: החיבור והחברות השייכות הקשר והדבקות לשם שמיים מתוך שמחה של מצווה בעשיית נחת רוח הדדית היא הזכות הגדולה. ובאם נלמד שבחה ומוסרה של הארץ הקדושה נזכה לישב בה בבטחה.