לוקט ועובד ע"י גב' ברכה גפן מתוך שיעוריה של הרבנית רחל פרץ תחי' בקורס להכשרת מדריכות כלות

נישואין – לשם מה?
כל מי שעמד בפני נישואין מכיר את סערת הרגשות ותחושת האופוריה המלווה את התקופה הקודמת לנישואין. מעטים הזוגות שנכנסים לתוך מערכת הנישואין מתוך כובד ראש והבנה מהם תפקידיהם של בני הזוג כדי לבסס את הבית על יסודות איתנים.
כששואלים חתן או כלה מדוע הנכם עומדים להנשא, לכאורה רבות התשובות וכולן נכונות אולם אם נבחן את התשובות אחת לאחת נוכל לסתור אותן מניה וביה. תשובות כגון: האדם טיפוס חברתי וחש אי נעימות להיות לבד – הרי שאפשר באותה מידה להתגורר עם חברה, או בן משפחה. לצורך פריה ורביה – הרי שיש הנישאים בגיל שכבר אינו נצרך לכך. הרצון לעצמאות?– ישנם החשים עצמאות דווקא מתוך היותם ללא שותפים. ובאותו אופן נדחות התשובות הנוספות כגון, הצורך באהבה עמוקה, לחץ חברתי, רצון טבעי לנישואין, היסחפות רגשית ועוד. לכן הרצון לנישואין למה ועל מה?
למעשה אין כל הסבר רציונאלי שיניח את הדעת ללא אפשרות לסתור את ההסברים. ניתן לתת לרצון זה מטרות ולא הסברים.
על פניו הנישואין הם צורך לסיפוק הצורך הטבוע באדם. בעוד שלאומות העולם הנישואין הם המטרה לסיפוק הצרכים הטבעיים, ביהדות הנישואין הם אמצעי למטרה של קיום רצון ה', ואין זה אומר שאין כאן סיפוק צרכים אלא שהם אמצעי  להוביל אותנו למטרה לבנות בית על פי רצון ה'.
במרבית הדתות הנישואין הם מכשול להתקדשות. לשיטתם, דיכוי היצר ועקירתו הוא המביא לקדושה, לכן לשיטתם, ההתנזרות היא הקדושה. בעוד שביהדות האדם בהתחברותו אל הבורא עם היצר (ולא בלעדי היצר) זוהי קדושתו! האדם מתעלה בפעולותיו ובנטיותיו הטבעיות לדרגות של קדושה, כלומר היצר הוא האמצעי.
ביום הששי, יום בריאת האדם נאמר "וירא אלוקים...והנה טוב מאד" מדרש רבה -  'טוב' זה יצר הטוב, 'מאד' זה יצר הרע. רמב"ן – 'והנה טוב מאד הוא הקיום...כי הרע צריך (נצרך) בקיום הטוב'. מכאן משמע שיצר הרע הוא טוב מאד. יש בו מעלה כי הוא נצרך לקיומו של עולם. ההנאה והרצון לסיפוק הצרכים הם אמנם חלקו של יצר הרע, והוא הוא החלק החיובי במעלת היצר הרע  המכונה 'טוב מאד'. הרצון לסיפוק הוא צורך המעיד על חסר. האדם נברא חסר ותחושת החסר באה על מנת שיחפש את מה שמשלים את החסר – זהו תפקידו של האדם בחייו, לחפש את מה שמשלים את חסרונו ולהבחין בין מה שאינו לצרכו.
על האדם מוטלת החובה להבחין בין יצר הטוב ליצר הרע – ולבחור בטוב. האדם באופן טבעי נוטה לאשר את מעשיו באופן רציונאלי גם שכרצונותיו מופעלים על ידי יצר הרע. נקיפות מצפון מטרידות אותו – אך הפן השכלי מוצא אישור לרצונותיו. באופן זה, לקראת הנישואין, כישוריו של היצר הרע הם לתת אישור שכלי רציונאלי שמפעיל את האדם בתירוצים והסברים שונים על מנת להכשילו, מה שנקרא כשל בשכל.
הבורא ברא את החסר ואת מה שמשלים את החסר. "בורא נפשות רבות וחסרונן" למה? כדי "להחיות בהן נפש כל חי"! החסר נועד לחיותו של האדם. החסר מעורר צורך לחיפוש אחר המילוי. אלמלא תחושת החסר לא היתה הכרה בחלקו של מי שממלא ומה ממלא את החסר. כפי שרק המים ירוו את צימאונו של הצמא ולא היין שיביאוהו לשכרות. התעלמות מהחסר פוגעת בקיומו של האדם עצמו. לכן, תחושת הרעב יוצרת מוטיבציה להשגת הלחם - לקיומו. הברכה היא הכרת הטוב על: א. תחושת החסר שיוצרת באדם את הצורך בחיפוש. ב. על האפשרות הקיימת למלא את החסר. ג. על ההכרה והידיעה מיהו ממלא את חסרונו. ועם כל זאת על האדם להבין שלא הלחם הוא המחייה "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי אם על מוצא פי ה' יחיה האדם" (דברים ח ג). מוצא פי ה' קובע שהלחם הוא הממלא את החיסרון. בדרך זו בא לידי גילוי כבוד ה' בעולם, על  ידי מוצא פי ה' שהלחם מחייה.
באופן כזה אם שני בני הזוג יפנימו את ההבנה שהנישואין הם בעצם מילוי חסר הדדי. שהם נזקקים זה לזו כדי להשלים האחד את חסרון זולתו. אם סיפוק היצר יהיה האמצעי ולא המטרה אז יצר הרע הוא 'טוב מאד'. כך החסר הוא אמצעי שמוביל למטרה לגלוי ה' במה שממלא את החסר.
לכן המענה לשאלה מדוע מתחתנים יהיה: למה...? ככה!!! כי כך הוא רצון ה', שהאדם יגלה את החסר ואת אלוקותו של ה' דרך מה שמשלים את חסרונו – עד כאן זהו יצר הטוב. אז מה רע כאן? הפרת האיזון הוא הרע. השימוש ברע כמטרה ולא כאמצעי מעוות את רצון ה'. על האדם מוטלת המשימה להגיע למטרה באמצעים הנכונים  ולהוביל כל צורך לקראת תכליתו. שמירה על 'הרע' לצורך קיום הטוב ושמירה על איזון נבון ונכון שתוביל את הבית להיות בנין על פי רצון ה', זהו בית שמגלה את כבוד ה' – "איש ואשה שזכו שכינה ביניהם" (גמרא סוטה).
על כן החסר הוא סוד הבריאה. האדם נעשה שותף בבריאה על ידי מעשיו ללמדנו שהיצרים הם האמצעי לקראת המטרה. האמצעי להוביל את האדם למילוי החסר הוא המקיים את "וייצר ה' אלוקים את האדם" – בשני ייצריך ולגילוי שמו יתברך.