קרוב או רחוק?
על מגורים בקרבת ההורים
זוגות צעירים רבים מתחבטים באפשרות להתגורר בתקופת חייהם הראשונה בסמוך להורים ביחידת דיור או בבית ההורים ממש. כמובן שמדובר בחסכון משמעותי המאפשר לזוג לנהל את המערכת הכספית של המשפחה בצורה סבירה. אולם קיים גם החשש שמא הקרבה להורים תכביד על הרצון של הזוג להיות לבד ואולי אף תגרום למתח. כך מוצאים את עצמם בני הזוג הצעירים בדילמה קשה: האם לשכור דירה ולהימצא בקשיים כלכליים או לגור בדירה המוצעת ולהפסיד את חווית השנה הראשונה שבה נבנית הזוגיות בלי השפעת אנשים אחרים.
על מנת לסייע בהחלטה זו צריך ללמוד ולבחון את היתרונות והחסרונות שיש בכל אחת מהאפשרויות וההשפעות שיש להן לטווח הקצר ולטווח הרחוק, כמו בכל דבר בו אנו צריכים להגיע להכרעה ולבחור באחת משתי אפשרויות. לאחר מכן צריכים בני הזוג לבחון את עצמם באופן אינדבדואלי עם איזה אפשרויות הם יכולים להתמודד טוב יותר.
כמעט בכל רגע מרגעי חייו עומדות בפני אדם מספר אפשרויות מה לעשות באותו הרגע: האם להמשיך באותה עשיה שבו הוא עוסק כרגע או לחדול, או אולי להתחיל לעשות דבר אחר. למשל, האם להמשיך ללמוד או להפסיק. ואם ללמוד האם להמשיך ללמוד את אותו נושא שבו אני עוסק כרגע או לעיין בנושא אחר.
כן ההתלבטות יכולה להיות בנושאים אחרים: האם לאכול וכמה לאכול מה הרווח ומה ההפסד, האם לנסוע מהר או לאט, הנסיעה המהירה תביא להגעה מהירה אך היא גם מסוכנת. יתכן שגם שוטר ניצב בדרך וכדומה. נושאי ההתלבטות אינם רק בדברים הנוגעים לאדם המתלבט אלא גם להתיחסות לצורכי הזולת.
בחלק גדול ממצבי הבחירה מעורבים גם דחפים והנאות בהם פועל כלל של "גורם המידיות". האדם יודע שיש לו אפשרות לאכול וליהנות כרגע, או לפעול על פי ההגיון החזק יותר ולהחליט על פי רצונו העמוק יותר לא לשאת על גופו עודף משקל המזיק לבריאותו. כך גם בהתפרצות זעם: הרצון הפנימי קורא לאדם להתפרץ כדי להשתחרר מלחציו. הקול האחר קורא לו התאפק, לא להתבזות. ברוב המקרים האדם מושפע מ'גורם המידיות' והוא מתפרץ.
יתירה מזאת, ברוב הנושאים שהאדם נצרך לקבל החלטה והכרעה מבין שתי אפשרויות פעולה, תת המודע שלו מגיע להחלטה מבלי שהחלק המודע של האדם מבחין בכך.
לבחינת יתרונות וחסרונות בנושא בו אנו מתלבטים, יש שני היבטים: אחד טכני והאחר רגשי. ניקח את כדוגמה את השאלה האם לגור בקרבת ההורים ולחסוך בכך כסף הנדרש לקיום היום יומי, או להוציא הוצאות כספיות על חשבון הצרכים הראשוניים להקמת המשפחה, זאת כדי לשמור מרחק לטובת המשפחה הצעירה הנבנית. על פי רוב זוגות צעירים נתקלים בקשיים כספיים. לא תמיד הם מגיעים לחופה כשהם כבר מסודרים בעבודה ומתפרנסים בכבוד. אמנם המשפחה עדיין מצומצמת אך יש לרכוש דברים שלמשפחה ותיקה כבר יש. כמו כן, לחלק גדול מהמשפחות הותיקות יש כבר דירה משלהם לעומת המשפחה הצעירה שצריכה לשלם עבור שכירות הדירה. בנוסף לכך יש לדבר היבטים רגשיים. מחסור בכסף הוא דבר היכול לגרום לויכוחים ואף לסכסוכים.
גם ויכוח בין בני-זוג על נושא אחד או שניים לכאורה הינו דבר פעוט ולא צריך ליצור ענין. אך זה נכון במשפחה ותיקה כיון שאי ההסכמה נבלע במכלול הדברים הרבים המונחים על שכמם של בני-הזוג בהם בדרך כלל יש ביניהם הסכמה. גם אם מתפתח ויכוח, ממדיו נראים קטנים והדברים מתקבלים בפרופורציה נכונה. שונה הדבר אצל משפחה שזה עתה נישאה: הצפיות רבות והרגישות גבוה. רוב הסכסוכים בין בני-אדם הם תוצאה של שבירת צפיות ועל כן החסר הכספי במקרה הזה של בני-הזוג מאוד משמעותי לגבי החלטתם: אם דמי השכירות גבוהים ותופסים מקום רב בכלכלתם, הרי התשובה ברורה לקבל את הצעת ההורים ולגור ביחידת המגורים המוצעת לזוג הצעיר.
לעומת זאת, יש סיבות שלא לקבל את ההצעה. לתקופה הראשונה בחיי בני זוג יש השפעה גדולה על מה שיהיה בהמשך הנישואין. כל אחד מהם מגיע לנישואין לאחר כעשרים שנה שהם היו די חופשיים לעשות כרצונם, אמנם הם היו כבולים לבית ההורים או ללימודים והעבודה, אך עדיין נשאר להם מרווח רב לפעול כרצונם. בכניסתם לנישואין הם נכנסים למסגרת מחייבת כמעט בכל רגע משעות היממה. כמו כן, לכל אחד מהם אישיות שאינה דומה לזולתה. ובעיקר יש לזכור שהאחד הינו איש והשניה - אשה. הם באו מתוך היכרות של מערכות נישואין של ההורים שאינה דומה במדויק זו לזו, כשבתשתית החשיבה שלהם, בין במודע בין שלא במודע, כל אחד מהם מגיע לנישואין בראש וראשונה כדי להרוויח מהנישואין ובעיקר מבן-הזוג.
לכן אולי כדאי לא לגור בקרבת ההורים, שמדרך הטבע קשה להם להתנתק מבנם וכיון שיחידת המגורים היא לידם, והם גם 'עושים טובה' בהעמדת הדירה, אולי הם גם מצפים להתיחסות רבה אליהם כמו בסיוע בדברים הנזקקים להם, ולעיתים קרובות גם על חשבון צפיות אחרות שיש לבן-הזוג.
באופן עקרוני מייעצים גדולי ישראל שלא לגור בצמידות להורים של הבעל ושל האשה. 'החסיד היעב"ץ' רואה במגורים הקרובים בין הכלה וחמותה את הסיבה העיקרית להיווצרות קשיים ביניהם. לכן ברור שכדאי לגור בקרבת מגורי ההורים במקום שיענה על הצרכים הרגשיים של בני הזוג ברצונם לקשר עם הוריהם אך לא בקרבה קרובה מאוד כזו שתגרום לקשר יום יומי העשוי להכביד על הנישואין.
הרב שך זצ"ל נתן פעם הגדרה מעניינת ב'דרך בדיחותא' למושג "צמידות" ואמר כי המרחק צריך להיות לא כזה שיאפשר להגיע עם נעלי בית מבית ההורים לבית הזוג הצעיר, ולא צריך להיות רחוק עד כדי כך שצריך להיעזר באוטובוס כדי להגיע אליהם.
אולם כיון שנקודת המוצא לשאלה זו היא המצוקה הכספית, יש לזכור, שחז"ל מזהירים את האדם שישתדל שהפרוטה תהיה מצויה בידו לצורכי הבית שלולא כן עשוי להתפתח ריב בינו לבין רעיתו "אמר רב יהודה: לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו. שאין מריבה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא על עסקי תבואה."
כיוון שההתלבטות אם לגור בכל זאת ליד ההורים נובעת בגלל החסר הכלכלי, והרצון לחסוך את דמי שכירת הדירה, הבחינה צריכה להיות על פי המודד מה עשוי לגרום לקשיים רבים יותר לבני הזוג - הקרבה לבית ההורים או הקושי להתמודד עם חסר ממוני.
נכון גם לבחון באיזה הורים מדובר. האם הם ערניים לקשיים היכולים להיווצר בין כלה לחמותה והם מבינים את הנפשות הצעירות הבונות לעצמם קן משפחתי חדש, האם הם בעלי תכונות נוחות לסביבתם ואינם עושים עניין גדול מכל דבר פעוט, האם הם עצמאיים בהתנהלותם היום יומית או שהם נוטים להציג את קשייהם בצורה מוגזמת ודורשים מבניהם וכלותיהם התחשבות בהם כדי לטפל בעיניהם האישיים היום יומיים.
אם ההורים כבר השיאו מספר ילדים קל לבחון עד כמה הם נוטים להתערב בחיי ילדיהם. יש הורים שמטבעם אינם חודרניים ופולשניים, ואינם נוטים כלל להתערב בחיי הזוגות הצעירים שבמשפחתם. לעומת זאת יש הורים המתעניינים בכל דבר שגם מרחק גיאוגרפי רב אינו מהווה מכשול עבורם, והם נוטים לבקר שוב ושוב, וללא הודעה מראש.
דבר נוסף שיכול להשפיע על הרגשתם של בני-הזוג הוא, האם הם יודעים כמה זמן הם יזדקקו לגור בדירה שניתנה להם. כאשר הזמן קבוע מראש קל יותר לבני-הזוג להתמודד עם קשיים שנוצרים כיון שבמחשבתם ברור להם שמיקום המגורים והמצוקות שנוצרות בשל כך הנם זמניים ויחלפו בעת שנקבע למעבר למקום מגורים אחר. לעומת זאת, כאשר לא ברור לבני-הזוג כמה זמן הם יגורו בקרבת ההורים, הקשיים עשויים להיווצר כבר מהיום הראשון, הן משום שהמגורים נראים כדבר של קבע, ואם כן, אין סיכוי לשיפור בטווח הזמן הנראה לעין, והן כאשר אחד מהם אינו מרוצה ממצבו הוא נותן לכך ביטוי בהגדלת ממדי הבעיה כדי לשכנע את זולתו בהצדקה המחייבת לשנות את המצב הקיים כרגע.
אם החליטו בני הזוג לקבל את הצעתם של ההורים ולגור בסמיכות אליהם, כדאי שהם גם יסכימו בינם שאם אחד מהם יבקש לעזוב את הדירה, זולתו לא יתנגד לכך. גם אם הסיבות שבהן המבקש מסביר את עצמו אינן נראות מספיקות לזה שרוצה להישאר בדירה. כמו כן, נכון שהם יסכמו בינם שפעולת העזיבה תיעשה תוך תקופה שהם יסכמו עליה מראש.
כמו כן כדאי שיאמרו להורים מראש כי הם נכנסים לתקופה קצרה של מספר חודשים. הצהרה כדאית כדי שאם הם יחליטו לעזוב את הדירה, העזיבה לא תתפרש כאי שביעות רצון מהם ומדרך התנהגותם דבר שיגרום לקרע עם ההורים ויכאיב להם. דבר זה עשוי גם להכביד על בני-הזוג לבצע את רצונם ותגרום להתמהמהות בעזיבת הדירה כדי לעבור למקום שהם מרוצים ממנו.
במציאות יש לדון בכל מקרה לגופו, והתשובה האמורה להינתן לכל משפחה יכולה להיות שונה.