מסע משותף

בעצם בחירת בן/בת הזוג, ישנן התלבטויות רבות הנובעות חלקן, מהרצון לחיים שלווים ומאושרים.
הקב"ה יצר באדם תלות רגשית המעודדת אותו להתחבר עם הזולת עד כדי מוטיבציה להינשא שנאמר: "ויאמר ה' אלוקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו" (בראשית פרק ב'/יח') באדם חל צורך רב לשותפות ולהדדיות, וכל אחד מצפה לזכות בזיווג הגון ושואף לאחדות והרמוניה.
רצוי לבדוק ולעיין היטב במוטיב אשר ישפיע על בחירת בן/בת הזוג ולגיבוש החלטה בעניין זה על אף ההבדלים שבן איש לאישה- הבדלים פיזיולוגיים קווי אופי, שאיפות ודפוסי חשיבה שונים.
על אף הפרדוקס- ניגוד גמור למקובל ולמוסכם, אנשים חשים תשוקה לבנות יחד משכן.
לכן, הכרות של "השוני" מאפשרת לבני המין האחד להבין ולקבל יותר את בני המין השני מתוך שיקולים תועלתיים להזדהות.  עם זאת, לעיתים נוצר פער בין הצפיות לבין המציאות הנגרם מיתר אדיאליזציה של הקשר.
חיי נישואין אינם מקבלים ביטוי אך ורק בטקס החתונה אלא ע"י הבנה בוגרת שהם מטרה נשגבה המשמשת לתכלית אלוקית המתפתחת ומקבלת משמעות מתוך נתינה, אהבה, השקעה והתמדה.
צריך תשומת לב רבה לשמור על יחסים "תקינים" זה עם זו. דבר זה מתאפשר ע"י כבוד והערכה.
אין לקבל את הנישואין כדבר מובן מאליו אלא כמערכת עדינה הזקוקה בכל יום לחיזוק על מנת לקבל יציבות- לקיחת אחריות תעניק למערכת הזוגית יחסים איתנים.
אם כן, ישנה כוונה רצויה להתכונן היטב למשימה זו טרם הנישואין. מטבע הדברים, אדם המתכונן פיזית ונפשית לקראת כל עניין באשר הוא, ירגיש מוכן ובטוח יותר ויעלה את הסכויים להצליח כך הכנה לקראת חיי הנישואין.
לא די בצד הלכתי שהוא חשוב והכרחי בפני עצמו אלא בנוסף לכך, העשרה המתייחסת לשונות בצרכים, בתקשורת אפקטיבית, כללי הקשבה והדברות, אשר תרחיב ותעשיר את עולמו הפנימי והאמוציונלי של האדם ותוביל את הנישואין לתהליך של התרוממות וצמיחה.
הבה נתמקד בציפיות דומות- לקבלה, לפירגון, לאהבה ולהתייחסות חיובית. כל אחד זקוק לתמיכה ועידוד- אין אדם עושה פעולה כל שהיא ואינו מצפה לחיוך, ולא כל שכן למילה טובה, המחמאה מעודדת אותו ומגבירה את הערך העצמי שלו, תורמת לתחושת סיפוק ושביעות רצון.
ובכן חיי נישואין הינם מערכת המלכדת בתוכה אידיאל, הגשמה, אמביציה ורצון לרכישת ידידות.
אף על פי כן, זוהי גם מערכת הדורשת המתנה וסבלנות ומותנת בעבודה מאומצת. המשקיע בזולתו, בונה לאמיתו של דבר, חיבור בלתי נפרד וקונה נאמנות.
המכיר בחשיבות של נתינה ללא רדיפת סיפוק הנאתו בלא התחשבות באחרים, המבין שנישואין הינם במידה רבה הבעה של אחווה וייחוד לבבות, מגשים את עצמו ומגלה אושר רב.
היות ש"מעט אור דוחה הרבה מן החושך" (ספר התניא) הסתכלות חיובית תשפיע לאין סוף בהתקדמות של דרכי הזוגיות ועוד תסייע לקבל פרופורציה נכונה במצבים של אי הסכמה וקונפליקט.
בעיקרו של דבר יש לזכור ולשנן שאין להסתפק בקיים כי אם להוליך קדימה את מערכת הזוגית אולם לאו דווקא מתוך פעילות מכנית אלא כאומנות לחוש ולהבחין בשאיפותיו של השני.