מאת: אליהו עוזרי
"ויאמר ה' אלוקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו" [בראשית ב,יח]
האדם שהוא נזר הבריאה כל העולם נתון למרגלותיו, הכל מוכן בשבילו מלאכי השרת צולין לו בשר ומוזגיו לו יין. בכל אשר יחפוץ יגע ויטול מלבד עץ הדעת. ובעלי החיים עומדים בתור לקבל ממנו שם והגדרה, אדם זה הנמצא במקום האידיאלי ביותר גן עדן נמצא לכאורה במצב הטוב והנפלא ביותר? מסתבר שלא,
"לא טוב היות האדם לבדו" כך מעיד הבורא,והדרך להיטיב עמו ע"י כך שה' יברא לו "עזר כנגדו",עזר שהוא בעצם תמיכה סיוע משען לאדם, והמשענת הזו טובה שהיא..כנגדו! הדברים דורשים התבוננות משום שבשפתנו אנו מפרשים את המילה כנגדו כדבר שלילי, מה שנגדי הוא בהכרח לא בעדי זהו בעצם היריב שלי המנוגד לאינטרס שלי, ועל כך אומרת התורה שזהו הטוב בשבילי?!
כאשר נתבונן בהמשך הפסוקים נתוודע לתמיהה נוספת כאשר הבורא יתברך בורא את הדבר שאמור להפוך את מצב האדם לטוב,אנו מוצאים פן ייחודי שאינו קיים בשאר היצורים, בעוד שבכל הבריאה נבראו זה לצד זה הזכר והנקבה כשתי ישויות נפרדות, הרי שאת בת הזוג של האדם בורא ה' ממנו עצמו דרך נטילת אחת מצלעותיו. וכפי שנחלקו חכמי התלמוד[ברכות סא'] האם היו האדם ואשתו שני פרצופים והקב"ה הפרידם או זנב שהופרד אך דעת כולם מסכמת שהיו האדם וחוה ישות אחת. גוף אחד שהקב"ה חילקו ע"מ להפכו לשניים, ובאם היה להם כ"כ טוב במצבם המאוחד מדוע להפרידם,אם טוב הפרוד מדוע לא לבוראם כ-2 ישויות נפרדות מלכתחילה"?
הכלי יקר בפסוק זה מבאר "כי בכל מקום שיש שינוי ומחלוקת אין הטובה מצויה שם" ולכן בכל הבריאה נאמר "כי טוב" מלבד יום שני כי "שניים" מסמל פיצול-פירוד ופרוד אינו טוב, אילו היו נוצרים האיש והאישה כל אחד מחומר בפני עצמו,יהיו 2 גופים חלוקים ולא תהא בניהם אחדות ואהבה ויבואו לידי מריבה מתמדת והאדם מטבעו זקוק לאחדות ואהבה יותר מכל בעל בעלי החיים,וזו הקביעה של "לא טוב היות האדם לבדו" כי האדם כיצור אנושי לא יגיע לטוב לאושר לאהבה כאשר הוא לבדו גם אם כל גן עדן עומד לשרותו!!
נגד שהוא בעד-אחדות ולא אחידות הפיתרון לכך לא יהיה בדמות גורם נוסף שירחף בסביבתו,כי בעלי חיים יש לרוב מסביבו ועוד יצור לא יעלה ולא יוריד. האדם זקוק למשהו אחר משהו שונה אך עדיין משותף "עזר כנגדו" שיהיו מחומר אחד וע"י כך יהיו לתועלת אחד לשני ויהיו זה כנגד זה מלשון נוכח "שויתי ה' לנגדי תמיד" שפכי כמים ליבך נוכח פני ה', נגד-נוכח-מול,
וכלשון הכלי יקר "ויהיו זה כנגד זה פונים פניהם זה לזה כי זה מורה על אהבה" "התנגדות של אהבה " כמים הפנים אל הפנים.
דברים נפלאים אלו של הכלי יקר מאירים כאור יקרות את כל הבנת ותפיסת הזוגיות לא מדובר בעוד או יצור הנמצא לצידך מעליך או מתחתיך אלא נגדך-מולך פנים אל מול פנים זו פסגת הטוב כמו שמעיד בורא עולם!
ואכן כאשר מתעורר האדם הראשון מתרדמתו ורואה את חוה אומר זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אישה "כי מאיש לקחה זאת.." שמחתו של האדם מודגשת בכך שבת זוגו היא עצם מעצמיו בשר מבשרו וממנו היא נלקחה ולא מאיזה יצור חיצוני הבא לחיות לצידו כפי שאי אפשר להשוות מטילי זהב המתמזגים זה בזה והופכים לגוש זהב אחד,לחומרי גלם שונים ומגוונים שיותכו לתערובת אחת,המיזוג הטבעי והאידיאלי והאחדות המופלאה היא בדומים, הדברים מעמיקים אף לתורת הנסתר שם מתבאר כי האיש והאישה נשמה אחת הנחלקת ל-2 גופים ומתחברת שוב בקשרי החיתון בניהם, תובנה ראשונה העולה מהדברים כי רק בהפרדות הדבקים יכולים האיש והאישה להיות מאושרים ביחד להשלים זה את זה, כאשר לכל אחד מבני הזוג את מרחב המחיה והעצמאות הפרטית שלו בתוך ה"ביחד", בתוך הקשר יש לשמר את הרצונות המאווים התחביבים הרגשות השונים של כל אחד מבני הזוג גם בתוך המסגרת המשותפת-מרחב מחיה....
תובנה נוספת העולה מכאן היא ההתייחסות התורנית לכל עניין השונות בין המינים בניגוד לתפיסות המעוותות שקנו אחיזה במקומות שונים שלפיהן כל בני האדם [גברים ונשים] הם דומים ושווים בכל דבר ועניין למעט שינוי חיצוני, אלא היפוכם של דברים –היופי והטוב שבבריאה היא השונות הניגודיות של פנים מול פנים, התפקידים השונים המשלימים זה את זה וביחד יוצרים פסיפס מופלא של חיים מלאי תוכן ועושר רוחני ורגשי כאשר כל אחד בכוחות בהן ניחן תורם את חלקו לבנות את הבית היהודי ולקיום העולם בכל רגע זהו השוויון האמיתי אחדות ולא אחידות!!