השפעת המעבר להורות על חיי הנישואים
המעבר להורות נמצא כאחד המעברים החדים יותר במעגל החיים ואחת מנקודות המפנה החשובות ביותר. נדמה כי ההורות היא המשימה המאתגרת, המספקת והמשמעותית ביותר בחייו של האדם החווה אותה.
למרות שהמעבר להורות הוא אירוע מקובל ואוניברסאלי, השינויים שהוא מביא בעקבותיו הם כה גדולים ומשמעותיים, כך שהם מחייבים חשיבה והגדרה מחושבת של התנהגויות ואמונות.
קיימת עדות מחקרית לכך שנישואים רבים מסתיימים בשנים הראשונות שלאחר הכניסה לתפקיד ההורה עם לידת הילד הראשון, מסתבר שזהו השלב בעל שיעור הגירושים הגבוה ביותר.
יש מהחוקרים שמגדירים המעבר כמשבר (crisis) ויש המגדירים אותו בהגדרה פחות דיכוטומית כ"מעבר להורות".
המעבר להורות מאופיין בדרישות להתמודדויות מגוונות: הסתגלות לדרישות פיזיות (חוסר שינה,עייפות, תוספת בעבודות בית, מצב גופני לא יציב), כינון קשר ראשוני עם התינוק, עול האחריות על התינוק, חוסר בטחון במיומנות הורית, רגשות תסכול כלפי התינוק או כלפי בן הזוג ושינוי ביחסים עם משפחות המוצא.
המעבר להורות משפיע הן על כל אחד מבני הזוג באופן אינדיבידואלי והן על הזוג כיחידה כחלק ממערכת משפחתית. כל שינוי של האינדיבידואל גורם שינוי במשפחה – המשפחה הופכת מזוג למשולש. תוספת זו למשפחה, רצויה ככל שתהייה, מעוררת מתחים סביב הצורך להשתנות. לפני הלידה בדרך כלל יודע כל אחד מבני הזוג שהוא בדרגת חשיבות ראשונה עבור זולתו. רגש הקנאה עלול להתפתח בעיקר בשלושת החודשים הראשונים (המכונים לעיתים "השליש הרביעי של ההיריון"). בן הזוג עלול לפתח רגשות של הזנחה ונטישה ובשל כך יתכן כי ישקיע יותר זמן בעבודה או בלימוד. לעיתים בת הזוג, שרוב שעות היום שוהה בבית עם התינוק, מחכה לבן זוגה שיחזור ויקדיש לה תשומת לב, יהווה איש שיחה עבורה ויאפשר לה לנוח אולם הוא עייף מלילה ללא שינה מרובה ומיום עמוס.
למעשה רוב האנרגיה והזמן מושקעים בגידול הילד ופחות זמן וכוח נותר לביסוס הקשר. נמצא שתפקיד "בן הזוג האוהב" נעשה משני לתפקיד "ההורה". הירידה בדאגה ההדדית ובטיפוח הזוגיות מהווה קרקע נוחה ליצירת קונפליקטים. הבעת חוסר סבלנות ואי שביעות רצון, אפילו הקטנה ביותר מצד בן הזוג, עלולה ליצור מתח יותר ממה שהיה קיים לפני הולדת התינוק. כמו כן יכולים להתפתח קונפליקטים סביב נושא חינוך התינוק, חלוקת התפקידים בבית, שאלת המשך הקריירה של בת הזוג ושהותו של הבעל מחוץ לבית בשל העבודה, התמודדות עם הזהויות החדשות כהורים והשינוי בסוג ובתדירות הקשרים החברתיים של בני הזוג.
יחד עם זאת, הכניסה לחיי ההורות יכולה, מצד אחד, להביא למתח זוגי ומשבר בין בני הזוג, אך גם להוות, מצד שני, שלב התפתחותי לבגרות זוגית, התורם לביסוס הנישואים ולצמיחתם. חוקרים ציינו מספר רווחים וחוויות חיוביות עם המעבר להורות: רגשות אהבה, אושר והנאה המלווים את הטיפול בתינוק, האצה בהתפתחות האישית (פחות אנוכיות ויותר מחשבה על העתיד), תחושת לכידות משפחתית, חיזוק הקשר עם המשפחה המורחבת, תחושת סיפוק מכך שהזמן מוקדש למטרה חשובה, פתיחות לצרכי אחרים במשפחה ובקהילה, ושיפור והיווצרות המודעות ליחסים אינטימיים רגשיים בין בני הזוג.
המעבר להורות יכול להיות חוויה פשוטה ונעימה יותר כאשר קיימים שלושת המשתנים הבאים:
- רמת ההתארגנות של הזוג טרם הלידה בכל הקשור להגדרת התפקידים והיחסים מחדש.
- המשתנים האישיותיים של בני הזוג: מודלים תיאורטיים ומחקרים אמפיריים תומכים בסברה כי נדרשים אינטגרציה אישיותית, בגרות ורגישות בכדי להסתגל ולהתמודד עם תנאים משתנים ודרישות חדשות ולא מוכרות. עוד עולה מהמחקר שרגש של הערכה עצמית, גיבוש עצמי (solid self), יכולת התמזגות חברתית ויכולתן של בנות הזוג לקיים יחסים טובים וסתגלניים משמעותיים ביותר בכדי להקל על החוויה, וככל שהמגובשות העצמית גבוהה יותר, כך ההתמודדות קלה יותר, שכן בן הזוג רואה עצמו נפרד, מגובש ולא מאוים מכניסה של בן זוג לחיים ומהבאת צאצאים לעולם.
- איכות חיי הנישואין: המגובשות והבגרות האישית של כל אחד מבני הזוג ללא ספק משפיעה על איכות חיי הנישואים. יש לציין שככל שהקשר הזוגי לפני הלידה איכותי יותר כך ההסתגלות להורות פשוטה יותר. זוגות שמצפים שהתינוק יחזק הקשר ביניהם ויצוק תוכן, רכות ואינטימיות לנישואים נקלעים למשבר חריף יותר.
דרכי התמודדות עם המעבר להורות: טיפוח מכוון ומעשי של הזוגיות כגון בילוי משותף, חופשות קצרות וכדומה, הנאה משותפת מגידול התינוק, חלוקה משותפת של תפקידים בין בני הזוג, למידת דרכי התמודדות חדשות עם קונפליקטים מתוך ההבנה שעולים נושאים לדיון שלא היו קיימים בעבר, גילוי סבלנות ואורח רוח ופיתוח "אני" יציב יותר בעל יכולת להתמודד עם שינויים ובעל יכולת למצוא האיזון בין מרכיב האינדיבידואלית לבין מרכיב הזוגיות.
קשה לתרגל מראש את ההורות והשפעתה על חיי הזוג לכן יש לקבל את הקשיים המלווים תפנית חדה זו ללא רגשות אשמה, להתבונן בנקודות היופי ההנאה והצמיחה ולהבין שהקושי יכול להוות מנוף לצמיחה אם רק נבחר.