מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 05/06/2020 י"ג סיון תש"פ
לאה קלמרסקי

לאה קלמרסקי

קבלת קהל

משקעי העבר

כולי רועדת ובוכה ואיני יודעת מה לעשות, יש לי בעל מדהים!! טוב לב, טוב לנו ביחד, ועושה הכל שיהיה לנו טוב, יש לנו בעיה רצינית שיש לי משקעי עבר ממנו, בתחילת נישואינו הוא הפגין חוסר ענין ואיכפתיות כלפי, אבל זה לא היה מרוע, בגלל שהיה בחור חסידי רציני, שלא ידע מה זה אישה ולא רצה וידע איך להתייחס אלי, הוא לא קיבל כמעט הדרכה בענין, עבדנו שנים בצוותא על הזוגיות, שנינו הקדשנו המון למענה, וטוב לנו, הבעיה שכשהוא עושה דבר הכי קטן שמזכיר לי את העבר - אני מתפרצת עליו ומתחילה מריבה רצינית, בשבוע האחרון הוא היה מאד עסוק ולא היה לו זמן אלי, וזה בסדר כי אני יודעת שזה לא דברים בשליטתו, הערב אני אמורה ללכת, ןפתאום הוא אומר לי שהוא צריך לצאת הערב, מאד התעצבנתי והתפרצתי עליו ואז קרה משהו מזעזע מבחינתי, ירדה לו דמעה, אנחנו נשואים כ - 15 שנה, ואף פעם לא ראיתי אותו בוכה, הוא לקח את הטחותי מאד קשה, אני לא יכולה לסלוח לעצמי שזה קרה, כ"כ חיכיתי ליום הזה ובסוף הרסתי את זה בהתפרצות, יש לנו תקשורת מאד טובה ופתוחה והא יודע בדיוק מה הבעיה, מסכן, הוא לא יודע איזו משפט תמים הוא יאמר ואז "יאכל אותה" אחרי תגובתו היום אני לא מצליחה להרגע, אני מאד מרחמת עליו ולא יודעת איך להרגיעו, מה גם שאני צריכה היום ללכת ואחרי מריבה כזאת הוא מסתגר וקשה לו להתקרב אלי פיזית, מה עושים?? אשמח לתשובה דחופה, תודה מראש!!

העבר אין..

תשובה : העבר אין.... תשובה מפי: לאה קלמרסקי בוכיה כאובה במכתבך את מתארת את בעלך מסכן הוא לא יודע איזה משפט תמים יאמר ואז "יאכל אותה". מי אוכל אותה הוא? ומה איתך? מה את יודעת על הבעיה ? מה חשוב לך לעשות עם הידיעה?ו אולי יש איזשהוא רווח בהתנהלות הזו? שימי לב שבסופו של דבר חוזרת שוב תופעת הכאב שאת כל כך פוחדת ממנה, הוא מסתגר וקשה לו להתקרב ,כדברייך. דפוס המעגל הראשון של חייכם המשותפים. מה את מרגישה עם כל ההבנה שהוא עסוק ולא היה לו זמן. ....העתיד עדיין בהצלחה לאה קלמרסקי 050-4128817

לא מעריכה את בעלי

אני יודעת שבעלי שוה המון, הוא רגיש וטוב לב, הוא מקסים אלי. אבל ממש ממש קשה לי להעריך אותו. אני ממש מתנהגת לא בסדר ומעירה לו המון. אין לו ביטחון עצמי בכלל! הוא שונה ממני, הוא מופנם ומדוכדך ולי יש מלא חברות ואני מצליחה. אני כ"כ רוצה שנחיה באהבה ובשמחה, אני אוהבת אותו, אבל כל פעם ההתנהגות שלו דוחה אותו ממני מה עושים?

אולי ניסע להולנד?

יעל היקרה שלום את מודעת הייטב למעלות של בעלך למרחב והבטחון שהוא מעניק לך בקשר הזוגי כפי שאת מציינת במכתבך, קשה לך כשאת לא מסוגלת להעניק לבעלך את מה שהוא מאפשר לך באופן כל כך ספונטני ואמיתי. לכולנו צורך בהערכה ,את מבינה את זה מצוין בשכל ,אבל הרגש ממך והלאה.האכזבה שהאדם איתו קשרת את חייך לא עומד ברף הציפיות שלך מתסכל אותך מאוד מאוד. את שואלת ובצדק איך אפשרי לייצור קשר אוהב כשאין הערכה. יעל היקרה לכולנו ציפיות באיך ייראה בן /בת הזוג שלנו . לעיתים אנחנו מאוכזבות שזה לא בדיוק זה .זה לא מה שחשבנו ,ציפינו. ואז אנחנו עסוקות באכזבה שלנו ..באיך נראה בן הזוג שלנו בעיני אחרים. ומפספסות את החיים שלנו במחיצתו. זה כמו שמאוד מאוד רצית להגיע לצרפת ובטעות עלית על הטיסה להולנד מה קורה אז? את יכולה לכעוס לקטר להתעצבן כל הטיול לא לראות את הנוף היפה בהולנד את הפריחה ,טחנות הרוח, המים והכל הכל. נכון זה לא צרפת אבל משהו מדהים אחר. כרגע את בהולנד תפני מקום בלב .תהני תנשמי ותחווי . אחרת את מפסידה גם את צרפת וגם את הולנד. תבדקי עם עצמך איך זה כשדברים לא מסתדרים לי בדיוק? זה הכל או לא כלום. שימי לב !הוא לא מה שאת חלמת . אבל הוא בדיוק הבעל שמתאים לך,ולכן בחרת בו . הוא מפרגן ומאפשר לך להיות מוחצנת מלאת ביטחון ומוקפת בחברות. ככל שתשחררי יותר ותבדקי אותו פחות .בעלך יהיה פחות מאוים לא ירגיש ביקורת תמידית גלויה או סמויה לעמוד בציפיות ובאכזבות שהוא גורם לך. התגובות שלנו יהיו אחרות הביטחון העצמי. ומי יודע אולי תגלי גם חכמה מעניינת.ושונה . בהצלחה לאה קלמרסקי

כיצד משמחים בעל?

התחתנו לפני חצי שנה ואנחנו ממש שמחים והכל מצוין ב"ה, ואפילו מחכים לבשורות טובות. ביום-יומיים האחרונים בעלי קצת בלי מצב רוח, בעיקר בשל כך שהוא לא מספיק ללמוד ולעשות דברים שהוא באמת רוצה. ונראה לי עוד יותר מתוסכל מזה שהוא מתוסכל :) (אני מבינה אותו, זה באמת לא נחמד). זה קורה לכל אחד (גם לי - לא הפעם), וזה גם עובר ויכול לעבור בשניה אחת. השאלה שלי מה הוא הכי צריך ממני כשזה קורה? אני יודעת שכשאין לי מצב רוח אני הכי רוצה להיות עם מישהו. הבנתי שאצל גברים זה בדכ הפוך - הם יותר רוצים להיות עם עצמם. זה נכון? ועד כמה? ברור שהוא לא רוצה שאני אבכה איתו ביחד (רק שברוב הפעמים הדמעות בורחות לי בלי לשאול יותר מידי - אני משתדלת לצחוק על זה ולהסביר שזה לא קשור לכלום). גם אין לי מה להקשיב לו כי זה מעצבן וזה ברור והוא לא ככ רוצה להקשיב לעצמו או לדבר יותר מידי על זה. אני מרגישה גם שכשאני מצליחה במידה מסוימת לשמור על מצב רוח טוב, לעשות דברים טובים ולא לעשות מזה עסק - אולי זה קצת עוד יותר מעצבן, שאני מצליחה ועושה דברים והוא מרגיש שהוא לא. אולי, אני לא יודעת. גם לא רוצה לתת לו הרגשה שאני עכשיו מרגיעה אותו. נראה לי שזו הרגשה לא נעימה לגברים. אני גם לא יכולה לפתור את הבעיות שלו - והוא בעצמו באמת מנסה. אנחנו שנינו בבית כמעט כל היום (אני עובדת מהבית ובעלי נוסע לעבודה בערב ולפעמים גם בבוקר), וזה לא נחמד ככה. כלומר - לא נחמד לי בשבילו, וקצת קשה לי בשביל שנינו על האוירה וששנינו נמצאים באותו בית ולא ממש יכולים עכשיו לתקשר נורמלי. למרות שזה מאד אינדיוידואלי, ולא כתבתי הרבה פרטים, אשמח לרעיונות מה אפשר לעשות. תודה רבה!

שמח תשמח

שלום שואלת יקרה

את כותבת במכתבך ווזה חשוב מאוד. שהקשר שלכם הוא  טוב וזו נקודת פתיחה מצויינת.

השאלה שאת מעלה אופיינית לבני זוד בתחילת נישואיהם.

כאשר בני זוג נישאים הם מביאם לחיי הנישואין את האישיות הנפרדת והשונה של כל אחד מהם.ביחד הם בונים את השווה את הקשר. וזה לא תמיד קל ופשוט. אנחנו כבני אדם מפרשים כל מיני התנהגויות דרך דפוסי החשיבה שלנו. זו ההסתכלות שלנו על העולם על ההתמודדויות, הסתגלות למצבים שונים, חשיבה אופטימית או פסימית, דחיית סיפוקים ועוד אין ספור דברים.לשני דפוסי חשיבה שונים.  ואנו אמורים לללמוד ולהפנים זאת בתוך הקשר הקרוב שלנו.

(למדנו את זאת מגיל צעיר בקשרים שונים).  את מדגישה כמה את מנסה מצד אחד לרצות לגרום לאושר לגרום לשמחה ולוקחת 

הרבה אחריות על הניית הקן שלכם. אך את מגששת תוהה ושואלת אולי כך ואולי כך. גברים אולי לא אוהבים התערבות כזאת או אחרת?. הרצון העז שלך לרצות גורם לך קושי ולעיתים עולות דמעות. וממכתבך עולה גם תסכול איך אני אמורה להתנהג?

כי אי אפשר לרצות בשביל השני.

לא את באמת לא יודעת איךאישך הצעיר ה רוצה שתגיבי. את יודעת מה עושה לך טוב. כדי לדעת מה מתאים לו? ואת פשוט צריכה לשאול אותו . הוא הכי מכיר את עצמו. י השאלה צריכה להשאל לא בשעת המצוקה או העצב אלא אחרי.שאלה כמו :אתה יודע הגבתי כך אתה מעדיף תגובה שונה?. מה אתה מעדיף שאני אעשה? וגם אם זלגו לך דמעות תסבירי את עצמך בלי המחשבה שאת לא בסדר. שוב לכל אחד תגובה שונה

את לא יכולה ליהות אחראית על העצב או השמחה שלו זה לא כפתור שאת יכולה ללחוץ עליו. אבל אם תבינו איך טוב לכל אחד מכם תיצרו ביחד חזק  יותר.

ב ה צ ל ח ה

לאה קלמרסקי

איך לעזור איך לתקשר עם ביתי

יש לי בת בגיל 22 שחוותה גירושי הורים ולכן התחברה לחברה חילונית בגיל 13 מאז ירדה מבחינת הלבוש וכו' אני ב"ה נשואה בשנית אנחנו חרדים אפשר לומר מודרני ביתי גרה בבית אבל לא משתפת אותי במה שקורה לה רק אם כן בדבורי סתם לאחרונה יש לה חבר חדש? שתחילה מצא חן בעיני אבל אחרי כן נהיו לי חששות ממה שראיתי שמעתי. אני רוצה לעזור לה, היא אמנם עובדת אבל לא מצליחה ללמוד לא לסדר את החפצים שלה נראה משהו מבולבל אצלה. לאחרונה לצערי היא הפסיקה בשמירת שבת ויצאה מהבית בשבת עצמה למרות שסיכמנו שזה לא יעשה. היו לה גם הרבה קשרים עם בחורים שנוצלה. איך מתנהגים אני יודעת שצריך לתת חום ואהבה אבל אם זה חצית גבולות הבית אם היא לא משתפת אותי במה שקורה והיא רוצה ללמוד מקצוע אבל אין לה מנוחת נפש סדר משמעת עצמית וה להתקדם עם זה חלכן לא מצליסליחה על האריכות ואם יש צורך אוכל לפרט יותר

אחריות אישית

בס"ד

אמא יקרה

 

קשר אמא ילד הוא קשר מאוד דומיננטי בחינו מגיל ינקות עד.........

קשר שבתחילתו הוא חסר גבולות כי תינוק הוא תלותי לגמרי באמו. כאשר לאט לאט התינוק גדל ומתפתח והופך להיות בוגר עצמאי. תפקידם של ההורים לאפשר לו עצמאות בכל שלב בהתאם לגילו . להאמין ביכולותיו כדי שייהפןך לבוגר אחראי המכיר את זהותו ואת אישיותו. כמובן מתוך שמירה על הסמכות ההורית. 

מה שאת מציינת במכתבך זה שהיא בת 22 ועדיין לא לוקחת אחריות אישית לחייה וזה החלק המשמעותי שעלייך לתת עליו את הדעת.

משהו מבולבל אצלה? ממתי? תמיד? איך זה שהקשרים שהיא יוצרת גורמים לה להיות מנוצלת? גם היא רואה כך?

היא רוצה ללמוד מקצוע אבל יש לה את היכולות האישית ליהות אחראית על כך ? אין לה מנוחת הנפש וגם לא משמעת עצמית. 

זה מקרין גם על הקשרים שלה מסביב ום על הגבולות הבסיסיים שאת מציבה. 

אמא יקרה עם כל הכאב הרב חשוב שתבדקי האם הכאב שלך הופך לביקורת  על התנהגותה  ואז הקשר בינכם מתרחק והופך ליהות מאבק של כוח.מעבר לחוסר אמון שנוצר אולי עכב הגירושין.

חשוב שתנסי למקד בשיחה איתה פחות את מה היית רוצה,  אלא מה הכרחי לכל אחד בחייו בבניית זהותו האישית.

מה הם חלומותיה? מה זו אחריות? מה יעזור לה לשמור על גבולות בסיסיים? כמובן  מתוך דאגה איכפתיות  ובעיקר אהבה.

ביתך זועקת לעזרה מגיל 13 . את לא מציינת האם טופלה בשלב כל שהוא.  כדאי  להפנות אותה לייעוץ אישי

כי המרחק והחוסר אמון שהיא יצרה מקרינים על בניית זהותה  והתפתחותה האישית.

חבל על הזמן תרתי משמע.

בהצלחה

המשך לשאלה הקודמת

תודה על התשובות! עשו לי קצת סדר בבלאגן. אולי יש נקודה שלא כתבתי קודם. נפגשתי בעבר עם בחורה ודווקא הייתה בה נשיאת חן אבל בסוף לאחר הרבה התלבטויות היה לי קשה להגיד כן והמשכתי הלאה כי המראה החיצוני שלה הפריע לי. לכן שאלתי האם נכון לתת צ'אנס גם אם ראיתי מראש תמונה. בקשר לחכמה ועומק - ההבדל בין שתי ההצעות הוא חד משמעי אחרי הרבה בירורים חד משמעיים. שניהם חכמות אבל אחת הרבה יותר מוכשרת תודה ענקית!

החלטה גורלית

בס"ד

לשואל המתלבט

איך אתה מקבל החלטות בחיים?? שאלה זו תקל עלייך להכיר צדדים באשיות שלך.

בחיים אנחנו נדרשים להחליט החלטות שונות ולפעמים ממש גורליות כמו בחירת בן/ת זוג.

הבחירה הנכונה היא לא קלה ופשוטה מסיבה אחת ברורה אין החלטה מושלמת. אין דבר כזה.

ולכן זה כל כך קשה ולא פשוט. אבל חייב ליהות ברור. .אין החלטה מושלמת בכל החלטה יש רווח ומחיר. 

בלתי אפשרי לאכול עוגת שוקולד טעימה וגם להשאיר אותה שלמה.בכל החלטה יש את החלק שאנחנו מרווחים ויש גם מחיר שאת זה אנחנו פחות אוהבים. מה שמאפיין אדם בודר זו היכולת לקחת אחריות על הבחירה.

לקחת אחריות זה לא אומר שאין טעויות זה לא אומר שזה מושלם זה אומר שעמדנו בצומת ובחרנו את הבחירה הנכונה לאותו מצב נתון כלומר בדקנו הרווח והשלמנו עם המחיר.

ברור גם שבכלים האנושיים שלנו לא תמיד אפשר לצפות איך תראה  בעתיד הבחירה שלנו. אין לנו שליטה על כך.

האם נתאכזב.?

לקחת אחריות זה להבין שבחרתי את הבחירה הנכונה למצב נתון .אולי לא המושלמת .ולהסכים איתה. 

ולכן פעמים רבות הקושי בלקיחת אחריות משאיר את המתלבט בצומת ללא החלטה ברורה וגם זו בחירה. לעיתים מבקשים מאחרים להחליט ואז המתלבט מרגיש הקלה כי את כל כובד האחריות מטיל על משהו אחר ולא על עצמו.

ולעניינך זה לא קל לקבל החלטה כל כך משמעותית לכל החייים. ואתה נבהל מכובד האחריות בהחלט טבעי ומובן.

ולא משנה אם אתה מעדיף מראה חיצוני או חכמה.

משנה איך אתם מחליט ואיך אתה משלים עם הבחירות.

מה שיכול להקל על הבחירה זה להכיר את החלקים השונים שעולים בך כאשר אתה צריך להחליט ואיזה חלק חזק יותר ומדבר אלייך יותר.  

בהצלחה 

בחירות נכונות וטובות לך.

לאה קלמרסקי

 

 

 

נישואין שניים איך ומה צריך

שלום רב! אני גרושה שנתיים + שלושה ילדים אני מאוד רוצה להתחיל לבדוק על פרק ב' אך מאוד מאוד חוששת ומפחדת מזה יש לי פחדים וחששות על ילדיי ועלי אני לא מרגישה בשלה כלומר שהשגתי את התובנות ומאוד מרגישה חסרת ידע בכל הנושא של נישואין שניים ומה זה כולל בתוכו אני כן יודעת וקוראת הרבה שזה מאוד מאוד מורכב ולרוב גם לא מצליח (לפעמים אני חושבת למה אז בכלל התגרשתי זה נראה כמו לבחור בין רע לרע) לפעמים מאוד קשה לי הבדידות (כאשר הילדים אצל אבא שלהם) ואני מרגישה נורא עם זה ולפעמים אני שמחה שאני עדיין לא בתוך זה כי אני יודעת שהתהליך של הכרות ידרוש ממני זמן (והילדים שלי צריכים אותי) שאלותי הם: 1. כמה זמן סביר שבו כדאי כבר להתחיל להכיר אחרי הגירושין 2. על מה צריך להשים דגש בבחירת בין הזוג? 3. האם יש מטפלת / אשת מקצוע שיכולה ללוות אותי בתהליך זה מתחילתו (כלומר לפני שאני יוצאת להכיר )שתוכל לכוון אותי שאוכל לשאול שאלות בעניין הזה 4. מה הם האפיקים המומלצים שדרכם כדאי להגיע לשידוכים (יש היום אתרי הכריות האם זה בא בחשבון ??) 5. הגרוש שלי התחתן ואני מתקשה לעכל ומפחדת מהעתיד ומה שזה כולל בתוכו וגם התחושה שאני "לא הצלחתי " עדיין להשיג את "האחד שלי" מאוד מעיקה לי איך מתגברים על הרגשות האלה תודה רבה!!

החלטה גורלית כיצד?

תמי היקרה.

כל שינוי שמתחולל בחיינו מצריך החלטות ובחירות לא פשוטות, אלו הן לא רק החלטות כי ההחלטות מציבות אותנו  בפני אתגרים.

טבעי שלאחר פירוק תא מישפחתי נוצרים פחדים ותחושות שונות כפי שאת מתארת בכאב.

אין כאן שאלה של זמן זה לא נקודת זמן שאומרת מעכשיו אפשר לא רק הזמן מרפא אלא תהליך נכון שחשוב לעשות לפני שנכנסים למערכת נישואין חדשה.

כאשר בני זוג מחליטים לפרק את התא המישפחתי הם עושים זאת לאחר תהליך מורכב ושיקולים שהובילו להבנה שזהו זה.

כדי לבנות פרק ב' שונה יש  לקחת אחריות אישית על מה שקרה.זוהי "מובחנות" במיטבה לייצור נפרדות מההתנהגות של השני ולקחת אחריות על ה"אני" שלי. וזה אומר להבין מה החלק שלי ? מהן דפוסי ההתנהגות שלי? איך אני מתנהל במערכת יחסים? מה הייתי רוצה אחרת ?. וכו'. כשהמטרה להגיע לפרק ב' יציב יותר ממוקד יותר מבין יותר.רק כך אפשר לבנות בית חדש ושונה

 

ואלייך שואלת יקרה

 כדי לייצור תהליך  אובייקטיבי ,חשוב ללכת לייעוץ פרטני כך תוכלי לבנות פרק ב' לא מתוך בדידות ולא מתוך תחושה שלא הצלחתי.אלא מהבנה שהצלחה בשבילי זה לבנות מערכת נישואין בריאה. ולא משנה מה הצד השני עשה. להבין מה נכון לי במערכת נישואין חדשה . וזה כמובן לא קשור לזמן אלא לתהליך שהוא אינדיודואלי לך. 

בהצלחה

לאה קלמרסקי

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130